אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

2. אלוהים כורת ברית עם האדם בעזרת מילים

"והקמתי את בריתי אתכם ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ. ויאמר אלהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם. את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ" (בראשית, ט' 11-13).

לאחר שהוא יוצר את כול הדברים, סמכות הבורא מאושרת ומופגנת פעם נוספת בברית הקשת בענן

סמכות הבורא מופגנת ומופעלת לנצח בקרב כול הברואים, והוא אינו רק שולט בגורלם של כול הדברים, אלא שולט גם באנושות, הברייה המיוחדת שברא במו ידיו, שהיתה בעלת מבנה חיים שונה ושמתקיימת בצורת חיים שונה. לאחר שיצר את כול הדברים, הבורא לא חדל מלבטא את סמכותו ועוצמתו. בעיניו, הסמכות שבעזרתה החזיק בריבונות על פני כול הדברים וגורל האנושות כולה, החלה רשמית רק לאחר שהאנושות נולדה באמת מתוך ידו. הוא התכוון לנהל את האנושות ולשלוט בה. הוא התכוון לגאול את האנושות, לזכות באנושות באמת, לזכות באנושות שתוכל לפקח על כול הדברים ולגרום לאנושות זו לחיות תחת סמכותו, להכיר את סמכותו ולהישמע לה. כך החל אלוהים לבטא באופן רשמי את סמכותו בקרב בני האדם בעזרת דבריו והחל לממש את דבריו בעזרת סמכותו. סמכותו של אלוהים הופגנה כמובן בכול המקומות תוך כדי תהליך זה. בחרתי רק כמה דוגמאות ספציפיות וידועות, שמתוכן תוכלו להבין ולהכיר את ייחודיותו של אלוהים ואת סמכותו הייחודית.

יש דמיון בין הקטע בבראשית ט' 11-13 לבין הקטע לעיל, העוסק בתיעוד בריאת העולם על ידי אלוהים, אך יש גם הבדל ביניהם. מהו הדמיון? הדמיון הוא בשימוש שעושה אלוהים במילים כדי לעשות את אשר התכוון, וההבדל הוא כי הקטע הוא שיחה של אלוהים עם האדם, שבה הוא כרת ברית עם האדם וסיפר לאדם על מה שהברית כוללת. הפעלה זו של סמכות אלוהים הושגה במהלך הדו-שיח שלו עם האדם, כלומר לפני בריאתה של האנושות, דברי אלוהים היו הוראות ומצוות, אשר ניתנו לברואים שהתכוון לברוא. אך כעת היה מי שישמע את דברי אלוהים, ולפיכך דבריו היו הן דו-שיח עם האדם והן תוכחה והטפת מוסר לאדם, ויתרה מזאת, הם היו מצוות שניתנו לכול הדברים ושנשאו עמן את סמכותו.

איזה מעשה של אלוהים מתועד בקטע זה? הוא מתעד את הברית שכרת אלוהים עם האדם לאחר שהשמיד את העולם במבול, הוא מספר לאדם כי אלוהים לא יגרום שוב הרס כזה לעולם וכי לשם כך ברא אלוהים אות – ומה היה האות הזה? בכתבי הקודש נאמר, "את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ". אלה הם הדברים המקוריים שנאמרו על ידי הבורא לאנושות. בשעה שאמר מילים אלה, הופיעה קשת בענן מול עיני האדם, ושם נותרה עד היום. הכול ראו קשת כזו, וכשאתם רואים אותה, האם אתם יודעים כיצד היא מופיעה? המדע אינו מסוגל להוכיח זאת, לאתר את מקורה או לזהות את מיקומה. הסיבה לכך היא שהקשת בענן היא אות לברית שנכרתה בין הבורא לבין האדם. היא אינה דורשת בסיס מדעי, היא לא נוצרה בידי האדם והאדם אינו מסוגל לשנותה. זהו המשך לסמכותו של הבורא לאחר שאמר את דבריו. הבורא נעזר בשיטתו המסויימת כדי לעמוד בברית שלו עם האדם ובהבטחתו, וכך השימוש שלו בקשת בענן כאות לברית שכרת, הוא צו וחוק שמיימי, שיישאר לנצח ללא שינוי, בין אם ביחס לבורא ובין אם ביחס לאנושות שנבראה. אולם יש לומר כי חוק זה שאינו ניתן לשינוי, הינו ביטוי אמיתי נוסף לסמכות הבורא בעקבות בריאת כול הדברים על ידו, ויש לומר כי לסמכותו ועוצמתו של הבורא אין גבולות. השימוש של הבורא בקשת בענן כאות הינו המשך והרחבה לסמכותו. היה זה מעשה נוסף שבוצע על ידי אלוהים בעזרת דבריו, וסימן לברית שכרת אלוהים עם האדם בעזרת מילים. הוא סיפר לאדם על הדבר שהחליט לקיים, ובאיזה אופן הדבר יוגשם וימומש, ובאופן זה הדבר התגשם בהתאם לדברים שנאמרו מפי אלוהים. רק אלוהים הוא בעל עוצמה שכזו וכיום, אלפי שנים לאחר שאמר דברים אלה, האדם יכול עדיין להביט בקשת בענן, שנאמרה מפי אלוהים. בזכות דברים אלה שנאמרו על ידי אלוהים, נותר הדבר הזה ללא שינוי עד עצם היום הזה. איש אינו יכול להסיר את הקשת הזו, איש אינו יכול לשנות את חוקיה, והיא קיימת אך ורק בזכות דברי אלוהים. זוהי בדיוק סמכותו של אלוהים. "אלוהים עומד בדבריו ודבריו מתגשמים, ומה שמתגשם נמשך לנצח". דברים אלה באים כאן לידי ביטוי בבירור, וזהו סימן ומאפיין ברור לסמכותו ועוצמתו של אלוהים. לשום ישות שנבראה אין סימן או מאפיין כזה, ולא ניתן לראותו בה, וכן לא ניתן לראותו בשום ישות שלא נבראה. הוא שייך אך ורק לאלוהים הייחודי ומבדיל את הזהות והמהות שיש רק לבורא, מזו של הברואים. יחד עם זאת, זהו גם סימן ומאפיין שמלבד אלוהים עצמו, אין ולו ישות אחת, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליו.

כריתת הברית עם האדם על ידי אלוהים היתה מעשה בעל חשיבות רבה, שבעזרתו הוא התכוון להעביר לאדם מסר על עובדה ולספר לו על רצונו, ולשם כך הוא עשה שימוש בשיטה ייחודית ונעזר באות מיוחד כדי לכרות ברית עם האדם, אות שהיה הבטחה לברית שכרת עם האדם. אם כך, האם כריתת הברית הזו היתה מאורע גדול? ועד כמה היה גדול בדיוק? זהו בדיוק הדבר המיוחד כל כך בברית: היא אינה ברית שנכרתה בין אדם אחד לאחר, או בין מדינה אחת לאחרת, אלא ברית שנכרתה בין הבורא לבין האנושות כולה, והיא תישאר בתוקף עד ליום שבו יבטל הבורא את כול הדברים. המוציא לפועל של ברית זו הוא הבורא, והבורא הוא גם השומר שלה. בקצרה, ברית הקשת בענן כולה, שנכרתה עם האנושות, הוגשמה ומומשה בהתאם לדו-שיח בין הבורא לאנושות, ונותרה כשהיתה עד עצם היום הזה. מה עוד יכולים הברואים לעשות, אם לא להיכנע לסמכות הבורא, להישמע לה, להאמין בה, להעריך אותה, להיות עדים לה ולהללה? כי איש מלבד אלוהים הייחודי, אינו בעל העוצמה לכרות ברית כזו. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מכריזה לאנושות על הברית בין הבורא לאנושות ומפנה את תשומת לבה אליה. הדבר שמופגן בפני האנושות בהופעות התמידיות של הברית בין הבורא לאנושות, אינו קשת בענן ולא הברית עצמה, אלא סמכותו של הבורא, שאינה ניתנת לשינוי. הופעת הקשת בענן, פעם אחר פעם, מדגימה את מעשיו האדירים והפלאיים של הבורא במקומות נסתרים, ויחד עם זאת, מהווה השתקפות חיונית של סמכות הבורא, שלעולם לא תדהה ולעולם לא תשתנה. האין זו הפגנה של היבט נוסף בסמכותו הייחודית של הבורא?

3. ברכותיו של אלוהים

1) (בראשית י"ז 4-6) אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך. והפרתי אותך במאד מאד וננתיך לגוים ומלכים ממך יצאו.

2) (בראשית י"ח 18-19) ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ. כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט למען הביא יהוה על אברהם את אשר דיבר עליו.

3) (בראשית כ"ב 16-18) ויאמר בי נשבעתי נאם יהוה כי יען אשר עשית את הדבר הזה ולא חשכת את בנך את יחידך. כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים וירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי.

4) (איוב מ"ב 12) ויהוה ברך את אחרית אויב מראשיתו ויהי לו ארבעה עשר אלף צאן וששת אלפים גמלים ואלף צמד בקר ואלף אתונות.

האופן והמאפיינים הייחודיים של אמירות הבורא הם סמל לזהותו ולסמכותו הייחודיות

רבים שואפים לחפש את ברכות אלוהים ולזכות בהן, אך לא כולם יכולים לזכות בברכות אלה, כי לאלוהים עקרונות משלו והוא מברך את האדם בדרכו. ההבטחות שאלוהים מבטיח לאדם ומידת החסד שהוא מעניק לאדם, מחולקים על סמך מחשבותיו ומעשיו של האדם. ואם כך, מה מראות ברכותיו של אלוהים? מה הן אומרות לנו? בשלב זה, הבה נניח בצד את הדיונים על סוגי האנשים שאלוהים מברך אותם, או על עקרונות ברכתו של אלוהים לאדם. במקום זאת, הבה נתבונן בברכת אלוהים לאדם במטרה להכיר את סמכותו של אלוהים, מנקודת המבט של הכרת סמכותו של אלוהים.

ארבעת הקטעים מכתבי הקודש המופיעים לעיל, כולם תיעודים של ברכת אלוהים לאדם. הם נותנים תיאור מפורט של מקבלי ברכות מאלוהים, דוגמת אברהם ואיוב, וכן הסיבות לכך שאלוהים העניק את ברכותיו ומה שכללו ברכות אלה. הנימה והאופן של אמירות אלוהים, ונקודת המבט והעמדה שמהן דיבר, מאפשרים לאנשים להעריך כי למי שמעניק ברכות ולמקבל הברכות האלה יש זהות, מעמד ומהות שונים במובהק. הנימה והאופן של אמירות אלה, והעמדה שממנה נאמרו, הם ייחודיים לאלוהים, שזהותו היא זהות הבורא. יש לו סמכות ועוצמה, וכן כבוד הבורא והמלכותיות שאינה סובלת כל ספק משום אדם.

הבה נביט תחילה בבראשית י"ז 4-6: "אני הנה בריתי אתך והיית לאב המון גוים. ולא יקרא עוד את שמך אברם והיה שמך אברהם כי אב המון גוים נתתיך. והפרתי אותך במאד מאד ונתתיך לגוים ומלכים ממך יצאו". מילים אלה היו הברית שכרת אלוהים עם אברהם וכן ברכתו של אלוהים לאברהם: אלוהים יעשה את אברהם לאביהם של עמים רבים, יגרום לו להיות פורה באורח יוצא דופן, יוציא ממנו עמים ומלכים ייצאו ממנו. האם אתם רואים את סמכותו של אלוהים בדברים האלה? וכיצד אתם רואים את הסמכות הזו? איזה היבט ממהות סמכותו של אלוהים אתם רואים? מעיון קפדני במילים אלה, לא קשה לגלות כי סמכותו וזהותו של אלוהים נחשפות בבירור בניסוח אמירותיו של אלוהים. לדוגמה כשאלוהים אומר, "בריתי אתך והיית... נתתיך. והפרתי אותך..." ביטויים כגון "והיית" ו"נתתיך", שניסוחם נושא בתוכו את האישור לזהותו וסמכותו של אלוהים, הם במובן אחד, סימן לנאמנותו של הבורא. במובן אחר, אלה הן מילים מיוחדות שבהן משתמש אלוהים, בעל זהות הבורא – בנוסף להיותן חלק מאוצר המילים המקובל. אם מישהו אומר כי הוא מקווה שאדם אחר יהיה פורה מאוד, שייווצרו ממנו עמים שלמים ושמלכים יצאו ממנו, זוהי ללא ספק מעין משאלה, ואינה הבטחה או ברכה. וכך אנשים אינם מעזים לומר "נתתיך כך וכך, והיית כך וכך", כי ידוע לו שאין בבעלותו עוצמה שכזו. הדבר אינו תלוי בו, וגם אם יאמר דברים כאלה, דבריו יהיו ריקים מתוכן וחסרי פשר, מונעים על ידי רצונו ושאפתנותו. האם מישהו מעז לדבר בנימה כה מרשימה אם הוא חש שאין ביכולתו להגשים את משאלותיו? הכול מייחלים לטוב למען צאצאיהם ומקווים כי יצטיינו וייהנו מהצלחה רבה. איזה מזל גדול יהיה לאחד מהם, אם יהיה לקיסר! אילו היה אחד מהם למושל, גם זה טוב – כול עוד הוא אדם חשוב! אלה הן משאלותיהם של כול בני האדם, אך בני אדם אינם יכולים אלא לאחל ברכות לצאצאיהם, ואינם יכולים להגשים או לגרום לאיזו מהבטחותיהם להתממש. בלבו יודע כול אחד שאין בבעלותו העוצמה להשיג דברים כאלה, שכן כול חייו הם מעבר לשליטתו, ואם כך, כיצד יוכל לצוות על גורלם של אחרים? בשעה שהסיבות לכך שאלוהים יכול לומר דברים כאלה הן כי לו יש סמכות כזו והוא מסוגל להגשים ולממש את כול ההבטחות שהוא מבטיח לאדם ולהגשים את כול הברכות שהוא מעניק לאדם. האדם נברא בידי אלוהים, ולגרום למישהו להיות פורה באורח יוצא דופן הוא משחק ילדים בעבור אלוהים. כדי לגרום לצאצאיו של מישהו לשגשג, לא יהיה לו צורך אלא במילה אחת. לעולם לא יהיה עליו להתאמץ למען דבר שכזה, להעמיס על מחשבתו או להיות מודאג בגללו. זוהי עוצמתו של אלוהים עצמה, סמכותו של אלוהים עצמה.

לאחר שקראתם "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ" בבראשית י"ח 18, האם אתם מסוגלים להרגיש את סמכותו של אלוהים? האם אתם יכולים לחוש בטבעו היוצא דופן של הבורא? האם אתם יכולים לחוש בעליונותו של הבורא? דברי אלוהים הינם ודאיים. אלוהים אינו אומר דברים כאלה בשל ביטחונו בהצלחתו, או כייצוג לו, אלא הם הוכחה לסמכותן של אמירות אלוהים, ומצווה המגשימה את דברי אלוהים. יש כאן שני ביטויים שעליכם לשים אליהם לב. כאשר אלוהים אומר "ואברהם היו יהיה לגוי גדול ועצום ונברכו בו כל גויי הארץ", האם יש בדברים אלה גורם כלשהו של דו-משמעות? האם יש בהם גורם כלשהו של דאגה? האם יש בהם גורם כלשהו של פחד? בזכות המילים "היו יהיה" ו"נברכו" באמירותיו של אלוהים, לגורמים האלה, אשר ייחודיים לאדם ושלא פעם באים בו לידי ביטוי, לא היה מעולם כול קשר לבורא. איש לא היה מעז לומר מלים כאלה כשהוא מאחל טוב לאחרים, איש לא היה מעז לברך אחר בגוי גדול ועצום בביטחון שכזה או להבטיח שכל עמי הארץ יתברכו בו. ככול שדברי אלוהים ודאיים יותר, כך הם מוכיחים יותר דבר-מה – ומהו הדבר הזה? הם מוכיחים שלאלוהים יש סמכות כזו, שהסמכות הזו יכולה להגשים את הדברים האלה ושהגשמתם בלתי נמנעת. אלוהים היה בטוח בלבו, ללא כל היסוס ולו הקל שבקלים, בכול הדברים שבהם ברך את אברהם. זאת ועוד, דברים אלה יוגשמו בשלמותם בהתאם לדבריו, ושום כוח לא יהיה מסוגל לשנות את הגשמתם, לשבשה, לקלקל אותה או להפריע לה. יקרה אשר יקרה, דבר לא יוכל לבטל את הגשמתם ומימושם של דברי אלוהים או להשפיע עליהם. זהו עצם כוחם של הדברים שנאמרו מפי הבורא, וסמכותו של הבורא שאינה סובלת הכחשה מצד האדם! לאחר שקראתם את הדברים האלה, האם אתם עדיין חשים בספק? דברים אלה נאמרו מפי אלוהים, ובדברי אלוהים יש עוצמה, מלכותיות וסמכות. כוח וסמכות אלה, והעובדה שההגשמה בלתי נמנעת, אינם ניתנים להשגה על ידי ישות כלשהי, שנבראה או שלא נבראה, ואין ישות, שנבראה או שלא נבראה, אשר יכולה להתעלות עליהם. רק הבורא יכול לשוחח עם האנושות בנימה ואינטונציה כאלה, ועובדות הוכיחו כי הבטחותיו אינן מילים ריקות מתוכן או התרברבויות חסרות בסיס, אלא הן ביטוי לסמכות הייחודית ששום אדם, דבר או עצם אינו יכול להתעלות עליה.

מהו ההבדל בין הדברים הנאמרים על ידי אלוהים לבין הדברים הנאמרים על ידי האדם? כשאתם קוראים את הדברים האלה, שנאמרו על ידי אלוהים, אתם חשים בעוצמת דבריו של אלוהים ובסמכות אלוהים. מה אתם מרגישים כשאתם שומעים שבני אדם אומרים דברים כאלה? האם לדעתכם, הם גאוותנים מדי, מתרברבים, מתפארים? שהרי אין להם עוצמה זו, אין להם סמכות כזו, ולפיכך הם לחלוטין אינם מסוגלים להגשים דברים כאלה. העובדה שהם כה בטוחים בהבטחותיהם אינה מראה אלא את הרשלנות שבהערותיהם. אם מישהו אומר דברים כאלה, הוא ללא ספק גאוותן, בטוח בעצמו במידה מופרזת וחושף את עצמו כדוגמה קלאסית לטבעו של הארכי-מלאך. הדברים האלה באו מפי אלוהים. האם אתם חשים כאן בגורם כלשהו של גאוותנות? האם אתם מרגישים שדברי אלוהים אינם אלא בדיחה? דברי אלוהים הם סמכות, דברי אלוהים הם עובדה, ולפני שהמלים נאמרות מפיו, כלומר כשהוא מקבל החלטה לעשות דבר-מה, הדבר הזה כבר הוגשם. ניתן לומר שכול הדברים שאמר אלוהים לאברהם היו ברית שכרת אלוהים עם אברהם והבטחה של אלוהים לאברהם. הבטחה זו היתה עובדה שנקבעה, עובדה מוגמרת, ועובדות אלה התממשו בהדרגה במחשבותיו של אלוהים בהתאם לתוכניתו של אלוהים. וכך אם אלוהים אומר דברים כאלה, אין זאת אומרת שיש לו טבע גאוותני, כי אלוהים מסוגל להגשים דברים כאלה. יש לו עוצמה וסמכות כאלה והוא מסוגל בהחלט לממש פעולות אלה, ומימושן הוא לחלוטין במסגרת יכולתו. כאשר דברים כאלה נאמרים מפי אלוהים, הם מהווים גילוי וביטוי לטבעו האמיתי של אלוהים, גילוי וביטוי מושלמים למהותו וסמכותו של אלוהים, ואין דבר הולם ומתאים יותר כהוכחה לזהות הבורא. האופן, הנימה והניסוח של אמירות כאלה הם בדיוק הסימן לזהות הבורא, ומתאימים באופן מושלם לביטוי זהותו של אלוהים עצמו, ואין בהם העמדת פנים או טומאה. הם הדגמה מושלמת, מלאה ומוחלטת למהותו ולסמכותו של הבורא. באשר לברואים, אין להם לא הסמכות הזו, לא המהות הזו, ולא כל שכן העוצמה שניתנה על ידי אלוהים. אם אדם יגלה התנהגות כזו, תהיה זו כמעט בוודאות התפרצות עזה של טבעו המושחת, והיא תתמצה בהשפעתה המתערבת של גאוותנותו ושאפתנותו הפראית של האדם ובחשיפת כוונותיו הזדוניות של לא אחר מאשר השטן, ששואף לרמות בני אדם ולפתותם לבגוד באלוהים. וכיצד מתייחס אלוהים לדברים הנחשפים בשפה כזו? אלוהים היה אומר שאתם מבקשים לגזול ממנו את מקומו, להתחזות לו ולהחליפו. כשאתם מחקים את נימת אמירותיו של אלוהים, כוונתכם היא להחליף את מקומו של אלוהים בלבבותיהם של בני האדם, לנכס לעצמכם את האנושות, ששייכת לאלוהים על פי זכות. זהו השטן, חד וחלק. אלה הם מעשי צאצאיו של הארכי-מלאך, שהשמיים אינם יכולים לשאתם! האם יש בקרבכם מישהו שחיקה אי-פעם את אלוהים בדרך ודאית, על ידי כך שאמר כמה מילים מתוך כוונה להטעות ולרמות בני אדם, ולגרום להם להרגיש שדבריו ומעשיו של אדם זה נושאים בחובם את סמכותו וכוחו של אלוהים, כאילו מהותו וזהותו של אדם זה הן ייחודיות, ואף כאילו נימת דבריו של האדם הזה דומה לזו של אלוהים? האם עשיתם אי-פעם דבר מעין זה? האם חיקיתם אי-פעם את נימת אלוהים בדבריכם, עם מחוות המייצגות לכאורה את טבעו של אלוהים, עם הכוח והסמכות לכאורה? האם רובכם פועלים או מתכננים לפעול פעמים רבות בדרך זו? עתה כשאתם מבינים, תופסים ומכירים באמת את סמכותו של הבורא, ונזכרים בדברים שנהגתם לעשות ולחשוף בפני עצמכם, האם אתם חשים בחילה? האם אתם מכירים בשפלותכם ובחוסר הבושה שלכם? לאחר שניתחנו את טבעם ומהותם של אנשים כאלה, האם ניתן לומר שהם זרעו המקולל של הגיהינום? האם ניתן לומר שכול מי שעושה דברים שכאלה מביא על עצמו השפלה? האם אתם מכירים בחומרת טבעו? ועד כמה הוא חמור בדיוק? כוונתם של בני אדם אשר נוהגים כך, היא לחקות את אלוהים. הם חפצים להיות אלוהים וגורמים לאנשים לסגוד להם כמו לאלוהים. הם מבקשים לבטל את מקומו של אלוהים בלבם של בני האדם ולהיפטר מאלוהים אשר עובד בקרב בני האדם, כדי להשיג את מטרת השליטה בבני אדם, כילויים של בני האדם וההשתלטות עליהם. לכול אדם יש רצונות ושאיפות לא מודעים שכאלה וכול אדם חי במהות שטנית מושחתת שכזו ובטבע שטני שכזה, שבו הוא אויב לאלוהים, בוגד באלוהים ומבקש להיות אלוהים. בעקבות השיתוף שלי בנושא סמכותו של אלוהים, האם אתם עדיין מבקשים או שואפים להתחזות לאלוהים, או לחקות את אלוהים? והאם אתם עדיין חפצים להיות אלוהים? האם אתם מבקשים עדיין להפוך לאלוהים? האדם אינו יכול לחקות את סמכותו של אלוהים, הוא אינו יכול להתחזות ולקבל את זהותו ומעמדו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לחקות את הנימה שבה אלוהים מדבר, אינכם יכולים לחקות את מהותו של אלוהים. על אף שאתם מסוגלים לעמוד במקומו של אלוהים ולהתחזות לו, לעולם לא תוכלו לעשות את אשר אלוהים מתכוון לעשות ולעולם לא תוכלו לשלוט ולצוות על כול הדברים. בעיני אלוהים, תהיו לנצח ברייה קטנה, ואין זה משנה עד כמה רבים כישוריכם ויכולותיכם, אין זה משנה בכמה מתנות ניחנתם, כול שלמותכם היא תחת שליטתו של הבורא. על אף שאתם מסוגלים לומר כמה מילים פזיזות, הדבר אינו יכול להראות שיש להן מהות של הבורא, ולא לייצג שיש לכם סמכות כשל הבורא. סמכותו ועוצמתו של אלוהים הן מהותו של אלוהים עצמו. הן לא נלמדו ולא נוספו מבחוץ, אלא הן מהותו הפנימית של אלוהים עצמו. וכך את הקשר בין הבורא לברואים לא ניתן לשנות לעולם. כאחד הברואים, על האדם לשמור על מקומו, להתנהג באופן מצפוני ולשמור מתוך מילוי חובתו על הדברים שהופקדו בידיו על ידי הבורא. ואסור לו לאדם לנהוג שלא כשורה, ולא לעשות דברים שהם מחוץ לטווח יכולתו או לעשות דברים המתועבים בעיני אלוהים. אסור לו לאדם לנסות להיות דגול, יוצא דופן או מעל לאחרים, ולא לשאוף להיות אלוהים. כך אסור לבני אדם לשאוף להיות. השאיפה להיות דגול או יוצא דופן הינה מגוחכת. השאיפה להיות אלוהים מבישה עוד יותר. הוא מגעילה ונתעבת. הדבר הראוי לשבח, והדבר שעל הברואים להיאחז בו יותר מכול דבר אחר, הוא להיות לברייה אמיתית. זוהי המטרה היחידה שעל בני האדם לחתור אליה.

00:00
00:00

0תוצאת(תוצאות) חיפוש