למי אתם נאמנים?

כל יום שאתם עוברים כעת חיוני וחשוב מאוד לייעודכם ולגורלכם, לכן עליכם להוקיר את כל מה שיש לכם וכל דקה שחולפת. עליכם להפיק את המירב מהזמן שעומד לרשותכם כדי להשיג לעצמכם את הרווחים הגדולים ביותר כדי שלא תחיו את החיים הללו לשווא. אולי אתם חשים בלבול לנוכח הסיבה שאני אומר דברים אלו. למען האמת, איני מרוצה מהמעשים של איש מכם. זאת משום שהתקוות שהיו לי עבורכם לא מתקרבות למה שאתם עכשיו. לפיכך, אני יכול להביע זאת כך: כולכם עומדים על סף סכנה. קריאותיכם הקודמות לישועה ושאיפות העבר שלכם לעסוק בחיפוש האמת ולחפש את האור באות אל קצן. כך אתם מפצים אותי בסוף, דבר שמעולם לא ייחלתי לו. אין ברצוני לדבר בניגוד לעובדה, שכן אכזבתם אותי עד מאוד. אולי אינכם רוצים לסכם בכך את העניין ואינכם רוצים להכיר במציאות, אך עליי לשאול אתכם ברצינות: בכל השנים שחלפו, מה מילא את לבכם? למי לבכם נאמן? אל תאמרו ששאלתי באה באופן פתאומי מדי, ואל תשאלו אותי מדוע אני מציב שאלה זו בפניכם. עליכם לדעת את הדבר הבא: מכיוון שאני מכיר אתכם טוב מדי, דואג לכם ומקדיש את כל כולי למה שאתם עושים, אני מתשאל אתכם שוב ושוב ונושא קשיים מופלגים, ובתמורה מקבל זלזול והתרחקות קשים מנשוא. אתם כה רשלנים כלפיי. כיצד ייתכן שלא אדע על כך? אם אתם מאמינים שהדבר אפשרי, זה רק מוסיף להוכיח את העובדה שאינכם נוהגים בי בטוב לב. לכן אני אומר לכם שאתם משלים את עצמכם. כולכם כה מתוחכמים עד שאינכם יודעים מה אתם עושים. אם כן, כיצד תתנו בפניי דין וחשבון?

השאלה החשובה ביותר עבורי היא למי נאמן לבכם. אני רוצה גם שכל אחד מכם יעשה סדר במחשבותיו וישאל את עצמו למי הוא נאמן ולמען מי הוא חי. אולי מעולם לא שקלתם שאלה זו בכובד ראש, לפיכך הניחו לי לגלות לכם את התשובה.

כל בעל זיכרון יודה בעובדה זו: האדם חי למען עצמו ונאמן לעצמו. איני מאמין שתשובתכם מדויקת לחלוטין, מפני שכל אחד קיים בחייו שלו וכל אחד נאבק במצוקתו שלו. אם כן, מה שאתם נאמנים לו הוא האנשים שאתם אוהבים והדברים שמספקים אתכם, ואינכם נאמנים לחלוטין לעצמכם. מכיוון שכל אחד מכם מושפע מהאנשים, מההתרחשויות ומהדברים שסביבו, אינכם נאמנים באמת לעצמכם. אני אומר דברים אלו לא כדי לשבח את הנאמנות שלכם לעצמכם, אלא כדי לחשוף את נאמנותכם לדבר יחיד כלשהו. זאת מפני שלאורך השנים הרבות שחלפו, מעולם לא זכיתי לנאמנות מצד איש מכם. הלכתם בעקבותיי שנים רבות, אך מעולם לא הייתם נאמנים לי ולו במעט. במקום זאת, אתם מתרכזים באנשים שאתם אוהבים ובדברים שמספקים אתכם עד כדי כך שהם מוחזקים קרוב ללבכם ולעולם אינם נשכחים בכל זמן ובכל מקום. כאשר אתם נלהבים או חדורי תשוקה לגבי דבר מה שאתם אוהבים, הדבר תמיד קורה כשאתם הולכים בעקבותיי או אפילו כאשר אתם מאזינים לדבריי. לכן אני אומר שאתם משתמשים בנאמנות שאני דורש מכם כדי להיות נאמנים ולהוקיר את הדברים שנושאים חן בעיניכם, במקומי. גם אם אתם מקריבים דבר או שניים עבורי, הדבר אינו מייצג את כל כולכם, ואינו מראה כי אני הוא מי שאתם נאמנים לו באמת. אתם משקיעים במטלות שאתם נלהבים מהן: יש שנאמנים לבנים ולבנות, אחרים לבעלים, לרעיות, לעושר, לעבודה, לממונים עליהם, למעמד או לנשים. כלפי מה שאתם נאמנים לו, מעולם לא חשתם יגעים או כעוסים; במקום זאת, אתם כמהים עוד ועוד להשיג את הדברים שאתם נאמנים להם בכמות טובה יותר ובאיכות רבה יותר, ומעולם לא נואשתם. אנוכי ודבריי תמיד נדחקים אל המקום האחרון ביותר מבחינת הדברים שאתם נלהבים מהם, ואין לכם ברירה אלא לדרג אותם במקום האחרון. יש כאלה שאפילו מותירים את המקום האחרון לנאמנות לדבר מה שטרם גילו. הם מעולם לא שמרו משהו ממני בלבם. אולי תחשבו שאני דורש מכם יותר מדי או שאני מאשים אתכם שלא בצדק, אך האם חשבתם אי פעם על העובדה שבעודכם מבלים זמן להנאתכם בקרב משפחתכם, מעולם לא הייתם נאמנים לי ולו פעם אחת? ברגעים כאלה, האין זה מכאיב לכם? כשלבכם מלא שמחה לאחר שקיבלתם גמול על עמלכם, האם ידיכם אינן מתרפות כי לא הצטיידתם במידה מספקת של אמת? מתי בכיתם כי לא זכיתם לקבל את אישורי? אתם מאמצים את מוחותיכם ועושים מאמצים רבים עבור בניכם ובנותיכם, ועדיין אינכם מסופקים. עדיין אתם מאמינים שלא הייתם חרוצים מספיק כלפיהם, שלא הקדשתם את מלוא מאמציכם. אך כלפיי תמיד הייתם רשלנים ואדישים. תמיד שמרתם אותי רק בזיכרונותיכם ולא נשאתם אותי בלבכם. לעולם אינכם חשים במסירותי ובמאמציי עבורכם, ומעולם לא ניסיתם להבין. אתם שוקעים בהרהור קצר ומאמינים שהדבר מספיק. סוג זה של "נאמנות" אינו זה שנכספתי לו זה מכבר, אלא זה אשר זמן רב הינו נתעב בעיניי. עם זאת, חרף דבריי אתם תמשיכו להודות רק בדבר אחד או שניים ולא תוכלו לקבל זאת לחלוטין, שכן כולכם בטוחים מאוד ואתם תמיד בוררים ובוחרים מה לקבל מתוך דבריי. אם אתם עדיין כאלה, יש לי דרכים להתנגד לביטחונכם העצמי, ואני אגרום לכך שאתם תכירו בכך שכל דבריי אמת ולא עיוות של העובדה.

אם הייתי מניח עכשיו אוצרות לפניכם ומבקש מכם לבחור בחופשיות, ביודעכם[א] שלא אגנה אתכם, רובכם הייתם בוחרים באוצרות וזונחים את האמת. הטובים שבכם היו מוותרים על האוצרות ובוחרים באי רצון באמת, בעוד שאלו שבאמצע היו תופסים את האוצרות ביד אחת ואת האמת ביד השנייה. אם כך היה קורה, האם אופייכם האמתי לא היה מתגלה מאליו? בבחירה בין האמת לבין דבר כלשהו שאתם נאמנים לו, כולכם תקבלו החלטה שכזו, וגישתכם תישאר כשהייתה. האין כך הדבר? האם אין רבים בקרבכם אשר היטלטלו בין טוב לרע? בתחרויות בין חיובי לשלילי, בין שחור ללבן, אתם ודאי מודעים לבחירות שבחרתם בין משפחה לאלוהים, בין ילדים לאלוהים, בין שלום לפילוג, בין עושר לעוני, בין מעמד גבוה למעמד נמוך, בין קבלת תמיכה לדחייה וכן הלאה. בין משפחה שלווה לבין משפחה הרוסה אתם בוחרים באפשרות הראשונה וללא כל היסוס; בין עושר לבין חובה, שוב אתם בוחרים באפשרות הראשונה, ואפילו אין בכם רצון לשוב אל החוף;[ב] בין מותרות לבין עוני, אתם בוחרים באפשרות הראשונה; בין בנים, בנות, רעיות ובעלים לביני, אתם בוחרים באפשרות הראשונה; ובין תפיסה לבין אמת, אתם בוחרים שוב באפשרות הראשונה. לנוכח כל מעשיכם הרעים, איבדתי לחלוטין את אמוני בכם. אני נדהם לחלוטין מכך שלבכם כה מתנגד לריכוך. נראה כי שנים רבות של מסירות ומאמץ הביאו לי רק דחייה וייאוש מצדכם כלפיי. ובכל זאת, תקוותיי עבורכם גדלות בכל יום שחולף, שכן יומי כבר נפרש בשלמותו בפני כולכם. עם זאת, אתם ממשיכים לחפש את ששייך לחשכה ולרוע ומסרבים להרפות את אחיזתכם. אם כן, מה יהיה סופכם? האם חשבתם על כך בכובד ראש בעבר? אילו הייתם מתבקשים לבחור בשנית, מה הייתה אז עמדתכם? האם עדיין תהיה זו עמדתכם הקודמת? האם עדיין תגרמו לי אכזבה וצער מר? האם לבכם יהיה עדיין מקור החמימות היחיד? האם עדיין תהיו חסרי מודעות באשר למה שעליכם לעשות כדי לנחם את לבי? ברגע זה, מהי בחירתכם? האם תישמעו לדבריי או שמא תתייגעו מהם? יומי נפרש לנגד עיניכם, ואתם ניצבים בפני חיים חדשים ונקודת מוצא חדשה. עם זאת, עליי לומר לכם שנקודת מוצא זו אינה ההתחלה של עבודה חדשה שעברה, אלא סיום העבודה ישנה. כלומר, זהו המעשה האחרון. אני מאמין שכולכם תבינו מה יוצא דופן בנקודת מוצא זו. אך יום אחד בקרוב תבינו את המשמעות האמיתית של נקודת מוצא זו, ולכן בואו נצעד יחד ונחלוף על פניה ונקדם את פני הסיום הבא! עם זאת, מה שממשיך להעיק עליי הוא שכאשר אתם ניצבים בפני אי צדק וצדק, אתם תמיד בוחרים באפשרות הראשונה. אך כל זה נמצא בעברכם. אני מקווה גם להוציא מראשי מקרים שקרו בעברכם, אחד אחרי השני, אף על פי שהדבר קשה מאוד לביצוע. ובכל זאת יש לי אמצעים טובים מאוד להשיג זאת. הניחו לעתיד להחליף את העבר והניחו לצללי עברכם להתפוגג בתמורה לעצמי האמיתי שלכם היום. משמעות הדבר שיהיה עליי להטריח אתכם לבחור שוב ולראות למי אתם נאמנים.

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי לא נכתב "ביודעכם ש..."

ב. לשוב אל החוף: ניב סיני שמשמעותו "להפנות גב לדרכיך הרעות".

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.