אלוהים עצמו, הייחודי ג'


סמכותו של אלוהים ב' חלק 3

עצמאות: נקודת המפנה השלישית

לאחר שהאדם עבר את גיל הילדות וההתבגרות והוא מגיע בהדרגה ובאופן בלתי נמנע לבגרות, הצעד הבא הוא להיפרד לחלוטין מנעוריו, לומר שלום להוריו, ולהתמודד עם הדרך שלפניו כמבוגר עצמאי. בשלב זה[א], עליו לעמוד מול כל בני האדם, האירועים והדברים שעל מבוגר להתמודד עמם, לעמוד מול כל החוליות בשרשרת גורלו. זוהי נקודת המפנה השלישית שעל האדם לעבור.

1. לאחר שנעשה עצמאי, האדם מתחיל לחוות את ריבונותו של הבורא

אם לידתו וגדילתו של האדם הם "תקופת הכנה" למסעו בחיים, המניחה את אבן הפינה לגורלו, הרי שעצמאותו של האדם היא מונולוג הפתיחה לגורלו בחיים. אם לידתו וגדילתו של האדם הן עושר שצבר לקראת גורלו בחיים, עצמאותו היא התקופה שבה הוא מתחיל להוציא את העושר הזה או להוסיף לו. כשהאדם עוזב את הוריו ונעשה עצמאי, התנאים החברתיים שמולם הוא עומד וסוג העבודה והקריירה הפתוח בפניו, נקבעים שניהם על ידי הגורל ואין להם שום קשר להוריו. יש שבוחרים מקצוע טוב להתמחות בו בלימודיהם הגבוהים, מוצאים בסופו של דבר עבודה משביעת רצון לאחר סיום לימודיהם ועושים צעד ראשון מנצח במסע חייהם. יש שלומדים ורוכשים שליטה בכישורים רבים ושונים, אך לעולם אינם מוצאים עבודה המתאימה להם ואינם מוצאים את מקומם, וודאי שאין להם קריירה. בתחילת מסע חייהם, הם מוצאים את עצמם מתוסכלים בכול צעד שהם עושים, רדופי בעיות, האפשרויות העומדות בפניהם עגומות וחייהם אפופים אי-ודאות. יש ששוקדים על לימודיהם, אך מחמיצים אך במעט את כל ההזדמנויות שלהם לקבל השכלה גבוהה, ונדמה שנגזר גורלם שלא להשיג הצלחה לעולם, כששאיפתם הראשונה במסע חייהם נמוגה באוויר. כשהם אינם יודעים[ב] אם הדרך שלפניהם ישרה או סלעית, הם חשים לראשונה עד כמה ייעודו של האדם מלא משתנים, ולכן מביטים על החיים בתקווה ובחרדה. יש שעל אף שאין להם השכלה טובה, כותבים ספרים ומשיגים מידה מסוימת של תהילה. יש שהם אנאלפביתים כמעט לגמרי, אך מרוויחים כסף בעסקים וכך יכולים לפרנס את עצמם... העיסוק שהאדם בוחר, הדרך שבה הוא מתפרנס: האם יש לבני האדם שליטה על השאלה, אם בחירתם טובה או לא? האם בחירתם מתאימה לרצונותיהם והחלטותיהם? רוב בני האדם היו רוצים לעבודה פחות ולהרוויח יותר, לא לעמול בשמש ובגשם, להתלבש יפה, לזהור ולנצנץ בכול מקום, להתנשא גבוה מעל אחרים, ולהביא כבוד לאבותיהם. רצונותיהם של בני האדם כה מושלמים, אך כשבני אדם עושים את צעדיהם הראשונים במסע חייהם, הם מתחילים להבין בהדרגה, עד כמה בלתי מושלם הוא ייעוד האדם, ותופסים לראשונה באמת את העובדה, כי על אף שניתן לתכנן תכניות אמיצות לעתיד, על אף שניתן לפתח פנטזיות נועזות, לאיש אין היכולת או הכוח לממש את חלומותיו, איש אינו נמצא בעמדה המאפשרת לו לשלוט בעתידו. תמיד יהיה מרחק מסויים בין חלומותיו של האדם לבין המציאות שעליו להתמודד עמה. הדברים לעולם אינם כפי שהאדם היה רוצה שיהיו, ואל מול מציאות כזו, בני האדם לעולם אינם יכולים להשיג סיפוק או שביעות רצון. יש שאף ירחיקו לכת ככול שרק ניתן לדמיין, יקדישו מאמצים גדולים ויקריבו קורבנות גדולים למען פרנסתם ועתידם, בניסיון לשנות את גורלם. אך בסופו של דבר, גם אם יוכלו לממש את חלומותיהם ורצונותיהם באמצעות עבודתם הקשה, הם לעולם לא יוכלו לשנות את גורלם, ואין זה משנה באיזו עיקשות ינסו, לעולם לא יוכלו לחרוג ממה שהקצה להם הגורל. יהיו אשר יהיו ההבדלים ביכולת, במנת המשכל ובכוח הרצון, בני האדם כולם שווים בפני הגורל, שאינו מבחין בין הגדול לקטן, בין הגבוה לנמוך, בין המרומם לנחות. על העיסוק שהאדם יעסוק בו, מה שיעשה כדי להתפרנס וכמות העושר שיצבור בחייו, לא מחליטים הוריו, כישרונותיו, מאמציו או שאיפותיו, אלא הם נקבעים מראש על ידי הבורא.

2. עזיבת ההורים והתחלת מילויו הרציני של תפקיד האדם בתיאטרון החיים

כשהאדם מגיע לבגרות, הוא מסוגל לעזוב את הוריו ולצאת לדרך לבדו, ובשלב זה הוא מתחיל באמת למלא את תפקידו, משימתו בחיים חדלה להיות מעורפלת ומתבררת בהדרגה. לכאורה הוא שומר עדיין על קשר הדוק עם הוריו, אך כיוון שלמשימתו ולתפקיד שהוא ממלא בחייו אין כול קשר לאמו ולאביו, בפועל קשר הדוק זה מתפרק אט אט כשהאדם נעשה בהדרגה עצמאי. מנקודת מבט ביולוגית, בני האדם עדיין אינם יכולים אלא להיות תלויים בהוריהם בדרכים לא מודעות, אך מבחינה אובייקטיבית, לאחר שגדלו, יש להם חיים נפרדים לחלוטין מהוריהם, והם ימלאו את התפקידים שהם מקבלים על עצמם באופן עצמאי. מלבד לידה וגידול ילדים, אחריותם של ההורים בחיי הילד היא רק לספק לו סביבה רשמית שבה יוכל לגדול, כי לדבר מלבד קביעתו מראש של הבורא אין השפעה על הגורל האנושי. איש אינו יכול לשלוט בסוג העתיד שיהיה לאדם. הוא נקבע זמן רב מראש, וגם הוריו אינם יכולים לשנות את גורלו. ככול שהדבר נוגע לגורל, כול אדם הוא עצמאי ולכול אדם יש גורל משלו. כך שהוריו של איש אינם יכולים להדוף את גורלו בחיים או להפעיל ולו את ההשפעה הקלה ביותר על התפקיד שימלא בחייו. ניתן לומר כי המשפחה שבה נקבע גורלו של האדם להיוולד והסביבה שבה הוא גדל, אינן אלא תנאים מוקדמים למילוי משימתו בחיים. הם אינם קובעים בשום דרך את גורלו של האדם בחיים ולא את סוג הייעוד שבמסגרתו ימלא את משימתו. וכך, הוריו של איש אינם יכולים לסייע לו להגשים את משימתו בחיים, קרובי משפחתו של איש אינם יכולים לעזור לו לקחת על עצמו את תפקידו בחיים. האופן שבו יגשים את משימתו וסוג סביבת החיים שבה יבצע את תפקידו, נקבעים לחלוטין על ידי גורלו בחיים. במילים אחרות, אין תנאים אובייקטיביים אחרים שיכולים להשפיע על משימתו של אדם, אשר נקבעת מראש על ידי הבורא. כול בני האדם מתבגרים בסביבות הגדילה המסויימות שלהם, ואחר כך בהדרגה, צעד אחר צעד, יוצאים לדרכם בחיים, מגשימים את הייעוד שתכנן להם הבורא, כשהם נכנסים באופן טבעי ולא רצוני לים האנושות רחב הידיים ומקבלים על עצמם את תפקידם בחיים, שבו הם מתחילים לממש את תחומי אחריותם כישויות שנבראו למען הדברים שהבורא קבע מראש, למען ריבונותו.

נישואין: נקודת המפנה הרביעית

כשהאדם גדל ומתבגר, הוא מתרחק מהוריו ומן הסביבה שבה נולד וגדל, ובמקום זאת מתחיל לחפש כיוון לחייו ולחתור לקראת המטרות בחייו, בדרך חיים השונה מזו של הוריו. במהלך תקופה זו, איש אינו זקוק עוד להוריו, אלא לבן או בת זוג שעמם יוכל לחיות את חייו: בעל או רעיה, אדם שגורלו שזור עמו באופן הדוק. כך האירוע החשוב הראשון שבפניו עומד האדם בעקבות העצמאות הוא הנישואין, נקודת המפנה הרביעית שדרכה עליו לעבור.

1. לאיש אין ברירה באשר לנישואין

נישואין הם אירוע מרכזי בחיי האדם. זוהי התקופה שבה הוא מתחיל באמת לקחת על עצמו אחריות מסוגים שונים, מתחיל למלא בהדרגה משימות מסוגים שונים. בני אדם מטפחים אשליות רבות באשר לנישואין בטרם יחוו אותם בעצמם, וכול האשליות האלה נפלאות. נשים מדמיינות כי "החצי השני" שלהן יהיה הנסיך המקסים מהאגדות, וגברים מדמיינים כי יתחתנו עם שלגייה. הפנטזיות האלה מראות, שלכול אדם יש דרישות מסוימות מהנישואין, מערכת משלו של דרישות ואמות מידה. על אף שבתקופה רעה זו, בני אדם מופגזים ללא הרף במסרים מעוותים על הנישואין, שיוצרים דרישות נוספות רבות עוד יותר ונותנים לבני האדם מטען ועמדות משונות מסוגים שונים, כול אדם שחווה נישואין יודע, שאין זה משנה כיצד הוא מבין אותם, אין זה משנה מהי עמדתו כלפיהם, נישואין אינם עניין של בחירה אישית.

האדם פוגש באנשים רבים בחייו, אך איש אינו יודע מי יהיה לבן או בת זוגו בנישואין. על אף שלכל אחד יש רעיונות משלו ועמדות אישיות בנושא הנישואין, איש אינו יכול לחזות, מי יהיה לבסוף "החצי השני" האמיתי שלו, והמושגים שלו עצמו אינם נחשבים הרבה לצורך העניין. לאחר שפגשתם באדם המוצא חן בעיניכם, אתם יכולים לחזר אחרי האדם הזה, אך השאלה אם הוא או היא מעוניינים בכם, אם הוא או היא מסוגלים להיות לבן או לבת זוגכם, אינה החלטה שלכם. מושא חיבתכם אינו בהכרח האדם שעמו תוכלו לחלוק את חייכם. ובינתיים מישהו שמעולם לא ציפיתם לו, נכנס בשקט לחייכם והופך לבן או לבת זוגכם, הופך למרכיב החשוב ביותר בגורלכם, ל"חצי השני" שלכם, שגורלכם קשור בו באופן שאינו ניתן להתרה. וכך, על אף שיש מיליוני מערכות נישואין בעולם, כול אחת מהן שונה מן האחרת: כמה מערכות נישואין אינן מספקות, כמה מהן מאושרות; כמה מתפרשות על פני מזרח ומערב, כמה – על פני צפון ודרום; כמה מהן הן שידוכים מושלמים, כמה מהן הן בין בני זוג ממעמד שווה; כמה מהן מאושרות והרמוניות, כמה מהן כואבות ומלאות צער; כמה מהן מהוות מושא קנאה לאחרים, כמה מהן אינו מובנות וזוכות למבטים זועפים; כמה מהן מלאות שמחה, כמה מהן שטופות דמעות וגורמות לייאוש... במספר עצום זה של מערכות נישואין, מגלים בני אדם נאמנות ומחוייבות לנישואין לכול אורך החיים, אהבה, התקשרות ואי-יכולת להיפרד, השלמה ואי-הבנה או בגידה ואף שנאה. בין אם הנישואין עצמם מביאים עמם אושר או כאב, משימתו של כול אדם בנישואין נקבעת מראש על ידי הבורא ולא תשתנה. על הכול למלא אותה. והגורל האישי השוכן מאחורי כול מערכת נישואין אינו משתנה. הוא נקבע זמן רב מראש על ידי הבורא.

2. נישואין נולדים מגורלם של שני בני זוג

נישואין הם נקודת מפנה חשובה בחיי אדם. זהו תוצר של הגורל האנושי, חולייה בעלת חשיבות מכרעת בגורלו. הם אינם מושתתים על רצונו או העדפותיו האישיים של אדם כלשהו ואינם מושפעים מגורמים חיצוניים כלשהם, אלא נקבעים באופן מלא על ידי גורלם של שני הצדדים, על ידי הסידורים והקביעות מראש של הבורא באשר לגורלם של בני הזוג. על פניו, מטרת הנישואין היא להמשיך את המין האנושי, אך הנישואין באמת אינם אלא טקס שאדם עובר בתהליך מילוי משימתו. התפקידים שבני אדם ממלאים בנישואין אינם רק תפקידי גידול הדור הבא. אלה הם התפקידים השונים שהאדם לוקח על עצמו והמשימות שעליו למלא במהלך שמירת הנישואין. כיוון שלידתו של האדם משפיעה על שינויים של בני האדם, האירועים והדברים סביבו, הנישואין שלו ישפיעו עליהם אף הם באופן בלתי נמנע, ויתרה מכך, ישנו אותם בדרכים שונות.

כשהאדם נעשה עצמאי, הוא מתחיל את מסעו בחיים, אשר מוביל צעד אחר צעד לעבר בני האדם, האירועים והדברים הקשורים לנישואיו. ויחד עם זאת, האדם השני שירכיב נישואין אלה מתקרב, צעד אחר צעד, לעבר אותם בני האדם, האירועים והדברים. תחת ריבונותו של הבורא, שני בני אדם ללא קרבה ביניהם, אשר שותפים לגורלות הקשורים זה בזה, נכנסים בהדרגה למערכת נישואין והופכים באורח פלא למשפחה, "שני חגבים הנאחזים באותו החבל". כך כשהאדם נכנס למערכת נישואין, מסעו בחיים ישפיע על "החצי השני" שלו וייגע בו, ובדומה לכך, מסעו או מסעה של בן או בת זוגו בחיים, ישפיע על גורלו בחיים וייגע בו. במילים אחרות, גורלות אנושיים קשורים זה בזה, ואיש אינו יכול למלא את משימתו בחיים או לבצע את תפקידו באופן עצמאי לחלוטין מאחרים. ללידתו של האדם יש השפעה על שרשרת עצומה של מערכות יחסים. הגדילה כרוכה אף היא בשרשרת מורכבת של מערכות יחסים. ובדומה לכך, נישואין מתקיימים באופן בלתי נמנע בתוך רשת ענקית ומורכבת של קשרים אנושיים, שכול חבר בה מעורב ושמשפיעה על גורלו של כול מי שמהווה חלק ממנה. נישואין אינם תוצר של משפחותיהם של שני בני הזוג, הנסיבות שבהן גדלו, המראה החיצוני שלהם, גילם, תכונותיהם, כישרונותיהם או גורמים אחרים כלשהם, אלא הם נובעים ממשימה משותפת ומגורלות הקשורים זה בזה. זהו מקור הנישואין, תוצר של גורל אנושי אשר מתוזמר ומסודר על ידי הבורא.

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי המילים "בשלב זה" אינן מופיעות.

ב. בטקסט המקורי המילים "כשהם אינם יודעים" אינן מופיעות.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה