אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

עדויות על חויית משפטו של המשיח

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

רוחב הדף

0 תוצאת(תוצאות) חיפוש

לא נמצאו תוצאות

95. יציאה מדיכוי אפל

מו ג'יז'יא, מחוז גואנגדונג

נולדתי באזור הררי מרוחק ועני, שבו במשך דורות רבים היינו שורפים קטורת וסוגדים לבודהה. מקדשים בודהיסטיים רבים פרוסים בכל הארץ, מקדשים שאליהם היו מגיעות כל המשפחות כדי לשרוף קטורת; איש מעולם לא האמין באלוהים. בשנת 1995, היינו אשתי ואני בחלק אחר של המדינה, שבו האמנו באדוננו ישו. בשובנו, התחלנו לשתף את הבשורה ומספר האנשים שקיבל אותה הלך וגדל אט-אט עד שהגיע למעל 100 איש. מכיוון שיותר ויותר אנשים האמינו באלוהים, השלטון המקומי הזדעק. יום אחד, בשנת 1997, המשטרה זימנה אותי לתחנת המשטרה המקומית, שבה המתינו לי ראש לשכת המשמר האזרחי של המחוז, ראש לשכת הביטחון הלאומי, ראש לשכת הדת ומפקד תחנת המשטרה, וכן גם כמה קציני משטרה. מפקד המשמר האזרחי שאל אותי: "מדוע אתה מאמין באלוהים? עם מי יש לך קשר? מאיפה הגיעו כתבי הקודש? מדוע אינך מגיע לכנסייה כדי להשתתף באספות? אמרתי: "בני אדם נבראו על ידי אלוהים, כל אור השמש, האוויר והמים הם יצירי בריאה של אלוהים; זהו חוק השמיים והארץ שבני אדם מאמינים באלוהים וסוגדים לו. בחוקה הלאומית נקבע במפורש שיש חופש דת לאזרחים; מדוע אינך מרשה לנו להאמין באלוהים בחופשיות? ראש לשכת הדת אמר: "יש הגבלות על חופש דת, בדיוק כמו ציפור קטנה בתוך כלוב; אפילו שכנפיה ורגליה אינן קשורות, היא יכולה לנוע רק בתוך הכלוב. כששמעתי אותו אומר טענות מופרכות אלה, ממש זעמתי ואמרתי בכעס: "אם כן, הממשלה הלאומית של הרפובליקה הסינית משקרת לאנשיה!" כשהם שמעו אותי אומר זאת, הם ידעו שהם טועים, ולא היה להם מה לומר, לכן הם שחררו אותי הביתה. באותו זמן, לא הייתי מודע למהות רדיפת המאמינים על ידי ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית, עד שנת 1999, שבה קיבלתי את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. רק לאחר שקראתי את דברי האל וחוויתי רדיפה אכזרית אף יותר מצד ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית, יכולתי לראות בבירור שהמפלגה הקומוניסטית הסינית היתה התגלמות השטן - הרוח הרעה; היא היתה האויב של אלוהים, כפי שדובר עליו בכתבי הקודש: "אז השלך התנין הגדול, הנחש הקדמוני הנקרא מלשין ושטן, המטעה את כל תבל" (חזון יוחנן י"ב 9).

מעט לאחר השעה 5:00 בבוקר ב-28 ביוני 2002, התכוננתי לקראת האספה עם האחים והאחיות ופתאום שמעתי דפיקות חזקות בדלת. החבאנו מיד את הספרים של דבר האל ולאחר מכן פתחנו את הדלת. באופן בלתי צפוי, כשפתחנו את הדלת, כתריסר שוטרים מיהרו פנימה. היו בידיהם אלות חשמליות ואקדחים והם דחפו אותנו יחד בכוח, מכריחים אותנו להשתופף ולשים את ידינו על הראש. לאחר ששוטרים אלה מלאי הרוע עצרו אותנו, כמו שודדים הנכנסים לכפר, הם נכנסו לכל חדר וגרמו לאי סדר משווע; הם לקחו את המצעים והבגדים שלנו וזרקו אותם על הרצפה. בעבר הייתי צופה בסצנות טלוויזיה על פשעים מאורגנים ושודדים הבוזזים וגוזלים, אך מעולם לא ציפיתי ש"המשטרה העממית" תנהג בדיוק כמו הרודנים והשודדים מהטלוויזיה. באותו זמן פחדתי ודאגתי במיוחד שהם יגלו את ספרי דבר האל. התפללתי ללא הרף בלבי וביקשתי מאלוהים להשגיח ולהגן עלינו. לאחר התפילה, ראיתי מעשים מופלאים של אלוהים. הם חיטטו בכל הבית וחיפשו והחרימו את כל החפצים שלנו, אך לא מצאו את ספרי דבר האל. ידעתי שזוהי כול יכולתו והגנתו של אלוהים, וידעתי שאלוהים איתנו, ואמונתי באלוהים גברה. לאחר מכן, הם לקחו אותנו לתחנת המשטרה, ועוד באותו לילה העבירו אותנו לבית מעצר ונעלו אותנו שם. שלושה ימים מאוחר יותר, השוטרים נתנו לכל אחד מאיתנו 300 יואן קנס שהיה עלינו לשלם כדי להשתחרר. כשראיתי איך ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית נוהגת בדורסנות גסת רוח שאינה מתקבלת על הדעת, בכך שהיא שוללת מאנשים את חופש הדת שלהם, הרגשתי טינה עמוקה ולא יכולתי שלא לחשוב על דברי האל: "במשך אלפי שנים, זו הייתה ארץ של זוהמה. היא מטונפת באופן בלתי נסבל ומוכה באומללות. רוחות רפאים משוטטות בה בכל פינה, משטות בבני האדם, מוליכות אותם שולל ומעלות האשמות חסרות שחר.[א] הן אכזריות וחסרות רחמים, והן דורסות את עיר הרפאים הזו ומותירות אותה גדושה בגוויות. צחנת הריקבון ממלאת את הארץ ומתפשטת באוויר, והיא מוגנת היטב.[ב] מי יכול לראות את העולם מעל הרקיע? ...זכויות והעניין הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא!" ('עבודה והיווכחות (8)' ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). בעיר רפאים זו של סין, המפלגה השלטת של סין תולה כרזות המקדמות "חופש דת וחופש זכויות אדם", אך הם למעשה מתנכלים לאלוהים ללא רסן, ועוצרים ורודפים אנשים ההולכים בעקבות האל. הם אינם מרשים לאנשים להאמין באלוהים ולצעוד בנתיב החיים הנכון; הם היו להוטים לחסל את כל המאמינים במחי יד. לא הפרנו את החוק ולא עשינו כל דבר רע; כל מה שעשינו היה לשתף את הבשורה כדי לאפשר לאנשים להכיר את אלוהים, לעבוד את אלוהים ולהתרחק מחיי חושך וכאב. אך עדיין משטרת המפלגה הקומוניסטית הסינית רצתה לעצור אותנו, להכניס אותנו למעצר ולקנוס אותנו במקום לטפל באותם אנשים רעים העוסקים בזנות ומעורבים ברצח, הצתות, מרמה והונאה; הם אפשרו לאותם אנשים רעים להתחמק מעונש על פשעיהם. לאור העובדות, יכולתי לראות שממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית היא קבוצה אחוזת דיבוק המתנגדת לאלוהים, מעוורת אנשים ומרמה אותם; הם היו אויבי האל.

ב-28 בנובמבר של אותה שנה, כמה אחים ואחיות ואני שיתפנו את הבשורה עם מנהיג כת. אך אדם מרושע דיווח עלינו, וכתריסר שוטרים כיתרו את הבניין ופרצו את הדלת. היו בידיהם אקדחים ואלות והם צרחו: "לא לזוז! ידיים למעלה!" הם ערכו חיפוש על גופינו, וגנבו את כספינו ודברים יקרי ערך בשווי 5,000 יואן. הם פקדו עלינו לשים ידיים על הראש ולשבת ישיבה שפופה עם הפנים לקיר. שתי אחיות שהיו אז צעירות פחדו ואמרתי להן: "לא עשינו כל דבר רע, אל תפחדו." מיד לאחר שאמרתי זאת, כמה שוטרים הגיחו לעברי והכו אותי באגרופיהם וכפות רגליהם, ודחפו אותי ארצה. הם הפכו את כל החדרים והשאירו אי סדר משווע. הם היו יותר ברבריים ואכזריים משודדים הבוזזים את הכפר. אחת האחיות נשארה בחדר ושוטר מיהר אליה, תפס אותה בכוח ומשך אותה החוצה. שוטר מרושע אחר ראה שהיא די יפה, והחל להתעלל בה מינית כשהוא נוגע בכל איברי גופה. האחות בכתה בחוסר אונים ולמרבה המזל בעל הבית הגיע בדיוק בזמן כדי להפסיק את כל זה, מה שאפשר לאחות להשתחרר מהכפייה. בשלב זה יכולתי לראות בבירור שסיסמאות כמו "המשטרה העממית היא למען העם ואם אתם נתקלים בקשיים התקשרו למשטרה" ו"המשטרה היא שומרת העם", כולן שקרים. שוטרים מרושעים אלה לא היו אלא כנופיה של פרחחים ופושעים! לאחר מכן, הם נעלו אותנו בתוך ניידת המשטרה ולקחו אותנו לתחנת המשטרה. לאחר מכן הם אזקו אותנו בפרוזדור במשך שני ימים ושני לילות ולא נתנו לנו כלל לאכול ולשתות. יכולתי רק להתמיד בתפילותיי מכל הלב ולבקש מאלוהים להנחות אותנו ולתת לנו אמונה וכוח כדי שנוכל לשאת עדות בסביבה זו. מאוחר יותר, שוטר מרושע תחקר את אחד האחים, וכשהשוטר לא היה מרוצה מהתשובות, כמה שוטרים מרושעים דחפו אותו ארצה ושוטר מרושע אחר דחס צואת כלבים לתוך פיו. בעקבות כך התערער מצבו הנפשי של האח בצורה חמורה. כשראיתי את המצב האומלל הזה, חשתי מצוקה רבה וזעם רב התפרץ מתוכי. הלוואי שיכולתי להתנפל עליהם ולקרוע אותם לגזרים, אך דבר האל הנחה את לבי: "אני חש מעט אהדה אל אחיי ואחיותיי שגם הם חיים בארץ הטינופת הזו, ולכן פיתחתי שנאה כלפי התנין הגדול האדום כאש. ...כולנו קורבנותיו. זו הסיבה לכך שאני שונא אותו בכל לבי ולכך שאני ממתין בקוצר רוח להשמיד אותו. עם זאת, כשאני חושב שוב, זה לא יועיל ורק יגרום לאלוהים לצרות, ולכן אני חוזר אל המילים האלה – אני שם לעצמי מטרה בלבי להגשים את רצונו של אלוהים – לאהוב את אלוהים... ולפיכך להביא לידי ביטוי חיים מלאים במשמעות ובגאונות... האם תרצו לעשות זאת? האם יש בכם נחישות כזו?" ('הנתיב... (2)' ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). דברי האל גרמו לי להירגע, וכשניסיתי להבין את דבריו, הבנתי את רצונו של אלוהים. אלוהים כבר מתעב במיוחד את השטנים המרושעים, הוא שואף להרוס את כולם מיד, אך כדי להשלים את עבודת האל באחרית הימים ולהביא אותנו לידי שלמות, עליו להפיק תועלת ממאמצי השטן. אלוהים משתמש ברדיפה מצד השטן כדי לאפשר לנו להבחין בה, ובכך הוא מאפשר לנו לראות לעומק את פניה הדוחות של ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית ואת מהותה אחוזת הדיבוק. כך אנו יכולים לזנוח אותה, לנתק את יחסינו איתה ולהפנות לחלוטין את לבנו הכן לכיוון אלוהים. אלוהים תמיד סובל את המרדף המטורף של ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית כדי לקבל תוצאות טובות יותר בעבודתו; אם כן, למה שלא אסבול מעט קושי כדי שאזכה בישועה כחלק מהבריאה? אלוהים הפך אותי למואר ונתן לי אמונה וכוח; ברצוני ללכת בדרכי המשיח ולהיות נוח מאוד בדעתי לבצע את רצון האל - לחפש לאהוב את אלוהים! בנקודה זו רק קיוויתי שאלוהים יוביל וישמר אותנו כדי לשמש עדות לאלוהים דרך הרדיפות של השטן; קיוויתי שנוכל להשתמש באהבתנו לאלוהים כד לצאת במתקפה נגד תכסיסי השטן, וכך הוא ייפול בצורה מחפירה.

בלילה השלישי, השוטרים המרושעים העבירו אותנו ללשכת המשמר האזרחי של המחוז ותחקרו אותנו לאורך כל הלילה. סגן מנהל השתמש תחילה במילות חנופה כדי לפתות אותנו, ואמר: "הרימו קולכם! יש לכם אישה, ילדים והורים בבית הזקוקים לכם כדי שתדאגו להם; אם תמהרו לדבר, תוכלו ללכת הביתה, טוב?" לאחר ששמעתי דברים אלה, די התפתיתי, וחשבתי: "אם אומר להם דברים חסרי משמעות, אוכל ללכת ולא אצטרך להישאר כאן ולסבול." באותו רגע, דברי האל העירו אותי: "חשוב לי להבהיר שלא ארחם עוד על אלה שהיו לגמרי לא נאמנים לי בעתות מצוקה, משום שיש גבול לרחמיי. מעבר לכך, אין בי כל חיבה לאף בן אדם שבגד בי בעבר, ויותר מכך אין בי כל עניין להתקשר לאלה שבגדו בעניין חבריהם. זהו טבעי, בלי קשר לזהותו של בן האדם" ('עליכם להכין מספיק מעשים טובים למען ייעודכם' ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). דרך דבריו המלכותיים של אלוהים, הרגשתי כאילו יכולתי לראות את אלוהים מתבונן בי וממתין לתשובתי. כתוצאה מכך, ביטלתי במהירות את המחשבה ובצדיקות מחמירה אמרתי: "לא תכננתי לעזוב מאז שהגעתי הנה!" כשהשוטר המרושע ראה שהתכסיס שלו אינו עובד, הוא חשף את פניו המקוריות אחוזות הדיבוק, וסגן המנהל הרים דלי מלא בפסולת נוזלית של חזיר כאילו כדי לשפוך אותו על ראשי. אמרתי לו: "אתה משתמש בעונש אכזרי וחריג כדי לסחוט הודאה." כשהוא שמע אותי אומר זאת, הוא עצר פתאום והוריד את הדלי מבלי לשפוך עליי את תוכנו. שוטר מרושע אחר שנעל נעלי עור רקע על הבוהן שלי עם העקב שלו, וסובב אותו שוב ושוב בלחץ המרבי שהצליח להפעיל. הכאב החד התפשט בכל גופי ולא יכולתי שלא לצעוק מכאב. הבגדים שעל גופי היו ספוגים בזיעה, אך השוטר המרושע רתח מזעם והמשיך לרקוע ולסובב את העקב שלו עד שהציפורן של הבוהן יצאה ממקומה. בשלב זה, הבוהן שלי כבר היתה מעוותת ומדממת. מתוך כאבי העצום, קראתי בהתמדה לאלוהים, וביקשתי ממנו להגן על לבי כדי שלא אכנע לשטן וכדי שאוכל לשמש עד לאלוהים. אכזריותו של השטן היא הרבה יותר מכך; ראיתי את אחד האחים חוזר מתחקור והוא כבר עבר ייסורים עד כדי כך שהיה על סף מוות; כל גופו היה מלא צלקות וחבורות והוא נראה גוסס. השוטרים המרושעים פחדו שהוא ימות ולכן שחררו אותו בעל כורחם. מאוחר יותר, הם לקחו אותי עם אח ואחות נוספים להמשך התחקור אצל צוות SWAT (יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור).

כשהגענו לצוות ה - SWAT, השוטרים המרושעים הכריחו אותנו להתפשט, ולאחר מכן הם אזקו את ידינו והניחו שלשלאות סביב כפות הרגליים שלנו. לאחר מכן הם הכריחו אותנו להקיף שלוש פעמים את החצר בניתורים, כדי להשפיל אותנו. אז הם הפרידו בינינו ושמו אותנו בתאי כלא. כל האנשים שהיו נעולים בתאי הכלא היו רוצחים, כמו שטנים ומפלצות. השוטרים המרושעים פקדו על האסירים לייסר אותי, אך בזכות הגנתו של אלוהים, לא רק שהאסירים לא התנכלו לי, אלא הם אפילו דאגו לי. כעבור ארבעה ימים ניסו השוטרים המרושעים להכריח אותי לבגוד באלוהים ולהסגיר את אחיי ואחיותיי, אך לא דיברתי. הם לקחו אותי ואח נוסף וגררו אותנו לחצר. בחצר הם אזקו אותנו ושמו שלשלאות סביב כפות הרגליים שלנו. ראשינו כוסו בשקיות שחורות והם תלו אותנו על עץ במרכז החצר, עם הראש למטה. מתוך התקף של אכזריות, הם שחררו נמלים על כל העץ, ואלה זחלו ללא הרף על גופינו ועקצו אותנו. העינוי של אלפי נמלים עוקצות היה דומה לעינוי של אלפי חצים החודרים ללב, דבר שהופך את המוות למושך יותר מאשר החיים. יכולתי רק להתפלל לאלוהים בכל כוחי שיגן על לבי ורוחי, כך שיוכל לתת לי רצון וכוח בסבלי וירשה לי להתנגד לבגידה באלוהים. בשלב זה דברי האל הופיעו בראשי: "כל בני האדם סובלים את המצוקה האחרונה למעני, כדי שכבודי ימלא את היקום כולו. האם אתם מבינים את רצוני? זו הדרישה הסופית שאני מציב לאדם. כלומר אני מקווה שכל בני האדם יוכלו לשאת עליי עדות חזקה ומהדהדת בפני התנין הגדול האדום כאש, שהם יוכלו להעלות את עצמם כקורבן מנחה למעני בפעם אחרונה ולעמוד בדרישותיי בפעם אחת אחרונה. האם אתם באמת יכולים לעשות זאת? לא הייתם מסוגלים לְרַצות את לבי בעבר – האם תוכלו לשנות את הדפוס הסה במקרה האחרון?" ('האמירה השלושים וארבע' מתוך'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל מילאו את לבי בכוח. אלוהים סבל את הרדיפות המגוונות מצד ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית כדי להושיע אותנו. לא היתה לו כרית ולא היה לו מקום להתקשר ממנו הביתה. היום אני מסוגל לסבול עם המשיח; זוהי אהבתו של אלוהים וזוהי התעלותו למעני. כל עוד אני מסוגל להעניק כבוד לאלוהים, אשמח ואהיה מוכן למות. סמכתי על דבר האל כדי לעבור כל דקה וכל שנייה של כאב. נשארנו תלויים על העץ במשך שני ימים ושני לילות. ביום השלישי, כבר לא יכולתי לשאת את זה יותר. התקופה היתה ראשית החורף, ירד גשם וכל מה שלבשתי היה בגד אחד ללא ריפוד. הייתי תלוי מהעץ ברגליים יחפות ולא אכלתי או שתיתי דבר. הסבל מהרעב והקור וכן הכאב הבלתי נסבל גרמו לי לרצות למות; כל מה שיכולתי לעשות היה להתפלל עם כל מה שהיה בי. פחדתי מאוד שבגלל חולשות הבשר שלי, לא אוכל להתמודד עם הייסורים ואבגוד באלוהים. בתוך כל הכאב שלי, זכרתי את השליח סטפן מעידן החסד. הוא נרגם למוות באבנים על ידי ההמון, מכיוון שהפיץ את הבשורה של אדוננו ישוע. לפני שמת, הוא ביקש מאלוהים שיקבל את רוחו. כתוצאה מכך, התפללתי לאלוהים: "הו, אלוהים, הבשר שלי חלש מדי, וכעת לקחתי על עצמי כאב רב מנשוא. אני משתוקק שתיקח את רוחי, שכן אני מעדיף למות למאשר לבגוד בך." לאחר שהתפללתי, התרחש הנס הבלתי צפוי מאי פעם: היתה לי חוויה חוץ גופית והובאתי אל שדה דשא. בכל מקום היה דשא ירוק שופע, ובקר וצאן מסביב. הלך המחשבה שלי היה קליל במיוחד, ולא יכולתי שלא לשבח את אלוהים בקול רם: "משבחים בקול את האל הכול יכול, כל הדברים בשמיים ובארץ משבחים אותך, משבחים אותך, כולם ישבחו אותך. תן לכל המלאכים שלך לעלות ולשבח אותך, תן לכל מארחי השמיים לשבח אותך, התרחבות היקום משבחת אותך - האל הכול יכול! הכוכבים הזוהרים משבחים אותך, השמיים והארץ והמים משבחים אותך, כולם משבחים אותך. תן להרים ולגבעות לשבח את האל הכול יכול, תן לגלים ולנחשולים לשבח אותך, לשבח אותך במקומות הגבוהים ביותר - האל הכול יכול! משבחים את האל הכול יכול במקום הקדוש ביותר, משבחים אותך בתופים ובריקודים, משבחים אותך בקול! משבחים את האל הכול יכול בכלי נגינה ובצלילי החצוצרה, תן לעם הקדוש היושב בציון לשבח אותך, תן לכל האנשים לשבח אותך - האל הכול יכול! הו, האל הכול-יכול, משבחים אותך בקול! קולות הרעם משבחים אותך, משבחים אותך בקול! המרחבים הגדולים משבחים את האל הכול יכול, תן לכל מי שנשמה באפו לשבח אותך, שירת ההלל מרעידה את קצות הארץ, משבחת את אלוהים! ("משבחים את האל הכול יכול בקול" בלך אחר השה ושיר שירים חדשים). בזמן ששקעתי כל כולי בהנאה מופלגת זו וחייתי בגבולות החופש, נעלם כל הכאב, הרעב והקור בהיותי תלוי מהעץ וכן נמוג כאב עקיצות הנמלים. כשהתעוררתי, זה כבר היה לילה שלישי, והשוטרים המרושעים הורידו אותי מהעץ. הייתי תלוי במשך שלושה ימים, ולא רק שלא מתי, הייתי מלא במרץ. זה היה באמת כוחו הכול יכול והגנתו הפלאית של אלוהים! נתתי את תודתי הכנה ואת השבח לאלוהים.

ביום הרביעי, השוטרים המרושעים תחקרו אותי שוב וניסו להכריח אותי להסגיר את האחים והאחיות. הם גם הכריחו אותי להודות שאני מאמין בכת, בניסיון לאלץ אותי לבגוד באלוהים ולזנוח את דרך האמת. הנאורות של אלוהים גרמה לי לחשוב על דבר האל: "במהלך ניסיונות, חוויית חולשה, שליליות או היעדר בהירות בנוגע לרצונו של אלוהים או בנוגע לנתיב הנוהג היא דבר רגיל. אולם בכל מקרה, כמו איוב, אתם צריכים להאמין בעבודתו של אלוהים ולא להתכחש לאלוהים" ('בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך' ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל נתנו לי אומץ להנהיג את האמת ולהעיד על אלוהים. כך או כך, לא יכולתי להתנגד לאלוהים או לחלל את קדושת אלוהים. לכן אמרתי בעוז ובביטחון: "אני מאמין באל הכול יכול, שהוא האלוהים האמיתי היחיד המושל בכול! איני מאמין בפולחן רשע, אתה מעוות את האמת ומפליל אותי!" אחרי ששוטר מרושע שמע זאת, הוא יצא מכליו ותפס בכוח שרפרף עץ ארוך והחל להכות אותי בו בטירוף. הוא הכה אותי עד כדי כך שהקאתי דם. שכבתי משותק ומעולף על הרצפה. כשהם ראו שאני חסר הכרה, הם התיזו עליי מים קרים כדי להעיר אותי, והמשיכו להכות אותי. במהלך ההכאה אחוזת הדיבוק והבלתי אנושית הזאת, קדמת החזה והגב שלי היו שחורים וכחולים לחלוטין, וסבלתי מנזק פנימי עצום. שבוע מאוחר יותר, השתן שלי היה מלא בדם והכליה הימנית שלי נפגעה בצורה חמורה (עד היום היא עדיין כואבת לי). חודש מאוחר יותר, השוטרים המרושעים לא יכלו למצוא ראיות, לכן הם המציאו חומרים שקריים והכריחו אותי לחתום עליהם. לאחר מכן הם נעלו אותי בבית המעצר בעיר. שלושה חודשים מאוחר יותר, הם העמידו אותי לדין על "פגיעה באכיפת החוק הסוציאלי", וגזרו את דיני לשנת תיקון באמצעות עבודות שירות. במחנה העבודה, חייתי חיים בלתי אנושיים. כל יום הייתי רעב והיה עליי לעבוד כשתיים עשרה שעות ביום. הסוהרים הציקו לי והעליבו אותי לעיתים קרובות; הם הכו בי עם אלות חשמליות או שנעלו אותי בחדר קטן וחשוך. לולא אלוהים שצפה בי והגן עליי, השוטרים המרושעים היו מייסרים אותי למוות. ב-7 בנובמבר 2003, גזר הדין בוצע ושוחררתי מהגיהינום עלי אדמות.

לאחר שחוויתי את הרדיפה האכזרית הזאת, ראיתי לבסוף בצורה ברורה שהכרזותיה של ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית, כגון: "המפלגה הקומוניסטית היא נפלאה, מהוללת והוגנת" ו"בסין קיים חופש דת" ושאר אמירות, הן רק ביטויים במסגרת מזימה מרושעת שנועדה להוליך שולל את הציבור ולשטות באזרחים. אני באמת שונא את השטן הזקן הזה מעמקי נשמתי. הוא אומר דברי חנופה ועושה דברים מרושעים במיוחד. כדי לאסור את עבודת האל באחרית הימים ולהפוך את סין למקום אתאיסטי, הוא רודף מאמינים וטובח בהם ללא כל רסן. רמת האכזריות שלו כבר הגיעה לגבהים עצומים וגרמה לאנשים לרתוח מזעם! אני נזכר איך יוסרתי באכזריות באופן קבוע, אולצתי להודות ויוסרתי באכזריות על ידי שטנים במהלך התחקור. התעלפתי במספר מקרים, ואילולי אלוהים שהגן עליי, הייתי נבלע על ידי השטנים האלה. בזמן החולשה הרבה ביותר שלי, דבר האל הכול יכול עודד אותי ללא הרף: "האם אי-פעם קיבלתם את הברכות שהוענקו לכם? האם אי-פעם דרשתם את הדברים שהובטחו לכם? תחת ההכוונה של אורי, תיחלצו לבטח מאחיזת החנק של כוחות החושך. לבטח לא תאבדו את האור המכוון אתכם בחשכה. לבטח תהיו אדוני הבריאה כולה. לבטח תתגברו על השטן. עם תבוסתה של מלכות התנין הגדול האדום כאש, לבטח תהיו בקרב ההמונים שיישאו עדות על הניצחון שלי. לבטח תהיו נחושים ויציבים בארץ סינים. באמצעות הייסורים שתסבלו, אתם תנחלו את ברכתי, ולבטח תאירו את כל קצווי התבל בכבודי" ('האמירה התשע עשרה'אמירותיו של אלוהים לתבל כולה' ב'הדבר מופיע בבשר'). דברי האל נתנו לי משהו מוצק להסתמך עליו! הם אפשרו לי ליהנות מהנאורות ומההנחיה של דברי האל במהלך הכאב והחולשה העצומים שחוויתי, וזוהי הדרך היחידה שבה יכולתי לעבור את התקופה האפלה והמתישה הזאת. על אף שחוויתי מאסר ורדיפה פעמים רבות מצד ממשלת המפלגה הקומוניסטית הסינית, ובשרי סבל אכזריות וייסורים חסרי רחמים, אני באמת מבין אמיתות רבות שלא הבנתי בעבר ואני רואה בבירור את המהות אחוזת הדיבוק שברוע הריאקציוני של הממשלה הסינית. חוויתי גם את אהבתו האמיתית של האל הכול יכול כלפיי, וטעמתי מחוכמתו הכול יכולה של אלוהים וממעשיו הנפלאים. הדבר גורם לי לשאוף לאהוב את אלוהים ולְרַצּוֹתו. היום, אני עדיין ממלא את חובתי בכנסייה כפי שעשיתי בעבר; אני צועד בעקבות אלוהים בנתיב החיים הנכון, אני מחפש אמת ושואף לחיות חיים מלאי משמעות.

הערות שוליים:

א .המילים "מעלות האשמות חסרות שחר" מתייחסות לשיטות שבהן השטן פוגע בבני אדם.

ב. המילים "מוגנת היטב" מציינות שהשיטות שבהן השטן פוגע בבני האדם אכזריות במיוחד, ושהן שולטות בבני האדם עד כדי כך שהם לא יכולים לזוז לשום כיוון.

קודם:להיוולד מחדש דרך דברי האל

ייתכן שתאהב גם...