באורי, בני האדם רואים שוב את האור. בדבריי, בני האדם מוצאים את תענוגם. אני מגיע מהמזרח, אני יורד מהמזרח. כאשר זוהר תהילתי זורח, כל העמים מתמלאים באור, הכול מוצף באור, ודבר לא נותר בחשכה. במלכות, החיים שאנשיו של האל חיים עם אלוהים מאושרים עד אין קץ. מקווי המים מרקדים בשמחה לנוכח חייהם המבורכים של בני האדם, ההרים מתענגים עם בני האדם על שפע האל. כל בני האדם עמלים, עובדים קשה, מפגינים את נאמנותם במלכותי. במלכותי, אין עוד מרדנות, אין עוד התנגדות. השמיים והארץ סומכים זה על זה, האדם ואני מתקרבים זה לזה ברגש עמוק, דרך שמחות החיים המתוקות, נשענים זה על זה... בעת הזו, אני מתחיל רשמית את חיי בשמיים. הפרעת השטן נעלמת, ובני האדם נוכחים בשלווה. בכל מרחבי היקום, אנשיי הנבחרים חיים בתפארתי, מבורכים עד אין קץ, לא כבני אדם החיים בקרב בני אדם אלא כבני אדם החיים עם אלוהים. כל האנושות עברה את השחתת השטן, ושתתה עד כלות את מרורי החיים ואת מתיקותם. כעת, כשהאדם חי באורי, איך יוכל שלא לשמוח? איך יוכל אדם לוותר בקלות ראש על הרגע הקסום הזה ולאפשר לו לחמוק ולחלוף? בני אדם! שירו את השיר בלבבכם וריקדו בשמחה למעני! רוממו את לבבותיכם הנאמנים והציעו לי אותם! הכו בתופיכם ונגנו בעליזות למעני! אני מקרין את אושרי ברחבי היקום כולו! אני מגלה את פניי מלאי הפאר לבני האדם! אקרא בקול גדול! ארומם את היקום! אני כבר שולט בקרב בני האדם! בני האדם משבחים אותי! אני משוטט בשמיים הכחולים מעל ובני האדם מהלכים עימי. אני מהלך בקרב בני האדם ואנשיי מקיפים אותי! לבות בני האדם מלאים שמחה, שיריהם מרעידים את היקום, סודקים את הרקיע! לא עוד עטוף היקום בערפל. אין עוד בוץ, אין עוד מקווי שופכין. בני האדם הקדושים של היקום! תחת עיניי הבוחנות, אתם מראים את פניכם האמיתיים. אינכם אנשים מכוסים בטינופת אלא קדושים טהורים כאבן ירקן. כולכם אהוביי, כולכם משוש לבי! כל הדברים חוזרים לחיים! כל הקדושים חזרו לשרתני בשמיים, נכנסו לחיבוק החם שלי, לא עוד מתייפחים, לא עוד חרדים, מתמסרים לי, שבים לביתי, ובמולדתם, הם יאהבוני עד אין קץ! ללא שינוי לעולם ועד! איפה הצער! איפה הדמעות! איפה הבשר! האדמה חולפת אך השמיים קיימים לעד. אני מופיע בפני כל העמים, וכל העמים מהללים אותי. החיים האלו, היופי הזה, מאז ומקדם ועד קץ הזמן, לא ישתנו. אלו הם חיי המלכות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, שימחו, בני האדם!