19. מהי צביעות?

דברי אלוהים רלוונטיים:

מהי ההגדרה של המונח "פרושי"? זהו אדם צבוע ומזויף, המעמיד פנים בכל מעשיו ומתחזה לאדם טוב, נדיב וחיובי. האם הוא כזה באמת? אלה בני אדם צבועים, ולכן כל שמתבטא ומתגלה בהם הוא שקרי ומזויף – אין זה פרצופם האמיתי. פרצופם האמיתי נסתר בתוך לבם. הוא לא גלוי. אם בני אדם לא עוסקים בחיפוש האמת, ואם הם לא מבינים את האמת, מה קורה לידע הדתי ולתיאוריות הדתיות שהם רכשו? האם הם הופכים לדברי דוקטרינה שבני האדם מרבים להזכיר? בני האדם משתמשים בדוקטרינות האלה, הנכונות לכאורה, כדי להעמיד פנים ולהציג את עצמם באור חיובי. המקומות שאליהם הם מגיעים, הנושאים שהם מדברים עליהם, הדברים שהם אומרים והתנהגותם החיצונית נראים לאחרים תקינים וטובים. הם כולם תואמים את התפיסות והטעמים של בני האדם. בעיני אחרים הם אדוקים וצנועים. הם מאופקים, סובלניים ואוהבים כלפי אחרים. אך למעשה, הכול מזויף – הכול הוא העמדת פנים. על פני השטח הם נאמנים לאלוהים, אך מאחורי הקלעים כל שהם עושים הוא רדוד. לכאורה הם ויתרו על משפחתם ועל הקריירה שלהם, הם עובדים קשה ומשקיעים מאמצים – אך למעשה, הם מפיקים רווחים בסתר מהכנסייה וגונבים קורבנות מנחה! כל מה שהם מציגים כלפי חוץ וכל התנהגותם הם זיוף! זו הכוונה שמדובר בפרושי צבוע. מהיכן מגיעים "פרושים", אנשים כאלה? האם הם מופיעים בקרב חסרי האמונה? הם כולם מופיעים בקרב מאמינים. מדוע המאמינים האלה הופכים לכאלה? האם ייתכן שהסיבה היא שדברי האל גרמו להם להפוך לכאלה? הסיבה העיקרית לכך שהם הופכים לכאלה היא שהם בחרו לצעוד בנתיב הלא נכון. הם משתמשים בדברי האל כקרדום לחפור בו. הם מתחמשים בדברים האלה ומתייחסים אליהן כאל הון שיוכל להבטיח להם מחיה, שיוכל לאפשר להם ליצור יש מאין. הם אך ורק מטיפים דוקטרינות דתיות, ומעולם לא צעדו בדרכו של אלוהים. התנהגותם והתנהלותם הטובות לכאורה, המעט שהם ויתרו עליו ומעט המאמץ שהם השקיעו מאולצים לגמרי – כל אלה הם מצג שווא. הם מזויפים לגמרי – הכל העמדת פנים. בלבם של בני האדם האלה אין גם שמץ של יראת אל, והם לא ניחנים אפילו בטיפה של אמונת אמת באלוהים. יתרה מזאת, הם כולם חסרי אמונה. אם בני אדם לא יעסקו בחיפוש האמת, הם יצעדו בנתיב כזה, והם יהפכו לפרושים. האין זה מפחיד?

מתוך "שישה סימנים להתקדמות בחיים" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

אם אתם מבקשים להתנהג טוב באופן שטחי, אז אתם עושים כמיטב יכולתכם להעמיד פנים, באמצעות מראית עין של רוחניות; אם אתם מתחזים לבני אדם רוחניים; אם אתם יוצרים מראית עין של רוחניות בדבריכם, במעשיכם ובהתבטאויותיכם; אם אתם עושים כמה דברים הראויים לשבח לפי התפיסות והדמיונות של בני האדם – כל אלה הם צביעות ועיסוק ברוחניות שקרית. אתם מתנשאים בדיבורים ובתיאוריות, אומרים לבני אדם לעשות מעשים טובים, להיות אנשים טובים ולהתמקד בחיפוש האמת, אך בהתנהגותכם ובאופן שבו אתם ממלאים את חובתכם, מעולם לא חיפשתם את האמת, מעולם לא פעלתם בהתאם לעקרונות האמת, מעולם לא הבנתם למה מתייחסת האמת, מהו רצונו של אלוהים, ומה הרף שאלוהים מציב לאדם – מעולם לא התייחסתם לדבר מאלה ברצינות. כשאתם נתקלים בבעיות מסוימות, אתם פועלים לגמרי לפי רצונכם ומתעלמים מאלוהים. האם הפעולות החיצוניות והמצבים הפנימיים האלה פירושם שאתם יראים את אלוהים וסרים מרע? אם אין קשר בין אמונתם של בני האדם לבין עיסוקם בחיפוש האמת, גם אם הם יאמינו באלוהים שנים על גבי שנים, הם לא יהיו מסוגלים לירוא את אלוהים ולסור מרע באמת ובתמים. אם כן, באיזה נתיב יכולים בני אדם כאלה לצעוד? במה הם מצטיידים בחייהם? הם מצטיידים במילים ובתיאוריות, הלא כן? האין הם מתחמשים ומתכסים במילים ובתיאוריות לאורך חייהם, כדי לדמות לפרושים, לבני אדם שרק לכאורה משרתים את אלוהים? מהם כל המעשים האלה? הם רק פועלים מהשפה ולחוץ. הם מנופפים את דגל האמונה ומבצעים טקסים דתיים בניסיון להונות את אלוהים, על מנת להשיג את מטרתם – לזכות בברכות. הם לא עובדים את אלוהים כלל.

מתוך "רק אם תחיו בפני אלוהים בכל עת תוכלו לצעוד בנתיב הישועה" ב'תיעוד נאומיו של המשיח'

בני אדם מסוימים נוטים למשוך תשומת לב. בנוכחות אחיהם ואחיותיותיהם, אנשים כאלה אומרים שהם מחויבים לאלוהים, אך מאחורי גבם, הם לא מנהיגים את האמת אלא עושים דברים שונים לחלוטין. האין הם פרושים דתיים? אדם שאוהב את אלוהים באמת ושהאמת ברשותו הוא כזה ששומר אמונים לאלוהים, אך לא מגלה זאת כלפי חוץ. הוא מוכן להנהיג את האמת על פי העניין שלפניו והוא לא מדבר או מתנהג בניגוד לתכתיב מצפונו. הוא מפגין חוכמה על פי העניין שלפניו והוא נאמן לעקרונותיו במעשיו, ללא קשר לנסיבות. אדם כזה משרת באמת. ישנם כאלה שמשלמים מס שפתיים לחובם לאלוהים. הם חיים את חייהם בהבעה דאוגה ובהעמדת פנים, ועוטים ארשת מעוררת רחמים. כמה מתועב! ואם תשאלו בני אדם כאלה: "באילו דרכים אתם מחויבים אלוהים? אנא אמרו לנו!" לא יהיו מילים בפיהם. אם אתם שומרים אמונים לאלוהים, אל תדברו על כך ברבים, אלא השתמשו בנוהג הממשי שלכם כדי להפגין את אהבתכם לאלוהים, והתפללו אליו בלב שלם. בני האדם שמשתמשים רק במילים כדי להתמודד עם אלוהים הם כולם צבועים! יש כאלה שמדברים על מחויבותם לאלוהים בכל תפילה, ומתחילים לבכות בכל פעם שהם מתפללים אפילו כשרוח הקודש לא מרגשת אותם. בני אדם כאלה נשלטים על-ידי טקסים ותפיסות דתיים. הם חיים את חייהם לפי הטקסים והתפיסות כאלה, באמונה מתמדת שמעשים כאלה מרצים את אלוהים ושאלוהים מעדיף דווקא אדיקות שטחית או דמעות נוגות. איזה טוב יכול לצמוח מבני אדם מגוחכים כאלה? על מנת להוכיח את ענוותם, חלקם נוקטים נועם מזויף כשהם מדברים עם הזולת. חלקם מתרפסים במכוון בפני הזולת, כמו שה נטול כוחות. האם כך מתנהגים אנשי המלכות? אדם השייך למלכות צריך להיות חיוני וחופשי, תם ופתוח, ישר וחביב – אדם שחי חיים של חירות. יש לו יושרה וכבוד, והוא יכול לשאת עדות בכל אשר יפנה. גם אלוהים וגם האדם אוהבים אותו. לבני האדם שמתחילים להאמין לראשונה יש יותר מדי נוהגים חיצוניים. עליהם לעבור תקופה של טיפול ושבירה. לא ניתן להבחין בין בני האדם שמאמינים באלוהים בלבם לבין בני אדם אחרים, אך פעולותיהם ומעשיהם ראויים לשבח. רק בני אדם כאלה ייחשבו כאלה שמביאים לידי ביטוי את דבר האל. אם אתם מטיפים את הבשורה מדי יום לבני האדם ומביאים אותם לידי ישועה, אך בסופו של דבר, אתם עדיין חיים בכללים ובדוקטרינות, אתם לא יכולים לתרום לכבודו של אלוהים. בני אדם כאלה הם דתיים וגם צבועים.

בכל פעם שבני אדם דתיים כאלה מתכנסים יחדיו, הם שואלים, "אחות, איך את מרגישים בימים אלה?" היא עונה, "אני מרגישה מחויבת לאלוהים ושאני לא מסוגלת למלא את רצון לבו." אחות אחרת אומרת, "גם אני מחויבת לאלוהים ולא מסוגלת לְרַצות אותו." המשפטים והדברים הספורים האלה מבטאים לבדם את הדברים הזדוניים שבעומק לבם. המילים האלה הן המילים המתועבות ביותר והן מעוררות סלידה עד מאוד. אופיים של בני אדם כאלה מתנגד לאלוהים. בני האדם שמתמקדים במציאות מתקשרים את כל מה שבלבם ופותחים את לבם כשהם מתקשרים. הם לא נוקטים שום מעשה מזויף או גינונים ונימוסים ריקים מתוכן. הם תמיד ישירים ולעולם לא מצייתים לאף כלל ארצי. אלה הם בני האדם שנוטים לגלם דברים כלפי חוץ, אפילו כשהם חסרי היגיון. כשאדם אחר שר, אדם כזה מתחיל לרקוד, אפילו מבלי לשים לב שהאורז כבר נשרף בסיר. בני אדם כאלה הם לא יראי שמיים או נכבדים, והם יותר מדי קלי דעת. כל אלה הן דוגמאות להיעדר מציאות! כשאנשים מסוימים משתפים עניינים של חיים ברוח, ועל אף שהם לא מדברים על מחויבות לאלוהים, הם שומרים על אהבה אמיתית כלפיו בלבם. מחויבותכם לאלוהים לא קשורה לבני אדם אחרים. אתם מחויבים לאלוהים ולא לאדם. אם כן, בשביל מה אתם מדברים ללא-הרף עם הזולת? עליכם לייחס חשיבות להיווכחות במציאות, ולא לקנאות או מראית עין חיצוניות.

מה מייצגים המעשים הטובין השטחיים של האדם? הם מייצגים את הבשר והדם, ואפילו הנוהגים החיצוניים הטובים ביותר לא מייצגים חיים, אלא רק את המזג האישי שלכם. הנוהגים החיצוניים של האדם לא יכולים למלא את רצונו של אלוהים. אתם מדברים ללא-הרף על מחויבותכם לאלוהים, אך אתם לא יכולים לקיים את חיי הזולת או לגרום לזולת לאהוב את אלוהים. האם אתם מאמינים שמעשים כאלה יְרַצו את אלוהים? אתם מאמינים שזה רצון לבו של אלוהים, שאלה מעשים רוחניים, אך למעשה, זה מגוחך! אתם מאמינים שהדברים שמספקים אתכם והדברים שאתם רוצים הם הדברים שמסבים עונג לאלוהים. האם הדברים שמספקים אתכם יכולים לייצג מה שמספק את אלוהים? האם אופיו של האדם יכול לייצג את אלוהים? הדברים שמספקים אתכם הם בדיוק הדברים שאלוהים מתעב, וההרגלים שלכם הם מה שאלוהים שונא ודוחה. אם אתם מרגישים מחויבים, לכו להתפלל לאלוהים. אין צורך לדבר על כך עם הזולת. אם אתם לא מתפללים לאלוהים ובמקום זאת מושכים תשומת לבו של הזולת אל עצמכם ללא-הרף, האם מעשה זה יכול למלא את רצון לבו של אלוהים? אם מעשיכם הם תמיד רק למראית עין, פירוש הדבר שאתם בני האדם השחצנים ביותר בעולם. איזה מין אדם עושה רק מעשים טובים באופן שטחי ונעדר כל מציאות? בני אדם כאלה הם פרושים ואנשים דתיים צבועים! אם לא תחדלו מנוהגיכם החיצוניים ואם לא תוכלו להשתנות, יסודות הצביעות שבכם יגדלו עוד יותר. ככל שהצביעות גדולה יותר, כך ההתנגדות לאלוהים רבה יותר, ובסופו של דבר, בני אדם כאלה יושלכו הצדה ללא ספק!

מתוך "האמונה באלוהים צריכה להתמקד במציאות ולא בטקסים דתיים" ב'הדבר מופיע בבשר'

חיים רוחניים תקינים פירושם לחיות את חייכם בפני אלוהים. כאשר האדם מתפלל הוא יכול להשקיט את לבו לפני אלוהים, ודרך התפילה הוא יכול לחפש נאורות שבאה מרוח הקודש, להכיר את דברי האל ולהבין את רצונו של אלוהים. כאשר האדם אוכל ושותה את דברי האל, הוא יכול להבין בבירור רב יותר ובאופן צלול יותר את מה שאלוהים רוצה לעשות ברגע זה, יכול להיות לו נתיב חדש של נוהג, והוא יכול לא להיות שמרן. כך, כל הנוהג שלו יהיה מיועד להשיג התקדמות בחיים. לדוגמה, התפילות של אדם כזה לא נועדו להשמיע כמה מילים יפות או ליילל אל אלוהים כדי לבטא כמה הוא חב לאלוהים. במקום זאת, הן מהוות הנהגה של ביטוי רוח האדם, של השקטת לבו בפני אלוהים ושל חיפוש הכוונה מדברי האל בכל דבר. תפילותיו נועדו להפוך את לב האדם ללב שנמשך לאור חדש בכל יום, ולגרום לאדם להפסיק להיות פסיבי או עצלן ולעלות על דרך הישר של הנהגת דברי האל. בימינו, רוב בני האדם ממוקדים בשיטות, והם לא מנסים לעסוק בחיפוש האמת כדי להתקדם בחיים. זה המקום שבו בני אדם סוטים מהדרך. יש גם בני אדם מסוימים שאפילו אם הם מסוגלים לקבל אור חדש, שיטותיהם לא משתנות. הם משלבים תפיסות דתיות מן העבר כדי לקבל את דברי האל כיום, ומה שהם קולטים הוא הדוקטרינה שנושאת תפיסות דתיות, והם לא קולטים באופן טהור את האור של היום. לפיכך, הנהגים שלהם טמאים – הם עושים את אותו הדבר תחת כותרת חדשה, וגם אם הנוהג שלהם טוב מאוד, הוא עדיין צבוע. אלוהים מכוון את בני האדם לעשות דברים חדשים בכל יום ודורש מבני האדם לרכוש תובנות והבנות חדשות בכל יום, ושהם לא יהיו מיושנים או חד-גוניים. אם אתם מאמינים באלוהים מזה שנים רבות, אבל השיטות שלכם לא השתנו כלל, ואם אתם עדיין נלהבים ועסוקים בחיצוניות, ואתם לא מתייצבים בפני אלוהים כדי ליהנות מדבריו בלב שקט, הרי שלא תוכלו להשיג דבר.

מתוך "בנוגע לחיים רוחניים תקינים" ב'הדבר מופיע בבשר'

מדוע אתם מאמינים באלוהים? השאלה הזו מבלבלת את רוב בני האדם. יש להם תמיד שתי השקפות שונות לגמרי לגבי האל המעשי ולגבי אלוהים שבשמיים, מה שמעיד על כך שהם מאמינים באלוהים לא כדי להישמע לו אלא כדי לזכות בטובות הנאה מסוימות או כדי לברוח מייסורים או אסון. רק משום כך הם נשמעים לו במידת מה, אך הציות שלהם תלוי בדבר – הם נשמעים לו למען הסיכויים העתידיים האישיים שלהם ובעל כורחם. אם כך, מדוע אתם מאמינים באלוהים? אם אתם מאמינים רק למען סיכוייכם העתידיים וגורלכם, מוטב שלא תאמינו כלל. אמונה כזו היא הונאה עצמית, הרגעה עצמית והערכה עצמית. אם אמונתכם לא מושתתת על יסוד הציות לאלוהים, סופכם להיענש כתוצאה מהתנגדותכם לאלוהים. כל מי שלא מחפש ציות לאלוהים באמונתו מתנגד לאלוהים. אלוהים דורש שבני האדם יחפשו את האמת, שהם ישתוקקו לדברי האל, שהם ישתו ויאכלו את דברי האל וינהיגו אותם כדי שהם יוכלו להגיע לציות לאלוהים. אם המניעים שלכם באמת כאלה, אלוהים ודאי ירומם אתכם וודאי יהיה חסוד כלפיכם. איש לא יכול להטיל בכך ספק ואיש לא יכול לשנות זאת. אם המניעים שלכם הם לא למען הציות לאלוהים ואם יש לכם כוונות אחרות, כל מה שתאמרו ותעשו – תפילותיכם בפני אלוהים ואפילו כל מעשה שלכם – יהיה מנוגד לאלוהים. ייתכן שאתם מנומסים ומדברים ברוך, שכל מעשיכם וכל מוצא פיכם נראים נכונים, שאתם נראים כמו בני אדם שנשמעים לאלוהים, אך בכל הנוגע למניעים וההשקפות שלכם באשר לאמונה באלוהים, כל מה שאתם עושים מרושע ומנוגד לאלוהים. בני אדם שנראים צייתנים ככבשים אך לבם מלא כוונות מרושעות אינם אלא זאב בעור של כבש. הם פוגעים באלוהים ישירות ואלוהים לא יחוס על אף אחד מהם. רוח הקודש תחשוף כל אחד מהם כדי שכולם יוכלו לראות שרוח הקודש מתעבת ודוחה כל אחד מהם שהוא צבוע. אל דאגה: אלוהים יטפל בכל אחד מהם בתורו ויתמודד עם כל אחד מהם בתורו.

מתוך "באמונתכם באלוהים עליכם להישמע לאלוהים" ב'הדבר מופיע בבשר'

קטעים לעיון מתוך דרשות ושיתוף:

באותם ימים, הפרושים נהגו לפרש את כתבי הקודש ולהתפלל למען המאמינים בבתי כנסת. אנשים לא ראו גם בהם אנשים יראי שמיים? אם כך למה ישוע אדוננו חשף את הפרושים, קילל אותם ואמר, "אוי לפרושים החנפים"? האם ייתכן שישוע עשה להם עוול? האם אנשים לא מאמינים שדברי ישוע אדוננו הם האמת? האם אנשים עדיין חושדים שישוע אדוננו עשה דבר לא נכון? אי אפשר לקבוע אם כמרים ובכירים הם פרושים צבועים וצוררי משיח אם רק בוחנים את התנהגותם כלפי אחרים. העיקר הוא לראות איך בדיוק הם מתייחסים לאלוהים ולאמת. על פני השטח הם יכולים להתייחס למאמינים באהבה אך האם הם רוחשים אהבה לאלוהים? אם הם מתייחסים לאנשים באהבה אך אלוהים והאמת משעממים אותם ושנואים עליהם, אם הם מגנים את המשיח של אחרית הימים האל הכול יכול, האם הם לא פרושים צבועים? הם לא צוררי משיח? כלפי חוץ נראה שהם נושאים דרשות ועובדים קשה, אך אם זה כדי לזכות בכתר ובגמול, האם זה אומר שהם נשמעים לאלוהים ונאמנים לו? כדי לקבוע אם אדם הוא צבוע, צריך בעיקר להתבונן בלבו פנימה ולראות את כוונותיו – זה הגורם החשוב כדי לקבוע. אלוהים בוחן את לב האדם, אז כדי להבין אם אדם באמת אוהב את אלוהים ונשמע לו, הכי חשוב לראות אם אותו אדם נוהג לפי דברי האל דבק בהם, ואם הוא מקיים את מצוותיו, אם הוא מהלל את ישוע אדוננו, מעיד עליו ופועל כרצונו של אלוהים. ניתן לראות שהפרושים נהגו להסביר את כתבי הקודש לבאי בתי הכנסת, להיצמד לחוקי כתבי הקודש בכל דבר ועניין ולהתייחס באהבה לאנשים, אך למעשה, בכל מה שהם עשו הם לא נהגו לפי דברי האל ולא פעלו כמצוותיו – הם עשו את מה שהם עשו כדי שאחרים יראו אותם, בדיוק כמו שישוע אדוננו אמר כשהוא חשף אותם: "וְעוֹשִׂים אֶת כָּל מַעֲשֵׂיהֶם כְּדֵי לְהֵרָאוֹת לִבְנֵי אָדָם, בְּהַרְחִיבָם אֶת תְּפִלֵּיהֶם וּבְהַאֲרִיכָם אֶת צִיצִיּוֹתֵיהֶם" (מתי כ"ג 5). הם אפילו עמדו בכוונה בבתי הכנסת ובקרנות הרחוב והתפללו תפילות ממושכות; בימי הצום הם נשאו ארשת פנים עצובה מאוד במתכוון, כדי שאנשים יוכלו לדעת שהם צמים. הם אפילו עשו מעשים טובים בכוונה באמצע הרחוב, כדי שכולם יוכלו לראות. הם אפילו נצמדו למסורות וטקסים דתיים ישנים, כגון "אין לאכול מבלי ליטול ידיים בקפידה". כדי להטעות אנשים ולגרום להם לתמוך בהם ולהעריץ אותם, הפרושים ייחסו חשיבות לפרטים קטנים כדי להסוות את מעשיהם. הם רק גרמו לאנשים לעסוק בפולחן דתי, בשירה, ובהלל או להיצמד למסורות ישנות, אך הם לא גרמו לאנשים לנהוג לפי דברי האל, לשמור את מצוותיו ולהיווכח במציאותיותה של האמת. הם לא גרמו לאנשים לנהוג לפי האמת, להישמע לאלוהים ולעבוד אותו. הם רק נקטו כמה פעולות כלפי חוץ כדי לבלבל ולהטעות מאמינים! כשישוע אדוננו בא לשאת דרשות ולעבוד, כדי להגן על מעמדם ועל מקור פרנסתם, אותם פרושים שהעמידו פני קדושים למעשה זנחו בגלוי את חוקיו ומצוותיו של אלוהים במסווה של "הגנה על כתבי הקודש". הם המציאו שמועות, העידו עדות שקר, גינו והפלילו לשווא את ישוע אדוננו, ועשו הכול כדי למנוע ממאמינים להאמין בישוע אדוננו. בסוף הם אפילו קשרו קשר עם גורמי השלטון כדי לצלוב את ישוע אדוננו! לפיכך, מהותם הצבועה של הפרושים, מהות שעיקרה שנאת האמת, נחשפה כליל. מהותם צוררת-המשיח נחשפה לחלוטין כך. זה מראה שמהותם של הפרושים היתה צביעות, בוגדנות, הונאה ורשע. הם היו רועי-שקר שנטשו את דרכו של אלוהים, רימו אנשים וכלאו אותם! הם הונו וכבלו את ידיהם של מאמינים; הם שלטו בעולם הדת כדי להתנגד לאלוהים; הם התנגדו למשיח בהתגלמותו, גינו אותו ושנאו אותו בחמת זעם. הם היו צוררי המשיח שרצו להקים ממלכה עצמאית משלהם!

עכשיו אנו רואים בבירור את הביטויים השונים של צביעותם של הפרושים. כשאנחנו משווים ביניהם לכמרים ולבכירים של ימינו, האם לא נגלה שהם בדיוק כמו הפרושים? שאינם נוהגים לפי דברי האל ושומרים את מצוותיו ושאינם מהללים את אלוהים ולא מעידים עליו? אלה אנשים שמאמינים אמונה עיוורת בכתבי הקודש, סוגדים להם ומהללים אותם. הם רק נצמדים לכל מיני טקסים דתיים כמו עריכת תפילות בסדירות, אשמורת הבוקר, סעודת האדון ועוד. הם רק מדברים עם אנשים על צניעות, סבלנות, קדושה ואהבה, אך בלבם הם אינם אוהבים את אלוהים, לא נשמעים לו ולא יראים אותו כלל בלבם. עבודתם ודרשותיהם מתמקדות רק בהיצמדות לידע בכתבי הקודש ולתיאוריות תיאולוגיות. כשמדובר בנוהג לפי דברי האל ובהתנסות בהם, כיצד לשמור את מצוות אלוהים, כיצד להפיץ את דבריו ולהעיד עליהם, כיצד למלא את רצון האב שבשמיים, כיצד לאהוב את אלוהים באמת, להישמע לו ולעבוד אותו, וכל מה שישוע אדוננו דורש מהאנושות – הם לא מתעניינים, לא שואפים ללמוד את זה ולא מבררים את כוונותיו של אלוהים, ולא גורמים לאחרים לנהוג לפי דרכו או להישמע לו. הם נושאים דרשות בהן ידע בכתבי הקודש ותיאוריות תיאולוגיות כדי להתפאר בידיעותיהם, ליצור לעצמם מעמד ולגרום לאנשים להעריץ אותם. ולכן, כשהאל הכול יכול בא להביע אמיתות ולעשות את עבודת השיפוט באחרית הימים, אותם הכמרים והבכירים, כדי להתחזק בעולם הדתי ולקדם את שאיפתם שהיא שליטה במאמינים ויצירת ממלכה משלהם, הפרו את דברי ישוע אדוננו, המציאו שמועות נגד האל הכול יכול, חרצו עליו משפט, תקפו אותו, חיללו את שמו, ועשו הכול כדי למנוע ממאמינים לחפש ולחקור את דרך האמת. למשל, ישוע אדוננו לימד אנשים להיות עלמות חכמות: כששומעים מישהו שצועק, "הנה החתן בא", צריך לקדם את פניו. אך אחרי ששמעו חדשות על הביאה השנייה של ישוע אדוננו, הכמרים והבכירים עשו הכול כדי למנוע ממאמינים לחקור את דרך האמת! ישוע אדוננו אמר: "ואהבת לרעך כמוך", אבל הם הסיתו מאמינים לפגוע באחים ואחיות שמעידים על עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. ישוע אדוננו, ביקש לא לשקר ולא לשאת עדות שקר, אך כמרים ובכירים המציאו שקרים כדי להוציא את דיבתו של האל הכול יכול, ופנו לממשל כדי להתנגד לעבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים, להוקיעה ולהשמיץ את כנסיית האל הכול יכול. מתוך זה ניתן לראות שמה שכמרים ובכירים אמרו ועשו מהווה הפרה מוחלטת של תורת האל. הם בדיוק כמו הפרושים הצבועים. הם כולם מנהיגים בצורה עיוורת, מתנגדים לאלוהים ומטעים אנשים.

מתוך 'שאלות ותשובות קלאסיות על בשורת המלכות קטעים נבחרים'

קודם: 18. מה הוא מנהיג שקר או רועה שקר? כיצד ניתן לזהות מנהיג שקר או רועה שקר?

הבא: 20. מהו אדם חסר אמונה?

דברי אלוהים הם הבסיס לאמונתו של האדם. האם חשתם משבר אמונה, או שאתם צריכים להקשיב לקולו של אלוהים ולפתח אמונה אמיתית בו? האתר שלנו מציג את הדברים שרוח הקודש אומרת לכל הכנסיות, ואלה יסייעו לכם. אתם מוזמנים לשוחח עימנו בצ'ט ולהחליף רעיונות.

תוכן דומה

הגדרות

  • טקסט
  • ערכות נושא

צבעים אחידים

ערכות נושא

גופן

גודל גופן

מרווח בין שורות

מרווח בין שורות

רוחב דף

תוכן

חיפוש

  • חיפוש טקסט
  • חיפוש בספר זה