לכל שלב של עבודה שנעשה על ידי אלוהים יש משמעות ממשית. כשישוע הגיע, הוא היה זכר, אך כשאלוהים בא הפעם, הוא נקבה. מתוך כך ניתן לראות שאלוהים ברא הן את הזכר והן את הנקבה למען עבודתו ואין אצלו הבחנה בין המינים. כשרוחו מגיעה, הוא יכול לעטות על עצמו כול גוף כרצונו והגוף הזה מייצג אותו. בין אם זה זכר או נקבה, שניהם מייצגים את אלוהים כול עוד זוהי התגלמותו בבשר ודם. אילו ישוע הגיע והופיע כנקבה, במלים אחרות, אילו נולדה מרוח הקודש בת ולא בן, היה שלב זה של עבודה מושלם בכול מקרה. אם כך, היה על זכר להשלים שלב זה של עבודה במקום זאת והעבודה היתה מושלמת בכול מקרה. העבודה הנעשית בשני השלבים הינה בעלת משמעות. אף אחת מהן אינה חוזרת על עצמה ואינה סותרת את השנייה. בזמן עבודתו, נקרא ישוע הבן היחיד, דבר המצביע על מין זכר. מדוע אם כן הבן היחיד אינו מוזכר בשלב זה? הסיבה לכך היא שצורכי העבודה דרשו שינוי במין, השונה ממינו של ישוע. אצל אלוהים אין הבחנה בין המינים. עבודתו נעשית כרצונו ואינה כפופה למגבלות כלשהן. היא חופשית במיוחד, אך לכל שלב יש משמעות ממשית. אלוהים התגלם פעמיים בבשר ודם ואין צורך לומר שהתגלמותו באחרית הימים היא הפעם האחרונה. הוא בא כדי לחשוף את כל מעשיו. אילו בשלב זה הוא לא היה מתגלם בבשר ודם כדי לעשות באופן אישי עבודה שהאדם יהיה עד לה, היה האדם מחזיק לנצח בתפיסה שאלוהים הוא רק זכר, ולא נקבה. בעבר, האמינו הכול שאלוהים יכול להיות רק זכר ושנקבה אינה יכולה להיקרא אלוהים, מפני שהכול ראו בגבר בעל סמכות ביחס לאישה. הם האמינו ששום אישה אינה יכולה לקבל על עצמה סמכות, אלא רק גבר. הם אף אמרו שהגבר הוא ראש לאישה ושעל האישה להישמע לגבר והיא אינה יכולה להתעלות עליו. כשנאמר בעבר כי הגבר הוא ראש לאישה, הדבר נאמר ביחס לאדם וחוה, שהנחש הוליך אותם שולל, ולא ביחס לגבר ולאישה שנבראו על ידי יהוה בראשית. על האישה כמובן להישמע לבעלה ולאהוב אותו, כפי שעל הגבר ללמוד לפרנס את משפחתו. אלה הם החוקים והצווים שקבע יהוה ושעל האנושות לציית להם בחייה על פני האדמה. יהוה אמר לאישה, "ואל-אישך, תשוקתך, והוא, ימשָׁל-בך". הדבר נאמר רק כדי שהאנושות (כלומר, הן הגבר והן האישה) תוכל לחיות חיים רגילים תחת ריבונותו של יהוה, כדי שלחיי האנושות יהיה מבנה והם לא יאבדו את סדרם. לכן קבע יהוה כללים מתאימים לדרך שבה על הגבר והאישה לפעול, אך הם התייחסו רק לכול הבריאה החיה על פני האדמה ולא להתגלמותו של אלוהים בבשר ודם. כיצד יכול אלוהים להיות זהה לבריאתו? דבריו כוונו רק לאנושות שנבראה על ידו. אלה היו כללים שנקבעו לגבר ולאישה כדי שהאנושות תוכל לחיות חיים רגילים. בראשית, כשיהוה ברא את האנושות, הוא יצר זכר ונקבה גם יחד. לפיכך התגלמותו בבשר ודם הובחנה אף היא לזכר או לנקבה. הוא לא הכריע את עבודתו על סמך הדברים שאמר לאדם וחוה. שתי הפעמים שבהן התגלם בבשר ודם נקבעו לחלוטין בהתאם לחשיבתו כאשר ברא את האנושות לראשונה. כלומר הוא השלים את עבודת שתי ההתגלמויות שלו על סמך הזכר והנקבה שלא הושחתו. אם האדם מיישם את הדברים שאמר יהוה לאדם וחוה שהנחש הוליכם שולל, על עבודת התגלמותו של אלוהים, האם לא היה גם על ישוע לאהוב את אשתו? האם אלוהים הוא עדיין אלוהים, אם כך? אם כן, האם הוא יכול להשלים את עבודתו? אם טעות היא שהתגלמותו של אלוהים בבשר ודם תהיה נקבה, האם לא היתה זו גם טעות גדולה כשאלוהים ברא את האישה? אם האדם עדיין מאמין שטעות היא שאלוהים יתגלם באישה, האם התגלמות ישוע, שלא התחתן ולפיכך לא יכול היה לאהוב את אשתו, לא היתה טעות באותה המידה כמו ההתגלמות הנוכחית? כיוון שאתה משתמש בדברים שיהוה אמר לחוה כדי למדוד את אמת התגלמותו של אלוהים היום, עליך להשתמש בדברי יהוה לאדם כדי לשפוט את האדון ישוע שהתגלם בבשר ודם בעידן החסד. האם השניים אינם זהים? כיוון שאתה שופט את האדון ישוע על פי הזכר שהנחש לא הוליכו שולל, אינך יכול לשפוט את אמת ההתגלמות היום על פי הנקבה שהנחש הוליכה שולל. הדבר אינו הוגן! אם תשפוט שיפוט כזה, הדבר מוכיח את חוסר ההיגיון שלך. כשיהוה התגלם פעמיים בבשר ודם, המין של גופו היה קשור לזכר ולנקבה שהנחש לא הוליך שולל. הוא התגלם פעמיים בבשר ודם בהתאם לזכר ונקבה אלה, שלא הולכו שולל על ידי הנחש. אל תחשוב שזכריותו של ישוע היתה זהה לזו של אדם, שהנחש הוליכו שולל. הוא אינו קשור אליו כלל, ושניהם זכרים בעלי אופי שונה. בוודאי לא ייתכן כי זכריותו של ישוע מוכיחה שהוא ראש רק לכול הנשים ולא לכול הגברים? האם הוא אינו מלך היהודים (כולל גברים ונשים כאחד)? הוא אלוהים עצמו, ולא רק ראש לאישה אלא ראש גם לגבר. הוא אדון כול הברואים וראש לכול הברואים. כיצד תוכל לקבוע שזכריותו של ישוע היא סמל לכך שהוא ראש לאישה? האין זה חילול הקודש? ישוע הוא זכר שלא הושחת. הוא אלוהים, הוא המשיח, הוא האדון. כיצד ייתכן שהוא זכר כמו אדם, שהושחת? ישוע הוא הגוף שלובשת רוח אלוהים הקדושה ביותר. כיצד אתה יכול לומר שהוא אל בעל זכריות כמו זו של אדם? אם כך הדבר, האם כול עבודתו של אלוהים לא היתה טעות? האם יהוה יכול היה לשלב בתוך ישוע את זכריותו של אדם, שהולך שולל? האם ההתגלמות הנוכחית אינה עבודה נוספת של אלוהים בהתגלמותו, שמינה שונה מזה של ישוע אך שדומה לו באופייה? האם אתה עדיין מעז לומר שאלוהים בהתגלמותו אינו יכול להיות נקבה, מפני שהיתה זו אישה שהנחש הוליך שולל לראשונה? האם אתה עדיין מעז לומר שמכיוון שהאישה היא הטמאה ביותר ומקור השחתתה של האנושות, לא ייתכן שאלוהים יתגלם בנקבה? האם אתה עדיין מעז לומר ש"האישה תישמע תמיד לגבר ולעולם לא תוכל לבטא או לייצג את אלוהים ישירות"? לא הבנת בעבר, האם כעת אתה יכול עדיין לחלל את קודש עבודתו של אלוהים, בייחוד התגלמותו של אלוהים בבשר ודם? אם אינך יכול לראות זאת בבירור, מוטב שתנצור את לשונך, שמא יתגלו טיפשותך ובורותך וייחשף כיעורך. אל תחשוב שאתה מבין הכול. אני אומר לך שלא די בכול אשר ראית וחווית כדי להבין ולו אלפית מתוכנית הניהול שלי. מדוע אם כן אתה כה יהיר? לא די במעט הכישרון ובידע המזערי שיש לך כדי שישמשו ולו בשנייה אחת מעבודתו של ישוע! כמה ניסיון יש לך למעשה? הדברים שראית וכול הדברים ששמעת בימי חייך, והדברים שדמיינת, מעטים הם מן העבודה שאני עושה ברגע אחד! מוטב שלא תיטפל לזוטות ותחפש פגמים. אין זה משנה עד כמה אתה יהיר, אתה עדיין ברוא, פחות מנמלה! כול תכולת בטנך קטנה מתכולת בטנה של נמלה! אל תחשוב כי מכיוון שחווית הרבה ונעשית בכיר, אתה יכול לדבר ולפעול בהתנשאות בלתי מרוסנת. האם חוויותיך ובכירותך אינן תוצאה של הדברים שאמרתי? האם אתה מאמין שהרווחת אותן בעבודתך ועמלך? היום אתה רואה את התגלמותי, וכתוצאה מכך יש לך השקפות כה עשירות, שמהן נובעות תפיסות אין ספור. לולא התגלמותי, אין זה משנה עד כמה כישרונותיך יוצאי דופן, לא היו לך תפיסות כה רבות. האם לא מתוך כך נבעו תפיסותיך? לולא הפעם הראשונה שבה התגלם ישוע בבשר ודם, מה היית יודע על ההתגלמות? האם לא בזכות הידע שלך על ההתגלמות הראשונה, אתה מעז לשפוט במצח נחושה את ההתגלמות השנייה? מדוע שתבחן אותה בקפידה במקום להיות חסיד ממושמע? נכנסת לתוך הזרם הזה ואתה בא בפני אלוהים בהתגלמותו. כיצד ניתן להתיר לך ללמוד? נאה לך ללמוד את ההיסטוריה המשפחתית שלך, אך אם אתה לומד את "ההיסטוריה המשפחתית" של אלוהים, כיצד יכול אלוהים של ימינו לאפשר לך לעשות זאת? האם אינך עיוור? האם אינך ממיט על עצמך בוז?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שתי ההתגלמויות משלימות את חשיבותה של ההתגלמות