שאלה 15: פאולוס הוא אות ומופת עבורנו, ואנחנו עובדים קשה מאוד למען אלוהים, מפיצים את הבשורה ונושאים עדות על אלוהים, ורועים את כנסיותיו של אלוהים, בדיוק כפי שעשה פאולוס: "את המלחמה הטובה נלחמתי, את המרוץ סיימתי, ואת האמונה שמרתי..." (טימותיאוס ב' ד' 7). האם זה לא ציות לרצונו של אלוהים? נוהג כזה פירושו שאנחנו כשירים להילקח ולהיכנס למלכות שמיים. אם כך, מדוע עלינו לקבל את עבודת המשפט והטיהור של אלוהים באחרית הימים בטרם נוכל להיכנס למלכות שמיים?

תשובה:

השאלה היא קריטית מאוד. מדובר כאן בשאלה האם אדם יכול להינשא מעלה אל מלכות השמיים בזכות אמונתו באלוהים. אנשים רבים המאמינים באלוהים חשים שפעולה לפי הדוגמה שהציב פאולוס, שהקדיש משאבים ועמל למען אלוהים, משמעה הליכה בדרכו של אלוהים ועמידה בדרישות הקבלה למלכות השמיים כאשר אדוננו ישוב. תפיסה זו אומצה על ידי רבים. האם התפיסה הזאת מבוססת על דברי אלוהים? האם אנו משביעים את רצון האל כאשר אנו נוקטים בדרך זו? האם אנו באמת הולכים בדרכו של אלוהים כשאנו עמלים למען אלוהים כמו פאולוס? האם נעמוד בדרישות למלכות השמיים? ישוע אדוננו אמר: "לא כל מי שאומר לי 'אדוני, אדוני' ייכנס למלכות שמיים, אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים. רבים יאמרו לי ביום ההוא, 'אדוני, אדוני, הלא ניבאנו בשמך? הלא גירשנו בשמך שדים? הלא עשינו בשמך נפלאות?' ואז אני אטען בפניהם, 'מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע'" (מתי ז' 21-23). ישוע אדוננו התבטא בצורה ברורה מאוד. רק העושים כרצונו של אלוהים יוכלו לבוא אל מלכות השמיים. ישוע אדוננו לא אמר שמי שיקריב, יקדיש משאבים ויעמול למען אלוהים יוכל לבוא אל מלכות השמיים. רבים מאלו שנושאים דרשות, מגרשים שדים ועושים נפלאות בשמו של אלוהים הם אנשים שעובדים קשה. לא רק שאלוהים לא משבח אותם, הוא אף טוען שהם עושי רשע. פאולוס אמר: "את המלחמה הטובה נלחמתי, את המרוץ סיימתי, ואת האמונה שמרתי. מעתה ואילך שמורה לי עטרת הצדק..." (טימותיאוס ב' ד' 7-8). אימרה זאת סותרת את דברי ישוע אדוננו. ביסודה היא אינה עולה בקנה אחד עם כוונתו של אלוהים. כדי לבוא אל מלכות השמיים, ישנה רק דרך מאושרת אחת, והיא כפי שישוע אדוננו אמר בבירור: "ובחצות הלילה נשמעה קריאה 'הנה החתן בא, צאו וקדמו את פניו'" (מתי כ"ה 6). "הנה אני עומד ליד הדלת ודופק. אם מישהו ישמע את קולי ויפתח את הדלת, אני אכנס אליו, ואוכַל איתו, והוא איתי" (ההתגלות ג' 20). "לאכול עם אלוהים" משמעו לקבל את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים. כשאנו מקבלים את שיפוטו וייסוריו של אלוהים, אנו מבינים את כל האמיתות, מיטהרים ומובאים לידי שלמות. אלה התוצאות כאשר סועדים עם אלוהים. לכן אנו יכולים לדעת בביטחון שרק מי שמיטהר באמצעות שיפוטו וייסוריו של האל הכול יכול באחרית הימים יכול לבוא אל מלכות השמיים.

כולנו יודעים שרק ישוע אדוננו המשיח הוא האמת, הדרך והחיים. אם כן, הדרך לבוא למלכות השמיים חייבת להיות מבוססת על דברי ישוע אדוננו, שאין לערער אחריו. פאולוס היה רק שליח שהפיץ את הבשורה. הוא לא יכול היה לדבר בשם אדוננו. הדרך שבה הוא בחר לא הייתה בהכרח הדרך אל מלכות השמיים, מכיוון שישוע אדוננו לא העיד על כך שדרכו של פאולוס היא נכונה. יתרה מזאת, ישוע אדוננו לא אמר לאנשים לפעול לפי הדוגמה שהציב פאולוס. אם נפעל רק כדבריו של פאולוס בבואנו לבחור את דרכנו אל מלכות השמיים, נוכל בקלות לסטות מן הדרך. הקטע הזה מדברי ישוע אדוננו, שקראנו זה עתה, הוא קטע חשוב מאוד: "אלא רק מי שיעשה את רצון אבי שבשמיים." משפט זה אומר לנו שעלינו להאמין בדבריו של ישוע אדוננו. הדרך היחידה אל מלכות השמיים היא הישמעות לרצון האל. כאשר ישוע אדוננו חוזר באחרית הימים כדי לעשות את עבודת השפיטה החל מבית האל, אם אנו שומעים את קולו של אלוהים, מקבלים את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, ומצליחים לזכות בהיטהרות ולבוא לידי שלמות באמצעות שיפוטו וייסוריו של אלוהים, אנו נשתייך לסוג האנשים הנשמעים לרצונו של אלוהים והראויים לבוא אל מלכות השמיים. זה בטוח בוודאות. אלו שמסתמכים אך ורק על התלהבותם לשאת דרשות עבור אלוהים, לגרש שדים ולעשות נפלאות בשם אלוהים, אינם מקפידים ליישם את דברי אלוהים ואינם משתדלים לקבל את עבודתו של אלוהים בהווה. האם אנשים כאלה מכירים את אלוהים? האם הם נשמעים לרצונו של אלוהים? מדוע ישוע אדוננו אמר: "מעולם לא הכרתי אתכם. סורו ממני, עושי רשע" (מתי ז' 23)? הפסוק הזה באמת מעורר מחשבה! כולנו יודעים שבאותם הימים, כאשר הפרושים ביהדות נסעו לאורכה ולרוחבה של הארץ, בים וביבשה, כדי להפיץ את הבשורה, הם סבלו תלאות רבות ושילמו מחיר מבחינות רבות. על פני הדברים, נראה שהם היו נאמנים לאלוהים, אך למעשה הם רק הדגישו את העיסוק בטקסי דת וציות לתקנות, במקום ליישם את דבר האל. הם לא פעלו לפי הדיברות שקבע אלוהים. הם אפילו ביטלו את דיברותיו של אלוהים. מה שהם עשו עמד בסתירה גמורה לרצון האל וסטה מדרכו של האל. לכן ישוע אדוננו גינה וקילל אותם: "אוי לכם, סופרים ופרושים צבועים, כי אתם מקיפים ים ויבשה לגייר אדם אחד, ולאחר שהוא יתגייר, תעשו אותו בן-גיהינום כפליים יותר מכם" (מתי כ"ג 15). ניתן לראות זאת בהנחה הבאה שלנו: "כל עוד אדם עובד קשה למען אלוהים, הוא יובא אל מלכות השמיים כשאדוננו יחזור". השקפה זאת נובעת אך ורק מתפיסותיהם ודמיונותיהם של בני אדם שפשוט אינם מסכימים עם דברי אלוהים. אנחנו צודקים בכך שאנו מבקשים ישועה ורוצים לבוא אל מלכות השמיים, אך עלינו לעשות זאת לפי דבריו של ישוע אדוננו, שאין לערער אחריו. אם נתעלם מדברי ישוע, אך נתבסס על דבריו של פאולוס ונעמיד את דרך פעולתו של פאולוס כמטרה לחתור אליה, כיצד נוכל לזכות בשבחי האל? אם אנו מבינים שני קטעים אלו מכתבי הקודש, נדע את הדרך אל מלכות השמיים אחרי הכול.

למעשה, לפני שקיבלנו את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, כולנו החזקנו בתפיסה ובדמיון הללו שלפיהם כל עוד אנו נוצרים את שם האל, מקדישים משאבים, נושאים דרשות ועובדים עבורו, אנו מיישמים את דבר האל והולכים בדרכו, ואנו נובא אל מלכות השמיים כשישוע אדוננו יבוא. מאוחר יותר קיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים וקראתי את דבריו. אקרא אותם בפניכם. "כשהעבודה נדונה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שהסברה הזו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק לנדוד אנה ואנה למענו, אלא בעיקר לקיים כהונה ואספקה בתוך רוחו של האדם. ...העבודה מתייחסת לא להתרוצצות אנא ואנה למען אלוהים, אך היא נוגעת לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו נועדו להנאתו של אלוהים. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנות שלו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים ולכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. במילים אחרות, ההיווכחות שלכם היא עבודתכם. אתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית אלוהים לא רק מורכבת מהיכולת לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם להיות מסוגלים להעיד על אלוהים, לשרת את אלוהים, לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה, וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בנדידה אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי רוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים" ("עבודה והיווכחות (2)" ב'הדבר מופיע בבשר'). משקראתי את דברי האל הכול יכול, הבנתי שהדרישות של אלוהים לעבודתם של בני האדם אינן מתייחסות אך ורק לסבל, להתרוצצות ולהוצאות כספיות עבור אלוהים. אני בעיקר מתכוון ליכולתנו ליישם את דברי האל ולחוות אותם, ליכולתנו לבטא את הבנתנו אודות דברי האל מתוך התנסותנו המעשית, ולהכוונה שנעניק לאחים ולאחיות כדי לסייע להם להיווכח בממשותם של דברי אלוהים. רק עבודה מסוג כזה תשביע את רצונו של אלוהים. כשאני נזכר באמונתי באלוהים לאורך שנים רבות, הגם שנשאתי דרשות רבות בכל מקום בשם אלוהים, בסופות ובגשמים, סבלתי כמה תלאות ושילמתי מחיר כלשהו, לא הקדשתי תשומת לב ליישום דברי האל ולהתנסות בהם, ולכן לא יכולתי לדבר על החוויות והעדויות בדבר האופן שבו יישמתי את דברי האל. בדרשות שנשאתי, יכולתי רק לדבר על כמה מילים ריקות ודוקטרינות מכתבי הקודש וללמד אחים ואחיות לפעול לפי טקסים וכללים דתיים מסוימים. כיצד עבודה כזאת יכלה להוביל אחים ואחיות אל הממשות שבדברי האל? לא זו בלבד, כאשר נהגתי לשאת דרשות, לעתים קרובות התפארתי בעצמי כדי שאנשים יראו בי דוגמה ומופת, ואף פעלתי בסתירה לדרישותיו של אלוהים בכך שפעלתי לפי רעיונותיי שלי. בכך שהקרבתי משהו, חוויתי כמה תלאות ושילמתי מחיר כלשהו עבור אלוהים, חשבתי שאני הוא האדם שהכי אוהב את אלוהים והכי נאמן לאלוהים. הייתי חסר בושה עד כדי כך שדרשתי מאלוהים את ברכת מלכות השמיים, בעודי מציב את עצמי במקום גבוה ומתנשא מעל אותם האחים והאחיות שהיו פסיביים וחלשים. היות שהתמקדתי רק בהסתמכות על התלהבותי לעבוד עבור אלוהים, אך לא הקדשתי תשומת לב ליישום דברי האל ולהתנסות בהם, לאחר שהאמנתי באלוהים במשך שנים כה רבות, בסופו של דבר לא היה לי ולו שמץ של ידע אודות אלוהים, אף לא יראתי את אלוהים בלבי, ובהחלט לא חל שינוי יסודי בטבע חיי. היות שהאמנתי באלוהים במשך שנים רבות, שהשקעתי משאבים ושסבלתי תלאות רבות, נעשיתי יותר ויותר יהיר ולא ממושמע כלפי כולם. אפילו עסקתי בהונאה ובהטעיה, ובכך גיליתי את טבעו של השטן מכל הבחינות. למעשה, אופן עבודתי לא היה קשור כלל למציאות של יישום דברי אלוהים והישמעות לאלוהים. כיצד יכולה הייתה עבודה כזאת להוביל להבנת אלוהים? לאדם כמוני, שלא היה לו כל מושג ממשי בדבר האמת והבנת האל, האם לא השפלתי את אלוהים והתנגדתי לו בכל מעשיי? כיצד ייתכן שזהו מתן שבח לאל ונשיאת עדות אודותיו? לאחר שחוויתי את עבודתו של האל הכול יכול, הבנתי שגם אם אדם מאמין באלוהים במשך שנים רבות ועובד קשה מאוד, אם הוא לא חווה את השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים, הוא לא יוכל להפוך לאדם שנשמע לרצון האל, לאדם שנשמע באמת לאלוהים ועובד אותו. זה נכון לגמרי.

בואו נביט בכמרים ובבכירים הדתיים האלה. הם אמנם ויתרו על הכול כדי לעבוד למען אלוהים, אך איזה סוג של עבודה הם עושים? מהו טיבה של עבודתם? הם מאמינים באלוהים מזה שנים רבות, אך מעולם לא ביקשו את האמת. הם לא קיבלו את עבודתה של רוח הקודש, ואינם מסוגלים להסביר לנו כיצד ליישב את הבעיות המעשיות הנוגעות לאמונתנו ולהיווכחותנו בחיים. לעתים קרובות הם מדברים על דוקטרינות ריקות כלשהן בכתבי הקודש כדי להטעות את המאמינים, והם מנצלים כל הזדמנות כדי להעיד על המרחק שהם גמעו כדי לשאת דרשות למען אלוהים, על העבודה הרבה שהם עשו, על הכאב הרב שהם סבלו, על מספר הכנסיות שהם בנו וכן הלאה, במטרה להציב את עצמם כמוקד להערצה וכדוגמה לאחרים. כתוצאה מכך, לאחר שנות עבודה כה רבות, לא רק שהם אינם מצליחים להוביל אחים ואחיות להבנת האמת ולהכרת אלוהים, אלא הם גורמים לאחים ולאחיות להעריץ אותם וללכת בעקבותיהם, וכך להעריץ בני אדם ולבגוד באלוהים באופן בלתי מודע. האם הכמרים והבכירים האלה הולכים בדרכו של אלוהים כאשר הם עובדים ומשקיעים את מאמציהם בצורה הזאת? האם הם אינם נוהגים ברשעות כלפי אלוהים? בפרט האופן שבו הם מתייחסים לעבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. למעשה, רוב הכמרים והבכירים מבינים שהדברים שמביע האל הכול יכול הם האמת, שעבודתו של האל הכול יכול היא עבודתה של רוח הקודש, אך הם אינם מבקשים ואינם לומדים זאת. כדי לגונן על מעמדם ופרנסתם, הם עמלים בקדחתנות על יצירת שמועות והפצת רעיונות מופרכים מכל הסוגים כדי לגנות את האל הכול יכול ולהתנגד לו. הם אוטמים לחלוטין את הקהילה הדתית בפני מים ואוויר. הם לא מרשים לאיש לחפש וללמוד את דרך האמת, ומונעים מאנשים להצטרף לכנסייה כדי לחזות בעבודתו של אלוהים. הם אפילו זוממים יחד עם המפלגה הקומוניסטית הסינית ללכוד ולרדוף את נושאי העדות בדבר האל הכול יכול. האין הם פועלים נגד אלוהים באופן בוטה? חטאיהם נגד אלוהים חמורים אף יותר מהחטאים שחטאו הפרושים נגד ישוע אדוננו בעבר. חמורים בהרבה! לפי העובדות האלה, האם עדיין נוכל לומר שאנו עושים את רצונו של אלוהים, כאשר אנו מקדישים משאבים ועובדים בשמו של אלוהים? הנוכל עדיין לומר שכל עוד אנו נוצרים את שמו של אלוהים, שומרים על דרכו, נוסעים ומקדישים משאבים לאלוהים, אנו נהיה ראויים לבוא אל מלכות השמיים? אנו נבין יותר לאחר שנקרא כמה קטעים נוספים מדברי האל הכול יכול.

האל הכול יכול אומר, "אתה טוען שבתור חסיד אלוהים תמיד סבלת, שדבקת באלוהים באש ובמים, שחלקת עם אלוהים את הטוב ואת הרע, אבל לא הבאת לידי ביטוי את דברי אלוהים – אתה רק רוצה להתרוצץ למען אלוהים ולהשקיע מעצמך עבורו מדי יום, ומעולם לא העלית בדעתך לחיות חיים בעלי משמעות. אתה גם טוען: "בכל מקרה, אני מאמין שאלוהים הוא אל צודק: סבלתי למענו, התרוצצתי עבורו, הקדשתי לו את עצמי, ועבדתי קשה על אף שלא קיבלתי שום הכרה – הוא בוודאי יזכור אותי." נכון שאלוהים הוא אל צודק, אך הצדק הזה אינו נגוע בשום טומאה: אין בו דבר מן הרצון האנושי ואין הוא מזוהם על ידי הבשר או עסקאות אנושיות. כל המתנגדים, המורדים ומי שלא מציית לדרכו של אלוהים, ייענשו – אף אחד לא יזכה במחילה ועל איש לא יחוסו!" ("חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט" ב'הדבר מופיע בבשר').

"עליכם לדעת אילו בני אדם אני רוצה. בני אדם טמאים לא מורשים להיכנס למלכות – בני האדם הטמאים לא מורשים לטנף את האדמה הקדושה. על אף שעשיתם עבודה רבה ועבדתם שנים רבות, בסופו של דבר, אם אתם עדיין מזוהמים ללא תקנה, דין השמיים לא יסבול את רצונכם להיכנס למלכותי! מאז ייסוד העולם ועד היום, מעולם לא אפשרתי לחנפנים להיכנס בקלות למלכותי. זהו כלל שמימי ואיש לא יכול להפר אותו! עליכם לחפש חיים. כיום, בני האדם שיהפכו למושלמים שייכים לאותו סוג שפטרוס היה שייך אליו: הם בני האדם ששואפים לשנות את טבעם שלהם, ואשר מוכנים לשאת עדות על אלוהים ולמלא את חובתם כברוא אל. רק בני אדם כאלה יהפכו למושלמים. אם אתם דואגים רק לגמול ולא שואפים לשינוי בטבע חייכם, כל המאמצים שלכם יהיו לשווא. זו אמת שאי-אפשר לשנות!" ("ההצלחה או הכישלון תלויים בדרך שבה האדם צועד" ב'הדבר מופיע בבשר'). בדברי האל הכול יכול זה נאמר בבירור. אלוהים הוא קדוש וצודק. אלוהים אוסר במפורש על אנשים מזוהמים ומושחתים להיכנס למלכותו.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

רבים שואלים, "אנחנו עובדים קשה למען אלוהים ודבקים בשמו ובדרכו של אלוהים. מדוע איננו יכולים להיכנס למלכות השמיים?" לא מספיק רק לציית לרצונו של אלוהים. הדבר החשוב ביותר הוא שאופיינו החוטא יתוקן. לכן, חובה עלינו לחוות את עבודת השיפוט של אלוהים באחרית הימים, כדי לזכות בטיהור שיאפשר לנו להשיג שינוי בטבע חיינו ויעזור לנו להפוך לבני אדם שנשמעים לרצונו של האב שבשמיים. רק כך אפשר להיות כשירים להיכנס למלכות השמיים. אנחנו מבינים כעת מדוע אנחנו מרבים לבצע חטאים במהלך היום ולהתוודות עליהם בלילה, ומדוע אנחנו לא מצליחים להתנער מהחטא, נכון? שורש הבעיה טמון באופיינו השטני ששולט בנו לעתים קרובות וגורם לנו להתנגד לאלוהים ולמרוד בו. אפילו אם אנחנו מרבים להתוודות על חטאינו ולהכות על חטא בפני אלוהים, אנחנו לא מסוגלים להשתחרר מכבלי החטא. זו הדילמה וזה הסטטוס קוו של כל מי שמאמין באלוהים. זאת מפני שבעידן החסד, ישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה רק כדי שאפשר יהיה למחול לאדם על חטאיו וכדי שהוא יהיה כשיר להתפלל לאלוהים, לשתף איתו וליהנות מחסדו ומברכותיו של אלוהים. אולם עבודת הגאולה של ישוע אדוננו מחלה על חטאינו מבלי למחול לנו על אופיינו השטני. אפילו אם יכולנו לעבוד קשה בשמו של אלוהים, להתרוצץ ולהשקיע למענו, עדיין לא היינו מסוגלים להשתחרר משליטתו ומכבליו של החטא. לכן ישוע אדוננו אמר שהוא ישוב באחרית הימים כדי לתקן את אופיינו החוטא ואת טבענו השטני. באחרית הימים, האל הכול יכול בא כדי לבצע את עבודת השיפוט ואת עבודת טיהור האדם על בסיס עבודת הגאולה שהתבצעה בעידן החסד. באמצעות הבעת האמת, אלוהים חושף את אופיו השטני של האדם ושופט אותו, וכן מטהר את טבעו השטני של האדם, כדי שנוכל להיגאל לגמרי מהשפעת השטן, לזכות בישועה וליפול בנחלתו של אלוהים. בואו נקרא את דברי האל הכול יכול: "לפני שהאדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מהרעלים של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה בידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע שמתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זו רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם המזוהם כל כך מוכרח לעבור שינוי כדי להיות ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות העבודה הזו של משפט וייסורים, האדם יכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו, ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהתנקות. רק כך האדם יוכל להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס מלכותו של אלוהים. כל העבודה שנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להתנקות ולהשתנות. באמצעות משפט וייסורים של דבר האל, וכן זיכוך, האדם יכול להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב את השלב הזה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה הולם יותר לומר שזו עבודת טיהור. למען האמת, השלב הזה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים בזכות המשפט והייסורים של דבר האל. באמצעות השימוש בדבר האל כדי לזכך, לשפוט ולגלות דברים, כל הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם נחשפים לחלוטין" ("תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'). "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם, והוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (ההקדמה ל'הדבר מופיע בבשר'). מדברי האל הכול יכול, אנחנו מבינים שהשטן השחית אותנו עד היסוד. אופיו של השטן טבוע בנו. על אף שחטאינו נמחלו בזכות עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, ויכולנו לחיות בפני אלוהים בזכות חסדו של ישוע אדוננו, טבענו נותר שטני, ואנחנו לא מסוגלים להנהיג את דבר האל ולחיות את חיינו על דבר האל. זאת מפני שאופיינו השטני עדיין לא תוקן. זה לא סוג בני האדם שייפלו בנחלתו של אלוהים בסופו של דבר. בני האדם שייפלו בנחלתו של אלוהים הם אלה שיטוהרו מטבעם המושחת, אלה הנקיים מכל שחיתות ואשר נשמעים לרצון האל. לכן אנחנו עדיין זקוקים לעבודת השיפוט של האל הכול יכול כדי לתקן את שורשי חטאינו, כלומר את האופי השטני שבתוכנו. לאחר שטבענו השטני יטוהר, ניפרד לתמיד מהשפעת השטן, ואז נוכל להישמע לאלוהים ולעבוד אותו באמת ובתמים. אז אלוהים יושיע אותנו, וניפול בנחלתו, ואז נהיה כשירים להבטחתו של אלוהים שניכנס למלכותו. אין בכך ספק.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

קודם: שאלה 14: בכתבי הקודש נכתב: "הֲרֵי בְּלִבּוֹ מַאֲמִין אִישׁ וְיֻצְדַּק, וּבְפִיו יוֹדֶה וְיִוָּשַׁע" (רומים י' 10). אנחנו מאמינים שהאדון ישוע מחל על חטאינו והפך אותנו לצדיקים באמצעות האמונה. יתר על כן, אנחנו מאמינים שאם מישהו זוכה בישועה, הוא זוכה בישועה לנצח, וכשהאדון יחזור, אדם כזה יילקח וייכנס למלכות שמיים. אם כן, מדוע אתם מעידים שעלינו לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים בטרם נוכל לזכות בישועה ולהיכנס למלכות שמיים?

הבא: שאלה 16: אתם אומרים שאלו שמאמינים באלוהים חייבים לקבל את עבודת המשפט של אלוהים באחרית הימים, ורק אז יוכל טבעם המושחת להיטהר ורק אז הם עצמם יוכלו לזכות בישועת האל. אולם, בהתאם לדרישותיו של אלוהים, אנחנו מנהיגים צניעות וסבלנות ואנחנו אוהבים את אויבינו, נושאים את הצלב שלנו, זונחים דברים ארציים, עובדים ומפיצים את הבשורה למען אלוהים וכן הלאה. אם כן, האין אלה השינויים שלנו? תמיד חיפשנו כך, אז האם אנחנו לא יכולים גם להשיג טיהור ולהילקח למלכות שמיים?

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה