אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

מאה שאלות ותשובות בחקר הדרך האמיתית

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

2. במהלכו של אסון, ראיתי את ידו של אלוהים

יינג שינג, בייג'ינג

15 באוגוסט 2012

ב - 22 ביולי 2012, היום שלמחרת השיטפון של בייג'ינג, מיהרתי לבקר אחות שלפני חודשיים קיבלה על עצמה את עבודת האל. מיד כשנכנסתי לכפר, חזיתי במראה שהדהים אותי והותיר אותי חסר מילים! ראיתי שהדרכים התמוטטו, ויסודותיהן התגלו מתחת לאספלט. שברי אבנים שנפלו מטה מההר נראו בכל מקום. הגדולות שבהן שקלו כמה טונות. בוץ נערם לגובה של שלושים סנטימטרים, ומי גשם שגלשו מטה במדרונות ההר כבר הפכו לנהר קטן... הכפר כולו היה במצב של אי-סדר מוחלט, וקשה היה לזהות אותו.

עברתי בתוך הכפר, ובמחצית הדרך במעלה ההר ראיתי את האחות לי (האחות החדשה). היא סיפרה לי את דרך השתלשלותו של האסון:

בערב של ה - 21 בחודש, בעלה של אחות זו בישל בסככה קטנה הסמוכה לבית האבן שלהם. שניהם שוחחו ביניהם וצחקו, בלי לשער לעצמם כמה נוראית עתידה להיות סופת הגשם. כשהאחות גילתה שמים נשפכים אל תוך מגפיה שהגיע עד גובה הברכיים, היתה לה לפתע תחושה רעה מאוד. היא קראה, "אנחנו בצרה! מהר, בואו נרוץ אל מעלה ההר!" ברגע שאמרה זאת, הם ראו שטף של מים מתגלגל במורד הגבעה ומציף את האדמה עד לגובה של מטר אחד לפחות. באותו הרגע, האחות נבהלה מאוד; מתוך תחושת דחיפות, היא משכה את בעלה והשניים החלו לטפס במעלה המדרון, בעזרת כמה עצי שיטה שגדלו מאחורי הבית. כדקה לאחר שהגיעו למקום גבוה, השיטפון שזרם מטה מההר גרם להיווצרות מפולת הרים של אבנים, סלעים ושברים. הקטנוע החשמלי, האופניים והסככה הקטנה שבחצר, ואפילו פינה של בית האבן, נסחפו במפתיע עם הזרם העז.

לאחר מכן, אמרה האחות, "בשעה שצפיתי בכל אותם דברים נסחפים, לא הרגשתי פחד; להפך, בלבי חשתי רוגע ושלווה במיוחד. למרות שכל חפצינו נעלמו, עדיין היה אלוהים עמי. בשל עוצמתו הכבירה של הזרם, כל מי שנפל לתוכו היה ללא ספק מת – אך מצבנו היה טוב. זאת משום שאלוהים הכול יכול הציל אותנו." כשהאחות חזרה לביתה כדי לנקות אותו, נקרה בדרכה עותק של קטעים נבחרים מתיעוד שלושת שלבי עבודתו של אלוהים, שהיה על המיטה ולא ניזוק או נפגם כלל. המים לא הציפו את המיטה ואף לא הרטיבו את הספר, למרות שיתר הדברים בחדר צפו – לרבות המכתבה והכיסאות. האחות אמרה בהתרגשות, "אלוהים השאיר בכוונה את ספר זה עבורי. מעתה והלאה, אני חייבת לעשות כמיטב יכולתי ללכת בדרכו!" כמו כן, היא אמרה שבדרך כלל, לאחר שחזרה מהעבודה הביתה והחליפה בגדים, היא נהגה להשאיר את בגדיה בכל מקום, אבל באותו יום היא תלתה אותם במקום. רק לאחר מכן, ובשעה שעברה על חפציה, גילתה שאלפיים יואן נותרו בכיס של אחד מבגדיה. כל זאת היה הודות להגנתו של אלוהים. כשאני והאחות פסענו אל מאחורי הסככה שלה לגידול פטריות, נתקלנו במחזה מופלא עוד יותר: הדרך המובילה מהסככה לאזור הווילה היתה מכוסה בסלעים ואבנים בגובה של כשלושים עד ארבעים סנטימטרים; אלה מנעו מהזרם ששצף במורד ההר מלגעוש נגד הסככה לגידול פטריות ובית האבן, ובמקום זאת גרמו לזרם להתפצל ולזרום הלאה. נדמה היה שהשיטפון והאבנים הצמיחו עיניים. מעשי האל מופלאים באמת!

לאמיתו של דבר, מטרתו של אלוהים באסונות אינה להשמיד לחלוטין את האנושות, אלא להשתמש באסון כדי לנער את נשמותינו ולהעירן, ולאפשר לכולנו לראות את החיים מבעד לאסון, ובכך לשחרר את עצמנו מרשתו של השטן ולחזור אל אלוהים כדי לקבל את ישועתו ואת הגנתו. עם זאת, אלוהים רוצה להשתמש באסונות כדי לגרום לנו להכיר אותו באמת, לראות את פעולותיו וליפול בנחלתו של אלוהים. אלו הן אהבתו וחמלתו של אלוהים לכולנו, כל בני האדם. מילות המזמור בדבר דברו של האל, "אלוהים יורד עם משפט" הולכות כך: "לא רק שאני יורד כיום אל האומה של התנין הגדול האדום כאש, אלא אני גם מפנה את פניי לתבל כולו, כך הרקיע כולו מזדעזע. האם יש אפילו מקום אחד שאני לא שופט? האם יש אפילו מקום אחד שאני לא מטיל עליו פורענות? בכל אשר אפנה, אני מפזר זרעי אסון מכל הסוגים. זו אחת מהדרכים שבהן אני עובד, ואין ספק שהיא פעולת הושעת האדם, ומה שאני מעניק לו הוא עדיין סוג של אהבה. אני רוצה לגרום ליותר בני אדם להכיר אותי ולהיות מסוגלים לראות אותי, וכך לירוא את אלוהים, שהוא אמיתי כיום, על אף שהם לא ראו אותו במשך כל כך הרבה שנים" ('האמירה האחת עשרה' מתוך'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר').

אחים ואחיות, בזמנים אלה של אסונות תכופים, כיצד עלינו לבחור את נתיבנו? כיצד נתהלך בפעימתנו האחרונה תוך התחשבות ברצון האל? ככל שהאסון גדול יותר, כך גדלה דאגתו של אלוהים. הבה נהיה כולנו מסוגלים להבין את מחשבותיו הכנות וכוונותיו הנלהבות, וכך נוכל ליישם באופן פעיל את היוזמה בתאום עם אלוהים, לקבל את היעוד ואת התפקיד, להוביל אף נשמות רבות יותר לפניו, וברגע הסופי, המכריע, להציע לו את כל הווייתנו באמצעות הפצת בשורת המלכות!

קודם:האל הכול יכול העניק לי הזדמנות שנייה בחיים

ייתכן שתאהב גם...