כשאלוהים מתגלם כבשר ודם וחי בקרב האנושות, איזה סבל הוא חווה בגופו? האם מישהו מבין באמת? יש אנשים שאומרים שאלוהים סובל רבות ועל אף שהוא אלוהים עצמו, אנשים לא מבינים את מהותו ותמיד מתייחסים אליו כאל אדם, מה שגורם לו להרגיש פגוע – הם אומרים שסבלו של אלוהים גדול באמת. אנשים אחרים אומרים שאלוהים תמים וחף מחטא, אך הוא סובל בדיוק כמו האנושות והוא נרדף, מוכפש ונעלב ביחד עם האנושות. הם אומרים שהוא גם סובל את אי-ההבנות ואת חוסר הציות של חסידיו – סבלו של אלוהים באמת לא ניתן להערכה. נראה שאינכם מבינים באמת את אלוהים. למעשה, הסבל הזה שאתם מדברים עליו אינו נחשב לסבל אמיתי בעיני אלוהים, מכיוון שיש סבל גדול מזה. אם כך, מהו סבל אמיתי בעיני אלוהים עצמו? מהו סבל אמיתי עבור בשרו של אלוהים בהתגלמותו? עבור אלוהים, האופן שבו האנושות לא מבינה אותו לא נחשב לסבל, והעובדה שאנשים חסרים הבנה מסוימת של אלוהים ולא רואים אותו כאל אינה נחשבת לסבל. עם זאת, אנשים מרגישים לעתים קרובות שאלוהים ודאי סבל עוול חמור, שבזמן שאלוהים מתגלם כבשר ודם הוא אינו יכול להראות את ישותו האמיתית לאנושות ולאפשר לה לראות את גדולתו, ושאלוהים חבוי בענווה בבשר חסר משמעות, כך שזה ודאי עינוי עבורו. אנשים לוקחים ללבם את מה שהם מבינים ואת מה שהם יכולים לראות מסבלו של אלוהים וכופים סוגים שונים של חמלה על אלוהים, ולעתים קרובות הם גם משבחים זאת מעט. במציאות, ישנו הבדל – ישנו פער בין מה שאנשים מבינים מסבלו של אלוהים לבין מה שהוא חש באמת. אני אומר לכם את האמת. בעיני אלוהים, גם אם מדובר ברוחו או בגופו הממשי, הסבל הזה אינו סבל אמיתי. אם כן, ממה אלוהים סובל באמת? בואו נדבר על סבלו של אלוהים רק מנקודת המבט של אלוהים בהתגלמותו.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, כאדם רגיל, ממוצע, החי בקרב האנושות לצד בני האדם, האם הוא אינו יכול לראות ולחוש את השיטות, החוקים ופילוסופיות החיים של האנשים? כיצד חוקי החיים ושיטות החיים הללו גורמים לו להרגיש? האם הוא חש תיעוב בלבו? למה לו לחוש תיעוב? מהם חוקי החיים ושיטות החיים של האנושות? באילו עקרונות הם נטועים? על מה הם מבוססים? השיטות, החוקים וכו' לחיי האנושות – כל הללו נוצרים על סמך היגיון, ידע ופילוסופיה שטניים. בני אדם החיים תחת חוקים כאלה הם חסרי אנושיות ואמת – כולם מתריסים נגד האמת ועוינים את אלוהים. אם נביט במהותו של אלוהים, נראה שהיא הפוכה בדיוק להיגיון, לידע ולפילוסופיה השטניים. מהותו מלאת צדק, אמת וקדושה ואמיתות אחרות של כל הדברים החיוביים. אלוהים, שלו המהות הזו והוא חי בקרב אנושות כזו – מה הוא מרגיש בלבו? האין הוא נמלא כאב? לבו דואב והכאב הזה הוא משהו שאף אדם אינו יכול להבין או לתפוס. מכיוון שכל מה שהוא ניצב בפניו, פוגש, שומע, רואה וחווה הוא כל שחיתותה של האנושות, ואת כל רשעותה ומרדנותה והתנגדותה לאמת. כל מה הנובע מבני אדם הוא מקור סבלו. כלומר מכיוון שמהותו אינה כמו זו של בני אדם מושחתים, שחיתות בני האדם הופכת למקור סבלו הגדול ביותר. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, האם הוא מסוגל למצוא מישהו שחולק עמו שפה משותפת? לא ניתן למצוא זאת בקרב האנושות. לא ניתן למצוא איש המסוגל לתקשר, המסוגל לנהל חילופי דברים אלו עם אלוהים – איזו הרגשה יש לאלוהים לדעתכם? הדברים שאנשים מדברים עליהם, שהם אוהבים, שהם עוסקים בהם ומייחלים להם, כולם קשורים לחטא ולנטיות רעות. כשאלוהים ניצב בפני כל זאת, האין הדבר כמו סכין בלבו? כשהוא ניצב בפני הדברים הללו, האם יכול להיות אושר בלבו? האם הוא יכול למצוא נחמה? בני האדם שחיים עמו מלאי מרדנות ורוע – כיצד ייתכן שלבו לא יסבול? עד כמה גדול הסבל הזה באמת, ולמי אכפת ממנו? מי מקשיב? ומי יוכל להעריך זאת? לאנשים אין כל יכולת להבין את לבו של אלוהים. סבלו הוא דבר שאנשים במיוחד אינם מסוגלים להעריך והאדישות וקהות החושים של האנושות מעמיקים את סבלו של אלוהים עוד יותר.

ישנם אנשים המזדהים לעתים קרובות עם מצוקתו של המשיח, מפני שיש פסוק בכתבי הקודש שאומר: "לשועלים יש מאורות ולעוף השמיים קנים, אבל לבר האנוש אין מקום להניח ראשו." כשאנשים שומעים זאת, הם לוקחים זאת ללבם, ומאמינים שזהו הסבל הגדול ביותר שאלוהים סובל והסבל הגדול ביותר שהמשיח סובל. כעת, אם נביט בכך מנקודת המבט של העובדות, האם זה המצב? אלוהים אינו מאמין שהקשיים האלה הם סבל. הוא מעולם לא הזדעק משום האי-צדק של קשיי הגוף והוא מעולם לא הכריח את בני האדם לגמול לו או לפצות אותו בשום צורה. עם זאת, כשהוא חוזה בכל הדברים של האנושות, בחיים המושחתים וברוע של בני אדם מושחתים, כשהוא חוזה באנושות בידיו של השטן, כשהיא כלואה בידי השטן ללא יכולת בריחה, בכך שאנשים החיים בחטא אינם יודעים מה האמת – הוא אינו יכול לשאת את כל החטאים הללו. תיעובו כלפי בני האדם גובר מדי יום, אך הוא חייב לשאת כל זאת. זהו סבלו הגדול של אלוהים. אלוהים לא יכול להביע באופן מלא את קול לבו או את רגשותיו בקרב חסידיו, ואיש מקרב חסידיו אינו יכול להבין באמת את סבלו. איש אינו מנסה אפילו להבין או לנחם את לבו – לבו נושא את הסבל הזה יום אחר יום, שנה אחר שנה, שוב ושוב. מה אתם רואים בכל זאת? אלוהים אינו דורש מבני האדם דבר בתמורה למה שהוא נתן, אך משום מהותו של אלוהים, הוא לחלוטין אינו מסוגל לסבול את הרוע, השחיתות והחטא של האנושות, אלא חש תיעוב ושנאה קיצוניים, מה שמוביל לכך שלבו וגופו של אלוהים סובלים סבל בלתי נגמר. האם תוכלו לראות את כל זאת? סביר להניח שאיש מכם לא יוכל לראות זאת, מכיוון שאיש מכם אינו יכול באמת להבין את אלוהים. עם הזמן, תוכלו בהדרגה לחוות זאת בעצמכם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'