אמירותיו של המשיח של אחרית הימים-קטעים נבחרים

תוכן
  • חלק א' אמירותיו של אלוהים לתבל כולה (אמירותיו של המשיח בראשית) (קטעים נבחרים)
    • חלק ב' דבריו של בר האנוש בהתגלמותו כבשר ודם כשהוא נכנס לכנסיות (קטעים נבחרים)
      • חלק ג' אמירותיו של המשיח בימים המאוחרים של עבודתו

        האמירה השש עשרה

        יש דברים רבים כל כך שאני רוצה לומר לאדם, דברים רבים כל כך שעליי לומר לו. אולם יכולות האדם לקבלם דלות מדי: הוא לא מסוגל להבין את דבריי בשלמותם, כפי שאני מביע אותם, והוא מבין רק היבט אחד ונותר בור באשר להיבטים האחרים. אך אינני ממית את בני האדם בשל חוסר האונים שלהם, ואינני מתמלא עצב בשל חולשתם. אני רק עושה את עבודתי ומדבר כפי שעשיתי תמיד, למרות שבני האדם לא מבינים את רצוני. בבוא היום, בני האדם יכירו אותי בעומק לבם ויזכרו אותי במחשבותיהם. כשאעזוב את העולם, יהיה זה גם בדיוק כשאעלה על כס המלוכה בלבם של בני האדם, כלומר זה יהיה הזמן שבו כל בני האדם יכירו אותי. יהיה זה גם הזמן שבו בניי ועמי ימשלו בעולם. בני האדם המכירים אותי יהיו ללא ספק עמודי התווך של מלכותי, והם היחידים שיהיו כשירים למשול ולהיות בעלי כוח במלכותי. כל בני האדם שמכירים אותי ניחנים בהווייתי ומסוגלים להביא אותי לידי ביטוי בקרב כל בני האדם. לא משנה לי באיזו מידה בני האדם מכירים אותי, איש לא יכול להפריע לעבודתי בכל דרך שהיא, ובני האדם לא יכולים להגיש לי סיוע או לעשות עבורי דבר. האדם יכול רק לנהוג לפי הנחייתי ואורי ולחפש את רצוני באור זה. כיום, בני האדם נעשו כשירים, והם מאמינים שהם מסוגלים להלך לפניי בגאוותנות ולצחוק ולהתבדח איתי בלי כל שמץ של מעצורים, והם פונים אליי כאילו אני ברמתם. אולם האדם עדיין לא מכיר אותי, והוא עדיין מאמין שבעיקרו של דבר אנחנו שווים, שגם הוא וגם אני בשר ודם, וגם הוא וגם אני חיים בעולם האנושי. יראתו כלפיי דלה מדי. הוא ירא אותי בנוכחותי, אך אינו מסוגל לשרת אותי בפני רוחי. נדמה שבעיני האדם, רוחי איננה קיימת בכלל. כתוצאה מכך, אף לא אדם אחד הכיר את רוחי אי-פעם, וכל בני האדם רואים אך ורק את הבשר והדם של התגלמותי, ואינם חוזים ברוח האל. האם רצוני יכול באמת יכול לבוא לידי ביצוע כך? בני האדם מומחים בהונאתי. נדמה שהשטן אימן אותם במיוחד כדי לשטות בי. אבל השטן לא מדאיג אותי. עדיין אשתמש בחוכמתי לכבוש את האנושות כולה ולהביס את משחית כל בני האדם, כדי שמלכותי תוכל לקום על פני האדמה.

        בקרב בני האדם, ישנם אלה שניסו לברר מה גודלם של הכוכבים, או מהו סדר הגודל של החלל. אולם מחקרם של אלה מעולם לא נשא פרי, והם יכולים רק להתבייש, להשתאות ולקבל על עצמם את הכישלון. מהסתכלותי בכל בני האדם, ומהתבוננות בדינמיקה של בני האדם בכישלונותיהם, אינני רואה אף אחד המשוכנע לחלוטין בקיומי, אף אחד הנשמע לי ומתמסר לי. כמה פרועות הן שאיפות בני האדם! כשהיה עוד חושך על פני תהום, התחלתי לטעום את מרירות העולם בקרב בני האדם. רוחי נודדת ברחבי העולם ומתבוננת בלבבות כל בני האדם, וגם כך, אני כובש את לבם של בני האדם בהתגלמותי כבשר ודם. האדם אינו רואה אותי משום שהוא עיוור. האדם לא מכיר אותי משום שהוא הלך לחסר תחושה. האדם מתנגד לי משום שהוא מרדן. האדם מתחיל להשתחוות בפניי משום שכבשתי אותו. האדם מתחיל לאהוב אותי משום שאני ראוי לאהבת האדם מעצם טבעי. האדם מביא אותי לידי ביטוי ומגשים אותי משום שכוחי וחוכמתי הופכים אותו לאדם כלבבי. יש לאדם מקום בלבו עבורי, אך מעולם לא זכיתי לאהבתו של האדם כלפיי ברוחו. יש אמנם דברים ברוח האדם שהוא אוהב יותר מכל דבר אחר, אבל אני לא אחד מהדברים האלה. כך, אהבת האדם היא כבועת סבון: כשהרוח נושבת, היא מתנפצת ואיננה, ולא רואים אותה שוב. תמיד הייתי יציב וקבוע בגישתי כלפי האדם. האם ישנו בן אדם כלשהו שעשה אותו דבר? בעיני האדם, אני בלתי ניתן למישוש ובלתי נראה בדיוק כמו האוויר, ובשל כך רוב רובם של בני האדם מחפשים אותי אך ורק בשמיים חסרי-הגבול, או בים הגלי, או באגם הרגוע, או במכתבים ודוקטרינות ריקים מתוכן. אין אפילו אדם אחד היודע את מהותה האמיתית של האנושות. עוד פחות מזה, אין אף אדם אחד היכול לומר משהו על המסתוריות שבי, ולכן אינני דורש מהאדם להגיע לרף הגבוה ביותר שהוא מדמיין לעצמו שאני דורש ממנו.

        למשמע דבריי, הרים מתמוטטים, זרמי מים משנים את כיוונם, האדם מתמסר ואגמים מתחילים לזרום בלי הפסק. גם אם ימים עכורים גואים בזעם כלפי השמיים, למשמע דבריי, ימים כאלה שוככים והופכים רגועים כפני מי אגם. בנפנוף העדין ביותר של ידי, סופות עזות נרגעות מיד ועוזבות ועולם בני האדם שב מיד למצב של רוגע. אולם כשאני משחרר את זעמי, ההרים מיד נקרעים לגזרים, הקרקע מיד מתחילה להזדעזע, מים מיד מתייבשים ואסון מיד מכה באנושות. בשל זעמי, איני מקדיש תשומת לב לצרחות בני האדם, איני מספק תמיכה במענה לזעקתם, משום שגואה בי כעס. כשאני בשמיים, הכוכבים מעולם לא נבהלים מנוכחותי. במקום זאת, הם משקיעים את לבם בעבודה למעני, ולכן אני מעניק להם עוד אור וגורם להם להאיר באור בהיר יותר, כך שהם זוכים ממני לכבוד גדול יותר. ככל שהשמיים בהירים יותר, כך העולם שלמטה חשוך יותר. בני אדם כה רבים התלוננו על כך שההסדרים שלי אינם הולמים, ובני אדם כה רבים עזבו אותי לייסד מלכות משלהם, שבה הם משתמשים לבגוד בי ולשנות את מצבו הנוכחי של החושך. אולם מי השיג זאת משום נחישותם? ומי הצליח לקיים את החלטתו? מי יכול לבטל את מה שידי כבר הסדירה? כאשר האביב מתפשט בעולם, אני שולח אור לעולם בסודיות ובשקט, כך שהאדם חש בעולם תחושה רגעית של רעננות באוויר. אולם בדיוק באותו רגע, אני מטשטש את עיני האדם, כך שהוא רואה רק ערפל המכסה את הקרקע, וכל האנשים והדברים נעשים מעורפלים. נותר לבני האדם רק להיאנח, "למה האור נמשך רגע אחד בלבד?" "למה אלוהים נותן לבני האדם רק ערפל ואובך?" בייאושם של בני האדם, הערפל נעלם בן-רגע, אך כשקולטת עינם נצנוץ של אור, אני מביא עליהם מבול של גשם, עד שסופת הרעמים קורעת את עור התוף שלהם בשנתם. הם אחוזי בהלה ואין להם זמן לתפוס מחסה, והם יטבעו בגשם הכבד. בן-רגע כל הדברים שתחת השמיים נשטפים ומתנקים בחרון אפי הזועף. בני האדם כבר אינם מתלוננים על שפרץ הגשם הכבד, ונולדת בקרבם יראה. בשל מתקפת הגשם הפתאומי הזה, רוב רובם של בני האדם טובעים במים הממטירים מן השמיים, והופכים לגוויות במים. אני מביט בעולם כולו ורואה שרבים מתעוררים, שרבים מכים על חטא ושרבים מחפשים את המקור של המים בסירות קטנות, שרבים משתחווים בפניי ומבקשים מחילה, שרבים ראו את האור, שרבים ראו את פניי, שלרבים יש האומץ לחיות, שכל העולם השתנה. בעקבות מבול הגשם הכבד הזה, כל הדברים חזרו להיות מה שתיארתי בדעתי והם לא ישובו להמרות את פי. עד מהרה, העולם כולו מתמלאת בקול צחוק, ובכל מקום בעולם יש אווירה של הלל, ואין מקום שבו לא שוכן כבודי. חוכמתי נמצאת בכל מקום בעולם, ובכל רחבי תבל. פירות חוכמתי נמצאים בקרב כל הדברים, בקרב בני האדם שופעת מלאכת המחשבת של חוכמתי. הכל ככל הדברים במלכותי, וכל בני האדם שוכנים במנוחה תחת שמיי כמו הכבשים בשדות המרעה שלי. אני נע מעל כל בני האדם וצופה בכל מקום. דבר לעולם לא נראה ישן, ואף אדם איננו כשהיה. אני נח על כס מלכותי, רכון מעל כל התבל, ואני מרוצה לגמרי, משום שכל הדברים השיגו מחדש את קדושתם, ואני יכול לשכון שוב בציון בשלום, ובני האדם בעולם יכולים לחיות חיים שלווים ושבעי רצון תחת ידי המכוונת. כל העמים מנהלים את כל מה שבידי. כל העמים זכו מחדש בתבונה והמראה המקורי שלהם. הם כבר אינם מכוסים עוד באבק – במלכותי, הם טהורים כאבן ירקן, ופניו של כל אחד מהם הוא כפנים הקדושים המצויים בלבו של האדם, משום שמלכותי הוקמה בקרב בני האדם.

        ה-14 במרץ 1992