אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

`

68. כה חשוב להישמע לעבודת רוח הקודש!

שיאוויי, העיר שנגחאי

לפני זמן מה, על אף שתמיד קיבלתי השראה ותועלת כשאחות שצוותה עמי חלקה את ההארה שלה זכתה בזמן שאכלה ושתתה את דברי האל, תמיד הייתה לי תחושה שהיא מתרברבת. הייתי חושבת לעצמי, "אם אגיב לה עכשיו, האם לא אתחנף אליה? במובן זה, האם לא אראה פחותה ממנה?" כתוצאה מכך, סירבתי להעלות את השקפותיי במהלך השיתוף או להגיב כלל על המחשבות שהיא חלקה. פעם אחת, לאחר שאחותי קיבלה תובנות מסוימות מאכילה ושתייה של פסקה מסוימת מדברי האל, היא חשה שמשהו אינו כשורה במצבנו ושאלה אותי אם אהיה מוכנה לשתף אתה בנוגע לאותה פסקה בדברי האל. ברגע שהיא שאלה זאת, כל אותן מחשבות טינה צפו אל פני השטח: "את רוצה רק להעיד על עצמך, שיהיה לך קהל להטיף לו. למה שאשתף אתך?" אפילו הרחקתי עד כדי היעדרות ממפגש, כדי שלא אצטרך לשמוע אותה. לאחר זמן מה, חשתי משקל כבד על לבי. ידעתי שמשהו אינו כשורה במצבי, אבל לא יכולתי לחשוב על דרך טובה לפתור את הסכסוך הפנימי שבי. כל שיכולתי לעשות היה להשקיע את עצמי כל כולי בחובותיי, לאכול ולשתות את דברי האל ולשיר את המזמורים, כדי להסיח את דעתי מן הרגשות השליליים. אולם בכל פעם שנאלצתי להתמודד עם המצב הנוכחי, אותה שחיתות הייתה עולה בלבי – הדברים הלכו והחמירו, ולא השתפרו – ולא היה לי מושג מה לעשות בנוגע לכך.

לאחר מספר ימים, היה לי עימות עם האחות במהלך השיתוף. האחות אמרה: "לאחרונה את שקטה מאד במהלך השיתוף. נראה שמשהו לא כשורה אתך לאחרונה." חשתי את המלים כמו אגרוף בבטן, אבל כדי לא לאבד מכבודי הכחשתי שיש בעיה כלשהי. בזמנו נדמה היה לי שהאחות היא יהירה מדי: נִדְמָה שהיא מדברת ללא כל התחשבות בכבודי וקיבלתי את הרושם שהיא מתנשאת עליי. כל המחשבות הישנות והמושחתות נהרו בחזרה. ככל שנאבקתי יותר, כך גבר האופל בנפשי. איבדתי קשר עם אלוהים. בתחושת חוסר אונים מוחלט, כרעתי ברך לפני אלוהים והתפללתי שהוא יאיר את עיניי באשר למצבי הממשי. במהלך התפילה, בא אליי דבר האל: "בני אדם שרואים בעבודתה של רוח הקודש משחק הם קלי דעת!" ('הכרת שלושת השלבים של עבודת האל היא הנתיב להכרת האל' ב'הדבר מופיע בבשר'). לאחר מכן, נתקלתי גם בפסקה הבאה: "רוח הקודש לא פועלת רק באנשים מסוימים שאלוהים משתמש בהם – היא עושה אפילו מעבר לכך בכנסייה. היא יכולה לפעול בתוך כל אדם. ייתכן שהיא פועלת בתוככם ברגע זה, ולאחר שתרגישו בזאת, היא עשויה לפעול בתוך אדם אחר. דבקו בה; ככל שתדבקו באור הקיים, כך יוכלו חייכם לצמוח. בלי קשר לטיב האדם, כל עוד רוח הקודש פועלת בו, הקפידו ללכת בדרכו. חוו חוויה זו דרך חווייתכם ותזכו אף בדברים גבוהים יותר. בכך תראו צמיחה מהירה יותר. זה הנתיב לשלמות האדם והדרך שבה החיים צומחים. הנתיב לשלמות מושג באמצעות הישמעותכם לעבודתה של רוח הקודש. אתם לא יודעים באיזה אדם ישתמש אלוהים כדי לעשות אתכם למושלמים, ולא באמצעות איזה אדם, איזו התרחשות או איזה דבר הוא יאפשר לכם לזכות ברכוש ובתובנות. אם אתם מסוגלים לעלות על דרך המלך הזו, פירוש הדבר הוא שיש תקווה גדולה שאלוהים יעשה אתכם למושלמים. אם אתם לא מסוגלים לעשות זאת, הדבר מעיד שהעתיד שלכם קודר וחשוך" ('מי ששומע לאלוהים בלב טהור ייפול לבטח בנחלתו' ב'הדבר מופיע בבשר'). כשקראתי את הקטע הזה, הבנתי לפתע: כל הזמן הזה התנגדתי לעבודת רוח הקודש! בימים אלה, אחותי הרבתה לקבל הארה מאכילת דברי האל ומשתייתם. יש לה מחויבות לחובותיה ולחיי אחרים, והיא שמחה לתמוך באחרים ולסייע להם. ברור שרוח הקודש פועלת דרכה. עליי להישמע לעבודת רוח הקודש ולקבל את עזרתה, אולם במקום זאת תפשתי את האחות כמתרברבת, חשבתי שהיא רק רוצה להוכיח כמה שהיא טובה יותר מכולם. כתוצאה מכך, דחיתי את תובנותיה וסירבתי לשתף אתה. אלוהים פעל באמצעות האחות כדי להראות לי את מצבי ולסייע לי, וכל שעשיתי היה לחוש טינה, להשליך דעות קדומות ולראות בה אויבת. על פניו, נראה שזה היה רק סכסוך ביני לאחות, אולם למעשה, הצבתי את עצמי כנגד אלוהים! האין דחיתי את עבודת רוח הקודש והתנגדתי לה? כמה ערמומית, יהירה ועקשנית הייתי! כדי לשמור על כבודי ולשמר את מעמדי, סירבתי להניח את גאוותי בצד ולקבל את עזרתה, ואפילו דחיתי את השיתוף שלה, נמנעתי ממנו וחרצתי עליו דין! לא היה בכך שמץ היגיון או אנושיות! בנקודה זו, הבנתי שלא באמת חייתי תוך הישמעות לאלוהים ויראה מפניו, לא אהבתי את האמת, והייתי עיוורת לעבודה היקרה שערכה רוח הקודש באחותי. פשוט הצבתי את מעמדי האישי ויהירותי מעל כל דבר אחר, והעדפתי לזנוח את עבודת רוח הקודש מאשר לאבד מכבודי. איך היו מעשיי שונים מאלה של אותם מנהיגים דתיים, אשר התנגדו לאלוהים והוקיעו אותו ביודעם שזוהי דרך האמת, רק כדי להבטיח את תהילתם ומעמדם? האין הייתי סתם עוד אדם קל דעת אשר, כפי שאמר אלוהים, רואה את עבודת רוח הקודש כמשחק? במבט לאחור, אני מבינה שרוח הקודש לא עבדה רק באחות – היא ניסתה גם לשפר אותי, לפקוח את עיניי ולגרום לי לזכות במשהו מן התהליך. ומה עשיתי בתגובה? הייתי יהירה ומתנשאת ודחיתי את חסדו של אלוהים בכל רגע. כמה הזדמנויות החמצתי להיות מושלמת, להיות מוארת ולרכוש עוד תובנות בדבר האמיתות! כמה טיפשה הייתי, כמה מטומטמת!

באותו רגע, חשתי אפילו יותר כעס ואשמה לנוכח כל מה שעשיתי, לכן התפללתי לאלוהים: "אלוהים, הייתי עיוורת, טיפשה ויהירה, ובשום אופן איני ראויה לעבודה שביצעת בי ולא מגיע לי להיות מושלמת על ידך. אלוהים, תודה לך על הנחייתך והארתך, על שהראית לי את בורותי ואת חוסר ההיגיון שלי. אני מבטיחה לך שמעתה ואילך, לא משנה מי מאחיי או אחיותיי משתפים – כל עוד דבריהם עולים בקנה אחד עם דברי האל ורצונו – אעקוב אחר שיתופם, אשמע לו ואקבל אותו, כיוון שזהו הנתיב לעבר צמיחה בחיי וסימן לברכתך. אינני נשמעת לאף אדם, אלא לכול הדברים החיוביים הבאים ממך. זוהי הזדמנות לקבל את השלמתך. אם אמרה את פיך או אמרוד בך שוב, אני מבקשת שתעניש אותי."

קודם:המתנה הגדולה ביותר שאלוהים נתן לי

הבא:עבודת האל היא חכמה!

ייתכן שתאהב גם...