א. מה גדול יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מה היחס בין אלוהים וכתבי הקודש?

1. במשך שנים רבות, דרך האמונה המסורתית של בני האדם (של המשיחיות, אחת משלוש הדתות הגדולות בעולם) הייתה לקרוא בכתבי הקודש. עזיבת כתבי הקודש אינה אמונה באלוהים. עזיבת כתבי הקודש היא סטייה ממוסכמות וכפירה, ואפילו כשבני האדם קוראים ספרים אחרים, הספרים האלה חייבים להיות בבסיסם פירוש של כתבי הקודש. כלומר אם אתם אומרים שאתם מאמינים באלוהים, עליכם לקרוא בכתבי הקודש, עליכם לאכול ולשתות מכתבי הקודש, ומחוץ לכתבי הקודש אסור לכם לעבוד אף ספר שלא נוגע לכתבי הקודש. אם תעשו זאת, תבגדו באלוהים. מאז תחילת קיומם של כתבי הקודש, אמונת בני האדם באלוהים הייתה האמונה בכתבי הקודש. במקום לומר שבני אדם מאמינים באלוהים, מוטב לומר שהם מאמינים בכתבי הקודש. במקום לומר שהם התחילו לקרוא בכתבי הקודש, מוטב לומר שהם התחילו להאמין בכתבי הקודש. במקום לומר שהם חזרו אל אלוהים, מוטב יהיה לומר שהם חזרו אל כתבי הקודש. על כן, בני האדם עובדים את כתבי הקודש כאילו הם אלוהים, כאילו הם נשמת אפם וכאילו אם הם היו מאבדים אותם, הם היו מאבדים את חייהם. בני האדם חושבים שכתבי הקודש נעלים בדיוק כמו אלוהים, ויש אפילו כאלה שחושבים שהם נעלים יותר מאלוהים. אם בני האדם נעדרים את עבודתה של רוח הקודש, אם הם לא יכולים להרגיש את אלוהים, הם יכולים להמשיך לחיות, אבל ברגע שהם מאבדים את כתבי הקודש או את הפרקים הידועים והאימרות הידועות מכתבי הקודש, הם כאילו הם מאבדים את חייהם. לכן, ברגע שבני האדם מאמינים באלוהים, הם מתחילים לקרוא בכתבי הקודש וללמוד את כתבי הקודש בעל-פה, וככל שהם מסוגלים ללמוד קטעים רבים יותר מכתבי הקודש בעל-פה, כך הם מוכיחים יותר שהם אוהבים את אלוהים ושאמונתם רבה. בני האדם שקראו בכתבי הקודש ויכולים לספר עליהם לאחרים הם כולם אחים טובים ואחיות טובות. במשך כל השנים האלה, אמונתם של בני האדם ונאמנותם לאלוהים נמדדו על פי המידה שבה הם הבינו את כתבי הקודש. רוב בני האדם פשוט לא מבינים מדוע הם צריכים להאמין באלוהים, לא יודעים איך להאמין באלוהים, ולא עושים דבר מלבד לחפש בעיוורון אחר רמזים לפיענוח פרקים מכתבי הקודש. בני אדם מעולם לא עסקו בצעידה בכיוון עבודתה של רוח הקודש. לכל אורך הדרך, הם לא עשו דבר מלבד ללמוד ולחקור את כתבי הקודש באופן נואש. איש מעולם לא מצא עבודה חדשה יותר של רוח הקודש מחוץ לכתבי הקודש, איש מעולם לא נפרד מכתבי הקודש, ואיש מעולם גם לא העז להיפרד מכתבי הקודש. בני האדם למדו את כתבי הקודש לאורך כל השנים. הם העלו כל כך הרבה הסברים, והשקיעו כל כך הרבה מאמץ. יש להם גם דעות רבות בנוגע לכתבי הקודש, והם מתפלמסים עליהן בלי סוף, ולכן ישנם כיום יותר מאלפיים פלגים דתיים שונים. כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש הסברים מיוחדים כלשהם או תעלומות עמוקות יותר. הם רוצים לחקור את כתבי הקודש ולמצוא בהם רקע לעבודתו של יהוה בעם ישראל, או רקע לעבודתו של ישוע ביהודה, או תעלומות נוספות שאיש עוד לא מכיר. גישתם של בני האדם לכתבי הקודש היא גישה של אובססיה ואמונה, ואיש לא יכול להבין לגמרי את הסודות או המהות של כתבי הקודש. כך שכיום, לבני האדם עדיין יש תחושת קסם בל-תתואר בכל הנוגע לכתבי הקודש. יתרה מזאת, יש להם אובססיה לכתבי הקודש והם מאמינים בהם. כיום, כולם רוצים למצוא בכתבי הקודש את הנבואות על אחרית הימים, ולגלות מכתבי הקודש איזו עבודה אלוהים עושה באחרית הימים ומה הם האותות לבוא אחרית הימים. על כן, הם עובדים את כתבי הקודש בלהט רב יותר, וככל שאחרית הימים מתקרבת, כך הם מקבלים יותר את הנבואות שבכתבי הקודש, ובמיוחד את אלה על אחרית הימים. יש להם כזו אמונה עיוורת בכתבי הקודש וכזה אמון בכתבי הקודש שהם לא רוצים כלל לחפש את עבודתה של רוח הקודש. בתפיסותיהם של בני האדם, הם חושבים שרק כתבי הקודש יכולים להביא לעבודתה של רוח הקודש, שרק בכתבי הקודש אפשר למצוא את עקבותיו של אלוהים, שרק בכתבי הקודש מסתתרות התעלומות של עבודתו של אלוהים. בני האדם מאמינים שרק כתבי הקודש – ולא אף ספר אחר או אף בן אדם – יכולים להבהיר הכל על אלוהים ועל כלל עבודתו, שכתבי הקודש יכולים להביא את עבודת השמיים לארץ, ושכתבי הקודש יכולים גם לפתוח וגם לחתום את העידנים. משום התפיסות האלה, בני האדם לא ממהרים לחפש את עבודתה של רוח הקודש. לכן, בלי קשר לאופן שבו כתבי הקודש עזרו לבני האדם בעבר, הם הפכו למכשול לעבודה הנוכחית של אלוהים. ללא כתבי הקודש, בני האדם יכולים לחפש את עקבותיו של אלוהים בכל מקום, אך כיום, עקבותיו מוגבלים לכתבי הקודש. לכן הרחבת עבודתו הנוכחית הפכה קשה כפליים, והפכה למאבק ללא סוף. כל זאת משום הפרקים הידועים והאמרות הידועות מכתבי הקודש, ומשום הנבואות השונות בכתבי הקודש. כתבי הקודש הפכו לאליל בדעתם של בני האדם – הם הפכו לחידה במוחם. בני האדם פשוט לא מסוגלים להאמין שאלוהים יכול לעבוד במנותק מכתבי הקודש, הם לא מסוגלים להאמין שבני אדם יכולים למצוא את אלוהים מחוץ לכתבי הקודש, וקל וחומר שהם לא יכולים להאמין שאלוהים יכול להיפרד מכתבי הקודש במהלך עבודתו הסופית ולהתחיל מחדש. זו מחשבה שלא תעלה על הדעת עבור בני האדם – הם לא יכולים להאמין בכך והם גם לא יכולים לדמיין זאת. כתבי הקודש הפכו למכשול גדול עבור בני האדם, והם מקשים על הרחבת העבודה החדשה הזו על ידי אלוהים.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

2. כיום, בני האדם מאמינים שכתבי הקודש הם אלוהים, ושאלוהים הוא כתבי הקודש. הם גם מאמינים שכל מה שנכתב בכתבי הקודש הם דברים שאלוהים אמר, ושאלוהים אמר את כל מה שנכתב בהם. בני האדם שמאמינים באלוהים אפילו חושבים שעל אף שבני אדם כתבו את כל שישים ושישה הספרים בתנ"ך ובברית החדשה, הם כולם נכתבו בהשראה אלוהית, והם כולם תיעוד של אמירות מפי רוח הקודש. זה פירוש שגוי של בני האדם, והוא לא לגמרי עולה בקנה אחד עם העובדות. למעשה, למעט ספרי הנבואה, התנ"ך הוא תיעוד היסטורי. חלק מהאיגרות בברית החדשה נובעות מחוויותיהם של בני אדם, וחלקן נובעות מהנאורות של רוח הקודש. למשל, האיגרות של פאולוס נבעו מעבודתו של בן אדם ומנאורות של רוח הקודש, והן נכתבו אל הכנסיות והיוו דברי תוכחה ועידוד לאחים ולאחיות בכנסיות. אלה לא היו דברים שאמרה רוח הקודש – פאולוס לא יכול היה לדבר בשם רוח הקודש, הוא לא היה נביא, וודאי שלא היו לו חזונות כשל יוחנן. האיגרות שלו נכתבו לכנסיות של אפסוס, פילדלפיה, גלטיה וכנסיות אחרות. ...אם בני האדם תופסים את האיגרות או דברים כגון דבריו של פאולוס כאמירות של רוח הקודש ועובדים אותם כאילו היו אלוהים, כל מה שניתן לומר הוא שיכולת הבחנתם לקויה. במילים בוטות יותר, אין זה אלא חילול קודש, הלא כן? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים? ואיך ייתכן שבני אדם ישתחוו בפני תיעוד של איגרותיו והדברים שהוא אמר כאילו הם ספר קדוש או ספר שמימי? האם אדם מסוגל לבטא את דברי האל כבדרך אגב? איך ייתכן שאדם ידבר בשם אלוהים?

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (3)" ב'הדבר מופיע בבשר'

3. בני אדם רבים עוד יותר מאמינים שתהיה אשר תהיה עבודתו החדשה של אלוהים, נחוצות נבואות שיאששו אותה, ושבכל שלב של עבודה כזו, כל חסידיו הנאמנים חייבים גם לחזות בגילויים. אחרת, לא ייתכן שזו תהיה עבודתו של אלוהים. גם כך לא קל לאדם להכיר את אלוהים. אם מביאים בחשבון בנוסף לכך את לבו המגוחך של האדם ואת אופיו המרדני והמלא יהירות וחשיבות עצמית, קשה לאדם עוד יותר לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. האדם לא לומד בקפידה את עבודתו החדשה של אלוהים ולא מקבל אותה בענווה. במקום זאת, הוא מאמץ יחס של בוז וממתין לגילוייו ולהנחייתו של אלוהים. האין זו התנהגותו של אדם שמורד באלוהים ומתנגד לו? איך ייתכן שבני אדם כאלה יזכו באישורו של אלוהים?

קטע מתוך "איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את הגילויים של אלוהים?" ב'הדבר מופיע בבשר'

4. בזמנו של ישוע, ישוע הוביל את היהודים ואת כל חסידיו לפי העבודה שרוח הקודש עשתה בו באותה עת. הוא לא השתמש בכתבי הקודש כתשתית למעשיו, אלא דיבר על פי עבודתו. הוא התעלם ממה שנכתב בכתבי הקודש, והוא לא חיפש בכתבי הקודש נתיב להובלת חסידיו. מהרגע הראשון של עבודתו, הוא הפיץ את דרך ההכאה על חטא – ביטוי שלא מוזכר כלל בנבואות התנ"ך. לא זו בלבד שהוא לא פעל לפי כתבי הקודש, אלא שהוא גם צעד בנתיב חדש ועשה עבודה חדשה. הוא מעולם לא התייחס לכתבי הקודש בהטפותיו. במהלך עידן החוק, איש מעולם לא היה מסוגל לעשות את הנסים שהוא עשה – לרפא חולים ולגרש שדים. כך גם לגבי עבודתו, תורתו, והסמכות והעוצמה של דבריו – איש לא היה מסוגל להשיגן במהלך עידן החוק. ישוע פשוט עשה את עבודתו החדשה. אפילו שבני אדם רבים גינו אותו על סמך כתבי הקודש, ואפילו השתמשו בתנ"ך כדי לצלוב אותו, עבודתו התעלתה על התנ"ך. אלמלא כן, מדוע בני האדם מסמרו אותו לצלב? האם הם עשו זאת משום שהתנ"ך לא הזכיר כלל את תורתו ואת יכולתו לרפא חולים ולגרש שדים? מטרת עבודתו הייתה לפתוח נתיב חדש, ולא לקרוא תיגר על כתבי הקודש, או לבטל במכוון את התנ"ך. הוא בסך הכל בא כדי לבצע את כהונתו, להביא את העבודה החדשה לבני האדם שייחלו לו וחיפשו אותו. הוא לא בא כדי להסביר את התנ"ך או לתמוך בעבודתו של התנ"ך. מטרת עבודתו לא הייתה לאפשר לעידן החוק להמשיך להתפתח, משום שעבודתו לא התייחסה לאפשרות שהיא מושתתת על כתבי הקודש. ישוע בסך הכל בא כדי לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות. לפיכך, הוא לא הסביר את נבואות התנ"ך ולא עבד על פי דבריו של עידן החוק של התנ"ך. הוא התעלם ממה שנכתב בתנ"ך. לא היה לו אכפת אם עבודתו עלתה בקנה אחד עם התנ"ך, ולא היה לו אכפת מה בני האדם יודעים על עבודתו או כיצד הם מגנים אותה. הוא בסך הכל המשיך לעשות את העבודה שהיה עליו לעשות, אפילו שבני אדם רבים השתמשו בחזונות הנביאים של התנ"ך כדי לגנות אותו. בעיני בני האדם, עבודתו הייתה חסרת בסיס, וחלקים רבים ממנה סתרו את התיעוד של התנ"ך. האין זו שטות? האם צריך להחיל דוקטרינות על עבודתו של אלוהים? והאם היא צריכה להתאים לחזונות הנביאים? אחרי הכל, מה חשוב יותר: אלוהים או כתבי הקודש? מדוע אלוהים חייב לעבוד על פי כתבי הקודש? האם ייתכן שאין לאלוהים זכות לחרוג מכתבי הקודש? האם אלוהים לא יכול להיפרד מכתבי הקודש ולעשות עבודה אחרת? מדוע ישוע ותלמידיו לא שמרו את השבת? אם היה עליו לשמור את השבת ולנהוג על פי מצוות התנ"ך, מדוע ישוע לא שמר את השבת לאחר שהוא בא, אלא רחץ את רגליו, כיסה את ראשו, בצע לחם ושתה יין? כל הדברים האלה נעדרים ממצוות התנ"ך, הלא כן? אם ישוע כיבד את התנ"ך, מדוע הוא הפר את הדוקטרינה הזו? עליכם לדעת מה בא קודם, אלוהים או כתבי הקודש! בהיותו אדון השבת, האם הוא לא יכול להיות גם אדונם של כתבי הקודש?

...לכן, הוא אמר: "אַל תַּחְשְׁבוּ שֶׁבָּאתִי לְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ אֶת הַנְּבִיאִים; לֹא בָּאתִי לְבַטֵּל כִּי אִם לְקַיֵּם". לפיכך, בהתאם למה שהוא השיג, הוא הפר דוקטרינות רבות. בשבת שבה הוא לקח את תלמידיו לשדות התבואה, הם לקטו שיבולים ואכלו אותן. הוא לא שמר את השבת, והוא אמר "בֶּן־הָאָדָם הוּא אֲדוֹן הַשַּׁבָּת." באותה עת, לפי חוקיהם של בני ישראל, מי שלא שמר את השבת היה נסקל למוות. לעומת זאת, ישוע גם לא נכנס לבית המקדש וגם לא שמר את השבת, ועבודתו לא נעשתה בידי יהוה במהלך תקופת התנ"ך. לפיכך, העבודה שעשה ישוע חרגה מחוקי התנ"ך, היא הייתה נעלה ממנו ולא הסתמכה עליו. במהלך עידן החסד, ישוע לא עבד על פי חוקי התנ"ך. הוא הפר את הדוקטרינות האלה. כיום ישנם בני אדם רבים הדבקים בכתבי הקודש, ובפרט בחוקי התנ"ך – האין הם מתכחשים לעבודתו של ישוע? יש כאלה שאומרים, "כתבי הקודש הם ספרים קדושים שחייבים לקרוא". אחרים אומרים, "יש לתמוך בעבודתו של אלוהים לעולם, התנ"ך הוא בריתו של אלוהים עם בני ישראל ואי-אפשר לבטל אותה, ותמיד יש לשמור את השבת!" האין הם מגוחכים? מדוע ישוע לא שמר את השבת? האם הוא חטא? מה יכול להבין דברים כאלה?

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

5. אמירותיו ועבודתו של ישוע באותה עת לא נצמדו לדוקטרינה, והוא לא ביצע את עבודתו בהתאם לעבודתה של חוקי התנ"ך, אלא בהתאם לעבודה שצריכה הייתה להיעשות בעידן החסד. הוא עמל בהתאם לעבודה שהוא ייסד, בהתאם לתוכניתו שלו ובהתאם לכהונתו. הוא לא עבד לפי חוקי התנ"ך. דבר מהדברים שהוא עשה לא היה לפי חוקי התנ"ך והוא לא בא לעבוד כדי להגשים את דברי הנביאים. שום שלב בעבודתו של אלוהים לא נועד במפורש להגשים את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ואלוהים לא בא כדי לציית לדוקטרינה או לממש בכוונה תחילה את נבואותיהם של הנביאים הקדומים. אולם פעולותיו לא הפרו את נבואותיהם של הנביאים הקדומים, ולא הפריעו לעבודה שהוא עשה קודם לכן. הדגש בעבודתו לא היה ציות לדוקטרינה כלשהי אלא עשיית העבודה שהיה עליו לעשות בעצמו. הוא לא היה נביא או חוזה, אלא איש מעשה שבא כדי לעשות את העבודה שהוא אמור לעשות, לפתוח את התקופה החדשה שלו ולבצע את עבודתו החדשה. מובן שכאשר ישוע בא לעשות את עבודתו, הוא גם הגשים רבים מן הדברים שאמרו הנביאים הקדומים שבתנ"ך. כך גם העבודה של היום הגשימה את נבואותיהם של נביאים קדומים מן התנ"ך. העניין הוא שאני לא מציית ל"ספר העיון הישן והמצהיב" הזה, זה הכל. זאת מכיוון שיש עוד עבודה שעליי לעשות, שיש עוד דברים שעליי לומר לכם. העבודה והדברים האלה חשובים הרבה יותר מהסברת פסוקים מכתבי הקודש, מפני שלעבודה כזו אין משמעות רבה או ערך רב עבורכם, והיא לא יכולה לעזור לכם או לשנות אתכם. בכוונתי לעשות עבודה חדשה לא למען הגשמת פסוק כלשהו מכתבי הקודש. אם אלוהים ירד אל פני האדמה רק כדי להגשים את דברי הנביאים הקדומים מהתנ"ך, מי אדיר יותר, אלוהים בהתגלמותו או אותם נביאים קדומים? אחרי הכל, האם הנביאים אחראים על אלוהים או שאלוהים אחראי על הנביאים? כיצד תסבירו את הדברים האלה?

קטע מתוך "בנוגע לתארים וזהות" ב'הדבר מופיע בבשר'

6. עבודתו של אלוהים ממשיכה להתקדם, ועל אף שמטרת עבודתו נותרת ללא שינוי, האמצעים שבהם הוא עובד משתנים בהתמדה, וכתוצאה מכך, משתנים גם חסידי האל. ככל שעבודתו של אלוהים רבה יותר, כך האדם לומד להכיר את אלוהים יותר לעומק, וכך טבעו של האדם משתנה בהתאם ביחד עם עבודתו. אולם מכיוון שעבודתו של אלוהים משתנה תמיד, בני האדם שלא מכירים את עבודתה של רוח הקודש ובני האדם המגוחכים שלא יודעים את האמת הופכים למתנגדיו של אלוהים. עבודתו של אלוהים לעולם לא מתאימה את עצמה לתפיסותיו של האדם, משום שעבודתו תמיד חדשה ולעולם לא ישנה. הוא לעולם לא חוזר על עבודתו הישנה אלא מתקדם בהתמדה בעבודה שלא נעשתה מעולם בעבר. מכיוון שאלוהים לא חוזר על עבודתו, ומכיוון שהאדם תמיד שופט את עבודתו של אלוהים כיום על סמך עבודתו בעבר, קשה מאוד לאלוהים לבצע כל שלב עבודה בעידן החדש. האדם מציב מכשולים רבים מדי! מחשבתו של האדם יותר מדי צרת אופקים! איש לא מכיר את עבודתו של אלוהים, אך כולם מגדירים את העבודה הזו. הרחק מאלוהים, האדם מאבד את החיים, את האמת ואת ברכותיו של אלוהים, אך האדם לא מקבל את החיים או את האמת, לא כל שכן את הברכות הגדולות יותר שאלוהים מעניק לאנושות. כל בני האדם רוצים לזכות באלוהים אך לא מסוגלים לשאת שום שינוי בעבודתו. מי שלא מקבל את עבודתו החדשה של אלוהים מאמין שעבודתו של אלוהים לא משתנה ונותרת תמיד במצב של קיפאון. לאמונתם, כל מה שנחוץ כדי לזכות בישועת נצח מאלוהים הוא לציית לחוקים, וכל עוד הם יכו על חטא ויתוודו על חטאיהם, לבו של אלוהים יהיה שבע רצון לנצח. לדעתם, אלוהים יכול להיות רק אלוהי החוקים והאל שנצלב למען האדם. לדעתם, אלוהים גם לא אמור לחרוג מכתבי הקודש ולא יכול לעשות זאת. הדעות האלה בדיוק הן מה שכבל אותם בחוזקה לחוקים הישנים והותיר אותם מרותקים בשלשלאות לכללים נוקשים.

קטע מתוך "איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את הגילויים של אלוהים?" ב'הדבר מופיע בבשר'

7. היהודים בימים ההם קראו כולם בתנ"ך וידעו על נבואתו של ישעיהו שייוולד בן זכר באבוס. אם כן, מדוע הם בכל זאת רדפו את ישוע? האין זה משום אופיים המרדני ובורותם ביחס לעבודתה של רוח הקודש? בימים ההם, הפרושים האמינו שעבודתו של ישוע לא דומה למה שהם יודעים על הבן הזכר מהנבואה. האדם כיום דוחה את אלוהים מפני שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו לא תואמת את כתבי הקודש. מהות מרדנותם נגד אלוהים זהה, הלא כן? האם תוכלו להיות בני אדם כאלה שמקבלים ללא עוררין את כל עבודתה של רוח הקודש? אם זוהי עבודתה של רוח הקודש, זה "הזרם" הנכון. עליכם לקבל אותה ללא שום סייג, ולא לקבל רק חלק מהדברים בבררנות. אם תזכו לידע מסוים מאלוהים ותנקטו זהירות מסוימת נגדו, האין זו פעולה לא ראויה? מה שעליכם לעשות הוא לקבל כל עבודה, ללא צורך בביסוס נוסף מתוך כתבי הקודש, כל עוד היא עבודתה של רוח הקודש, מפני שאתם מאמינים באלוהים כדי להיות חסידיו ולא כדי לחקור אותו. אסור לכם לחפש הוכחות נוספות בנוגע אליי כדי להוכיח שאני אלוהיכם. במקום זאת, עליכם להכריע אם אני מועיל לכם – זה העיקר. גם אם גיליתם הוכחות רבות בכתבי הקודש שלא ניתנות להפרכה, הדבר לא יכול לגמרי להביא אתכם אל פניי. אתם בני אדם שחיים בגבולות כתבי הקודש ולא בפניי. כתבי הקודש לא יכולים לעזור לכם להכיר אותי או להעמיק את אהבתכם אליי. ...לעבודתו של אלוהים בכל עידן יש גבולות ברורים – הוא עושה רק את עבודת העידן הנוכחי והוא לעולם לא מבצע מראש את שלב העבודה הבא. רק כך עבודתו המייצגת של כל עידן יכולה לבוא לקדמת הבמה. ישוע רק דיבר על האותות של אחרית הימים, ורק אמר כיצד להיות סבלני וכיצד לזכות בישועה, כיצד להכות על חטא ולהתוודות, וכן כיצד לשאת את הצלב ולשאת סבל. הוא מעולם לא דיבר על הדברים שעל האדם להיווכח בהם באחרית הימים, והוא מעולם לא אמר כיצד לשאוף להשביע את רצונו של אלוהים. מכיוון שכך, תהיה זו טעות לחפש בכתבי הקודש אחר עבודתו של אלוהים באחרית הימים, הלא כן? במה תוכלו להבחין רק מאחיזת כתבי הקודש בידיכם? בין שמדובר בפרשן של כתבי הקודש או במטיף, מי יכול לחזות מראש את העבודה של היום?

קטע מתוך "איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את הגילויים של אלוהים?" ב'הדבר מופיע בבשר'

8. הפרושים היהודים ניצלו את תורת משה כדי לגנות את ישוע. הם לא שאפו לתאום לישוע באותה תקופה, אלא צייתו בשקדנות לתורה ככתבה וכלשונה עד כדי כך שהם תלו בסופו של דבר את ישוע החף מפשע על הצלב, לאחר שהאשימו אותו באי ציות לחוקי התנ"ך ובכך שהוא אינו המשיח. מה הייתה מהותם? האין זאת שהם לא שאפו להגיע לאמת? הם דקדקו בכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, בשעה שלא שמו לב כלל לרצוני ולצעדים ולשיטות של עבודתי. הם לא היו בני אדם שחיפשו את האמת, אלא בני אדם שצייתו בנוקשות למילים שבכתבי הקודש; הם לא היו בני אדם שהאמינו באלוהים, אלא בני אדם שהאמינו בכתבי הקודש. ביסודם, הם היו כלבי השמירה של כתבי הקודש. במטרה להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, לשמור על כבודם של כתבי הקודש ולהגן על המוניטין של כתבי הקודש, הם הרחיקו לכת עד כדי כך שתלו את ישוע הרחום על הצלב. הם עשו זאת אך ורק למען ההגנה על כתבי הקודש, ולמען השמירה על מעמדה של כל מילה ומילה שבכתבי הקודש בלבבותיהם של בני האדם. זאת הסיבה שהם העדיפו לזנוח את עתידם ואת קורבן החטאת כדי לדון את ישוע, שלא ציית לדוקטרינה של כתבי הקודש, למוות. האם הם לא היו משרתיה של כל מילה ומילה בכתבי הקודש?

ומה באשר לבני האדם היום? המשיח בא כדי לשחרר את האמת, אך הם מעדיפים לגרשו מקרב בני האדם כדי לקבל רשות כניסה לגן העדן ולזכות בחסד. הם מעדיפים להכחיש לחלוטין את בוא האמת כדי להבטיח את האינטרסים של כתבי הקודש, ומעדיפים לשוב ולתלות את המשיח, השב כבשר ודם, על הצלב כדי להבטיח את קיומם הנצחי של כתבי הקודש. ...האדם מחפש להיות נאמן למילים, לכתבי הקודש, אך אין ולו אדם אחד שבא ומופיע בפניי כדי לחפש אחר האמת ולנהוג לפיה. האדם נושא את עיניו אלי לשמיים, ומתייחס בצורה יוצאת דופן לקיומי בשמיים, אך לאיש לא אכפת ממני כבשר ודם, כי אני החי בקרב בני האדם הינו חסר כל חשיבות. אלו שרק רוצים להיות נאמנים למילים שבכתבי הקודש, ושמחפשים לתאום לאל המעורפל שלהם, הם מראה עלוב בעיניי. הסיבה לכך היא שהם סוגדים למילים מתות ולאל המסוגל להעניק להם אוצרות מופלגים. הם סוגדים לאל המאפשר לעצמו להיות נתון לחסדי האדם ושאינו קיים. אם כך, מה יכולים אנשים אלו לקבל ממני? האדם פשוט נחות מדי למילים. אלו המתנגדים לי, התובעים ממני דרישות ללא גבול, אלו שאין בהם אהבה לאמת, המתמרדים נגדי – כיצד הם יוכלו לתאום לי?

קטע מתוך "עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח" ב'הדבר מופיע בבשר'

9. יש האומרים שהם תואמים לי, אך כולם סוגדים לאלילים מעורפלים. אף שהם מכירים בקדושת שמי, הם הולכים בדרך המנוגדת לי ודבריהם מלאים התנשאות וביטחון עצמי, וזאת מפני שבבסיסם הם כולם מתנגדים לי ומנוגדים לי. בכל יום הם מחפשים את עקבותיי בכתבי הקודש, ומוצאים באקראי פסוקים "מתאימים" שאותם הם קוראים ללא סוף, ושאותם הם מדקלמים ככתבי הקודש. הם אינם יודעים כיצד להיות תואמים לי, אינם יודעים מה המשמעות של להיות עוינים כלפיי, ופשוט, קוראים את כתבי הקודש בצורה עיוורת. הם כופים על האל שבכתבי הקודש להיות אל מעורפל, אל שאותו הם לא ראו מעולם ואף אינם מסוגלים לראות, ומוציאים אותו כדי להתבונן בו בזמנם הפנוי. הם מאמינים בקיומי רק במסגרת כתבי הקודש. בעיניהם אני זהה לכתבי הקודש; ללא כתבי הקודש איני קיים, ובלעדיי אין כתבי קודש. הם אינם שמים לב לקיומי או לפעולותיי, אלא מקדישים תשומת לב קיצונית ומיוחדת לכל מילה ומילה שבכתבי הקודש, ורבים מהם אף מאמינים שאיני צריך לעשות את שברצוני לעשות, אלא אם כתבי הקודש ניבאו זאת. הם מייחסים לכתבי הקודש חשיבות רבה מדי. ניתן לומר שהם רואים חשיבות רבה מדי במילים וביטויים, עד כדי כך שהם עושים שימוש בפסוקים מכתבי הקודש כדי למדוד כל מילה שאני אומר ולגנות אותי. הם אינם שואפים למצוא דרך לתאום לי, אף לא לאמת, אלא רק מנסים להיוותר נאמנים למילים שבכתבי הקודש. הם מאמינים שכל דבר שאינו תואם לכתבי הקודש, ללא יוצא מן הכלל, אינו עבודתי. האם אנשים אלו אינם צאצאיהם הצייתנים של הפרושים?

קטע מתוך "עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח" ב'הדבר מופיע בבשר'

10. אלו הדואגים רק למילים שבכתבי הקודש ואשר אדישים לאמת או לחיפוש אחר עקבותיי – הם המתנגדים לי, וזאת מפני שהם מגבילים אותי לפי כתבי הקודש ומחייבים אותי אליהם, ולפיכך כופרים בי באופן קיצוני. כיצד יכולים אנשים כאלה לבוא בפניי? הם אינם שמים לב למעשיי, לרצוני או לאמת, אלא מדקדקים בדבקות במילים, מילים שהורגות. כיצד יכולים אנשים כאלה לתאום לי?

קטע מתוך "עליכם לחפש דרך להגיע להרמוניה עם המשיח" ב'הדבר מופיע בבשר'

11. כתבי הקודש הם תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים, והם מתעדים רבים מהחזונות של נביאים קדומים, וכן כמה אמירות של יהוה בעבדתו באותה עת. לפיכך, בני האדם רואים בספר הזה ספר קדוש (משום שאלוהים הוא קדוש וגדול). מובן שכל זה נובע מהיראה שלהם ליהוה ומההערצה שלהם את אלוהים. בני האדם מתייחסים כך לספר הזה רק משום שברואי האל מעריצים כל כך את הבורא שלהם, ויש אפילו כאלה שקוראים לספר הזה ספר שמימי. למעשה, זהו רק תיעוד אנושי. יהוה לא קרא לספר כך, ויהוה לא כיוון באופן אישי את כתיבתו. במילים אחרות, מחברי הספר הם לא אלוהים כי אם בני אדם. "כתבי הקודש" היא רק כותרת כבוד שהאדם נתן לספר. יהוה וישוע לא החליטו על הכותרת הזו לאחר שהם דנו על כך – היא אינה אלא רעיון אנושי. זאת משום שהספר הזה לא נכתב על-ידי יהוה וקל וחומר שהוא לא נכתב על-ידי ישוע. במקום זאת, כתבי הקודש מורכבים מכתביהם של נביאים, שליחים וחוזים קדומים שאותם אספו דורות מאוחרים יותר וערכו כספר של כתבים עתיקים שבני האדם מתייחסים אליהם כקדושים במיוחד. כך נוצר ספר שכולל, לדעתם של בני האדם, תעלומות עמוקות ובלתי נתפסות שמחכות להיפתר על ידי דורות העתיד.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

12. התנ"ך הוא עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק. התנ"ך מתעד את כל עבודתו של יהוה במהלך עידן החוק ואת עבודת הבריאה שלו. כולו מתעד את העבודה שעשה יהוה, והוא נחתם, על פי המסורת הנוצרית, בתיעוד עבודתו של יהוה בספר מלאכי. התנ"ך מתעד שתי עבודות שאלוהים עשה: האחת היא עבודת הבריאה, והשנייה היא קביעת החוק. שתיהן הן עבודה שעשה יהוה. עידן החוק מייצג את העבודה תחת השם יהוה אלוהים. זוהי כלל העבודה שבוצעה בעיקר תחת השם יהוה. לפיכך, התנ"ך מתעד את עבודתו של יהוה, והברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע, עבודה שבוצעה בעיקר תחת השם ישוע. החשיבות של שמו של ישוע ושל העבודה שהוא עשה מתועדת ברובה בברית החדשה. במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה בנה את בית המקדש ואת המזבח בארץ ישראל. הוא כיוון את חייהם של בני ישראל על פני האדמה, והוכיח שהם היו העם הנבחר שלו, קבוצת בני האדם הראשונה שהוא בחר על פני האדמה, קבוצה שהייתה כלבבו, הקבוצה הראשונה שהוא הוביל באופן אישי. כלומר שנים עשר השבטים של ישראל היו נבחריו הראשונים של יהוה, ולכן הוא תמיד עבד בקרבם, עד שעבודתו של יהוה של עידן החוק הגיעה לסופה. שלב העבודה השני היה העבודה של עידן החסד של הברית החדשה, והוא התבצע בקרב שבט יהודה, אחד משנים עשר השבטים של ישראל. הסיבה לכך שהיקף העבודה היה קטן יותר היא שישוע היה אלוהים שהתגלם כבשר ודם. ישוע עבד רק ברחבי ארץ יהודה, והוא עשה עבודה רק במשך שלוש וחצי שנים. לפיכך, מה שמתועד בברית החדשה בשום אופן לא יכול לעלות על כמות העבודה המתועדת בתנ"ך. עבודתו של ישוע בעידן החסד מתועדת בעיקר בארבעת ספרי הבשורה. הדרך שבה צעדו בני האדם בעידן החסד הייתה דרך של שינויים שטחיים מאוד בטבע חייהם, ורובם מתועדים באיגרות.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

13. ספרי הבשורה בברית החדשה נכתבו עשרים עד שלושים שנים לאחר שישוע נצלב. לפני כן, עם ישראל קרא רק את התנ"ך. כלומר בתחילת עידן החסד, בני האדם קראו את התנ"ך. הברית החדשה יצאה לאור רק במהלך עידן החסד. הברית החדשה לא הייתה קיימת כשישוע עבד. בני האדם תיעדו את עבודתו לאחר שהוא קם לתחייה ועלה השמיימה. רק אז יצאו לאור ארבעת ספרי הבשורה, וכן האיגרות של פאולוס ופטרוס וכן ספר ההתגלות. רק יותר משלוש מאות שנים לאחר שישוע עלה השמיימה, כשדורות מאוחרים יותר סידרו את כתביהם, הייתה הברית החדשה. רק לאחר שהעבודה הזו הושלמה הייתה הברית החדשה. היא לא הייתה קיימת קודם לכן. ...אפשר לומר שמה שהם תיעדו היה בהתאם לרמת החינוך שלהם והאיכות האנושית שלהם. מה שהם תיעדו היה החוויות של בני אדם, לכל אחד מהם היו אמצעים שונים לתיעוד ולידע, וכל תיעוד הוא שונה. לפיכך, אם אתם עובדים את התנ"ך כאילו הוא אלוהים אתם בורים וטיפשים עד מאוד!

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (3)" ב'הדבר מופיע בבשר'

14. כל מה שמתועד בכתבי הקודש מוגבל ולא יכול לייצג את כל עבודתו של אלוהים. בכל ארבע הבשורות יחד יש פחות ממאה פרקים, שבהם כתוב מספר מוגבל של התרחשויות, כגון קללת ישוע לעץ התאנה, שלוש ההתכחשויות של פטרוס לאדון, הופעתו של ישוע בפני התלמידים לאחר צליבתו וקימתו לתחייה, לימוד על צום, לימוד על תפילה, לימוד על גירושין, לידתו של ישוע ושושלת היוחסין שלו, מינוי התלמידים על ידי ישוע וכן הלאה. אולם האדם מוקיר אותם כאוצרות יקרים ואף מאמת את העבודה של היום על פיהם. בני האדם אף מאמינים שישוע עשה רק את הדברים האלה בתקופה שלאחר לידתו, כאילו הם מאמינים שאלוהים יכול לעשות רק זאת, ושלא תיתכן עבודה נוספת. האין זה מגוחך?

קטע מתוך "תעלומת ההתגלמות (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

15. בני האדם יכולים להשיג מקריאה בכתבי הקודש אורחות חיים רבות שלא ניתן למצוא בספרים אחרים. אלה אורחות החיים של עבודתה של רוח הקודש שאותה חוו הנביאים והשליחים בעידני העבר. רבים מהדברים הלאה יקרי-ערך והם יכולים לספק את מה שבני האדם זקוקים לו. לפיכך, כל בני האדם אוהבים לקרוא את כתבי הקודש. מכיוון שיש כל כך הרבה דברים נסתרים בכתבי הקודש, השקפותיהם של בני האדם בנוגע אליהם שונות מהשקפותיהם בנוגע לכתביהם של אישים רוחניים דגולים. כתבי הקודש הם תיעוד ואוסף של החוויות והידע של בני אדם ששירתו את יהוה ואת ישוע בעידן הישן ובעידן החדש, ולכן דורות מאוחרים יותר יכלו לזכות מהם בנאורות רבה, בהארה רבה ונתיבים רבים לנוהג. הסיבה לכך שכתבי הקודש נעלים על כתביהם של כל אחד מהאישים הרוחניים הדגולים היא שכל הכתבים שאובים מכתבי הקודש, שכל החוויות של האישים האלה נובעות מכתבי הקודש ושכל הכתבים האלה מסבירים את כתבי הקודש. על כן, על אף שבני האדם יכולים לזכות בדברים מספריהם של כל האישים הרוחניים הדגולים, הם בכל זאת עובדים את כתבי הקודש, משום שנראה להם שהם כה נעלים ועמוקים! על אף שכתבי הקודש מכנסים כמה מהספרים של דברי החיים, כגון האיגרות של פאולוס והאיגרות של פטרוס, ועל אף שהספרים האלה יכולים לקיים את בני האדם ולסייע להם, הספרים האלה בכל זאת לא מעודכנים. הם בכל זאת שייכים לעידן הישן, ובלי קשר לאיכותם, הם בכל זאת מתאימים רק לתקופה אחת, והם לא נצחיים. זאת משום שעבודתו של אלוהים תמיד מתפתחת, והיא לא יכולה סתם להיעצר בתקופתם של פאולוס ופטרוס, או תמיד להישאר בעידן החסד, שבו ישוע נצלב. על כן, הספרים האלה ראויים רק לעידן החסד ולא לעידן המלכות של אחרית הימים. הם יכולים לקיים רק את המאמינים של עידן החסד ולא את הקדושים של עידן המלכות, ובלי קשר לאיכותם הגבוהה, הם בכל זאת מיושנים. כך הדבר גם לגבי עבודת הבריאה של יהוה או עבודתו בעם ישראל: בלי קשר לשאלה כמה העבודה הזו הייתה אדירה, היא בכל זאת הייתה מיושנת, ובכל זאת בא יום שבו היא חלפה. כך הדבר גם במקרה של עבודתו של אלוהים: היא אדירה, אך בכל זאת יבוא יום שבו היא תסתיים. היא לא יכולה תמיד להישאר בשלב של עבודת הבריאה או בשלב של הצליבה. בלי קשר לשאלה כמה משכנעת עבודת הצליבה, ולשאלה כמה אפקטיבית היא הייתה בהבסת השטן, אחרי הכל, עבודה היא עבודה, והעידנים הם עידנים. עבודה לא יכולה תמיד להישאר על אותה תשתית, והתקופות לא יכולות לעולם לא להשתנות, משום שהייתה הבריאה וחייבת להיות אחרית הימים. זה בלתי נמנע! לפיכך, כיום, דברי החיים של הברית החדשה – איגרות השליחים וארבעת ספרי הבשורה – הפכו לספרים היסטוריים. הם כולם הפכו לספרי עיון ישנים, ואיך ייתכן שספרי העיון הישנים האלה יובילו את בני האדם לעידן החדש? בלי קשר למידה שבה ספרי העיון האלה מסוגלים לספק חיים לבני האדם, ובלי קשר למידה שבה הם מסוגלים להוביל בני אדם אל הצלב, הם כבר מיושנים, הלא כן? הם חסרי ערך, הלא כן?

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

16. איש לא יודע את טיבם האמיתי של כתבי הקודש: שהם אינם אלא תיעוד היסטורי של עבודתו של אלוהים ועדות על שני השלבים הקודמים בעבודתו של אלוהים. הם לא מספקים הסבר על המטרות שמנחות את עבודתו של אלוהים. כל מי שקרא את כתבי הקודש יודע שהם מתעדים את שני השלבים בעבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק ועידן החסד. התנ"ך מעלה על הכתב את תולדות עם ישראל ואת תולדות עבודתו של יהוה מהבריאה ועד סוף עידן החוק. הברית החדשה מתעדת את עבודתו של ישוע על פני האדמה בארבעת ספרי הבשורה, וכן את העבודה של פאולוס. האין זה תיעוד היסטורי? העלאת אירועי העבר כיום הופכת אותם להיסטוריה, וגם אם הם אמיתיים וממשיים מאוד, הם בכל זאת היסטוריה. והיסטוריה לא יכולה להתייחס להווה. זאת מכיוון שאלוהים לא חושב על היסטוריה! לכן, אם אתם מבינים רק את כתבי הקודש ולא מבינים דבר על העבודה שאלוהים מתכוון לעשות כיום, ואם אתם מאמינים באלוהים אך לא מחפשים את העבודה של רוח הקודש, הרי שאתם לא מבינים מה פירוש הדבר לחפש את אלוהים. אם אתם קוראים את כתבי הקודש כדי ללמוד על ההיסטוריה של עם ישראל וכדי לחקור את ההיסטוריה של בריאת כל השמיים והארץ בידי אלוהים, אתם לא מאמינים באלוהים. אולם כיום, מכיוון שאתם מאמינים באלוהים ועוסקים בחיפוש חיים, מכיוון שאתם עוסקים בניסיון להכיר את אלוהים ואתם לא עוסקים במשמעות מילולית ובדוקטרינות מתות או בניסיון להבין את ההיסטוריה, עליכם לחפש את רצון האל של היום, ועליכם לחפש את כיוון עבודתה של רוח הקודש. אילו הייתם ארכיאולוגים, הייתם יכולים לקרוא את כתבי הקודש, אך אתם לא ארכיאולוגים – אתם מאמינים באלוהים, ומוטב שתחפשו את רצון האל של היום.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

17. אם ברצונכם לראות את העבודה של עידן החוק, ולראות איך בני ישראל צעדו בדרכו של יהוה, עליכם לקרוא את התנ"ך. אם ברצונכם להבין את העבודה של עידן החסד, עליכם לקרוא את הברית החדשה. אך כיצד תוכלו לראות את העבודה של אחרית הימים? עליכם לקבל את הנהגתו של אלוהים של היום, ולהיווכח בעבודה של היום. זאת משום שזו העבודה החדשה, ואיש עוד לא תיעד אותה בכתבי הקודש. כיום, אלוהים התגלם כבשר ודם ובחר נבחרים אחרים בסין. אלוהים עובד בבני האדם האלה. הוא ממשיך את עבודתו על פני האדמה, וממשיך את העבודה של עידן החסד. העבודה של היום היא נתיב שבו האדם מעולם לא צעד, ודרך שאיש מעולם לא ראה. זו עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר – זו עבודתו הנוכחית של אלוהים על פני האדמה. לפיכך, עבודה שלא נעשתה בעבר היא לא היסטוריה, משום שההווה הוא ההווה, והוא עדיין לא הפך לעבר. בני האדם לא יודעים שאלוהים עשה עבודה אדירה יותר וחדשה יותר על פני האדמה ומחוץ לעם ישראל, שהיא כבר הגיעה מעבר לתחומיו של עם ישראל, ומעבר לתחומיהם של חזונות הנביאים. הם לא יודעים שזו עבודה חדשה ומופלאה מחוץ לנבואות, עבודה חדשה מעבר לעם ישראל ועבודה שבני האדם לא יכולים לתפוס או להעלות על דעתם. איך ייתכן שכתבי הקודש יכילו תיעוד מפורש של עבודה כזו? מי יכול היה לתעד מראש כל פרט בעבודה של היום, מבלי להשמיט דבר? מי יכול היה לתעד בספר הישן והמעופש את העבודה הזו, העזה יותר והחכמה יותר, שסותרת את המוסכמות? העבודה של היום היא לא היסטוריה, ולכן, אם את רוצים לצעוד בנתיב החדש של היום, עליכם להיפרד מכתבי הקודש, ועליכם להרחיק אל מעבר לספרי הנבואה או ההיסטוריה שבכתבי הקודש. אך רק כשתוכלו לצעוד בנתיב החדש כראוי, שתוכלו להיווכח במישור החדש ובעבודה החדשה. עליכם להבין מדוע אתם מתבקשים כיום שלא לקרוא את כתבי הקודש, מדוע יש עבודה אחרת שנפרדת מכתבי הקודש, מדוע אלוהים לא מחפש נוהג חדש יותר ומפורט יותר בכתבי הקודש, מדוע יש במקום זאת עבודה אדירה יותר מחוץ לכתבי הקודש. זה כל מה שעליכם להבין.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

18. לאלוהים יש אפשרות להתחלה חדשה לחלק ניכר מהעבודה שהוא רוצה לעשות והדברים שהוא רוצה לומר. ברגע שיש לו התחלה חדשה, הוא אינו מזכיר את עבודתו הקודמת ואינו ממשיך אותה. זאת משום שלאלוהים יש העקרונות שלו בעבודתו. כשהוא רוצה להתחיל עבודה חדשה, הוא רוצה להביא את האנושות אל שלב חדש בעבודתו, ובשלה בזה עבודתו מגיעה לשלב גבוה יותר. אם אנשים ימשיכו לפעול לפי האמירות או התקנות הישנות, או ימשיכו לדבוק בהן, הוא לא יזכור או ישבח זאת. זאת מפני שהוא כבר הביא עבודה חדשה ושלב חדש בעבודתו. כשהוא יוזם עבודה חדשה, הוא מופיע בפני האנושות בדמות חדשה לחלוטין, מזווית חדשה לחלוטין, ובדרך חדשה לחלוטין, כדי שבני האדם יוכלו לראות היבטים שונים של טבעו ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. זו אחת ממטרותיו בעבודתו החדשה. אלוהים לא דבק בישן ולא נצמד לשביל המוכר. כשהוא עובד ומדבר, הדבר אינו מגביל כמו שאנשים מדמיינים. באלוהים, הכל חופשי ומשוחרר ואין איסורים או הגבלות – מה שהוא מביא לאנושות הוא חירות ושחרור. הוא אל חי, אל שקיים באמת ובתמים. הוא אינו בובה או פסל חרס, והוא שונה לחלוטין מהאלילים שאנשים מקדשים ועובדים. הוא חי וחיוני ומה שדבריו ועבודתו מביאים לבני האדם זה חיים ואור, חירות ושחרור, מכיוון שהוא בעל האמת, החיים והדרך – הוא אינו מוגבל בשום צורה בעבודתו.

קטע מתוך "עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'" ב'הדבר מופיע בבשר'

19. בזמנו, ישוע הצהיר שעבודתו של יהוה נחשלת בעידן החסד, כפי שאני אומר כיום שעבודתו של ישוע נחשלת. אילו היה רק עידן החוק ולא היה עידן החסד, ישוע לא יכול היה להיצלב ולגאול את האנושות כולה. אילו היה רק עידן החוק, האם ייתכן שהאנושות הייתה מתפתחת עד הלום? ההיסטוריה מתקדמת – ההיסטוריה היא חוק הטבע של עבודתו של אלוהים, הלא כן? האין היא ביטוי של ניהולו של האדם בידי אלוהים בתבל כולה? ההיסטוריה מתקדמת וכך גם עבודתו של אלוהים, ורצונו של אלוהים משתנה בהתמדה. אילו אלוהים היה דבק בשלב עבודה אחד במשך ששת אלפי שנים, זה לא היה מעשי, מפני שכל בני האדם יודעים שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן. לא ייתכן שהוא היה ממשיך לדבוק בעבודה הדומה לצליבה, ולהיצלב פעם אחת, פעמיים, שלוש פעמים... זוהי תפיסתו של אדם מגוחך. אלוהים לא דבק באותה עבודה, ועבודתו משתנה בהתמדה, כפי שאני אומר לכם מדי יום דברים חדשים ועושה מדי יום עבודה חדשה. זו העבודה שאני עושה שנעוצה במילים "חדשה" ו"נפלאה".

קטע מתוך "איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את הגילויים של אלוהים?" ב'הדבר מופיע בבשר'

20. מכיוון שיש דרך נעלה יותר, למה לכם ללמוד את הדרך הרדודה והמיושנת הזו? מכיוון שיש אמירות חדשות ועבודה חדשה, למה לכם לחיות בתיעוד היסטורי ישן? האמירות החדשות יכולות לקיים אתכם, מה שמוכיח שזו העבודה החדשה. התיעוד הישן לא יכול לפטם אתכם או לְרַצות את הצרכים הנוכחיים שלכם, מה שמוכיח שזוהי היסטוריה, ולא העבודה של הכאן והעכשיו. הדרך הנעלה ביותר היא העבודה החדשה ביותר. ועם העבודה החדשה, בלי קשר לשאלה כמה נעלה הייתה דרך העבר, היא עדיין תולדותיהן של מחשבות בני האדם, ובלי קשר לערכה כספר עיון, היא בכל זאת הדרך הישנה. אפילו שהדרך הישנה מתועדת ב"ספר הקדוש," היא היסטוריה. אפילו שהדרך החדשה לא מתועדת ב"ספר הקדוש," היא הדרך של הכאן והעכשיו. הדרך הזו יכולה להושיע אתכם, והדרך הזו יכולה לשנות אתכם, משום שזו עבודתה של רוח הקודש.

קטע מתוך "לגבי כתבי הקודש (1)" ב'הדבר מופיע בבשר'

21. אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק במכתבים, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם אתם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה בשר ודם ותו לא, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, התיעוד ההיסטורי לא יכול לזכות לתואר של אמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל. אם אתם מחילים את תיעודי דברי אלוהים במהלך עידני העבר על ימינו אנו, אתם ארכיאולוגים, והדרך הטובה ביותר לתאר אתכם היא כמומחים למורשת היסטורית. זאת מפני שאתם מאמינים תמיד בשרידי העבודה שאלוהים עשה בזמנים עברו, מאמינים רק בצל שהותיר אלוהים מהעידן שבו הוא עבד בקרב בני האדם בעבר ומאמינים רק בדרך שאלוהים הראה למאמיניו בימים עברו. אתם לא מאמינים בכיוון שאליו מתקדמת עבודתו של אלוהים היום, ואתם לא מאמינים בהופעתו המכובדת של אלוהים כיום, ואתם לא מאמינים בדרך האמת שאלוהים מבטא כיום. על כן אתם ללא ספק חולמים בהקיץ המנותקים לגמרי מהמציאות. אם כעת אתם עדיין דבקים במילים שלא מסוגלות להעניק חיים לאדם, אתם ענף יבש חסר תקנה[א], מפני שאתם שמרנים מדי, עקשנים מדי, ואטומים מדי להיגיון!

קטע מתוך "רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח" ב'הדבר מופיע בבשר'

22. המשיח של אחרית הימים מביא חיים, ומביא את דרך האמת התמידית והנצחית. האמת הזו היא הנתיב שבו האדם יזכה בחיים והנתיב היחיד שבו האדם יכיר את אלוהים ושבו אלוהים יאשר את האדם. אם אתם לא מחפשים את דרך החיים שהמשיח מעניק באחרית הימים, לעולם לא תזכו באישורו של ישוע ולעולם לא תהיו ראויים להיכנס בשערי מלכות השמיים, משום שאתם גם בובות על חוט וגם אסירים של ההיסטוריה. בני אדם שנהלים ומכתבים מכתיבים את מעשיהם ואשר כבולים להיסטוריה לעולם לא יוכלו לזכות בחיים ולעולם לא יוכלו לזכות בדרך החיים הנצחית. זאת משום שיש להם רק מים עכורים שאליהם הם נצמדו במשך אלפי שנים, במקום מי החיים הזורמים מכס המלכות. בני האדם שלא יזכו במי החיים יישארו לנצח גוויות, צעצועים בידי השטן ובני גיהינום. אם כן כיצד הם יכולים לראות את אלוהים? אם אתם מנסים רק להיאחז בעבר, להותיר את הדברים כפי שהם על ידי עמידה במקום, ואתם לא מנסים לשנות את המצב הקיים ולהשליך מעליכם את ההיסטוריה, האם לא תהיו תמיד נגד אלוהים? שלבי עבודתו של אלוהים הם רחבי היקף ורבי עוצמה, כמו גלים נשברים ורעמים רועשים, אך אתם יושבים ומחכים להרס מבלי לפעול, נצמדים לטיפשותכם ונמנעים ממעשה. כיצד תוכלו להיחשב כך למי שהולכים בעקבותיו של השה? כיצד אתם יכולים להצדיק את האל שבו אתם נאחזים כאל שהוא תמיד חדש ולעולם לא ישן? וכיצד יכולות מילות ספריכם המצהיבים להעביר אתכם לעידן חדש? כיצד הן יכולות להוביל אתכם לחיפוש אחר שלבי עבודתו של אלוהים? וכיצד הן יכולות להעלות אתכם לשמיים? הדברים שאתם אוחזים בידיכם הם המכתבים שיכולים לספק רק נחמה זמנית, ולא את האמיתות המסוגלות להעניק חיים. כתבי הקודש שאתם קוראים בהם יכולים רק להעשיר את שפתכם – הם לא דברי חוכמה שיכולים לסייע לכם להכיר את חיי האדם, ועל אחת כמה וכמה שהם לא הדרכים שיכולות להוביל אתכם לשלמות. האם הסתירה הזו לא גורמת לכם להרהר? האם היא לא מאפשרת לכם להבין את התעלומות הטמונות בה? האם אתם מסוגלים להביא את עצמכם לשמיים ולפגוש את אלוהים לבדכם? אם אלוהים לא יבוא, האם אתם יכולים לקחת את עצמכם לשמיים כדי ליהנות משמחה משפחתית עם אלוהים? האם אתם עדיין חולמים כעת? לכן אני מציע שתפסיקו לחלום, ותביטו במי שעובד כעת, במי שמבצע כעת את עבודת הושעת האדם באחרית הימים. אם לא תעשו זאת, לעולם לא תזכו באמת, ולעולם לא תזכו בחיים.

קטע מתוך "רק המשיח של אחרית הימים יכול להראות לאדם את דרך חיי הנצח" ב'הדבר מופיע בבשר'

23. אם אתם משתמשים בתפיסות כדי למדוד ולתאר את אלוהים, כאילו אלוהים היה פסל חימר שאינו משתנה, ואם אתם תוחמים את אלוהים בתוך גבולות כתבי הקודש, ומכילים אותו בתוך טווח עבודה מצומצם, דבר זה מוכיח שגיניתם את אלוהים. מכיוון שבעידן התנ"ך, בני ישראל יצקו את דמות האל בתבנית של אליל בלבם, כאילו אלוהים יכול להיקרא רק המשיח, ורק מי שמכונה המשיח הוא אלוהים, ומשום שהם שירתו את אלוהים ועבדו אותו כאילו היה פסל חימר (חסר חיים), הם מסמרו את ישוע של אותה תקופה על הצלב, וגזרו עליו מיתה – גזרו גזר דין מוות על ישוע התמים. אלוהים לא ביצע שום פשע, אך האדם לא חס על אלוהים, ודן אותו למוות ללא היסוס. זו הסיבה שישוע נצלב. האדם תמיד מאמין שאלוהים לא משתנה ומגדיר אותו על פי כתבי הקודש, כאילו האדם רואה את ניהולו של אלוהים, כאילו כל מעשיו של אלוהים נתונים בידי האדם. בני האדם מגוחכים באופן קיצוני, הם ניחנו ביהירות מאין כמוה, ולכל אחד מהם יש כישרון ללשון צחה ומליצית. לא משנה כמה אתם מכירים את אלוהים, אני אומר בכל זאת שאינכם מכירים את אלוהים, שאיש אינו מתנגד לאלוהים יותר מכם וכי אתם מגַנים את אלוהים, משום שאתם חסרי כל יכולת להישמע לעבודתו של אלוהים וללכת בנתיב של אלה שאלוהים הופך למושלמים.

קטע מתוך "על הרשעים להיענש" ב'הדבר מופיע בבשר'

24. באשר לחזונות של העבודה בכל תוכנית הניהול הזו בת ששת אלפי השנים, איש לא יכול לזכות בתובנה או בהבנה לגביהם. החזונות האלה תמיד נותרו בגדר תעלומות. באחרית הימים, נעשית רק העבודה של דבר האל כדי לפתוח את עידן המלכות, אך היא לא מייצגת את כל העידנים. אחרית הימים אינה אלא אחרית הימים ואינה אלא עידן המלכות, שלא מייצגים את עידן החסד או את עידן החוק. אחרית הימים היא רק הזמן שבו כל העבודה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחשפת בפניכם. זו חשיפת התעלומה. אף אדם לא יכול לחשוף תעלומה כזו. גם אם האדם מבין היטב את ספרי הקודש, הם נותרים מילים בלבד, משום שהאדם לא מבין את מהותם של ספרי הקודש. כשהאדם קורא בספרי הקודש, הוא אולי זוכה באמיתות מסוימות, מסביר מילים מסוימות או מנתח פסוקים וציטוטים מפורסמים. אולם הוא לעולם לא יוכל לחלץ את המשמעות שהמילים האלה מכילות, משום שהאדם רואה רק מילים מתות ולא את התרחשות עבודתם של יהוה וישוע – האדם לא מסוגל לפתור את התעלומה של העבודה הזו. לפיכך, התעלומה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים היא התעלומה הגדולה ביותר, הנסתרת ביותר, והאדם כלל לא מסוגל להעלות אותה על דעתו. איש לא יכול להבין ישירות את רצונו של אלוהים, אלא אם הוא עצמו מסביר ונפתח בפני האדם. אחרת, אלה יישארו תמיד חידות עבור האדם ותעלומות חתומות לעולמים. אל תתייחסו לאנשי העולם הדתי. אילולא הסברתי לכם זאת היום, גם אתם לא הייתם מסוגלים להבין זאת. העבודה הזו בת ששת אלפי השנים היא מסתורית יותר מכל הנבואות של הנביאים. זו התעלומה הגדולה ביותר מאז הבריאה, ואף נביא מהעבר מעולם לא הצליח להעלות אותה על דעתו, מכיוון שהתעלומה הזו נפתרת רק בעידן האחרון, ומשום שהיא טרם נחשפה בעבר. אם תבינו את התעלומה הזו ותהיו מסוגלים לקבל אותה במלואה, התעלומה הזו תכבוש את כל בני האדם הדתיים האלה. רק זה החזון הגדול ביותר שהאדם כמה יותר מכל להבין, אך אשר הכי לא ברור לו.

קטע מתוך "תעלומת ההתגלמות (4)" ב'הדבר מופיע בבשר'

הערות שוליים:

א. ענף יבש: ביטוי סיני, שפירושו "מקרה אבוד."

קודם: האם השילוש הקדוש קיים?

הבא: ב. על האמת לגבי ההתגלמות

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה

עליכם לחפש דרך לִתְאום למשיח

רבות עבדתי בקרב בני האדם, ורבים הדברים שהטפתי באוזניכם בזמן הזה. דברים אלו נאמרו למען ישועת האדם ובמטרה לאפשר לאדם לתאום לי. למרות זאת,...

הופעתו של אלוהים הביאה לעידן חדש

תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים של אלוהים מגיעה לקצה ושער המלכות נפתח לכל מי שחפץ בהופעתו של אלוהים. אחים ואחיות יקרים, למה אתם מחכים? במה...

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה