דבר אלוהים היומי - "פרק 29" - מובאה 66

אני מושל במלכות, ויתרה מזו, אני מושל בתבל כולה. אני מלך במלכות וגם ראש התבל. מעתה ואילך, אני אאסוף את כל מי שהם לא הנבחרים ואתחיל בעבודתי בקרב הגויים, ואכריז על הצווים המנהליים שלי בתבל כולה, כדי שאוכל לפתוח בהצלחה את השלב הבא בעבודתי. אני אשתמש בעונש כדי להפיץ את עבודתי בקרב הגויים – כלומר, אני אשתמש בכוח נגד כל הגויים. מובן מאליו שהעבודה הזו תתבצע במקביל לעבודתי בקרב הנבחרים. כשעמי ימשול ויחזיק בסמכות על פני האדמה, זה גם יהיה היום שבו אסיים לכבוש את כל בני האדם על פני האדמה, ונוסף על כך, זה יהיה הזמן שבו אני אנוח – ורק אז אופיע בפני כל בני האדם הכבושים. אני מופיע בפני המלכות הקדושה ומסתתר מארץ הטינופת. כל מי שנכבש והחל להישמע לי מסוגל לראות את פניי במו עיניו ומסוגל לשמוע את קולי במו אוזניו. זו הברכה של מי שנולד באחרית הימים, וזו הברכה שאני הועדתי ואשר אף אדם לא יכול לשנות. כיום אני עובד כך למען העבודה בעתיד. כל עבודתי קשורה בזיקה הדדית, ובכולה יש קריאה ותגובה: שום שלב מעולם לא עצר בפתאומיות, ושום שלב מעולם לא בוצע באופן עצמאי. הלא כן? העבודה מהעבר היא היסוד לעבודה של היום, הלא כן? דברי העבר מרמזים על בדברים של היום, הלא כן? שלבי העבר הם המקור לשלבים של היום, הלא כן? הרגע שבו אני פותח את המגילה באופן רשמי הוא הרגע שבו אני מטיל ייסורים על בני אדם ברחבי תבל ומציב בני אדם בכל רחבי העולם בניסיונות, וזה השיא של עבודתי. כל בני האדם חיים בארץ ללא אור, וכל בני האדם חיים באיום מצד הסביבה שלהם. במילים אחרות, אלה החיים שהאדם מעולם לא חווה מאז הבריאה ועד היום, ואף אחד במהלך העידנים מעולם לא "נהנה" מסוג זה של חיים, ולכן אני אומר שאני עושה עבודה שמעולם לא נעשתה בעבר. זהו מצב העניינים האמיתי, וזו המשמעות הפנימית. משום שיומי הולך וקרב לאנושות כולה, משום שהוא לא נראה רחוק אך הוא ממש לנגד עיניו של האדם, מי לא יהיה מפוחד כתוצאה מזה? ומי יוכל שלא להתענג מזה? בבל המטונפת סוף-סוף הגיעה לסופה. האדם זכה לעולם חדש לגמרי, והשמיים והארץ השתנו והתחדשו.

כשאני מופיע בפני כל האומות ולכל בני האדם, העננים הלבנים מתערבלים ברקיע ועוטפים אותי. גם הציפורים על פני האדמה שרות ורוקדות בשמחה לכבודי, מדגישות את האווירה על פני האדמה, ובכך גורמות לכל הדברים שעל פני האדמה להתעורר לחיים, לא "לשקוע" עוד, אלא לחיות בתוך באווירה של חיוניות. כשאני בין העננים, האדם תופס במעומעם את פניי ואת עיניי ואז הוא מרגיש מעט מפוחד. בעבר הוא שמע עדויות היסטוריות עליי באגדות, וכתוצאה מכך, הוא ספק מאמין בי וספק מפקפק בי. הוא לא יודע איפה אני ומה הגודל של פניי – האם הם רחבים כמו הים, או עצומים כאחו ירוק? איש לא יודע את הדברים האלה. רק כשהאדם רואה את פניי בעננים כיום, האדם מרגיש שהאגדות על קיומי אמיתיות, והוא נעשה קצת יותר אוהד כלפיי, ורק בזכות מעשיי, הוא מעריץ אותי קצת יותר. אך האדם עדיין לא מכיר אותי והוא רק רואה חלק אחד שלי בעננים. לאחר מכן, אני פושט את ידיי לצדדים ומראה אותן לאדם. האדם נדהם ומכסה את פיו בידיו בפחד עז שאכה אותו בידי, וכך גדלה היראה במקצת בהערצה שלו. האדם עוקב אחר כל תנועה שלי בפחד עז שאכה אותו כשהוא לא ישים לב. אולם העובדה שהאדם צופה בי לא מגבילה אותי, ואני ממשיך לעשות את העבודה שעליי להשלים. רק בזכות כל המעשים שאני עושה, האדם מפתח אהדה כלשהי כלפיי, וכך הוא בא אליי בהדרגה כדי להתקשר אליי. כשאני אתגלה לאדם במלואי, האדם יראה את פניי, ומאותו רגע, לא אסתתר ולא אהיה מעורפל עוד לאדם. ברחבי תבל, אופיע בגלוי לכל בני האדם, וכל מי שהוא בשר ודם יראה את כל מעשיי. כל מי שהוא רוח ישכון בשלום בביתי לבטח, ובלי ספק ייהנה מהברכות הנפלאות ביחד איתי. כל מי שאני דואג לו ודאי יינצל מהייסורים שאני ממיט, והוא ודאי לא יחווה את כאב הרוח וחבלי הבשר. אני אופיע בגלוי לכל העמים ואמשול ואחזיק בסמכות, כך שריח הגוויות יפסיק להתפשט בתבל. במקום זאת, ניחוחי הרענן יתפשט ברחבי כל העולם, משום שיומי הולך וקרב, האדם מתעורר, כל הדברים על פני האדמה הם כשורה, וימי ההישרדות של פני האדמה לא יהיו עוד, משום שבאתי!

קטע מתוך 'הדבר מופיע בבשר'

אם יש לכם אי-אילו קשיים או שאלות בנוגע לאמונתכם, אנא צרו עמנו קשר בכל עת.
צרו קשר ב-Whatsapp
צרו קשר ב-Messenger

תוכן דומה