אמירותיו של המשיח של אחרית הימים-קטעים נבחרים

תוכן

מבחר מתוך ארבעת קטעי דבר אלוהים על "מסתורין ההתגלמות"

1. בעידן החסד, סלל יוחנן את הדרך לישוע. הוא לא יכול היה לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו ורק מילא את חובתו של אדם. על אף שיוחנן היה מבשרו של האדון, הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים. הוא היה רק אדם בשימושה של רוח הקודש. בעקבות הטבלת ישוע, "רוח קודש ירדה עליו כמו יונה". לאחר מכן הוא החל בעבודתו, כלומר לממש את כהונת המשיח. זוהי הסיבה לכך שקיבל את זהותו של אלוהים, מפני שבא מאלוהים. אין זה משנה מה היתה צורת אמונתו קודם לכן – אולי היא היתה חלשה לעתים, או חזקה לעתים – אלה היו כול חייו האנושיים הרגילים בטרם מימש את כהונתו. לאחר שהוטבל (נמשח), מייד היו עמו עוצמתו וכבודו של אלוהים, וכך הוא החל לממש את כהונתו. הוא יכול היה להציג אותות ומופתים, לעשות נסים, היו לו עוצמה וסמכות, כאשר עבד ישירות מטעם אלוהים עצמו. הוא עשה את עבודתה של רוח הקודש במקומה, וביטא את קולה של רוח הקודש. לפיכך הוא היה אלוהים עצמו. אין על כך עוררין. רוח הקודש עשתה שימוש ביוחנן. הוא לא יכול היה לייצג את אלוהים ובלתי אפשרי היה שייצג את אלוהים. אילו ביקש לעשות זאת, רוח הקודש לא היתה מתירה זאת, כיוון שהוא לא יכול היה לעשות את העבודה שאלוהים עצמו התכוון להגשים. אולי היה בו הרבה מרצונו או מסטייתו של האדם. הוא לא יכול היה לייצג ישירות את אלוהים בשום אופן. שגיאותיו וטעותו ייצגו רק אותו עצמו, אך עבודתו ייצגה את רוח הקודש. האם הסטייה והטעות שלו יכולות היו גם הן לייצג את אלוהים? לטעות בייצוג האדם הוא דבר רגיל, אך אילו סטה בייצוג אלוהים, האם זו לא היתה המטת חרפה על אלוהים? האם לא היה זה חילול הקודש נגד רוח הקודש? רוח הקודש אינה מאפשרת לאדם לעמוד במקום אלוהים על פי רצונו, גם אם אחרים מרוממים אותו. אם הוא אינו אלוהים, הוא לא יוכל להמשיך לעמוד בסוף. רוח הקודש אינה מאפשרת לאדם לייצג את אלוהים כרצונו של האדם! לדוגמה, רוח הקודש נשאה עדות ליוחנן ואף חשפה כי הוא האיש שיסלול את הדרך לישוע, אך העבודה שרוח הקודש עשתה בו היתה מדודה היטב. כול שיוחנן התבקש לעשות הוא להיות סולל הדרך לישוע, להכין לו את הדרך. כלומר רוח הקודש תמכה בעבודתו רק בסלילת הדרך ואפשרה לו לעשות עבודה זו בלבד, ולא אחרת. יוחנן ייצג את אליהו, הנביא שסלל את הדרך. רוח הקודש תמכה בכך. כול עוד העבודה היתה סלילת הדרך, רוח הקודש תמכה בה. אולם אילו טען שהוא אלוהים עצמו שבא לסיים את עבודת הגאולה, היה על רוח הקודש להטיל עליו משמעת. תהיה עבודתו של יוחנן חשובה ככול שתהיה וגם אם רוח הקודש תמכה בה, עבודתו נותרה בגבולות מסויימים. אכן אמת היא שרוח הקודש תמכה בעבודתו, אך העוצמה שניתנה לו באותה עת היתה מוגבלת לסלילת הדרך. הוא לא יכול היה לעשות שום עבודה אחרת כלל, כי הוא היה רק יוחנן שסלל את הדרך, ולא ישוע. לפיכך לעדותה של רוח הקודש יש חשיבות מרכזית, אך לעבודה שרוח הקודש מתירה לאדם לעשות חשיבות מכרעת עוד יותר.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

2. יש אנשים האחוזים דיבוק שקוראים בעקשנות, "אני אלוהים!" אך בסופו של דבר, הם אינם יכולים להישאר על עומדם, מפני שהם פועלים מטעם הישות הלא נכונה. הם מייצגים את השטן ורוח הקודש אינה שמה לב אליהם. אין זה משנה כמה גבוה תרומם את עצמך או כמה חזק תקרא, אתה עדיין ישות שנבראה וששייכת לשטן. אני איני קורא לעולם, אני אלוהים, אני בנו האהוב של אלוהים! אך העבודה שאני עושה היא עבודתו של אלוהים. האם עליי לצעוק? אין צורך ברוממות. אלוהים עושה את עבודתו בעצמו ואין לו צורך בכך שהאדם יעניק לו מעמד או תואר כבוד, ודי בעבודתו כדי לייצג את זהותו ומעמדו. האם קודם להטבלתו, לא היה ישוע אלוהים עצמו? האם לא היה התגלמות אלוהים בבשר ודם? הרי לא ניתן לומר שנעשה לבנו היחיד של אלוהים רק לאחר שניתנה עליו עדות? האם לא היה אדם בשם ישוע זמן רב לפני שהחל את עבודתו? אינך יכול להביא לידי ביטוי דרכים חדשות או לייצג את רוח הקודש. אינך יכול לבטא את עבודתה של רוח הקודש או את הדברים שהיא אומרת. אינך יכול לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו או את עבודתה של רוח הקודש. אינך יכול להביע את החוכמה והפלא של אלוהים ואת אי-היכולת להבינו עד תום, ולא טבע כלשהו שבאמצעותו אלוהים מייסר את האדם. אם כך, אין חשיבות לטענותיך החוזרות ונשנות על כך שאתה אלוהים. יש לך רק שם ואין לך דבר מן המהות. אלוהים עצמו הגיע, אך איש אינו מזהה אותו, אולם הוא ממשיך בעבודתו ועושה זאת כשהוא מייצג את רוח הקודש. בין אם תקרא לו אדם או אלוהים, האדון או המשיח, ובין אם תקרא לה אחות, הכול נכון. אך העבודה שהוא עושה היא עבודתה של רוח הקודש והיא מייצגת את עבודתו של אלוהים עצמו. לא אכפת לו באיזה שם האדם מכנה אותו. האם השם הזה יכול לקבוע את עבודתו? יהיה אשר יהיה השם שבו תכנה אותו, מנקודת מבטו של אלוהים, הוא התגלמות רוח אלוהים בבשר ודם. הוא מייצג את רוח הקודש ומאושר על ידה. אינך יכול ליצור דרך לעידן חדש, אינך יכול לשים קץ לישן ואינך יכול לפתוח עידן חדש או לעשות עבודה חדשה. לכן אינך יכול להתקרא בשם אלוהים!

מתוך " מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

3. גם אדם שרוח הקודש עושה בו שימוש אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו. ולא זו בלבד שאדם זה אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו, אלא עבודתו אינה יכולה לייצג את אלוהים במישרין. כלומר את ניסיון האדם לא ניתן למקם ישירות במסגרת ניהולו של אלוהים, והוא אינו יכול לייצג את ניהולו של אלוהים. כול העבודה שאלוהים עצמו עושה היא העבודה שבכוונתו לעשות בתוכנית הניהול שלו עצמו, הקשורה לניהול הגדול. העבודה שנעשית על ידי אדם (אדם המשמש את רוח הקודש) מספקת את ניסיונו האישי. הוא מוצא דרך התנסות חדשה ושונה מזו שבה הלכו קודמיו, ומוביל את אחיו ואחיותיו בהנחיית רוח הקודש. אנשים אלה מספקים את ניסיונם האישי או את כתביהם הרוחניים של אנשי רוח. על אף שהם משמשים את רוח הקודש, עבודתם של אנשים כאלה אינה קשורה לעבודת הניהול הגדולה בתוכנית בת ששת אלפי השנים. רוח הקודש רק מרוממת אותם בתקופות שונות כדי שיובילו בני אדם בתוך הזרם של רוח הקודש עד שיגשימו את תפקידם או שחייהם יגיעו לקצם. מטרת העבודה שהם עושים היא רק להכין דרך מתאימה לאלוהים עצמו או להמשיך פריט אחד בניהולו של אלוהים עצמו על פני האדמה. אנשים כאלה אינם מסוגלים לעשות את עבודת הניהול הגדולה שלו, ואינם יכולים לפתוח דרכי מוצא חדשות, לא כל שכן להשלים את כול עבודתו של אלוהים מהעידן הקודם. לפיכך העבודה שהם עושים מייצגת רק ישות שנבראה ושמבצעת תפקיד, ושאינה יכולה לייצג את אלוהים עצמו המממש את כהונתו. הסיבה לכך היא שהעבודה שהם עושים אינה דומה לזו שעושה אלוהים עצמו. העבודה הפותחת עידן חדש אינה יכולה להיעשות על ידי אדם במקום אלוהים. איש פרט לאלוהים עצמו אינו יכול לעשותה. כול העבודה שנעשית על ידי אדם היא מילוי חובתו כנברא והיא נעשית כשרוח הקודש מעוררת בו השראה או הופכת אותו לנאור. ההנחיה שמספקים אנשים כאלה נוגעת לשאלה כיצד לנהוג בחיי היום יום של האדם וכיצד על האדם לפעול בהרמוניה עם רצון אלוהים. עבודתו של אדם אינה כרוכה בניהולו של אלוהים ואינה מייצגת את עבודתה של רוח הקודש... לפיכך כיוון שעבודתם של בני האדם שרוח הקודש עושה בהם שימוש אינה דומה לעבודה שעושה אלוהים עצמו, גם זהותם והשאלה מטעם מי הם פועלים, שונות. הסיבה לכך היא שהעבודה שבכוונתה של רוח הקודש לעשות היא שונה, ולפיכך מעניקה זהות ומעמד שונים לכול העובדים. האנשים שרוח הקודש עושה בהם שימוש יכולים גם לעשות עבודה חדשה ויכולים לבטל עבודה שנעשתה בעידן הקודם, אך עבודתם אינה יכולה לבטא את טבעו ורצונו של אלוהים בעידן החדש. הם עובדים רק כדי לבטל את עבודת העידן הקודם ולא כדי לעשות את העבודה החדשה ולייצג ישירות את טבעו של אלוהים עצמו. לפיכך אין זה משנה כמה מנהגים מיושנים הם מבטלים או כמה מנהגים חדשים הם מנהיגים, הם עדיין מייצגים את האדם והברואים. אולם כשאלוהים עצמו מבצע עבודה, הוא אינו מכריז בגלוי על ביטול מנהגים מן העידן הישן או על התחלת עידן חדש. הוא ישיר בעבודתו. הוא גלוי בביצוע העבודה שהוא מתכוון לבצע. כלומר הוא מבטא ישירות את העבודה שהביא עמו, עושה במישרין את עבודתו כפי שהתכוון במקור ומבטא את ישותו וטבעו. בעיניהם של בני האדם, טבעו ולכן גם עבודתו, אינם דומים לאלה של העידנים החולפים. אולם מנקודת מבטו של אלוהים עצמו, זהו רק המשך ופיתוח נוסף של עבודתו. כשאלוהים עצמו עובד, הוא מבטא את דברו ומביא עמו ישירות את העבודה החדשה. לעומת זאת כשהאדם עובד, הוא עושה זאת באמצעות דיון ומחקר, או פיתוח ידע ושיטתיות של נוהג שנבנה על יסודות עבודתם של אחרים. כלומר מהות העבודה שעושה האדם היא לשמור על המוסכמות ו"ללכת בדרכים ישנות בנעליים חדשות". משמעות הדבר היא שגם הדרך שבה הולכים בני האדם שרוח הקודש עושה בהם שימוש, נבנתה על גבי הדרך שפתח אלוהים עצמו. לכן האדם הוא אחרי הכול אדם, ואלוהים הוא אלוהים.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

4. יוחנן נולד בעקבות הבטחה ושמו נמסר על ידי המלאך. באותה עת, היו שביקשו לקרוא לו על שם אביו זכריה, אך אמו דיברה ואמרה, "לילד הזה לא ניתן לקרוא בשם זה. יש לקרוא לו יוחנן". כול זה כוון על ידי רוח הקודש. מדוע אם כן יוחנן לא נקרא אלוהים? השם ישוע ניתן אף הוא בהכוונת רוח הקודש והוא נולד מרוח הקודש ובעקבות הבטחתה של רוח הקודש. ישוע היה אלוהים, המשיח ובר האנוש. עבודתו של יוחנן היתה אדירה גם היא, אך מדוע הוא לא נקרא אלוהים? מהו בדיוק ההבדל בין העבודה שעשה ישוע לעבודה שעשה יוחנן? האם הסיבה היחידה לכך היתה שיוחנן היה מי שסלל את הדרך לישוע? או מפני שהדבר נקבע מראש על ידי אלוהים? על אף שגם יוחנן אמר, "הכו על חטא, כי מלכות השמיים קָרבה", והטיף גם הוא את בשורת מלכות השמיים, עבודתו לא היתה מעמיקה והיוותה התחלה בלבד. ישוע לעומתו בישר על עידן חדש והביא את הישן לקיצו, אך הוא גם מימש את חוק התנ"ך. העבודה שהוא עשה היתה אדירה מזו של יוחנן והוא עשה את שלב העבודה הזה כדי לגאול את כול האנושות. יוחנן רק הכין את הדרך. על אף שעבודתו היתה אדירה, דבריו היו רבים ומספר התלמידים שהלכו בעקבותיו היה גדול, עבודתו רק הביאה לאדם התחלה חדשה. האדם מעולם לא קיבל ממנו חיים, את הדרך או אמיתות עמוקות יותר, ואף לא קיבל ממנו הבנה על רצון אלוהים. יוחנן היה נביא דגול (אליהו) ששימש חלוץ בשטח חדש למען עבודתו של ישוע והכין את הנבחרים. הוא היה מבשר עידן החסד. לא ניתן להבחין בעניינים כאלה רק על ידי צפייה בהופעתם האנושית הרגילה. בייחוד עשה יוחנן עבודה גדולה למדי. יתרה מזאת, הוא נולד בעקבות הבטחתה של רוח הקודש ורוח הקודש תמכה בעבודתו. ההבחנה בין זהויותיהם כשלעצמה יכולה להיעשות רק באמצעות עבודתם, כי מראהו החיצוני של אדם אינו חושף את מהותו והאדם אינו מסוגל לוודא את עדותה האמיתית של רוח הקודש. העבודה שעשה יוחנן והעבודה שעשה ישוע לא היו דומות והיו בעלות אופי שונה. זהו הדבר שצריך לקבוע אם הוא אלוהים או לא. עבודתו של ישוע היתה התחלה, המשך, סיום והגשמה. כול אחד מהשלבים האלה בוצע על ידי ישוע, ואילו עבודתו של יוחנן לא היתה אלא עבודת התחלה בלבד. בהתחלה, הפיץ ישוע את הבשורה והטיף לדרך החרטה ואחר כך המשיך להטבלת בני אדם, ריפוי מחלות וגירוש שדים. לבסוף הוא גאל את האנושות מחטא והשלים את עבודתו לעידן כולו. הוא הטיף לאדם והפיץ את בשורת מלכות השמיים בכל מקום. כך היה גם עם יוחנן, כאשר ההבדל הוא שישוע בישר על עידן חדש והביא לאדם את עידן החסד. מפיו יצא הדבר על האופן שבו על האדם לנהוג והדרך שבה על האדם ללכת בעידן החסד, ולבסוף הוא סיים את עבודת הגאולה. יוחנן לעולם לא יכול היה לבצע עבודה כזו. וכך היה זה ישוע שעשה את עבודתו של אלוהים עצמו והוא אלוהים עצמו ומייצג ישירות את אלוהים.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

5. אם אינך מזהה כי שלב העבודה היום שייך לאלוהים עצמו, הסיבה לכך היא שחסר לך חזון. בכול זאת אינך יכול להכחיש את שלב העבודה הזה. אי-יכולתך לזהותו אינה מוכיחה שרוח הקודש אינה עובדת או שעבודתה מוטעית. יש שאף בודקים את עבודת ההווה מול עבודתו של ישוע בכתבי הקודש ואם הם מוצאים אי-התאמות, הם מכחישים באמצעותן את שלב העבודה הזה. האם זו אינה פעולה של מי שעיניו סומאו? כול המתועד בכתבי הקודש מוגבל ואינו יכול לייצג את כול עבודתו של אלוהים. בכול ארבע הבשורות יחד יש פחות ממאה פרקים שבהם כתוב מספר סופי של התרחשויות, כגון קללת ישוע לעץ התאנה, שלוש ההתכחשויות של פטרוס לאדון, הופעתו של ישוע בפני התלמידים בעקבות צליבתו וקימתו לתחייה, לימוד על צום, לימוד על תפילה, לימוד על גירושין, לידתו של ישוע ושושלת היוחסין שלו, מינוי התלמידים על ידי ישוע וכן הלאה. אלה הם רק כמה כתבים, אך האדם מוקיר אותם כאוצרות יקרים ואף מאמת את העבודה של היום על פיהם. בני האדם אף מאמינים שישוע עשה רק את הדברים האלה בתקופה שלאחר לידתו, כאילו האמינו שאלוהים יכול לעשות רק זאת, שלא תיתכן עבודה נוספת. האין זה מגוחך?

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

6. בני האדם מאמינים שאלוהים בהתגלמותו בבשר ודם בהחלט אינו חי כפי שחי האדם. הם מאמינים שהוא נקי מבלי שיהיה עליו לצחצח את שיניו או לרחוץ את פניו, כי הוא איש קדוש. האין אלה תפיסותיו של האדם ותו לא? בכתבי הקודש לא מתועדים חייו של ישוע כאדם, אלא רק עבודתו, אך הדבר אינו מוכיח שלא היתה לו אנושיות רגילה או שהוא לא חי חיים אנושיים רגילים לפני גיל שלושים. הוא החל את עבודתו באופן רשמי בגיל 29, אך לא ניתן להכחיש את כול חייו כאדם לפני גיל זה. השלב הזה בפשטות אינו מופיע בכתבי הקודש. כיוון שהיו אלה חייו כאדם רגיל ולא שלב בעבודתו האלוהית, לא היה צורך בכך שייכתבו. שכן קודם להטבלתו של ישוע, רוח הקודש לא עשתה את עבודתה מייד, אלא רק קיימה את חייו כאדם רגיל עד היום שבו היה ישוע מיועד לממש את כהונתו. על אף שהיה התגלמות אלוהים בבשר ודם, הוא עבר את תהליך ההתבגרות בדומה לאדם רגיל. תהליך זה הושמט מכתבי הקודש, כיוון שלא יכול היה לסייע מאוד לצמיחתו של אדם בחייו. לפני הטבלתו היה שלב שבו הוא טרם התגלה, ואף לא הראה אותות ומופתים. רק לאחר הטבלתו החל ישוע בעבודת גאולתה של האנושות, עבודה ששפעה חסד, אמת, אהבה ורחמים. תחילתה של עבודה זו היתה גם ראשיתו של עידן החסד. מסיבה זו, היא נכתבה והועברה מדור לדור עד ימינו... בטרם מימש ישוע את כהונתו, או כנאמר בכתבי הקודש, בטרם ירדה עליו רוח הקודש, הוא לא היה אלא אדם רגיל שלא היה בו דבר מן העל-טבעי. עם ירידתה של רוח הקודש, כלומר כאשר הוא החל במימוש כהונתו, הוא נעשה חדור בעל-טבעי. לפיכך החזיק האדם באמונה המוטעית כי התגלמות אלוהים בבשר ודם אינה אדם רגיל וכי לאלוהים בהתגלמותו אין אנושיות. עבודתו של אלוהים וכול אשר רואה האדם מאלוהים על פני האדמה הם בהחלט על-טבעיים. הדברים שאתה רואה בעיניך ושומע באוזניך כולם על-טבעיים, שכן עבודתו ודבריו אינם ניתנים להבנה ובלתי מושגים עבור האדם. אם דבר-מה מן השמיים מורד אל הארץ, כיצד הוא יכול שלא להיות על-טבעי? מסתורי מלכות השמיים הובאו אל הארץ, מסתורין נפלאים ומלאי חוכמה מכדי שהאדם יבין אותם או יירד לעומקם – האם כול אלה אינם על-טבעיים? אולם עליך לדעת שיהיו על-טבעיים ככול שיהיו, הם בוצעו באנושיותו הרגילה של אלוהים. להתגלמות אלוהים בבשר ודם יש אנושיות, שאם לא כן, הוא לא היה התגלמות אלוהים בבשר ודם.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

7. גם לעבודתה של רוח אלוהים כבשר ודם יש עקרונות משלה. הוא יכול היה לקחת על עצמו את העבודה והמינוי של האב רק על סמך העובדה שהיתה לו אנושיות רגילה. רק אז יכול היה להתחיל בעבודתו. בילדותו, ישוע לא הצליח כלל להבין חלק גדול מן הדברים שהתרחשו בימי קדם, ורק כששאל רבנים החל להבין. אילו החל בעבודתו כשאך למד לדבר, כיצד יכול היה שלא לטעות? כיצד יכול אלוהים לעשות צעדים מוטעים? לכן הוא החל בעבודתו רק לאחר שהיה מסוגל לכך. הוא לא ביצע כול עבודה עד שהיה מסוגל לקחתה על עצמו באופן מלא. בגיל 29, היה ישוע כבר בוגר למדי ודי היה באנושיותו כדי שייקח על עצמו את העבודה שהיה עליו לעשות. רק אז החלה רוח הקודש, שהיתה נסתרת במשך שלושים שנה, לחשוף את עצמה ורוח אלוהים החלה לעבוד בו באופן רשמי. באותה עת, עבד יוחנן במשך שבע שנים כדי להכין לו את הדרך וכשסיים את עבודתו, הושלך לכלא. אז הוטל העול כולו על כתפיו של ישוע. אילו לקח על עצמו את העבודה הזו בגיל 21 או 22, כשהיתה חסרה לו אנושיות רבה והוא אך זה עתה נכנס לגיל הבגרות הצעירה, כשעדיין חסרה לו הבנה על דברים רבים, הוא לא היה מסוגל להשתלט על כך. באותה עת, יוחנן כבר ביצע את עבודתו במשך זמן-מה בטרם החל ישוע את עבודתו כשהיה בגיל הביניים. בגיל זה, די היה באנושיותו הרגילה כדי שייקח על עצמו את העבודה שהיה עליו לעשות.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

8. לעבודתו של אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם עקרונות רבים. יש דברים רבים שהאדם בפשטות אינו מבין, אך האדם משתמש ללא הרף בתפיסותיו שלו כדי למדוד את עבודתו של אלוהים או לתבוע ממנו דרישות מופרזות. וגם היום יש רבים שאינם מודעים כלל לכך שהידע שלהם אינו מקיף אלא רק את תפיסותיהם שלהם. יהיו אשר יהיו העידן והמקום שבהם אלוהים מתגלם בבשר ודם, עקרונות עבודתו כבשר ודם נותרים ללא שינוי. הוא אינו יכול להתגלם בבשר ודם אך להתעלות מעל הבשר כדי לעבוד. יתרה מכך, הוא אינו יכול להתגלם בבשר ודם אך לא לעבוד באנושיות הרגילה של בשר ודם. שאם לא כן, משמעות התגלמותו של אלוהים תתפוגג ותהיה ללא כלום והמלים "הדבר היה לבשר" יהיו חסרות משמעות לחלוטין. יתרה מזאת, רק האב שבשמיים (הרוח) יודע על התגלמותו של אלוהים, ואיש מלבדו, גם לא הבשר ודם עצמו ולא שליחי השמיים. לפיכך עבודתו של אלוהים כבשר ודם רגילה עוד יותר ומסוגלת להדגים טוב יותר שאכן, הדבר נהיה לבשר. "הבשר" פירושו אדם רגיל.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

9. יש שעשויים לתהות, מדוע אלוהים עצמו הוא שמוכרח לפתוח את העידן החדש? האם ברוא אינו יכול לעמוד במקומו? כולכם מודעים לכך שאלוהים מתגלם בבשר ודם בפירוש למטרת פתיחתו של עידן חדש, וכשהוא פותח עידן חדש, הוא סיים כמובן באותה העת עצמה את העידן הקודם. אלוהים הוא ההתחלה והסוף, הוא עצמו מבצע את עבודתו ולפיכך הוא עצמו מוכרח גם לסיים את העידן הקודם. זוהי ההוכחה לכך שהוא מביס את השטן וכובש את העולם. בכול פעם שהוא עצמו עובד בקרב בני האדם, זוהי תחילתו של קרב חדש. ללא תחילת העבודה החדשה, לא היה כמובן סיכום של העבודה הישנה. ואם אין סיכום של העבודה הישנה, זוהי הוכחה לכך שהקרב עם השטן טרם הגיע לסיומו. רק אם אלוהים עצמו בא אל קרבם של בני האדם ומבצע עבודה חדשה, יכול האדם להשתחרר מתחומו של השטן ולזכות בחיים חדשים והתחלה חדשה. שאם לא כן, האדם יחיה לנצח בעידן הישן ותחת השפעתו של השטן. בכול עידן שמנחה אלוהים, משוחרר חלק מבני האדם וכך מתקדם האדם יחד עם עבודתו של אלוהים לעבר עידן חדש. ניצחונו של אלוהים הוא ניצחון לכול חסידיו. אילו האנושות שנבראה היתה אחראית לסיכום העידן, לא היתה זו אלא פעולה של מרד או בגידה באלוהים ולא פעולה של ציות לאלוהים, בין אם זה מנקודת מבטו של האדם או השטן, ועבודתו של האדם היתה מעניקה כך יתרון לשטן. רק אם האדם יישמע לאלוהים ויילך בעקבותיו בעידן שאלוהים עצמו פתח, ישתכנע השטן באופן מלא, שהרי זוהי חובתו של ברוא. ולכן אני אומר שעליכם רק לציית ולהישמע, ולא מתבקש מכם כל דבר נוסף. זוהי הכוונה בכך שכל אדם ימלא את חובתו ויבצע את תפקידו. אלוהים עושה את עבודתו ואין לו צורך באדם שיעשה את עבודתו במקומו, והוא אף אינו מתערב בעבודתם של הברואים. האדם ממלא את תפקידו ואינו מתערב בעבודתו של אלוהים, וזהו ציות אמיתי והוכחה לכך שהשטן הובס. לאחר שאלוהים עצמו פתח את העידן החדש, הוא אינו עובד עוד בקרב בני האדם בעצמו. רק אז נכנס האדם באופן רשמי לעידן החדש כדי למלא את חובתו ולבצע את משימתו כברוא. אלה הם עקרונות העבודה שאיש אינו יכול להפר. רק עבודה בדרך זו היא עבודה הגיונית וסבירה. עבודתו של אלוהים נעשית על ידי אלוהים עצמו. הוא שמניע את עבודתו קדימה והוא גם שמסיים אותה. הוא שמתכנן את העבודה והוא גם שמנהל אותה, ועוד יותר מכך, הוא שגורם לעבודה לשאת פרי. כפי שנאמר בכתבי הקודש, "אני ההתחלה והסוף, אני הזורע והקוצר". כל הקשור לעבודת הניהול שלו נעשה בידו. הוא שליטה של תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. איש אינו יכול לעשות את עבודתו במקומו או להביא את עבודתו לסיומה, כי הוא השולט בכול. כיוון שהוא ברא את העולם, הוא יוביל את העולם כולו לחיות באורו והוא יסיים את העידן כולו כדי לגרום לכול תוכניתו לשאת פרי!

מתוך "מסתורין ההתגלמות (1)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

10. בתקופה שבה עבד ישוע ביהודה, הוא עשה זאת בגלוי, אך כעת אני עובד ומדבר בקרבכם בחשאי. חסרי האמונה אינם מודעים לכך כלל. עבודתי בקרבכם מבודדת מאחרים. הדברים האלה, הייסורים והשיפוטים האלה, ידועים רק לכולכם ולא לאף אדם אחר. כול העבודה הזו מתבצעת בקרבכם ופתוחה רק לכם. איש מחסרי האמונה ההם אינו יודע זאת, מפני שהעת טרם הגיעה. האנשים האלה קרובים להשלמתם לאחר שעברו ייסור, אך מי שבחוץ אינו יודע על כך דבר. העבודה הזו נסתרת מכדי שיידע! התגלמות אלוהים בבשר ודם היא סוד השמור מפני האנשים ההם, אך המשתייכים לזרם הזה יכולים להחשיבו לגלוי. אף שאלוהים כולו גלוי, הכול ברור והכול משוחרר, הדבר נכון רק לגבי המאמינים בו, ושום מידע אינו נמסר לאותם חסרי אמונה. העבודה המתבצעת כאן עתה מבודדת בקפידה כדי למנוע מהם את הידיעה. אם יידעו, כול שצפוי הוא גינוי ורדיפה. הם לא יאמינו. העבודה באומת התנין הגדול האדום כאש, המקום הנחשל מכל המקומות, אינה משימה קלה. אילו עבודה זו היתה מתפרסמת, לא ניתן היה להמשיך בה. שלב זה של עבודה בפשטות אינו יכול להתקדם במקום הזה. כיצד יכלו לסבול זאת אילו עבודה כזו התבצעה בגלוי? האם הדבר לא היה יוצר סיכון גדול עוד יותר? אילו עבודה זו לא היתה נסתרת, אלא נמשכה כמו בתקופתו של ישוע כאשר ריפא חולים וגירש שדים באופן רב-רושם, האם השטנים לא היו "תופסים" אותה לפני זמן רב? האם יכולים היו לסבול את קיומו של אלוהים? אילו הייתי נכנס כעת להיכלים כדי להטיף ולהרצות לבני האדם, האם לא הייתי מנופץ לרסיסים לפני זמן רב? ואם כך, כיצד יכולה היתה עבודתי להמשיך להתבצע? הסיבה לכך שאותות ומופתים אינם מתבטאים בגלוי היא למען ההסתרה. לפיכך אסור שחסרי האמונה יראו את עבודתי, יידעו עליה או יגלו אותה. אילו שלב זה של עבודה היה נעשה באופן דומה לשלב של ישוע בעידן החסד, הוא לא יכול היה להיות כה יציב. לפיכך הסתרת העבודה בדרך זו מועילה לכם ולעבודה כולה. כשעבודתו של אלוהים על פני האדמה תגיע לקיצה, כלומר כשהעבודה החשאית תסתיים, שלב זה של עבודה ייפתח לרווחה. הכול יידעו שיש בסין קבוצה של מתגברים. הכול יידעו שאלוהים התגלם בבשר ודם בסין ושעבודתו הגיעה לסופה. רק אז יתברר לאדם: מדוע טרם נראתה בסין הידרדרות או התמוטטות? מתברר שאלוהים מבצע את עבודתו בסין באופן אישי והוא הביא קבוצה של בני אדם לידי שלמות, כך שנעשו למתגברים.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (2)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

11. אלוהים המתגלם בבשר ודם מציג את עצמו רק בפני כמה חסידים כשהוא מבצע את עבודתו באופן אישי, ולא לכול הברואים. הוא התגלם בבשר ודם רק כדי להשלים שלב של עבודה, ולא כדי להראות את דמותו לאדם. אולם עליו לבצע את עבודתו בעצמו ולפיכך עליו לעשות זאת כבשר ודם. כשעבודה זו תסתיים, הוא יעזוב את האדמה. הוא אינו יכול להישאר בקרב האנושות לאורך זמן מפחד שיעמוד בדרכה של העבודה העתידה לבוא. הדבר שהוא מציג בפני ההמון הוא רק טבעו הצודק ומעשיו, ולא דמות גופו כאשר התגלם פעמיים בבשר ודם, כי אלוהים יכול להראות את דמותו רק דרך טבעו ולא להחליפה בדמותו בשר ודם. דמותו בשר ודם נראית רק למספר מוגבל של בני אדם, רק לחסידיו כשהוא עובד כבשר ודם. לכן העבודה המתבצעת כעת נעשית בחשאי. כפי שעבודתו של ישוע נראתה רק ליהודים ומעולם לא נודעה בפומבי לעמים אחרים. לפיכך כשהוא השלים את עבודתו, הוא עזב את האדם במהירות ולא השתהה עמו. בתקופה שלאחר מכן, הוא לא הציג את דמותו לאדם, אלא העבודה התבצעה ישירות על ידי רוח הקודש. לאחר שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם מסתיימת לגמרי, הוא עוזב את עולמם של בני התמותה ולעולם אינו עושה עבודה דומה לזו שעשה בתקופה שבה היה בשר ודם. העבודה הבאה לאחר מכן נעשית כולה ישירות על ידי רוח הקודש. במהלך התקופה הזו, האדם לא יוכל לראות את דמותו כבשר ודם. הוא אינו מראה את עצמו לאדם כלל ונותר נסתר תמיד. זמנה של עבודתו של אלוהים המתגלם בבשר ודם מוגבל ויש לבצעה בעידן, תקופה ועם מסויימים ובקרב בני אדם מסויימים. עבודה כזו מייצגת רק את העבודה שבמהלך התקופה שבה אלוהים מתגלם בבשר ודם והיא מיוחדת לעידן זה ומייצגת את עבודתה של רוח אלוהים בעידן מסויים אחד ולא את כלל עבודתו. לפיכך דמותו של אלוהים המתגלם בבשר ודם לא תיראה לעיני כול העמים. הדבר המוצג בפני ההמון הוא צדקתו של אלוהים וכול טבעו, ולא דמותו כאשר התגלם פעמיים בבשר ודם. לא הדמות האחת נראית לעיני האדם ולא שתי הדמויות יחד. לפיכך חיוני כי התגלמותו של אלוהים בבשר ודם תעזוב את האדמה עם השלמת העבודה שעליו לעשות, כי הוא בא רק כדי לעשות את העבודה שעליו לעשות ולא להראות את דמותו לבני האדם. על אף שמשמעותה של ההתגלמות כבר הוגשמה על ידי אלוהים, שהתגלם פעמיים בבשר ודם, בכול זאת הוא לא יכריז על עצמו בגלוי לעם כלשהו שלא ראה אותו מעולם בעבר.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (2)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

12. עליכם לדעת שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם נועדה לפתוח עידן. עבודה זו מוגבלת לכמה שנים והוא אינו יכול להשלים את כול עבודתה של רוח אלוהים. הדבר זהה לאופן שבו דמותו של ישוע כאדם יהודי יכולה לייצג רק את דמות אלוהים כאשר עבד ביהודה, והוא יכול לעשות את עבודת הצליבה בלבד. בתקופה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, הוא לא יכול היה לעשות את עבודת הבאת העידן לסיומו או השמדת האנושות. לפיכך לאחר שנצלב והשלים את עבודתו, הוא עלה למרומים והסתיר עצמו לנצח מן האדם. מאז ואילך, אותם מאמינים נאמנים באומות הגויים יכולים היו לראות רק את תמונתו, שאותה תלו על הקירות, ולא את ביטויו של האדון ישוע. תמונה זו היא רק תמונה שצוירה בידי אדם, ולא הדמות שאלוהים עצמו הראה לאדם. אלוהים לא יראה עצמו בגלוי לעיני ההמון בדמות מן הזמן שבו התגלם פעמיים בבשר ודם. העבודה שהוא עושה בקרב האנושות נועדה לאפשר לבני האדם להבין את טבעו. כול זה מושג על ידי כך שהוא מראה זאת לאדם באמצעות עבודת העידנים השונים, וכן הטבע שעליו הודיע והעבודה שעשה, ולא דרך ביטויו של ישוע. כלומר דמות אלוהים אינה נעשית ידועה לאדם דרך הדמות בשר ודם, אלא דרך העבודה שעושה ההתגלמות בבשר ודם, אל בעל דמות וצורה. ובאמצעות עבודתו (עבודתה), דמותו נראית וטבעו נודע. זוהי משמעות העבודה שברצונו לעשות כבשר ודם.

מתוך ""מסתורין ההתגלמות (2)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

13. לאחר שהעבודה מן הזמן שבו הוא התגלם פעמיים בבשר ודם תגיע לסופה, הוא יתחיל להראות את טבעו הצודק בכול אומות הגויים ולאפשר להמון לראות את דמותו. ברצונו לבטא את טבעו ועל ידי כך להבהיר את סופם של סוגי האדם השונים, וכך להביא את העידן הקודם לקיצו באופן מלא. עבודתו כבשר ודם אינה נרחבת מאוד (כפי שישוע עבד רק ביהודה, והיום אני עובד רק בקרבכם) מפני שלעבודתו כבשר ודם יש גבולות וסייגים. הוא רק מבצע פרק זמן קצר של עבודה בדמות בשר ודם רגיל, ולא עושה את עבודת הנצח באמצעות התגלמותו בבשר ודם ולא עושה את עבודת ההופעה בפני כל עמי הגויים. עבודה זו כבשר ודם מוכרחה להיות מוגבלת בהיקפה (כגון עבודה ביהודה בלבד או בקרבכם בלבד) ואחר כך להתרחב באמצעות העבודה המתבצעת בגבולות אלה. עבודת הרחבה זו מתבצעת כמובן על ידי רוח אלוהים במישרין ואינה עבודתה של התגלמותו בבשר ודם. שכן לעבודה כבשר ודם יש גבולות והיא אינה מתרחבת לכול קצווי תבל. היא אינה יכולה להשיג זאת. באמצעות העבודה כבשר ודם, רוח אלוהים מבצעת את העבודה הבאה. כך שהעבודה הנעשית כבשר ודם היא עבודת התחלה המתבצעת בתוך גבולות מסויימים. לאחר מכן ממשיכה רוח אלוהים בעבודתה ומרחיבה אותה.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (2)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

14. אלוהים יורד אל האדמה רק כדי לעשות את עבודת הנחיית העידן, לפתוח עידן חדש ולהביא את העידן הישן לקיצו. הוא לא בא כדי להביא לידי ביטוי את מהלך חיי האדם על פני האדמה, לחוות בעצמו את השימחה והעצב של חיים כאדם או להביא אדם מסויים לידי שלמות במו ידיו או להשגיח על מישהו באופן אישי בצמיחתו. זו אינה עבודתו. עבודתו היא רק לפתוח את העידן החדש ולהביא את העידן הישן לקיצו. כלומר הוא יפתח עידן, יביא את העידן האחר לקיצו ויביס את השטן על ידי ביצוע העבודה באופן אישי. בכול פעם שהוא מבצע עבודה באופן אישי, הוא כמו מציב את כף רגלו בשדה הקרב. כבשר ודם, הוא מביס תחילה את העולם וגובר על השטן. הוא זוכה בכול הכבוד ומסיר את הלוט מעל עבודת כול אלפיים השנים, כשהוא מעניק לאדם על פני האדמה את הדרך הנכונה ללכת בה, וחיים של שימחה ושלווה. אולם אלוהים אינו יכול לחיות עם האדם על פני האדמה במשך זמן רב, מפני שאלוהים הוא אלוהים, ואחרי הכול שונה מן האדם. הוא אינו יכול לחיות חיים שלמים של אדם רגיל, כלומר הוא אינו יכול לשכון על פני האדמה כאדם שאין בו שום דבר יוצא מגדר הרגיל, כיוון שיש לו חלק מזערי בלבד מן האנושיות הרגילה של בני האדם הרגילים, מכדי לקיים את חייו כאדם. במילים אחרות, כיצד יכול אלוהים להקים משפחה ולגדל ילדים על פני האדמה? האם זו לא תהיה חרפה? יש לו אנושיות רגילה רק למטרה של ביצוע עבודה באופן רגיל, ולא כדי לאפשר לו להקים משפחה בדומה לאדם רגיל. די בהיגיון הרגיל והמחשבה הרגילה שלו, והמזון והלבוש הרגילים של בשרו כדי להוכיח שיש לו אנושיות רגילה. אין הכרח שיקים משפחה כדי להוכיח שהוא מצוייד באנושיות רגילה. אין בכך כול צורך! אלוהים יורד אל האדמה, כלומר הדבר הופך לבשר. הוא רק מאפשר לאדם להבין את דברו ולראות את דברו, כלומר מאפשר לו לראות את העבודה המתבצעת על ידי הבשר ודם. כוונתו אינה שבני אדם יתייחסו להתגלמותו בבשר ודם בדרך מסויימת, אלא רק שהאדם יהיה צייתן עד הסוף, כלומר יישמע לכול הדברים היוצאים מפיו ולכול העבודה שהוא עושה. הוא רק עובד כבשר ודם ולא מבקש בכוונה תחילה מהאדם להלל את גדולתה וקדושתה של התגלמותו בבשר ודם. הוא רק מראה לאדם את חוכמת עבודתו ואת כול הסמכות שבידיו. לפיכך, על אף שיש לו אנושיות יוצאת דופן, הוא אינו מכריז הכרזות ומתמקד רק בעבודה שעליו לעשות. עליכם לדעת מדוע אלוהים התגלם בבשר ודם אך אינו מתרברב באנושיותו הרגילה ואינו מעיד עליה, אלא רק מבצע את העבודה שברצונו לעשות. זוהי הסיבה לכך שאתם רואים רק את הישות האלוהית של התגלמות אלוהים בבשר ודם, פשוט מפני שהוא לעולם אינו מכריז על ישותו האנושית כדי שהאדם יחקה אותה. רק כשהאדם מנחה את האדם הוא מדבר על ישותו האנושית, כדי שיוכל להשיג מנהיגות על אחרים על ידי יצירת רושם ועל ידי שכנועם. לעומת זאת, אלוהים כובש את האדם דרך עבודתו בלבד (כלומר עבודה בלתי מושגת לאדם). הוא אינו מרשים את האדם ואינו גורם לכול האנושות "לסגוד" לו, אלא רק מחדיר באדם הרגשת יראה כלפיו או גורם לאדם להיות מודע לכך שלא ניתן להבינו. אין לאלוהים צורך להרשים את האדם. כול שהוא זקוק לו הוא שתירא אותו לאחר שהיית עד לטבעו.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (2)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

15. עבודתו של אלוהים בהתגלמותו אינה דומה לעבודתם של אנשים שרוח הקודש עושה בהם שימוש. כשאלוהים עושה את עבודתו על פני האדמה, הוא עוסק רק במימוש כהונתו. באשר לכול יתר העניינים שאינם קשורים לכהונתו, הוא אינו לוקח בהם חלק מעשי, אף עד כדי כך שהוא מעלים מהם עין. הוא רק מבצע את העבודה שעליו לעשות ופחות מכול מטרידה אותו העבודה שעל האדם לעשות. העבודה שהוא עושה היא רק העבודה הקשורה לעידן שבו הוא מופיע ולכהונה שעליו לממש, כאילו כול יתר העניינים אינם באחריותו. הוא אינו מצייד עצמו בידע בסיסי נוסף על החיים כאדם, ואינו לומד כישורים חברתיים נוספים או כול דבר אחר שהאדם מבין. הוא אינו מפגין כול עניין בכול הדברים שעל האדם להיות מצוייד בהם ורק עושה את העבודה שהיא חובתו. וכך בעיני האדם, אלוהים בהתגלמותו "פגום" בדברים רבים מדי, עד כדי כך שהוא מעלים עין מדברים רבים שצריכים להיות לאדם, ואין לו הבנה בעניינים כאלה. נדמה שלעניינים כגון ידע כללי על החיים, וכן עקרונות התנהגות וקשר עם אחרים, אין חשיבות בעיניו. בכול זאת לא ניתן לחוש מצד אלוהים בהתגלמותו ולו בשמץ של התנהגות חריגה. כלומר אנושיותו רק מקיימת את חייו כאדם רגיל עם חשיבה רגילה במוחו, ומעניקה לו את היכולת להבחין בין טוב לרע. אולם הוא אינו מצוייד בכול דבר אחר, מכול הדברים שנועדו לאדם (הברואים) בלבד. אלוהים מתגלם בבשר ודם רק כדי לממש את כהונתו. עבודתו מכוונת לעידן שלם ולא לאדם או למקום ספציפי. עבודתו מכוונת לתבל כולה. זהו כיוון עבודתו והעיקרון שעל פיו הוא עובד. איש אינו יכול לשנות זאת, והאדם אינו יכול לקחת חלק.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (3)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

16. אלוהים יורד אל פני האדמה רק כדי להשלים את עבודתו ולפיכך עבודתו על פני האדמה קצרת מועד. הוא ירד אל האדמה לא מתוך כוונה שרוח אלוהים תטפח את התגלמותו בבשר ודם למנהיג יוצא מגדר הרגיל של הכנסייה. כשאלוהים ירד אל האדמה, זהו הדבר שהופך לבשר. אולם האדם אינו יודע על עבודתו וכופה עליו כוונה כזו. אך על כולכם להבין שאלוהים הוא הדבר ההופך לבשר, ולא בשר ודם שרוח אלוהים מטפחת כדי שימלא באופן זמני את מקומו של אלוהים. אלוהים עצמו אינו מטופח, אלא הוא הדבר שהופך לבשר, והיום הוא מבצע את עבודתו באופן רשמי בקרב כולכם.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (3)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

17. אלוהים מתגלם בבשר ודם רק כדי להנחות את העידן ולהתחיל עבודה חדשה. עליכם להבין זאת. הדבר שונה מאוד מתפקודו של האדם, ולא ניתן להזכיר את השניים בנשימה אחת. האדם זקוק לתקופה ארוכה של טיפוח והבאה לידי שלמות בטרם יוכל לשמש לביצוע עבודה, ויש צורך באנושיות גדולה במיוחד. לא זו בלבד שעל האדם להיות מסוגל לקיים את ההיגיון האנושי הרגיל שלו, אלא עליו גם להבין עוד רבים מעקרונות וכללי ההתנהגות כלפי אחרים ויתרה מכך, עליו ללמוד עוד על החוכמה והאתיקה של האדם. בזאת יש לצייד את האדם. אולם לא כך הדבר כשמדובר בהתגלמות אלוהים בבשר ודם, כיוון שעבודתו אינה מייצגת את האדם ואינה עבודת האדם, אלא זהו ביטוי ישיר של ישותו ויישום ישיר של העבודה שעליו לעשות. (עבודתו מתבצעת כמובן כאשר עליה להיעשות ולא באופן אקראי על פי רצון. עבודתו מתחילה כשמגיעה העת לממש את כהונתו). הוא אינו לוקח חלק בחיי האדם או בעבודתו, כלומר אנושיותו אינה מצויידת באף אחד מאלה (אך הדבר אינו משפיע על עבודתו). הוא מממש את כהונתו רק כשמגיעה העת לכך שיעשה זאת. אין זה משנה מה מעמדו, הוא בפשטות ממשיך הלאה בעבודה שעליו לעשות. אין זה משנה מה האדם יודע על אודותיו ומה דעותיו עליו, עבודתו אינה מושפעת מכך. הדבר דומה לאופן שבו ישוע ביצע את עבודתו. איש לא ידע מיהו, אלא הוא בפשטות המשיך הלאה בעבודתו. שום דבר מזה לא השפיע עליו בביצוע העבודה שהיה עליו לעשות. לכן הוא לא התוודה בתחילה על זהותו לא הכריז עליה, ורק גרם לבני אדם ללכת בעקבותיו. זו לא היתה כמובן רק אנושיותו של אלוהים. היתה זו הדרך שבה אלוהים עבד כבשר ודם. הוא יכול היה לעבוד רק בדרך זו, שכן האדם לא יכול היה לזהותו בעין בלתי מזויינת. וגם אילו זיהה אותו, האדם לא יכול היה לעזור לו בעבודתו. זאת ועוד, הוא לא התגלם בבשר ודם כדי שהאדם ילמד להכיר את התגלמותו בבשר ודם, אלא כדי לבצע עבודה ולממש את כהונתו. מסיבה זו, הוא לא ייחס חשיבות לכך שזהותו תיוודע. כאשר השלים את כול העבודה שהיה עליו לעשות, האדם הבין באופן טבעי את כול זהותו ומעמדו. אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם בפשטות שומר על שתיקה ולעולם אינו מכריז הכרזות. הוא אינו שם לב לאדם ולא להתקדמותו של האדם בהכרתו, ורק ממשיך הלאה במימוש כהונתו ובביצוע העבודה שעליו לעשות. איש אינו יכול לעמוד בדרכה של עבודתו. כשמגיעה העת לסיום עבודתו, חיוני שהיא תסתיים ותובא לקיצה. איש אינו יכול להכתיב אחרת. רק לאחר שהוא יעזוב את האדם עם השלמת עבודתו, יבין האדם את העבודה שהוא עושה, אף שעדיין לא בבהירות מוחלטת. ויידרש לאדם זמן רב כדי להבין באופן מלא את כוונתו כשביצע את עבודתו לראשונה. במילים אחרות, העבודה בעידן שבו אלוהים מתגלם בבשר ודם נחלקת לשני חלקים. החלק האחד הוא באמצעות העבודה והדברים של אלוהים עצמו בהתגלמותו. לאחר שכהונתו כבשר ודם תתממש במלואה, יתבצע החלק האחר של העבודה על ידי האנשים שרוח הקודש עושה בהם שימוש. אז יגיע זמנו של האדם למלא את תפקידו, כי אלוהים כבר פתח את הדרך וכעת על האדם ללכת בה בעצמו. כלומר אלוהים מתגלם בבשר ודם כדי לבצע חלק אחד בעבודתו, והיא נמשכת ברצף על ידי רוח הקודש וכן האנשים שרוח הקודש עושה בהם שימוש. לפיכך על האדם להכיר את העבודה הראשונית שתתבצע על ידי אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם בשלב זה של עבודה. על האדם להבין בדיוק את משמעות התגלמותו של אלוהים בבשר ודם ואת העבודה שעליו לעשות, ולא לבקש מאלוהים את אשר מתבקש מהאדם. זוהי טעותו של האדם וכן תפיסתו, ויתרה מכך, מרדנותו.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (3)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

18. אלוהים מתגלם בבשר ודם לא מתוך כוונה לאפשר לאדם ללמוד להכיר את בשרו, או לאפשר לאדם להבחין בהבדלים בין גופו של אלוהים בהתגלמותו לבין גופו של האדם. אלוהים אינו מתגלם בבשר ודם כדי לאמן את יכולת ההבחנה של האדם, לא כל שכן מתוך כוונה שהאדם יסגוד לבשרו של אלוהים בהתגלמותו, דבר שממנו יזכה לכבוד רב. אף אחד מאלה אינו רצונו המקורי של אלוהים להתגלם בבשר ודם. אלוהים אינו מתגלם בבשר ודם כדי לגנות את האדם, לחשוף אותו בכוונה תחילה או להקשות עליו. אף אחד מאלה אינו רצונו המקורי של אלוהים. בכול פעם שאלוהים מתגלם בבשר ודם, זוהי עבודה בלתי נמנעת. הוא עושה זאת למען עבודתו הגדולה יותר וניהולו הנרחב יותר ולא מן הסיבות שהאדם מדמיין. אלוהים יורד אל האדמה רק בהתאם לנדרש על ידי עבודתו ותמיד בהתאם לצורך. הוא אינו יורד אל האדמה מתוך כוונה לנדוד, אלא לבצע את העבודה שעליו לעשות. איזו סיבה אחרת יש לכך שייקח על עצמו עול שמיימי שכזה וייטול סיכונים כה גדולים כדי לבצע את עבודתו? אלוהים מתגלם בבשר ודם רק כשעליו לעשות זאת, ותמיד עם משמעות ייחודית. אילו הדבר היה רק כדי לאפשר לאדם להביט בו ולפקוח את עיניו, הוא לעולם לא היה בא אל קרב בני האדם באופן כה קל דעת, וזאת בוודאות מוחלטת. הוא יורד אל האדמה למען ניהולו ועבודתו הגדולה יותר, וכדי שיוכל לזכות בבני אדם נוספים. הוא בא כדי לייצג את העידן ולהביס את השטן, והוא בא להביס את השטן כבשר ודם. יתרה מזאת, הוא בא כדי להוביל את האנושות כולה בחייה. כול הדברים האלה נוגעים לניהולו ומהווים עבודה הנוגעת לתבל כולה. אילו אלוהים היה מתגלם בבשר ודם רק כדי לאפשר לאדם להכיר את בשרו ולפקוח את עיני האדם, מדוע שלא יגיע לכול העמים? האם אין זה עניין קל שבקלים? אך הוא לא עשה זאת, אלא בחר במקום מתאים להתיישב בו ולהתחיל את העבודה שעליו לעשות. רק לבשר ודם זה לבדו חשיבות רבה. הוא מייצג עידן שלם וכן מבצע את העבודה של עידן שלם. הוא מביא את העידן הקודם לקיצו וכן פותח את העידן החדש. כול זה הוא העניין החשוב הנוגע לניהולו של אלוהים, וחשיבותו של שלב עבודה המתבצע על ידי אלוהים שירד אל האדמה.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (3)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

19. אלוהים עצמו מתחיל את עבודתו של כול עידן, אך עליך לדעת כי תהיה עבודתו של אלוהים אשר תהיה, הוא לא בא כדי להתחיל תנועה, לקיים ועידות מיוחדות או להקים עבורכם ארגון מסוג כלשהו. הוא בא רק כדי לבצע את העבודה שעליו לעשות. שום אדם אינו מגביל את עבודתו. הוא עושה עבודה זו בכול דרך שיחפוץ. אין זה משנה מה חושב או יודע האדם, הוא מתמקד רק בביצוע עבודתו. מאז בריאת העולם, היו כבר שלושה שלבים של עבודה. מיהוה ועד ישוע, ומעידן החוק עד לעידן החסד, אלוהים מעולם לא כינס ועידה מיוחדת עבור האדם ומעולם לא אסף את כול האנושות יחד כדי לכנס ועידת עבודה עולמית מיוחדת במטרה להרחיב את עבודתו. הוא רק מבצע את העבודה ההתחלתית של עידן שלם כשהזמן והמקום נכונים, ועל ידי כך פותח את העידן כדי להנחות את האנושות בחייה. ועידות מיוחדות הן אסיפות של האדם, כינוס של בני אדם יחד כדי לחגוג את החגים, הוא עבודתו של האדם. אלוהים אינו חוגג את החגים ויתרה מכך, הוא מתעב אותם. הוא אינו מכנס ועידות מיוחדות ויתרה מכך, מתעב אותן. כעת עליך להבין בדיוק מהי עבודתו של אלוהים בהתגלמותו בבשר ודם!

מתוך "מסתורין ההתגלמות (3)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

20. כול טבעו של אלוהים התגלה דרך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים. הוא אינו מתגלה רק בעידן החסד, רק בעידן החוק ואף פחות מכך, בתקופה זו של אחרית הימים. העבודה הנעשית באחרית הימים מייצגת שיפוט, חרון אף וייסור. העבודה הנעשית באחרית הימים אינה יכולה להחליף את עבודת עידן החוק או עבודת עידן החסד. אולם שלושת השלבים מתחברים יחד לישות אחת והם כול העבודה הנעשית על ידי אלוהים. ביצוע העבודה הזו נחלק כמובן לעידנים שונים. העבודה הנעשית באחרית הימים מביאה הכול לידי סיום, העבודה שנעשתה בעידן החוק היא עבודת התחלה והעבודה שנעשתה בעידן החסד היא עבודת גאולה. באשר לחזון העבודה בתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים כולה, איש אינו יכול לזכות בתובנה או בהבנה לגביה. חזון שכזה נותר תמיד בגדר מסתורין. באחרית הימים, נעשית רק עבודת הדבר כדי לפתוח את עידן המלכות, אך היא אינה מייצגת את כול העידנים. אחרית הימים אינה אלא אחרית הימים ואינה אלא עידן המלכות, שאינם מייצגים את עידן החסד או עידן החוק. אחרית הימים היא רק הזמן שבו כול עבודת תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחשפת בפניכם. זוהי הסרת הלוט מעל המסתורין. אין אדם שיכול להסיר את הלוט מעל מסתורין כזה. אין זה משנה עד כמה רבה הבנתו של האדם על כתבי הקודש, אלה נותרות מילים בלבד, משום שהאדם אינו מבין את מהותם של כתבי הקודש. כשהאדם קורא בכתבי הקודש, הוא עשוי לזכות באמיתות מסויימות, להסביר מילים מסויימות או לבחון פסוקים וציטוטים מפורסמים, אך הוא לעולם לא יוכל להפיק את המשמעות שמילים אלה מכילות, משום שכול שהאדם רואה הוא מילים מתות ולא תמונות עבודתם של יהוה וישוע, והאדם אינו מסוגל לפתור את תעלומת העבודה הזו. לפיכך מסתורין תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים הוא התעלומה הגדולה ביותר, הנסתרת ביותר, בלתי נתפסת לחלוטין לאדם. איש אינו יכול להבין ישירות את רצון אלוהים, אלא אם הוא עצמו מסביר ונפתח בפני האדם, שאם לא כן, אלה יישארו תמיד חידות ותעלומות חתומות בעיני האדם. אל תשימו לב לאנשי העולם הדתי. לולא נאמר לכם היום, גם אתם לא הייתם מסוגלים להבין.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

21. עבודת אחרית הימים היא השלב האחרון מבין השלושה. זוהי עבודה של עידן חדש נוסף והיא אינה מייצגת את עבודת הניהול כולה. תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים נחלקת לשלושה שלבים של עבודה. אף אחד מהשלבים לבדו אינו יכול לייצג את עבודת שלושת העידנים, אלא רק חלק אחד מן השלם. השם יהוה אינו יכול לייצג את כול טבעו של אלוהים. העובדה שהוא ביצע עבודה בעידן החוק אינה מוכיחה שאלוהים יכול להיות אלוהים רק במסגרת החוק. יהוה קבע חוקים לאדם ומסר לו מצוות, ביקש מהאדם לבנות את בית המקדש ומזבחות. העבודה שהוא עשה מיוצגת רק על ידי עידן החוק. העבודה שעשה אינה מוכיחה שאלוהים הוא האל שמבקש מהאדם לקיים את החוק, האל שבבית המקדש או האל שמול המזבח. לא ניתן לומר זאת. העבודה במסגרת החוק יכולה לייצג רק עידן אחד. לפיכך אילו עשה אלוהים את עבודת עידן החוק בלבד, האדם היה מגדיר את אלוהים ואומר, "אלוהים הוא האל שבבית המקדש. כדי לשרת את אלוהים, עלינו ללבוש בגדי כוהנים ולהיכנס לבית המקדש". אילו העבודה בעידן החסד לא היתה מתבצעת מעולם ועידן החוק היה נמשך עד עצם היום הזה, האדם לא היה יודע שאלוהים הוא גם רחום ואוהב. אילו העבודה בעידן החוק לא היתה נעשית, ורק העבודה בעידן החסד היתה נעשית, האדם היה יודע רק שאלוהים יכול לגאול את האדם ולמחול לו על חטאיו. הוא היה יודע רק שהוא קדוש ותמים, שהוא יכול להקריב את עצמו ולהיצלב למען האדם. האדם היה יודע רק זאת ולא היתה לו הבנה על כול היתר. לפיכך כול עידן מייצג חלק אחד מטבעו של אלוהים. עידן החוק מייצג היבטים מסויימים, עידן החסד – היבטים מסויימים, ועידן זה – היבטים מסויימים. טבעו של אלוהים יכול להתגלות במלואו רק דרך השילוב של כול שלושת השלבים. רק כשהאדם יזהה את כל שלושת השלבים הוא יוכל לקבלם באופן מלא. לא ניתן להשמיט אף אחד משלושת השלבים. את טבעו של אלוהים בשלמותו תראה רק לאחר שתכיר את שלושת השלבים האלה של העבודה. העובדה שאלוהים השלים את עבודתו בעידן החוק אינה מוכיחה שהוא האל שבמסגרת החוק, והעובדה שהוא השלים את עבודת הגאולה שלו אינה מראה שאלוהים יגאל את האנושות לנצח. כול אלה הן מסקנות שמסיק האדם. עידן החסד הגיע לסופו, אך לא ניתן לומר שאלוהים שייך רק לצלב ושהצלב מייצג את ישועת אלוהים. אם אתה אומר זאת, אתה מגדיר את אלוהים. בשלב זה, אלוהים עושה בעיקר את עבודת הדבר, אך לא ניתן לומר שאלוהים מעולם לא היה רחום כלפי האדם ושהוא הביא לו רק ייסור ושיפוט. עבודת אחרית הימים חושפת את עבודתם של יהוה וישוע וכול התעלומות שהאדם אינו מבין. הדבר נעשה כדי לגלות את היעד והסוף של האנושות ולסיים את כול עבודת הישועה בקרב האנושות. שלב זה של עבודה באחרית הימים מביא הכול לידי סיום. יש לחשוף את כול המסתורין שהאדם אינו מבין כדי לאפשר לאדם לרכוש תובנה על כך ולזכות בהבנה ברורה בלבו. רק אז ניתן יהיה לחלק את בני האדם על פי מינם. רק לאחר שתוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תושלם, יגיע האדם להבנה על טבעו של אלוהים בשלמותו, כי אז תוכנית הניהול שלו תגיע אל סופה.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

22. כול העבודה שנעשתה לכול אורך תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים הגיעה לסיומה רק כעת. רק לאחר שכול העבודה הזו תיחשף לעיני האדם ותתבצע בקרב בני האדם, הם יכירו את כול טבעו של אלוהים, התכונות השייכות לו והווייתו. כשעבודת השלב הזה תושלם במלואה, כול התעלומות שהאדם אינו מבין ייחשפו, כול האמיתות שלא היו מובנות קודם לכן יתבררו, ויסופר לאנושות על דרכה ויעדיה בעתיד. זוהי כול העבודה שיש לעשות בשלב זה.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

23. מה שמתבקש מהאדם היום אינו דומה למה שהתבקש בעבר ודומה עוד פחות מכך למה שהתבקש ממנו בעידן החוק. ומה התבקש מהאדם במסגרת החוק, כשהעבודה נעשתה בישראל? בני האדם לא התבקשו אלא לשמור את השבת ואת חוקי יהוה. לאיש אסור היה לעבוד בשבת או לעבור על חוקי יהוה. אך אין זה כך כעת. בשבת האדם עובד, מתאסף ומתפלל כרגיל, ולא מוטלות הגבלות כלשהן. על בני האדם בעידן החסד היה להיטבל, ולא רק זאת, אלא הם התבקשו לצום, לבצוע לחם, לשתות יין, לכסות את ראשיהם ולרחוץ את רגליהם. כעת הכללים האלו בוטלו ונדרשות מהאדם דרישות רבות יותר, כי עבודתו של אלוהים מעמיקה בהתמדה והיווכחותו של האדם מגיעה לגבהים רבים עוד יותר. בעבר, הניח ישוע את ידיו על האדם והתפלל, אך כעת לאחר שהכול נאמר, מה התועלת בהנחת ידיים? מילים לבדן יכולות להשיג תוצאות. כשהוא הניח את ידיו על האדם בעבר, היה זה כדי לברך את האדם ולרפאו. כך עבדה רוח הקודש באותה עת, אך לא כך הדבר כעת. כעת רוח הקודש משתמשת במילים בעבודתה כדי להשיג תוצאות. אלוהים הבהיר לכם את דבריו ועליכם רק ליישם אותם. דבריו הם רצונו והם מראים את העבודה שיעשה. באמצעות דבריו, אתה יכול להבין את רצונו ואת אשר הוא מבקש ממך להשיג. אתה רק מיישם את דבריו ישירות ללא צורך בהנחת ידיים. יש שעשויים לומר, "הנח עליי את ידיך! הנח עליי את ידיך כדי שאוכל לקבל את ברכתך ולקחת בך חלק". כול אלה הם מנהגים מיושנים מן העבר, האסורים כעת, משום שהעידן התחלף. רוח הקודש עובדת בהתאם לעידן ולא רק על פי רצון או כללים קבועים. העידן התחלף ועידן חדש מוכרח להביא עמו עבודה חדשה. כך הדבר בכל שלב של עבודה, ולפיכך עבודתו מעולם לא חזרה על עצמה. בעידן החסד, עשה ישוע חלק גדול מן העבודה הזו, כגון ריפוי מחלות, גירוש שדים, הנחת ידיו על האדם כדי להתפלל למענו ולברכו. אולם להמשיך לעשות זאת בימינו אנו, פירושו שהדבר לא ישרת כל מטרה. רוח הקודש עבדה באותה עת בדרך הזו, מפני שהיה זה עידן החסד והאדם ראה מידה מספקת של חסד להנאתו. לא היה על האדם לשלם מחיר כלשהו והוא יכול היה לזכות בחסד כול עוד היתה לו אמונה. הכול זכו ליחס מלא חסד. כעת העידן התחלף ועבודתו של אלוהים התקדמה הלאה. באמצעות הייסור והשיפוט שלו, יסולקו מרדנותו של האדם והדברים הטמאים שבתוך האדם. כיוון שהיה זה שלב הגאולה, היה על אלוהים לעשות עבודה כזו, להראות לאדם חסד במידה מספקת להנאתו, כדי שיוכל לגאול את האדם מחטא, ובאמצעות החסד למחול לאדם על חטאיו. שלב זה נעשה כדי לחשוף את אי-השיוויון בין בני האדם באמצעות ייסור, שיפוט, הכאה במילים וכן הטלת משמעת וגילוי מילים, כדי שניתן יהיה להושיע אותם לאחר מכן. זוהי עבודה מעמיקה יותר מגאולה. בעידן החסד, האדם נהנה ממידה מספקת של חסד וכבר חווה את החסד הזה, ולפיכך האדם לא ייהנה ממנו עוד. עבודה זו התיישנה כעת ולא תיעשה עוד. כעת האדם נושע באמצעות ייסור על ידי הדבר. לאחר שהאדם נשפט, מיוסר ומזוכך, טבעו משתנה באמצעות זאת. האם אין זה בזכות הדברים שאמרתי? כול שלב של עבודה נעשה בהתאם להתקדמותה של האנושות כולה ובהתאם לעידן. לכול עבודה יש משמעות משלה. היא נעשית למען הישועה הסופית, כדי שיהיה לאנושות יעד טוב בעתיד וכדי שבני האדם יחולקו על פי מינם בסופו של דבר.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

24. העבודה באחרית הימים היא לומר דברים. ניתן לגרום לשינויים גדולים באדם בעזרת המילים הללו. השינויים שנגרמו כעת בבני אדם אלו עם קבלת הדברים הללו, גדולים הרבה יותר מן השינויים שחלו בבני האדם בעידן החסד עם קבלת האותות והמופתים ההם. זאת מכיוון שבעידן החסד, השדים הסתלקו מן האדם עם הנחת הידיים והתפילה, אך הטבע המושחת שבתוך האדם נותר כשהיה. האדם נרפא מחוליו ונמחל לו על חטאיו, אך העבודה המדוייקת של הרחקת הטבע השטני המושחת מתוך האדם, לא נעשתה בו. האדם נושע ונמחל לו על חטאיו רק בשל אמונתו, אך אופיו החוטא של האדם לא נלקח ממנו ועדיין נותר בו. חטאי האדם זכו למחילה באמצעות אלוהים בהתגלמותו, אך אין משמעות הדבר שאין באדם חטא. ניתן היה למחול לאדם על חטאיו באמצעות קורבן החטאת, אך האדם לא הצליח לפתור את הבעיה, כיצד יוכל שלא לחטוא עוד וכיצד ניתן לסלק לחלוטין את אופיו החוטא ולשנותו מן היסוד. חטאי האדם זכו למחילה בזכות עבודת צליבתו של אלוהים, אך האדם המשיך לחיות בטבע השטני הישן והמושחת. לפיכך יש להושיע את האדם באופן מוחלט מן הטבע השטני המושחת, כדי שאופיו החוטא של האדם יסולק לגמרי ולא יתפתח שוב לעולם, דבר שיאפשר לטבעו של האדם להשתנות. הדבר דורש מן האדם להבין את דרך הצמיחה בחיים ואת הדרך לשינוי טבעו. כמו כן הוא מצריך מן האדם לנהוג בהתאם לדרך זו, כדי שטבעו יוכל להשתנות בהדרגה והוא יוכל לחיות בזוהרו של האור, וכדי שיוכל לעשות את כול הדברים בהתאם לרצון אלוהים, להשליך מעליו את הטבע השטני המושחת ולהשתחרר מהשפעת החושך של השטן, וכך להיחלץ באופן מלא מן החטא. רק אז יזכה האדם לישועה מלאה. כאשר ישוע עשה את עבודתו, הידע של האדם על אודותיו היה עדיין מעורפל ולא ברור. האדם האמין תמיד שהוא בן דוִד והכריז עליו כעל נביא גדול והאדון המיטיב שגאל את האדם מחטאיו. היו מי שנרפאו על סמך אמונה, כשרק נגעו בשולי בגדו. העיוורים הצליחו לראות ואפילו המתים יכולים היו לשוב לחיים. אולם האדם לא יכול היה לגלות את הטבע השטני המושחת המושרש עמוק בתוכו ולא ידע כיצד לסלקו. האדם זכה לחסד רב, כגון שלווה ואושר גשמיים, ברכה לכול המשפחה על סמך אמונתו של אחד מבניה, ריפוי מחלות וכו'. היתר היו מעשיו הטובים של האדם ומראהו ירא השמיים. אם האדם יכול היה לחיות על סמך זאת, הוא נחשב למאמין טוב. רק מאמינים כאלה יכולים היו להיכנס לגן העדן לאחר מותם, ומשמעות הדבר היא שהם נושעו. אך במהלך חייהם, הם לא הבינו כלל את דרך החיים. הם רק חטאו ואחר כך התוודו, במעגל תמידי ללא כול דרך לעבר שינוי טבעם. כזה היה מצבו של האדם בעידן החסד. האם האדם זכה לישועה מלאה? לא! לפיכך, לאחר ששלב זה הושלם, נותרה עדיין עבודת השיפוט והייסור. שלב זה מטהר את האדם באמצעות הדבר כדי לתת לו דרך ללכת בה. שלב זה לא היה נושא פרי ולא היה בעל משמעות אילו נמשך בגירוש שדים, שכן אופיו החוטא של האדם לא היה מסולק והאדם היה עוצר במחילה על חטאים בלבד. באמצעות קורבן החטאת, נמחל לאדם על חטאיו, כי עבודת הצליבה כבר באה לקיצה ואלוהים גבר על השטן. אך טבעו המושחת של האדם נותר עדיין בתוכו והאדם יכול עדיין לחטוא ולהתנגד לאלוהים. אלוהים לא זכה באנושות. לכן בשלב זה של עבודה אלוהים משתמש במילה כדי לחשוף את טבעו השטני של האדם ומבקש מן האדם לנהוג בהתאם לדרך הנכונה. שלב זה משמעותי יותר מן השלב הקודם ואף נושא פירות רבים יותר, משום שכעת הדבר הוא שתומך במישרין בחיי האדם ומאפשר לטבעו של האדם להתחדש לגמרי. זהו שלב של עבודה יסודית יותר. לפיכך ההתגלמות באחרית הימים השלימה את משמעות התגלמותו של אלוהים בבשר ודם וסיימה לגמרי את תוכנית הניהול של אלוהים לישועת האדם.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

25. ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח אלוהים או כרוח אלוהים, כיוון שהאדם אינו יכול לראות את רוח אלוהים, לגעת בה או להתקרב אליה. אילו ניסה אלוהים להושיע את האדם ישירות בצורת הרוח, האדם לא יכול היה לקבל את ישועתו. ולולא לבש אלוהים צורה חיצונית של אדם שנברא, בני האדם לא היו מסוגלים לקבל ישועה זו. זאת כיוון שהאדם אינו יכול להתקרב אליו בשום אופן, כשם שאיש אינו יכול להתקרב לענן יהוה. רק על ידי התגלמות באדם נברא, כלומר הכנסת דברו לבשר ודם שבו יתגלם, הוא יכול להחדיר את הדבר באופן אישי אל תוך כול חסידיו. רק אז יוכל האדם לשמוע את דברו, לראות את דברו ולקבל את דברו בעצמו, ובאמצעות כך להיוושע באופן מלא. לולא התגלם אלוהים בבשר ודם, שום אדם בשר ודם לא היה זוכה לישועה כה גדולה, ואף לא אדם אחד היה נושע. אילו עבדה רוח אלוהים במישרין בקרב בני האדם, האדם היה מוכה ארצה או נסחף לגמרי בשבי השטן, מפני שהאדם אינו מסוגל להתרועע עם אלוהים.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

26. ההתגלמות הראשונה נועדה כדי לגאול את האדם מחטא באמצעות גופו של ישוע, כלומר הוא הושיע את האדם מן הצלב, אך הטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. ההתגלמות השנייה לא נועדה עוד לשמש כקורבן חטאת, אלא כדי להושיע באופן מלא את מי שנגאל מחטא. הדבר נעשה כדי שמי שנמחל לו יוכל להיגאל מחטאיו, להיטהר באופן מלא ולהשיג שינוי בטבעו, וכך להשתחרר מהשפעת החושך של השטן ולשוב לעמוד בפני כס אלוהים. רק בדרך זו יכול האדם להתקדש באופן מלא. אלוהים החל בעבודת הישועה בעידן החסד, לאחר שעידן החוק בא אל סופו. רק באחרית הימים, כשאלוהים טיהר את האנושות באופן מלא על ידי עשיית עבודת השיפוט והייסור של האדם על מרדנותו, יסיים אלוהים את עבודת הישועה שלו וייווכח במנוחה. לפיכך בשלושת שלבי העבודה, אלוהים התגלם בבשר ודם רק פעמיים כדי לבצע בעצמו את עבודתו בקרב בני האדם. הסיבה לכך היא שרק אחד משלושת שלבי העבודה נועד להנחות את האדם בחייו, ואילו השניים האחרים הם עבודת הישועה. רק אם אלוהים יתגלם בבשר ודם הוא יוכל לחיות לצד בני האדם, לחוות את סבלות העולם ולחיות כבשר ודם רגיל. רק בדרך זו הוא יכול לספק לאדם שנברא על ידו את המילה המעשית שלה הוא זקוק. האדם זוכה לישועה מלאה מאלוהים בזכות אלוהים בהתגלמותו, ולא ישירות כתוצאה מתפילותיו לשמיים. שהרי האדם הוא בשר ודם, הוא אינו מסוגל לראות את רוח אלוהים, כול שכן להתקרב אליה. האדם יכול להתרועע רק עם התגלמותו של אלוהים בבשר ודם. רק דרכו יכול האדם להבין את כול המילים והאמיתות ולזכות בישועה מלאה. די בהתגלמות השנייה כדי להיפטר מחטאי האדם ולטהר את האדם לחלוטין. לפיכך ההתגלמות השנייה תביא את עבודתו של אלוהים כבשר ודם לקיצה ותשלים את משמעות התגלמותו של אלוהים. לאחר מכן, עבודתו של אלוהים כבשר ודם תגיע לסופה המוחלט. לאחר ההתגלמות השנייה, הוא לא יתגלם עוד בבשר ודם למען עבודתו. שכן כל ניהולו יגיע לקיצו. באחרית הימים, תזכה התגלמותו באופן מלא בעמו הנבחר, וכול בני האדם יחולקו באחרית הימים על פי מינם. הוא לא יעשה עוד את עבודת הישועה ולא ישוב להיות בשר ודם כדי לבצע עבודה כלשהי.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

27. בעבודת אחרית הימים, הדבר בעל עוצמה רבה יותר מהפגנת אותות ומופתים, וסמכותו של הדבר עולה על זו של האותות והמופתים. הדבר חושף את כול הטבע המושחת שבלב האדם. אינך מסוגל לזהותו בכוחות עצמך. כשהוא ייחשף בפניך באמצעות הדבר, תגיע באופן טבעי להבנה. לא תוכל להכחישו ותשתכנע לגמרי. האם זו אינה סמכותו של הדבר? זוהי התוצאה המושגת על ידי עבודתו הנוכחית של הדבר. לפיכך לא ניתן להושיע את האדם לגמרי מחטאיו על ידי ריפוי חולים וגירוש שדים, ולא ניתן להשלימו באופן מלא על ידי הצגת אותות ומופתים. הסמכות לרפא ולגרש שדים רק מעניקה לאדם חסד, אך גופו שייך עדיין לשטן והטבע השטני המושחת נותר עדיין בתוך האדם. במילים אחרות, מה שלא טוהר שייך עדיין לחטא ולזוהמה. רק לאחר שהאדם יטוהר באמצעות מילים, הוא יוכל ליפול בנחלתו של אלוהים ולהתקדש. אם לא ייעשה דבר מלבד גירוש שדים בתוך האדם וגאולתו, הוא רק ייחטף מידי השטן ויושב לאלוהים. אולם הוא לא טוהר ולא שונה על ידי אלוהים, ונותר מושחת. בתוך האדם קיימת עדיין זוהמה, התנגדות ומרדנות. האדם רק שב לאלוהים באמצעות גאולה, אך אין לו ידע על אודותיו והוא עדיין מתנגד לאלוהים ובוגד בו. בטרם האדם נגאל, נשתלו בו כבר רבים מרעליו של השטן. לאחר אלפי שנות השחתה על ידי השטן, יש כבר בתוך האדם טבע המתנגד לאלוהים. לפיכך כשהאדם נגאל, זוהי רק גאולה, שבה האדם נקנה במחיר גבוה, אך האופי הרעיל שבתוכו לא חוסל. האדם שכה מזוהם מוכרח לעבור שינוי בטרם יהיה ראוי לשרת את אלוהים. באמצעות עבודה זו של שיפוט וייסור, ילמד האדם להכיר באופן מלא את המהות המזוהמת והמושחתת שבתוכו ויהיה מסוגל להשתנות לגמרי ולהיטהר. רק בדרך זו יכול האדם להיות ראוי לשוב לעמוד בפני כס אלוהים. כול העבודה הנעשית היום נועדה כדי שהאדם יוכל להיטהר ולהשתנות. באמצעות שיפוט וייסור על ידי הדבר, וכן זיכוך, יכול האדם להשליך מעליו את שחיתותו ולהיטהר. במקום להחשיב שלב זה של עבודה לשלב של ישועה, יהיה זה הולם יותר לומר כי זוהי עבודת טיהור. למען האמת, שלב זה הוא שלב של כיבוש וכן השלב השני של הישועה. האדם נופל בנחלתו של אלוהים על ידי שיפוט וייסור באמצעות הדבר. באמצעות השימוש במילה כדי לזכך, לשפוט ולגלות, כול הטומאה, התפיסות, המניעים והתקוות האישיות שבלב האדם ייחשפו לחלוטין. על אף שהאדם נגאל ונמחל לו על חטאיו, הדבר נחשב רק לכך שאלוהים אינו זוכר את העבירות שביצע האדם ואינו מתייחס אליו בהתאם לעבירות אלה. אולם כשהאדם חי כבשר ודם ולא השתחרר מחטא, הוא יכול רק להמשיך לחטוא ולחשוף ללא סוף את הטבע השטני המושחת. אלה הם החיים שהאדם חי, מעגל אינסופי של חטא ומחילה. רוב בני האדם חוטאים ביום רק כדי להתוודות על כך בערב. לפיכך גם אם קורבן החטאת תקף לנצח למען האדם, הוא לא יוכל להושיע את האדם מחטא. עבודת הישועה הושלמה רק עד מחציתה, שהרי לאדם יש עדיין טבע מושחת... הוא עמוק יותר מחטא, כיוון שנשתל על ידי השטן והוא מושרש עמוק בתוך האדם. לא קל לאדם להיעשות מודע לחטאיו. האדם אינו מסוגל לזהות את אופיו המושרש בו עמוקות. רק באמצעות שיפוט על ידי הדבר ניתן להשיג השפעות כאלה. רק כך ניתן לשנות את האדם בהדרגה משלב זה והלאה.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

28. מה שהאדם השיג כעת – שיעור קומתו של האדם כיום, הידע שלו, אהבתו, נאמנותו, צייתנותו וכן ראייתו – הם תוצאות שהושגו באמצעות שיפוט על ידי הדבר. העובדה שאתה מסוגל להיות נאמן ולעמוד על מקומך עד היום, הושגה באמצעות הדבר. כעת האדם מבין שעבודתו של אלוהים בהתגלמותו היא אכן יוצאת מגדר הרגיל. יש דברים רבים שהאדם אינו יכול להשיג. אלה הם תעלומות ונפלאות. לפיכך רבים נשמעו. יש שמעולם לא נשמעו לשום אדם מאז יום לידתם, אך כשהם רואים את דברי אלוהים היום, הם נשמעים באופן מלא מבלי להבחין בכך שעשו זאת. הם אינם מעזים לבחון בקפידה או לומר דבר אחר כלשהו. כולם נכנעו בפני הדבר והשיפוט באמצעות הדבר. אילו רוח אלוהים דיברה לאדם ישירות, כול בני האדם היו נשמעים לקולה ונופלים ארצה ללא דברי התגלות, כפי שפאולוס נפל ארצה בתוך האור בדרכו לדמשק. אילו אלוהים המשיך לעבוד בדרך זו, האדם לעולם לא יכול היה לזהות את שחיתותו באמצעות השיפוט על ידי הדבר ולהשיג ישועה. רק על ידי התגלמות בבשר ודם הוא יכול למסור את דבריו באופן אישי לאוזני כול, כך שכול אשר אוזניים לו יוכל לשמוע את דבריו ולקבל את עבודת השיפוט שלו באמצעות הדבר. זוהי התוצאה שרק דברו משיג, ולא הופעת רוח אלוהים הגורמת לאדם להישמע מתוך פחד. רק באמצעות עבודה מעשית ויוצאת מגדר הרגיל שכזו יכול טבעו הישן של האדם, החבוי עמוק בתוכו שנים רבות, להתגלות במלואו כדי שהאדם יוכל לזהותו ולשנותו. זוהי עבודתו המעשית של אלוהים בהתגלמותו. הוא מדבר ועורך שיפוט בדרך מעשית כדי להשיג את תוצאות שיפוט האדם באמצעות הדבר. זוהי סמכותו של אלוהים בהתגלמותו ומשמעות התגלמותו של אלוהים. הדבר נעשה כדי להודיע על סמכות אלוהים בהתגלמותו, התוצאות המושגות על ידי עבודת הדבר, וכי רוח אלוהים התגלמה בבשר ודם. הוא מפגין את סמכותו באמצעות שיפוט האדם על ידי הדבר. על אף שגופו הוא צורתה החיצונית של אנושיות רגילה, התוצאות שדבריו משיגים הם שמראים לאדם כי הוא מלא סמכות, כי הוא אלוהים עצמו וכי דבריו הם ביטוי של אלוהים עצמו. הדבר מראה לכול בני האדם שהוא אלוהים עצמו, אלוהים עצמו שהתגלם בבשר ודם, ושאיש אינו יכול להפר את חוקיו. איש אינו יכול להתעלות על שיפוטו באמצעות הדבר, ואין כוח חשוך שיכול לגבור על סמכותו.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

29. הוא התגלם בבשר ודם מפני שגם לבשר ודם יכולה להיות סמכות, והוא מסוגל לבצע עבודה בקרב האדם באופן מעשי, נראה לעין ומוחשי לאדם. עבודה כזו הינה מציאותית הרבה יותר מכול עבודה הנעשית במישרין על ידי רוח אלוהים שכול הסמכות ברשותה, ותוצאותיה ניכרות אף הן. הסיבה לכך היא שהתגלמות אלוהים בבשר ודם יכולה לדבר ולעשות עבודה בדרך מעשית. צורתו החיצונית של גופו אינה מחזיקה בסמכות כלשהי והאדם יכול לגשת אליה. מהותו מבצעת את הסמכות, אך סמכותו אינה נראית לעין איש. כשהוא מדבר ועובד, האדם אינו מסוגל לגלות את קיומה של סמכותו. הדבר מועיל עוד יותר לעבודתו בפועל. וכול עבודה כזו יכולה להשיג תוצאות. על אף שאין אדם המבין כי הוא מחזיק בסמכות או רואה שלא ניתן לפגוע בו או רואה את חרון אפו, באמצעות סמכותו וחרון אפו המוסווים ודיבורו הפומבי, הוא משיג את התוצאות שלהן הוא מתכוון בדבריו. במלים אחרות, באמצעות נימת קולו, חומרת דיבורו וכל חוכמת דבריו, האדם משתכנע לחלוטין. בדרך זו, האדם נשמע לדבר אלוהים בהתגלמותו, שלכאורה אין לו סמכות, וכך מושגת מטרתו, להושיע את האדם. זוהי משמעות נוספת של התגלמותו: לדבר באופן מציאותי יותר ולאפשר למציאות דבריו להשפיע על האדם כדי שיהיה עד לעוצמת דבר אלוהים. כך שאם עבודה זו לא היתה נעשית באמצעות ההתגלמות, היא לא היתה משיגה תוצאות כלשהן ולא היתה יכולה להושיע חוטאים באופן מלא. אם אלוהים אינו מתגלם בבשר ודם, הוא נותר רוח הקודש שאינה נראית לעין ואינה מוחשית לאדם. האדם הוא ברוא בשר ודם, האדם ואלוהים שייכים לשני עולמות שונים והם שונים באופיים. רוח אלוהים אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם אדם בשר ודם, ולא ניתן ליצור ביניהם יחסים כלשהם. יתרה מזאת, האדם אינו יכול להיות לרוח. לפיכך, על רוח אלוהים להתגלם באחד הברואים ולעשות את עבודתה המקורית. אלוהים יכול הן להתעלות למקום הגבוה ביותר והן להשפיל את עצמו ולהיות לאדם נברא, לעשות עבודה ולחיות בקרב בני האדם, אך האדם אינו יכול להתעלות למקום הגבוה ביותר ולהיות לרוח, לא כל שכן לרדת למקום הנמוך ביותר. לפיכך על אלוהים להתגלם בבשר ודם כדי לבצע את עבודתו. בדומה להתגלמות הראשונה, רק התגלמות אלוהים בבשר ודם יכולה לגאול את האדם באמצעות צליבתה, בשעה שבלתי אפשרי היה שרוח אלוהים תיצלב כקורבן חטאת למען האדם. אלוהים יכול להתגלם ישירות בבשר ודם כדי לשמש כקורבן חטאת למען האדם, אך האדם אינו יכול לעלות ישירות השמיימה כדי לקחת את קורבן החטאת שאלוהים הכין עבורו. לפיכך על אלוהים לעבור הלוך ושוב בין השמיים לארץ, במקום לאפשר לאדם לעלות השמיימה כדי לקחת את ישועתו, כיוון שהאדם נפל ואינו יכול לעלות השמיימה, לא כל שכן לקבל את קורבן החטאת. לפיכך היה צורך שישוע יבוא אל קרבם של בני האדם ויעשה באופן אישי את העבודה שהאדם בפשטות לא יכול היה להגשימה. בכל פעם שאלוהים התגלם בבשר ודם, היה הכרח מוחלט לעשות זאת. אילו אחד מהשלבים יכול היה להתבצע במישרין על ידי רוח אלוהים, הוא לא היה סובל את ההשפלות שבהתגלמות.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"

30. בשלב העבודה האחרון, מושגות תוצאות באמצעות הדבר. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות רבות ועבודתו של אלוהים בדורות הקודמים. באמצעות הדבר, עושה רוח הקודש את האדם לנאור. באמצעות הדבר, מגיע האדם להבנה של תעלומות שמעולם לא התגלו קודם לכן לדורות הקודמים, וכן עבודתם של נביאים ושליחים מן העבר, והעקרונות שעל פיהם עבדו. באמצעות הדבר, לומד האדם להכיר גם את טבעו של אלוהים עצמו וכן את מרדנותו והתנגדותו של האדם, ולומד להכיר את מהותו שלו. באמצעות שלבים אלה של עבודה וכול הדברים הנאמרים, לומד האדם להכיר את עבודתה של רוח אלוהים, עבודתה של התגלמות אלוהים בבשר ודם, ויתרה מכך, כול טבעו. הידע שלך על עבודת הניהול של אלוהים במהלך ששת אלפים שנה, נרכש באמצעות הדבר. האם הידע שלך על תפיסותיך הקודמות והצלחתך לוותר עליהן לא הושגו גם הם באמצעות הדבר? בשלב הקודם, הראה ישוע אותות ומופתים, אך לא כך הוא הדבר בשלב זה. האם הבנתך על הסיבה לכך שהוא אינו עושה זאת, לא הושגה אף היא באמצעות הדבר? לפיכך הדברים הנאמרים בשלב זה עולים על העבודה שעשו השליחים והנביאים בדורות הקודמים. גם נבואותיהם של הנביאים לא יכולות היו להשיג תוצאות כאלה. הנביאים דיברו על נבואות בלבד, על מה שיקרה בעתיד, אך לא על העבודה שאלוהים עתיד היה לעשות באותה עת. הם לא דיברו כדי להנחות את האדם בחייו, להעניק לו אמיתות או לחשוף בפניו תעלומות, לא כל שכן כדי להעניק חיים. בדברים הנאמרים בשלב זה, יש נבואה ואמת, אך הם משמשים בעיקר כדי להעניק לאדם חיים. דברי ההווה אינם דומים לנבואות הנביאים. זהו שלב של עבודה שלא נועד לנבואות אלא לחיי האדם, לשינוי טבע חייו של האדם. השלב הראשון היה עבודתו של יהוה לסלילת דרך לאדם לסגוד לאלוהים על פני האדמה. היתה זו עבודת ההתחלה למציאת מקור העבודה על פני האדמה. באותה עת, לימד יהוה את בני ישראל לשמור את השבת, לכבד את הוריהם ולחיות בשלום איש עם רעהו. כיוון שבני האדם באותה תקופה לא הבינו מה מהווה אדם ולא כיצד לחיות על פני האדמה, היה צורך שבשלב העבודה הראשון הוא ינחה את בני האדם בחייהם. שכן הדברים שאמר להם יהוה לא היו ידועים לאנושות קודם לכן ולא היו ברשותה. באותה עת, קמו נביאים רבים כדי לדבר על נבואות, והכול נעשה בהנהגתו של יהוה. היה זה רק חלק מהעבודה. בשלב הראשון, אלוהים לא התגלם בבשר ודם, ולכן דיבר אל כול השבטים והעמים דרך הנביאים. כשישוע עשה את עבודתו באותה עת, הוא לא דיבר הרבה כמו היום. עבודה זו של הדבר באחרית הימים לא נעשתה מעולם בעידנים ובדורות הקודמים. על אף שישעיהו, דניאל ויוחנן ניבאו נבואות רבות, נבואות אלה היו שונות לחלוטין מן הדברים הנאמרים כעת. הם דיברו על נבואות בלבד, אך הדברים הנאמרים כעת אינם נבואות בלבד. אילו הפכתי את כול הדברים שאני מדבר עליהם כעת לנבואות, האם הייתם מצליחים להבין? אילו דיברתי על ענייני העתיד, שיתקיימו לאחר לכתי, כיצד הייתם יכולים לרכוש הבנה? עבודת הדבר מעולם לא נעשתה בתקופתו של ישוע או בעידן החוק. אולי יהיו מי שיאמרו, "האם יהוה לא אמר גם הוא דברים בתקופת עבודתו? האם בנוסף לריפוי מחלות, גירוש שדים והצגת אותות ומופתים, ישוע לא אמר אף הוא דברים באותה עת?" יש הבדל באופן שבו נאמרים הדברים. מה היתה מהות הדברים שנאמרו על ידי יהוה? הוא רק הנחה את האדם בחייו על פני האדמה, דבר שלא היה כרוך בעניינים רוחניים בחיים. מדוע נאמר כי דברי יהוה הוכרזו בכל מקום? המלה "הוכרזו" מתייחסת למתן הסברים ברורים והוראות ישירות. הוא לא העניק לאדם חיים, אלא רק לקח את ידו ולימד אותו כיצד לירוא אותו. לא היו משלים. עבודתו של יהוה בישראל לא נועדה כדי לטפל באדם, להטיל עליו משמעת או לערוך שיפוט וייסור, אלא כדי להנחות. יהוה ביקש ממשה לומר לעמו לאסוף מן במדבר. מדי בוקר לפני הזריחה, היה עליהם לאסוף מן, בכמות מספקת רק כדי לאכול באותו יום. לא ניתן היה לשמור את המן ליום המחרת, כיוון שאז היה מתעפש. הוא לא לימד את האדם ולא חשף את טבעו, ולא חשף את רעיונותיו ומחשבותיו. הוא לא שינה את האדם אלא הנחה אותו בחייו. באותה עת, דמה האדם לילד. הוא לא הבין דבר ויכול היה רק לבצע תנועות מכניות בסיסיות. לפיכך יהוה רק חוקק חוקים כדי להנחות את העם. אם ברצונך להפיץ את הבשורה כך שכול המחפשים בלב נאמן יוכלו לרכוש ידע על העבודה הנעשית כיום ולהשתכנע לגמרי, עליך להבין את הסיפור הפנימי, מהותה ומשמעותה של העבודה הנעשית בכול שלב. כשישמעו את השיתוף שלך, הם יוכלו להבין את עבודתו של יהוה ועבודתו של ישוע, ויתרה מכך, את כול העבודה הנעשית היום, וכן את הקשר וההבדלים בין שלושת שלבי העבודה, כדי שלאחר שהאזינו, יבינו שאף אחד משלושת השלבים אינו מפריע לאחרים. אדרבא, כולם נעשו על ידי אותה רוח. על אף שביצעה עבודה שונה בעידנים שונים ואמרה דברים שלא היו דומים אלה לאלה, העקרונות שעל פיהם עבדה היו זהים. אלה הם החזונות הגדולים ביותר שעל כול בני האדם להבין.

מתוך "מסתורין ההתגלמות (4)" ב- "הדבר מופיע בבשר"