המסוגלים לעמוד איתן במהלך עבודת השיפוט והייסורים של אלוהים באחרית הימים – כלומר במהלך עבודת הטיהור האחרונה – יהיו אלה שייווכחו במנוחה האחרונה עם אלוהים. לפיכך הנוכחים במנוחה ישתחררו מהשפעת השטן וייפלו בנחלתו של אלוהים רק לאחר שיעברו את עבודת הטיהור האחרונה שלו. אותם בני אדם שנפלו בסופו של דבר בנחלתו של אלוהים ייווכחו במנוחה האחרונה. מהות עבודת הייסורים והשיפוט של אלוהים היא לטהר את האנושות, למען יום המנוחה האחרונה. שאם לא כן, האנושות כולה לא תהיה מסוגלת לנהוג כול אחד לפי מינו ולא להיווכח במנוחה. עבודה זו היא הדרך היחידה של האנושות להיווכח במנוחה. רק עבודת הטיהור של אלוהים תטהר את האנושות מרשעותה, ורק עבודת הייסורים והשיפוט שלו תוציא לאור את אותם דברי מרדנות בקרב האנושות, וכך תפריד את מי שניתן להושיעו ממי שלא ניתן להושיעו, ואת מי שייוותר ממי שלא ייוותר. כשעבודתו תסתיים, בני האדם שייוותרו יטוהרו וייהנו מחיי אנוש נהדרים יותר בפעם השנייה על פני האדמה, כאשר ייווכחו בעולם אנושי נעלה יותר. במלים אחרות, הם ייווכחו ביום המנוחה של האנושות ויחיו יחד עם אלוהים. לאחר שמי שאינו יכול להיוותר יעבור ייסורים ושיפוט, צורתו המקורית תיחשף לגמרי. לאחר מכן, כולם יושמדו ובדומה לשטן, לא יורשו עוד לשרוד על פני האדמה. האנושות בעתיד לא תכלול עוד איש מסוג זה של בני אדם. בני אדם אלה אינם כשירים להיווכח בארץ המנוחה הסופית ואינם כשירים להיווכח ביום המנוחה שאלוהים והאדם יהיו שותפים לו, כי הם מטרות לענישה והם הרשעים, ואינם צדיקים. הם נגאלו פעם אחת וכן נשפטו ויוסרו. הם גם עשו בעבר שירות לאלוהים, אך בבוא היום האחרון, הם בכול זאת יושמדו בגלל רשעותם, מרדנותם והיותם בלתי ניתנים לגאולה. הם לא יתקיימו עוד בעולם העתיד ובקרב האנושות בעתיד. כול עושי הרע וכול אלה שלא נושעו, יושמדו כאשר הקדושים שבקרב האנושות ייווכחו במנוחה, בין אם הם רוחות המתים או אנשים שעדיין חיים כבשר ודם. אין זה משנה לאיזו תקופה שייכים אותם רוחות ואנשים עושי רע, או רוחות הצדיקים ואותם אנשים העושים צדקה, כול עושי הרע יושמדו וכול הצדיקים ישרדו. השאלה אם אדם או רוח יזכו בישועה אינה מוכרעת כולה על סמך עבודת אחרית הימים, אלא על סמך השאלה אם התנגדו לאלוהים או מרדו בו. אם בני אדם בתקופה הקודמת עשו רע ולא ניתן היה להושיעם, הם יהיו ללא ספק יעד לענישה. אם בני אדם בתקופה הנוכחית עושים רע ולא ניתן להושיעם, גם הם בוודאות יעד לענישה. בני האדם מופרדים על פי טוב ורע ולא על פי התקופה. לאחר שהופרדו על פי טוב ורע, בני האדם לא ייענשו או יתוגמלו מייד, אלא אלוהים יבצע את עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב רק לאחר שיבצע את עבודת הכיבוש שלו באחרית הימים. למעשה הוא הפריד את האנושות על פי טוב ורע מאז החל לבצע את עבודתו בקרב האנושות. הוא יתגמל את הצדיקים ויעניש את הרשעים רק עם השלמת עבודתו, במקום להפריד בין הרשעים לצדיקים עם השלמת עבודתו, ומייד להתחיל בעבודת הענשת הרע ותגמול הטוב. עבודת הענשת הרע ותגמול הטוב הסופית שלו נעשית כולה על מנת לטהר לגמרי את האנושות כולה, כדי שיוכל להביא אנושות קדושה לגמרי למנוחת נצח. שלב זה בעבודתו הוא עבודתו המכרעת ביותר. זהו השלב הסופי של כל עבודת הניהול שלו. אם אלוהים לא ישמיד את הרשעים אלא יניח להם להיוותר, האנושות כולה עדיין לא תוכל להיווכח במנוחה, ואלוהים לא יוכל להביא את האנושות כולה לעולם טוב יותר. עבודה כזו לא תסתיים לגמרי. כשהוא יסיים את עבודתו, האנושות כולה תהיה קדושה לחלוטין. רק בדרך זו יכול אלוהים לחיות בשלווה ובמנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה