אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

ראשית, בואו נשיר מזמור: המנון המלכות (א) "המלכות ירדה אל העולם"

כל העמים מריעים לאלוהים. כל העמים משבחים את אלוהים. כל הלשונות קוראות בשמו של האל האמיתי והיחיד. המלכות באה אל העולם.

1. כל העמים מריעים לאלוהים. כל העמים משבחים את אלוהים. כל הלשונות קוראות בשמו של האל האמיתי והיחיד. כל העמים נושאים את עיניהם, צופים במעשיו של אלוהים. המלכות באה אל העולם. איש האלוהים הוא שופע ועשיר, איש האלוהים הוא שופע ועשיר. איש האלוהים. מי לא חש בר מזל? מי לא ירקוד בשביל זה? הו ציון! הו ציון! הנף את דגל הניצחון שלך, חגוג את אלוהים! ותשיר את שיר הניצחון שלך, הפץ את שמו הקדוש של אלוהים! הפץ את שמו הקדוש של אלוהים!

2. כל הדברים על פני האדמה מהרו לטהר את עצמכם, להקריב קורבן לאלוהים, להקריב קורבן לאלוהים! כל הכוכבים שברקיע! חיזרו למקום שבו הייתם, כדי להפגין את עוצמתו של אלוהים ברחבי תבל! אלוהים מטה אוזן לקולות האנשים שעל פני האדמה; שיריהם רוויים באהבה אינסופית ובכבוד לאלוהים. זהו היום שבו כל הדברים, כל הדברים מתחדשים, אלוהים עצמו בא אל העולם. כל העמים מריעים לאלוהים. כל העמים משבחים את אלוהים. כל הלשונות קוראות בשמו של האל האמיתי והיחיד. המלכות באה אל העולם. כל העמים מריעים לאלוהים. כל העמים משבחים את אלוהים. כל הלשונות קוראות בשמו של האל האמיתי והיחיד. המלכות באה אל העולם. איש האלוהים הוא שופע ועשיר. ממש ברגע זה, פרחים מלבלבים במלואם, ציפורים מתחילות לשיר, כל הדברים צוהלים! פרחים מלבלבים, ציפורים שרות, כל הדברים צוהלים! כל הדברים צוהלים! לשמע ברכת המלכות, נופלת מלכותו של השטן, מתנפצת לרסיסים על ידי המנון המלכות, ולעולם לא תקום שוב!

3. עמי העולם, מי מעז להתקומם ולהתנגד? שכן אלוהים בא אל פני האדמה. ובעקבות זאת, אלוהים המיט שריפה, המיט את חמתו, המיט את כל האסונות, את כל האסונות. מלכות העולם הפכה למלכותו של אלוהים! עננים לבנים ברקיע מסתחררים ונישאים. עננים לבנים ברקיע מסתחררים ונישאים. מתחת לרקיע, מי נהרות ואגמים נסחפים וגואים, מנגנים לחן מרגש, לחן מרגש בשמחה. בעלי חיים מקוננים יוצאים ממערותיהם. כל האנשים הרדומים מתעוררים בידי האלוהים. היום שכולם ציפו לו הגיע בסופו של דבר! הם מקדישים לאלוהים, הם מקדישים לאלוהים את השירים היפים! את השירים היפים ביותר! הם מקדישים לאלוהים!

על מה אתם חושבים בכל פעם שאתם שרים את השיר הזה? (אנחנו נרגשים מאוד. אנחנו נפעמים. אנחנו חושבים על כמה רב-כבוד יופייה של המלכות, ועל כך שהאנושות ואלוהים יאוחדו לעולמים.) האם מישהו מכם חשב איזו דמות האדם צריך ללבוש כדי להיות עם אלוהים? בדמיונכם, כיצד צריך אדם לנהוג כדי להתאחד עם אלוהים וליהנות מהחיים רבי-הכבוד במלכות? (עליו לשנות את טבעו.) עליו לשנות את טבעו, אך עד כמה עליו לשנות אותו? מה הוא יהיה אחרי שטבעו ישתנה? (הוא יהפוך לקדוש.) מהו הרף לקדושה? (שכל מחשבותיו ושיקוליו תואמים למשיח.) כיצד מתבטאת תאימות כזו? (הוא לא מתנגד לאלוהים ולא בוגדים באלוהים, אלא נשמע לאלוהים באופן מוחלט וירא את אלוהים בלבו.) חלק מתשובותיכם הן בכיוון הנכון. פתחו את לבכם כולכם, וספרו לי מה לבכם אומר לכם. (בני אדם שחיים עם אלוהים במלכות יכולים למלא את חובתם, למלא את חובתם בנאמנות, על-ידי עיסוק באמת והימנעות מהגבלתם של כל אדם, אירוע או חפץ. כך מתאפשר להיחלץ מהשפעת החושך, להתאים את הלב לאלוהים, ולירוא את אלוהים ולסור מרע.) (אנחנו יכולים להתאים את נקודת המבט שלנו לזו של אלוהים, ואנחנו יכולים להיחלץ מהשפעת החושך. הרף המינימלי הוא לא לתת לשטן לנצל אותנו, להשיל כל טבע מושחת ולהתחיל להישמע לאלוהים. אנחנו מאמינים שההיחלצות מהשפעות החושך היא העניין המרכזי. אם אדם כלשהו לא יכול להיחלץ מהשפעת החושך ולהיחלץ מכבליו של השטן, הוא לא יזכה בישועת האל.) (הרף לכך שאלוהים יהפוך אדם למושלם הוא שהאדם יהיה בדעה אחת עם אלוהים. האדם כבר לא מתנגד לאלוהים. הוא יכול להכיר את עצמו, להנהיג את האמת, לפתח הבנה של אלוהים, לאהוב את אלוהים ולעלות בקנה אחד עם אלוהים. זה כל מה שצריך לעשות.)

משקל הסוף בלבם של בני האדם

נדמה שכבר הבנתם משהו בלבכם על הדרך שעליכם לצעוד בה, ושפיתחתם תפיסה טובה והבנה טובה שלה. אולם השאלה אם דבריכם מתבררים כמילים נבובות או כמציאות ממשית תלויה בדברים שאתם שמים אליהם לב בנוהג היום-יומי שלכם. עם השנים, קצרתם יבול מכל היבטי האמת, הן בדמות דוקטרינות והן בדמות תוכן של האמת. זו הוכחה לכך שכיום בני האדם שמים דגש על שאיפתם לאמת. כתוצאה מכך, כל היבט וכל פרט של האמת אכן הכה שורש בלבם של בני אדם מסוימים. עם זאת, ממה אני מפחד יותר מכל? אני מפחד שעל אף שהנושאים של האמת והתיאוריות האלה אכן הכו שורש, התוכן האמיתי לא נתפס כמשמעותי במיוחד בלבכם. כשאתם נתקלים בבעיות, מתמודדים עם ניסיונות, ומתמודדים עם בחירות – עד כמה תהיו מסוגלים להפיק תועלת מהמציאות של האמיתות האלה? האם הן יעזרו לכם להתמודד עם הקשיים שלהם ולעבור את הניסיון בהתאם לכוונותיו של אלוהים? האם תעמדו איתן בניסיונותיכם ותישאו עדות רמה וצלולה על אלוהים? האם התעניינתם בעניינים האלה בעבר? אני רוצה לשאול אתכם: בלבבותיכם, במחשבותיכם והרהוריכם היו-יומיים, מה הדבר החשוב ביותר עבורכם? האם אי פעם הגעתם למסקנה מסוימת? מה לדעתכם הדבר החשוב ביותר? יש כאלה שאומרים "הנהגת האמת, כמובן." יש כאלה שאומרים "קריאת דבר האל מדי יום, כמובן." יש כאלה שאומרים "התייצבות בפני אלוהים ותפילה לאלוהים מדי יום, כמובן." ולעומת זאת, יש כאלה שאומרים "מילוי חובתי כראוי מדי יום, כמובן." ישנם גם כאלה שאומרים שהם חושבים תמיד רק על האופן שבו ניתן לְרַצות את אלוהים, על האופן שבו ניתן להישמע לו בכל ועל האופן שבו יש לפעול בהרמוניה עם רצונו. האם זה באמת נכון? האם זה הכל? לדוגמה, יש כאלה שאומרים: "אני רק רוצה להישמע לאלוהים, אך כשקורה דבר מה, אין ביכולתי להישמע לו." יש כאלה שאומרים: "אני רק רוצה לְרַצות את אלוהים. גם אילו יכולתי לְרַצות אותו אפילו פעם אחת, זה היה מספיק לי, אך אף פעם אין ביכולתי לְרַצות אותו." ויש כאלה שאומרים: "אני רק רוצה להישמע לאלוהים. בעתות ניסיון, אני רק רוצה לשמוע לתזמורים שלו ולהישמע לריבונותו ולהסדריו, ללא כל בקשה או תלונה. אולם כמעט בכל פעם, אני חווה כישלון בציות." אחרים אומרים: "כשיש לי החלטות לקבל, אף פעם אין ביכולתי להנהיג את האמת. תמיד ברצוני לְרַצות את הבשר והדם ולְרַצות את רצונותיי האישיים והאנוכיים." מה הסיבה לכך? לפני בואו של מבחן האל, האם כבר אתגרתם את עצמכם פעמים רבות? האם ניסיתם ובחנתם את עצמכם פעמים רבות? בדקו אם אתם באמת יכולים להישמע לאלוהים ולְרַצות את אלוהים, והקפידו שלא לבגוד באלוהים. בדקו אם אתם יכולים להתאפק ולא לְרַצות את עצמכם, לא לְרַצות את רצונותיכם האנוכיות, אלא רק לְרַצות את אלוהים, הנעדר את בחירותיכם האישיות. האם יש בני אדם המסוגלים לעשות זאת? למעשה, יש רק עובדה אחת שהוצבה לנגד עיניכם. היא הדבר שכל אחד מכם מתעניין בו יותר מכל, הדבר שאתם רוצים לדעת יותר מכל והדבר שחשוב לסופו ויעדו של כל אדם. אתם אולי לא מבינים זאת, אבל זה דבר שאי-אפשר להכחיש. אני יודע שיש כאלה שכבר העמיקו בדברי האל בנוגע לאמת באשר לסופו של האדם, להבטחתו של אלוהים לאנושות, בנוגע לאמת באשר לסופו של האדם, בנוגע להבטחתו של אלוהים לאנושות ולשאלה איזה יעד מייעד אלוהים לאדם. לעומת זאת, יש גם כאלה שמחפשים זאת וחושבים על כך שוב ושוב בדעתם, והם עדיין לא מגיעים לאף מסקנה, או מגיעים למסקנה המשתמעת לשתי פנים. בסופו של דבר, הם עדיין לא בטוחים איזה סוף צפוי להם. כשהם מקבלים מידע על האמת, מקבלים את חיי הכנסייה וממלאים את חובתם, רוב בני האדם תמיד רוצים תשובה חד-משמעית לשאלות הבאות: "מה יהיה סופי? האם באפשרותי לצעוד בנתיב עד סופו? מהו יחסו של אלוהים כלפי האדם?" יש כאלה שאף דואגים: "עשיתי דברים מסוימים בעבר, אמרתי דברים מסוימים, המריתי את פיו של אלוהים ועשיתי דברים המהווים בגידה באלוהים. היו תחומים שבהם לא ריציתי את אלוהים, פגעתי בלבו של אלוהים, אכזבתי את אלוהים, גרמתי לאלוהים לשנוא ולתאב אותי. לכן ייתכן שסופי לא ידוע." אפשר לומר שרוב בני האדם מודאגים לגבי סופם. איש לא מעז לומר: "אין לי צל של ספק שאשרוד. אין לי צל של ספק שביכולתי לעמוד בכוונותיו של אלוהים. אני כלבבו של אלוהים. אלוהים משבח אותי." יש כאלה שחושבים שקשה במיוחד ללכת בדרכו של אלוהים ושאין דבר קשה יותר מהנהגת האמת. כתוצאה מכך, בני האדם האלה חושבים שאין להם סיכוי, והם לא מעזים לקוות לסוף טוב. לחלופין, ייתכן שהם סבורים שאין ביכולתם לעמוד בכוונותיו של אלוהים, ושאין ביכולתם לשרוד, ומשום כך הם יאמרו שאין להם סוף ושהם לא יכולים לזכות ביעד טוב. ללא קשר למחשבה המדויקת, כולם מהרהרים בסופם פעמים רבות. בני האדם האלה תמיד מחשבים ותמיד מתכננים בנוגע לשאלו על עתידם ושאלות על מה שהם יקבלו כשאלוהים ישלים את עבודתו. יש כאלה שמשלמים מחיר כפול; יש כאלה שעוזבים את משפחתם ואת עבודתם; יש כאלה שמוותרים על נישואיהם; יש כאלה שפורשים כדי להשקיע כספים למען אלוהים; יש כאלה שעוזבים את ביתם כדי למלא את חובתם; יש כאלה שבוחרים במצוקה ומתחילים לבצע את המשימה המרה והמתישה ביותר; יש כאלה שבוחרים להקדיש את ממונם ואת כל-כולם; ויש אחרים שבוחרים לעסוק בחיפוש אחר האמת ולעסוק בניסיון להכיר את אלוהים. יהיה אשר יהיה האופן שבו תבחרו לנהוג, האם הוא עד כדי כך חשוב? (לא חשוב.) אם כן, מה ההסבר לכך שהוא לא חשוב? אם האופן לא חשוב, מה כן חשוב? (התנהגות טובה כלפי חוץ לא מייצגת את הנהגת האמת.) (מה שכולם חושבים לא חשוב. העיקר הוא השאלות אם הנהגנו את האמת ואם אנחנו אוהבים את אלוהים.) (מפלתם של צוררי המשיח ומנהיגי השקר עוזרת לנו להבין שהתנהגות כלפי חוץ היא לא הדבר החשוב ביותר. כלפי חוץ, נדמה שהם ויתרו על דברים רבים, ושהם מוכנים לשלם את המחיר, אך לאחר ניתוח המצב, אנחנו יכולים לראות שלבם פשוט לא ירא את אלוהים. הם מתנגדים לאלוהים מכל בחינה. הם תמיד ניצבים לצד השטן ברגעים המכריעים ומפריעים לעבודתו של אלוהים. לפיכך, השיקולים העיקריים הם השקפותינו והשאלה באיזה צד נתייצב בבוא העת.) כולכם מדברים יפה, ונדמה שאתם כבר מבינים באופן בסיסי את הנהגת האמת, את כוונותיו של אלוהים ואת דרישות אלוהים מהאדם, ושיש לכם רף לדברים האלה. יכולתכם לדבר כך מרגשת מאוד. על אף שיש מילים לא נאותות פה ושם, הצהרותיהם כבר קרובות להסבר הממשי. זוהי הוכחה שפיתחתם הבנה אמיתית משלכם לגבי בני האדם, האירועים והאובייקטים סביבכם, לגבי כל הדברים שאלוהים הסדיר בסביבתכם ולגבי כל הדברים שאתם רואים. ההבנה הזו מתקרבת לאמת. על אף שדבריכם לא מקיפים את הכל לגמרי, ושכמה מילים אינן נאותות, הבנתכם כבר מתקרבת למציאות של האמת. כשאני שומע אתכם מדברים כך, אני מרגיש טוב.

אמונותיהם של בני האדם לא מהוות תחליף לאמת

ישנם כאלה שיכולים לעמוד במצוקה – הם יכולים לשלם את המחיר, התנהגותם כלפי חוץ טובה מאוד, הם זוכים לכבוד רב והם מושא להערצה. מה אתם חושבים? האם אפשר לראות בהתנהגות כזו כלפי חוץ הנהגת האמת? האם אפשר לומר שאדם כזה עומד בכוונותיו של אלוהים? מדוע בני האדם רואים אדם כזה וחושבים פעם אחר פעם שהוא מְרַצה את אלוהים, שהוא צועד בנתיב של הנהגת האמת ושהוא צועד בדרכו של אלוהים? מדוע יש בני אדם שחושבים כך? יש לכך רק הסבר אחד. ומהו ההסבר? ההסבר הוא שבני אדם רבים מאוד לא מצליחים להבין לאשורן שאלות כגון: מה פירוש הדבר להנהיג את האמת? מה פירוש הדבר לרצות את אלוהים? מה פירוש הדבר להחזיק באמת במציאות של האמת? לכן יש כאלה שלרוב הולכים שולל אחרי אנשים שכלפי חוץ נראים רוחניים, נראים אציליים, נראים בעלי צלמים נעלים. באשר לבני האדם שיכולים לדבר על מכתבים ודוקטרינות, ואשר דבריהם ומעשיהם נראים ראויים להערצה, מעריציהם מעולם לא הסתכלו במהות מעשיהם, בעקרונות של פעולותיהם ובמטרותיהם. והם מעולם לא שקלו אם בני האדם האלה באמת נשמעים לאלוהים ואם הם באמת יראים את אלוהים וסרים מרע. הם מעולם לא פענחו את מהות אנושיותם של בני האדם האלה. במקום זאת, מהשלב הראשון של ההיכרות איתם, הם מתחילים אט אט להעריץ את בני האדם האלה ולהוקיר את בני האדם האלה, ובסופו של דבר בני האדם האלה הופכים לאלילים שלהם. יתרה מזאת, בדעתם של בני אדם מסוימים, האלילים שהם עובדים, שהם מאמינים שיכולים לנטוש את משפחתם ועבודתם, ולשלם את המחיר על פני השטח – האלילים האלה הם אלה שבאמת מְרַצים את אלוהים, אלה שבאמת מקבלים סוף טוב ויעד טוב. בדעתם, האלילים האלה הם בני האדם שאלוהים משבח. מה גורם לבני האדם למחשבה כזו? מהי מהותו של העניין הזה? מהן ההשלכות שיכולות להיות לו? בואו נדון ראשית במהותו.

הנושאים האלה שנוגעים להשקפותיהם של בני אדם, לנוהג של בני אדם, לשאלה אילו עקרונות בוחרים בני אדם להנהיג ולשאלה מה כולם בדרך כלל מדגישים, אינם קשורים כלל באופן מהותי לדרישותיו של אלוהים מהאנושות. ללא קשר לשאלה אם בני האדם מתמקדים בעניינים רדודים או בעניינים עמוקים, במכתבים ודוקטרינות או במציאות, בני האדם לא דבקים בדברים שעליהם לדבוק בהם יותר מכל, והם לא יודעים את הדברים שעליהם לדעת יותר מכל. הסיבה לכך היא שבני האדם לא אוהבים את האמת כלל. לפיכך, בני האדם לא מוכנים להקדיש זמן ומאמץ למציאת עקרונות בדבר האל ולהנהיג אותם. במקום זאת, הם מעדיפים להשתמש בקיצורי דרך, והם מסכמים את מה שהם מבינים ויודעים שהוא נוהג טוב והתנהגות טובה. לאחר מכן, הסיכום הזה הופך למטרה האישית של עיסוקם ולאמת שלפיה הם נוהגים. התוצאה הישירה היא שבני האדם משתמשים בהתנהגות אנושית טובה כתחליף להנהגת האמת. התנהגות זו גם ממלאת את רצונם של בני האדם להתרפס בפני אלוהים. כך בני האדם משיגים אמצעי להתמודדות עם האמת ולהתווכחות והתפלמסות עם אלוהים. במקביל לכך, בני האדם גם שמים את אלוהים בצד בחוסר אכפתיות ומחליפים את אלוהים באליל לבם. יש רק סיבה אחת בלבד שגורמת לבני האדם לפעול באופן כה נבער ולהחזיק בהשקפות כה נבערות או בהשקפות ונוהגים כה חד-צדדיים, והיום אספר לכם עליה. הסיבה היא שעל אף שבני האדם הם חסידי האל, ושהם מתפללים אליו מדי יום וקוראים את דבר האל מדי יום, הם לא מבינים באמת את כוונותיו של אלוהים. זה שורש הבעיה. אם אדם מבין את לבו של אלוהים, מבין מה אלוהים אוהב, מה אלוהים מתעב, מה אלוהים רוצה, מה אלוהים דוחה, איזה סוג אדם אלוהים אוהב, איזה סוג אדם אלוהים לא אוהב, איזה רף יש לאלוהים בדרישותיו מהאדם ואיזו גישה אלוהים נוקט בהפיכת האדם למושלם, האם האדם הזה יכול להחזיק ברעיונות אישיים משל עצמו? האם הוא יכול פשוט לעבוד אדם אחר? האם אדם רגיל יכול להפוך לאליל שלו? אם אדם מבין את כוונותיו של אלוהים, השקפתו קצת יותר רציונלית. הוא לא יעבוד אדם מושחת באופן שרירותי, ובצעידתו בנתיב של הנהגת האמת, הוא לא יאמין שאימוץ שרירותי של כמה כללים או עקרונות פשוטים שווה ערך להנהגת האמת.

יש דעות רבות בנוגע לרף שאלוהים קובע לפיו את סופו של האדם

בואו נחזור לנושא הזה בהמשך ונמשיך כעת בדיון בדבר הסוף.

מכיוון שכל אדם חושב על סופו, האם אתם יודעים כיצד אלוהים קובע את הסוף הזה? כיצד אלוהים מכריע מה יהיה סופו של אדם מסוים? ובאיזה רף הוא משתמש כדי להכריע מה יהיו סופו של אותו אדם? ולפני שאלוהים הכריע מה יהיו סופו של אותו אדם, מה הוא עושה כדי לחשוף את הסוף הזה? האם מישהו יודע? כפי שאמרתי זה עתה, ישנם כאלה שכבר העמיקו בדבר האל לפני זמן רב. בני האדם האלה מחפשים רמזים על סופה של האנושות, על הקטגוריות שסוף זה מתחלק אליהן ועל הסופים השונים הצפויים לבני אדם מסוגים שונים. הם גם רוצים לדעת כיצד דבר האל קובע את סופו של האדם, את הרף שאלוהים מציב ואת האופן שבו הוא קובע את סופו של האדם. אולם בסופו של דבר, בני האדם האלה לעולם לא מצליחים למצוא דבר. למען האמת, מעט מאוד נאמר בנושא הזה בדבר האל. מדוע? כל עוד סופו של האדם עוד לא התגלה, אלוהים לא רוצה לספר לאיש מה יקרה בסוף, והוא לא רוצה ליידע איש מראש על יעדו. הסיבה לכך היא שאם אלוהים היה מגלה את הדברים האלה, הדבר לא היה מועיל לאדם כלל. כרגע אני רק רוצה לספר לכם על האופן שבו אלוהים קובע את סופו של האדם, על העקרונות שהוא נוקט בעבודה של קביעת סופו של האדם וכדי להביא סוף זה לכדי ביטוי, וכן על הרף שהוא משתמש בו כדי לקבוע אם כל אדם יכול לשרוד. זה מה שמעסיק אתכם יותר מכל, הלא כן? אם כן, כיצד בני האדם תופסים את האופן שבו אלוהים קובע את סופו של האדם? דיברתם מעט על הנושא הזה לפני רגע. כמה מכם אמרו שזו שאלה של מילוי חובתו בנאמנות והוצאת כספים למען אלוהים; אחרים אמרו שזו שאלה של ציות לאלוהים וריצוי האל; אחרים אמרו שזו שאלה של להיות תחת רחמיו של אלוהים; אחרים אמרו שזו שאלה של קיום חיים צנועים... כשאתם מנהיגים את האמיתות האלה, כשאתם מנהיגים את עקרונות הדמיון שלכם, האם אתם יודעים מה אלוהים חושב? האם חשבתם אם תעמדו בכוונותיו של אלוהים אם תמשיכו כך? האם חשבתם אם מעשיכם עומדים ברף של אלוהים? האם חשבתם אם הם תואמים לדרישותיו של אלוהים? אני סבור שרוב בני האדם לא מהרהרים בכך. הם רק מיישמים באופן מכאני חלק מדבר האל, או חלק מהדרישות או הרף של בני אדם רוחניים מסוימים שהם מעריצים, ומאלצים את עצמם לעשות דבר כזה או אחר. הם מאמינים שזו הדרך הנכונה ולכן הם ממשיכים לדבוק בה ולצעוד בה ללא התחשבות במה שייקרה בסוף. יש כאלה שחושבים: "האמנתי כבר שנים רבות. תמיד נהגתי כך. תחושתי היא שמעולם לא ריציתי את אלוהים. תחושתי גם שהרווחתי מכך הרבה מאוד. זאת משום שהבנתי אמיתות רבות מהלך התקופה הזו והבנתי דברים רבים שלא הבנתי בעבר. בפרט, רבים מהרעיונות וההשקפות השתנו, ערכי חיי השתנו מאוד ופיתחתי הבנה טובה למדי של העולם הזה." אנשים כאלה סבורים שזהו יבול, ושזו התוצאה הסופית של עבודתו של אלוהים למען האדם. לדעתכם, לנוכח רף זה ועם כל הנוהגים שלכם, האם אתם עומדים בכוונותיו של אלוהים? יש כאלה שיאמרו בביטחון מוחלט: "כמובן! אנחנו נוהגים על פי דבר האל. אנחנו נוהגים על פי מה שהאח הטיף ושיתף. אנחנו תמיד ממלאים את חובתנו, אנחנו תמיד חסידים של אלוהים ומעולם לא עזבנו את אלוהים. לפיכך, אנחנו יכולים לומר בביטחון גמור שאנחנו מְרַצים את אלוהים. גם אם אנחנו לא מבינים באמת את כוונותיו של אלוהים, וגם אם אנחנו לא מבינים באמת את דבר האל, תמיד צעדנו בנתיב הניסיון להיות תואמים לאלוהים. אם נפעל נכונה וננהג נכונה, התוצאה תהיה נכונה." מה אתם חושבים על ההשקפה הזו? האם היא נכונה? ייתכן שחלקכם אומרים: "מעולם לא חשבתי על הדברים האלה. מחשבתי היא רק שאם אמשיך למלא את חובתי ולפעול על פי הדרישות של דבר האל, אוכל לשרוד. מעולם לא חשבתי על השאלה אם באפשרותי לְרַצות את לבו של אלוהים, ומעולם לא חשבתי על השאלה אם באפשרותי לעמוד ברף שהוא מציב. מכיוון שאלוהים מעולם לא סיפר לי מה דרישותיו ולא סיפק לי כלל דרישות ברורות, לדעתי שכל עוד אמשיך בדרכי, אלוהים יהיה מרוצה ממני ולא יהיו לו דרישות נוספות ממני." האם הסברות האלה נכונות? בעיניי, ההנהגה הזו, החשיבה הזו וההשקפות האלה כולם כרוכות בגחמות ובמעט עיוורון. כשאני אומר זאת, אולי יש ביניכם כאלה שמרגישים ייאוש מסוים: "עיוורון? אם זהו 'עיוורון', תקוותנו לישועה ותקוותנו להישרדות קטנות מאוד ומאוד לא ודאיות, הלא כן? הניסוח הזה שלך שקול לשפיכת מים קרים עלינו, הלא כן?" ללא קשר לאמונתכם, דבריי ומעשיי לא נועדו לגרום לכם להרגיש שאני שופך עליכם מים קרים. הם דווקא נועדו לעזור לכם להבין טוב יותר את כוונותיו של אלוהים ולתפוס טוב יותר את הדברים שאלוהים חושב, את הדברים שאלוהים רוצה להשיג, את סוג האדם שאלוהים אוהב, את הדברים שאלוהים מתעב, את הדברים שאלוהים בז להם, את סוג האדם שאלוהים רוצה לזכות בו ואת סוג האדם שאלוהים דוחה בשאט נפש. הם נועדו לספק לכם בהירות במחשבתכם, לעזור לכם לדעת בבירור כמה המעשים והמחשבות של כל אחד מכם סטו מהרף שאלוהים מציב. האם הכרחי לדון בנושאים האלה? משום שאני יודע שאתם מאמינים מזה זמן רב, ושהקשבתם להטפות רבות כל כך, אני גם יודע שאלה בדיוק הדברים שהכי חסרים לכם. ייתכן שרשמתם במחברת שלכם את כל האמיתות, וייתכן שרשמתם בדעתכם ובלבכם את הדברים שאתם סבורים באופן אישי שהם החשובים ביותר. תכננו להשתמש בדברים האלה בנוהגכם, כדי לְרַצות את אלוהים; השתמשו בהם כשעולה הצורך; השתמשו בהם כדי לעבור את התקופות הקשות בהמשך הדרך; או פשוט תנו לאמיתות האלה ללוות אתכם כשאתם חיים את חייכם. מבחינתי, כל עוד אתם נוהגים, לא חשוב איך אתם נוהגים. אם כן, מהו הדבר החשוב ביותר? הדבר החשוב ביותר הוא שכאשר אתם נוהגים, לבכם יודע בוודאות מוחלטת אם כל מעשה ומעשה שלכם הוא מה שאלוהים רוצה; אם המעשים שלכם, המחשבות שלכם והתוצאה של המטרה בלבכם עומדים בכוונותיו של אלוהים ועונים לדרישותיו של אלוהים, ואם אלוהים מאשר אותם. אלה הדברים החשובים.

00:00
00:00

0תוצאת(תוצאות) חיפוש