אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

האופן שבו אלוהים קובע את סופו של האדם והרף שבאמצעותו הוא קובע את סופו של האדם

לפני שתפתחו השקפות ומסקנות משלכם, עליכם להבין קודם כל איזה יחס אלוהים נוקט כלפיכם ומה אלוהים חושב, ואז להחליט אם המחשבות שלכם נכונות. אלוהים מעולם לא השתמש ביחידות זמן לקביעת סופו של מישהו, והוא מעולם לא השתמש בכמות הסבל שמישהו עבר כדי לקבוע את סופו. אם כן, במה אלוהים משתמש כרף לקביעת סופו של האדם? השימוש ביחידות זמן לקביעת סופו של מישהו הוא הדבר שמתיישב ביותר עם תפיסותיהם של בני האדם. ויש גם בני אדם שאנחנו נתקלים בהם לעתים קרובות, אשר בנקודה מסוימת הקדישו הרבה, השקיעו הרבה, שילמו מחיר כבד וסבלו סבל רב. אלה בני אדם שאלוהים יושיע, על פי השקפתכם. כל מה שבני האדם האלה מדגימים וכל מה שהם מביאים לידי ביטוי מתאים בדיוק לאופן שבו האנושות תופסת את הרף שעל פיו אלוהים קובע את סופו של האדם. בלי קשר לתפיסותיכם, לא אמנה כאן את הדוגמאות האלה בזו אחר זו. באופן כללי, כל עוד זהו לא הרף שאלוהים משתמש בו, הוא נובע מדמיונו של האדם והוא אינו אלא תפיסה של האדם. מה ההשלכות של ההתעקשות העיוורת על התפיסות והדמיונות שלכם? מן הסתם, ההשלכה האפשרית היחידה היא שאלוהים ידחה אתכם. זאת משום שאתם תמיד מתרברבים בהסמכות שלכם בפני אלוהים, מתחרים באלוהים וחולקים על אלוהים, ואתם לא באמת מנסים להבין את מחשבתו של אלוהים,כמו כן אתם לא מנסים להבין את כוונותיו של אלוהים ואת יחסו של אלוהים כלפי האנושות. המשך ההתנהלות הזו פירושו לכבד את עצמכם מעל הכל ולא לכבד את אלוהים. אתם מאמינים בעצמכם ולא מאמינים באלוהים. אלוהים לא רוצה בני אדם כאלה, ואלוהים לא יושיע בני אדם כאלה. אם תוכלו להרפות מההשקפות האלה ואז לתקן את ההשקפות המוטעות האלה מהעבר ולהתקדם על פי דרישותיו של אלוהים; להתחיל להנהיג את הדרך של יראת אל והישמרות מרע מכאן ואילך; להצליח לכבד את אלוהים כגדול מכל בחינה; לא להשתמש בגחמות, ההשקפות או האמונות האישיות שלכם כדי להגדיר את עצמכם ואת אלוהים – אם במקום זאת, תחפשו את כוונותיו של אלוהים בכל תחום, הרי שתוכלו לפענח ולהבין את יחסו של אלוהים לאנושות ולהשתמש ברף של אלוהים כדי לְרַצות את אלוהים. זה יהיה נפלא! פירוש הדבר יהיה שאתם עומדים לעלות על הדרך של יראת אל והישמרות מרע.

מכיוון שאלוהים לא משתמש באופן שבו בני האדם חושבים כך או אחרת או ברעיונות וההשקפות שלהם כרף לקביעת סופו של האדם, באיזה רף הוא משתמש? אלוהים משתמש בניסיונות כדי לקבוע את סופו של האדם. ישנם שני רפים לשימוש בניסיונות כדי לקבוע את סופו של האדם: הראשון הוא מספר הניסיונות שהאדם מועמד בהם, והשני הוא האופן שבו האדם עובר את הניסיון. שני המדדים האלה הם אלה שקובעים את סופו של האדם. עכשיו נעמיק בשני הרפים האלה.

קודם כל, כשאלוהים מעמיד אתכם בניסיון (שימו לב: ייתכן שבעיניכם זהו ניסיון קטן שאינו ראוי לציון), אלוהים גורם לכם להיות מודעים בבירור לכך שיד אלוהים בדבר וכי אלוהים ארגן לכם את הנסיבות האלה. כששיעור קומתכם עדיין לא בשל, אלוהים מארגן לכם ניסיונות כדי לבחון אתכם. הניסיונות האלה יתאמו לשיעור קומתכם, למה שאתם מסוגלים להבין ולמה שאתם מסוגלים לעמוד בו. איזה חלק מכם הניסיונות האלה בוחנים? הם בוחנים את יחסכם כלפי אלוהים. האם היחס הזה חשובה מאוד? מובן שהיא חשובה! יתרה מכך, היא חשובה במיוחד! משום שהיחס הזו של האדם הוא התוצאה שאלוהים רוצה, הוא הדבר החשוב ביותר בעיני אלוהים. אם לא כן, אלוהים לא היה משקיע את מאמציו על בני האדם בעבודה כזו. אלוהים רוצה לבדוק מה היחס שלכם כלפיו באמצעות הניסיונות האלה. הוא רוצה לבדוק אם אתם בדרך הנכונה. הוא רוצה לבדוק אם אתם יראים את אלוהים וסרים מרע. לפיכך, בלי קשר לשאלה כמה אתם מבינים את האמת באותו רגע, בכל זאת תועמדו בניסיונו של אלוהים, וכל הבנתכם את האמת תגדל כהוא זה, אלוהים ימשיך לארגן לכם ניסיונות מתאימים. כשאלוהים מעמיד אתכם בניסיון נוסף, הוא רוצה לבדוק אם בהשקפות ובדעות שלכם וביחס שלכם לאלוהים חלה התפתחות מאז הניסיון הקודם. יש כאלה שאומרים: "מדוע אלוהים תמיד רוצה לבדוק את היחס של בני האדם? האם אלוהים לא ראה את האופן שבו הם מנהיגים את האמת? מדוע הוא בכל זאת רוצה לבדוק את היחס של בני האדם?" אלה דברי הבל! מכיוון שאלוהים פועל כך, הרי שכוונותיו של אלוהים טמונות בפעולה הזו. אלוהים תמיד מתבונן בבני האדם מהצד שלהם – הוא משקיף על כל מילה ומעשה שלהם, בכל פעולה ותנועה שלהם, ואפילו בכל מחשבה ורעיון שלהם. כל דבר שקורה לבני האדם, מעשיהם הטובים, החסרונות שלהם, החטאים שלהם ואפילו התמרדותם ובגידתם – אלוהים יתעד את כל הדברים האלה כרעיות לקביעת סופם. ככל שעבודתו של אלוהים הולכת ונבנית, אתם שומעים יותר ויותר אמת, אתם מקבלים יותר ויותר דברים חיוביים, מידע חיובי ואת מציאות האמת. במהלך התהליך הזה, הדרישות שאלוהים מציב לכם גם יתגברו. במקביל לכך, אלוהים יארגן עבורכם ניסיונות יותר כבדי משקל. מטרתו היא לבדוק אם יחסכם לאלוהים הבשילה עם הזמן. כמובן, במשך הזמן הזה, ההשקפה שאלוהים דורש מכם תואמת לאופן שבו אתם מבינים את מציאות האמת.

ככל ששיעור קומתכם גדל בהדרגה, הרף שאלוהים מציב לך עולה גם הוא בהדרגה. כשאתם בוסריים, אלוהים מציב לכם רף נמוך מאוד. כששיעור קומתכם מעט גבוה יותר, אלוהים מעלה את הרף במקצת. אולם מה אלוהים יעשה לאחר שתבינו את כל האמת? אלוהים יעמיד אתכם בניסיונות גדולים אף יותר. במהלך הניסיונות האלה, מה שאלוהים רוצה להשיג ומה שאלוהים רוצה לראות הוא שאתם מכירים יותר טוב את אלוהים ויראים יותר את אלוהים. בשלב הזה, הדרישות שאלוהים מציב לכם גדלות והופכות ל"קשוחות" יותר מאשר הן היו כששיעור קומתכם היה פחות בשל (שימו לב: בני האדם רואים בהן "קשוחות", אך למעשה, אלוהים רואה בהן דרישות סבירות). כשאלוהים מעמיד בני אדם בניסיונות, איזו מציאות אלוהים רוצה ליצור? אלוהים תמיד דורש שבני האדם יתנו לו את לבם. יש כאלה שיאמרו: "איך עושים את זה? אני ממלא את חובתי. נטשתי את ביתי ואת פרנסתי. אני משקיע למען אלוהים. האם אלה לא דוגמאות לכך שאני נותן את לבי לאלוהים? באיזה עוד אופן אני יכול לתת את לבי לאלוהים? האם ייתכן שאלה לא דוגמאות לכך שאני נותן את לבי לאלוהים? מהי הדרישה הספציפית של אלוהים?" הדרישה הזו פשוטה מאוד. למעשה, יש כמה בני אדם שכבר נתנו את לבם לאלוהים במידות שונות בשלבים שונים של הניסיונות שהם עברו. אולם הרוב המכריע של בני האדם מעולם לא נתנו את לבם לאלוהים. כשאלוהים מעמיד אתכם בניסיון, אלוהים רואה אם לבך שייך לאלוהים, לבשר והדם או לשטן. כשאלוהים מעמיד אתכם בניסיון, אלוהים רואה אם אתם מנוגדים לאלוהים או אם אתם מחזיקים עמדה התואמת אותו, והוא רואה אם לבכם נמצא בצד שלו. כשאתם בוסריים ואתם מועמדים בניסיונות, תחושת הביטחון שלכם נמוכה מאוד ואתם לא יודעים בדיוק מה אתם צריכים לעשות כדי לעמוד בכוונותיו של אלוהים, משום שאתם מבינים את האמת באופן מוגבל בלבד. אף על פי כן, אתם עדיין יכולים להתפלל לאלוהים באמת ובכנות, להיות מוכנים לתת את לבכם לאלוהים, להכיר בריבונותו של אלוהים ולהיות מוכנים להקריב לאלוהים את הדברים היקרים לכם מכל. זו המשמעות של נתינת לבכם לאלוהים. ככל שתאזינו ליותר ויותר הטפות, ותבינו את האמת יותר ויותר, שיעור קומתכם יבשיל בהדרגה גם הוא. הרף שאלוהים מציב לכם בשלב הזה הוא לא אותו רף שהוא הציב כשהייתם בוסריים יותר – הוא מציב לכם רף גבוה יותר מאשר בעבר. כשהאדם נותן את לבו לאלוהים בהדרגה, לבו הולך ומתקרב לאלוהים. כשהאדם יכול באמת להתקרב לאלוהים, לבו ירא את אלוהים יותר ויותר. אלוהים רוצה לבבות כאלה.

כשאלוהים רוצה לזכות בלבו של אדם מסוים, הוא מעמיד אותו באינספור ניסיונות. במהלך הניסיונות האלה, אם אלוהים לא זוכה בלבו של האדם הזה, הוא גם לא מזהה אף יחס אצל האדם הזה. פירוש הדבר הוא שאלוהים לא רואה שהאדם הזה מתנהל או מתנהג באופן שירא את אלוהים, ושאלוהים לא מוצא באדם הזה יחס ונחישות של הישמרות מרע. אם זה המצב, לאחר אינספור ניסיונות, סבלנותו של אלוהים כלפי האדם הזה תפוג, והוא לא יהיה סובלני כלפי האדם הזה יותר. הוא כבר לא יעמיד את האדם הזה בניסיונות, והוא כבר לא יעבוד עליו. אם כן, מה יהיה סופו של האדם הזה במקרה כזה? פירוש הדבר הוא שלא יהיה לו סוף. ייתכן שהאדם הזה לא עשה שום מעשה רע. ייתכן גם שהאדם הזה לא עשה שום מעשה שהפריע או הפר את הסדר. ייתכן גם שהוא לא התנגד לאלוהים בגלוי. עם זאת, לבו של האדם הזה נסתר מפני אלוהים. מעולם לא היה לו יחס והשקפה ברורות כלפי אלוהים, ואלוהים לא יכול לראות בבירור שהאדם הזה נתן לו את לבו, והוא לא יכול לראות בבירור שהאדם הזה שואף לירוא את אלוהים ולסור מרע. כבר אין לאלוהים סבלנות לבני האדם האלה, הוא כבר לא ישלם שום מחיר עבורם, הוא כבר לא יפגין רחמים כלפיהם והוא כבר לא יעבוד עליהם. חייה של אמונתו של האדם הזה באלוהים כבר נגמרו. זאת משום שאלוהים לא השיג את התוצאה שהוא רוצה בכל הניסיונות הרבים שהוא העמיד בהם את האדם הזה. לפיכך, ישנם מספר בני אדם שמעולם לא ראיתי בהם את הנאורות וההארה של רוח הקודש. איך אפשר לראות זאת? אדם כזה אולי מאמין באלוהים מזה שנים רבות, ועל פני השטח הוא היה פעיל מאוד. הוא קרא ספרים רבים, עסק בעניינים רבים, רשם רשימות רבות והתמחה במכתבים רבים ודוקטרינות רבות. עם זאת, לעולם לא ניכרות באדם הזה צמיחה נראית לעין או השקפה נראית לעין על אלוהים, ולא ניכר בו יחס ברור. כלומר, אי-אפשר לראות את לבו של האדם הזה. לבו תמיד סגור, לבו תמיד נעול – הוא נעול בפני אלוהים, ולכן אלוהים לא ראה את לבו האמיתי של האדם הזה, הוא לא ראה את יראת האל האמיתית של האדם הזה, ויתרה מזאת, הוא מעולם לא ראה את האדם הזה צועד בדרכו של אלוהים. אם אלוהים לא זכה באדם כזה עד כה, האם הוא יוכל לזכות בו בעתיד? לא! האם אלוהים ימשיך לנסות להשיג דברים שלא ניתן להשיג? לא! אם כן, מהו יחסו הנוכחי של אלוהים לבני האדם האלה? (הוא דוחה אותם. הוא לא מתייחס אליהם.) הוא לא מתייחס אליהם! אלוהים לא מתייחס לאדם כזה. הוא דוחה אותו. אתם שיננתים את המילים האלה מהר מאוד ובדיוק רב. נראה שהבנתם את מה ששמעתם!

ישנם בני אדם מסוימים שכשהם הופכים לחסידים של אלוהים לראשונה, הם בוסריים ובורים – הם לא מבינים את כוונותיו של אלוהים, והם לא יודעים מה פירוש הדבר להאמין באלוהים. לכן הם מאמצים דרך מלאכותית ושגויה להאמין באלוהים ולהיות חסידים של אלוהים. כשאדם כזה מועמד בניסיון, הוא לא מודע לכל, והוא לא מרגיש את ההכוונה והנאורות של אלוהים. הם לא יודעים מה פירוש הדבר לתת את לבם לאלוהים ומה פירוש הדבר לעמוד איתן בניסיון. אלוהים ייתן לאדם כזה זמן מוגבל, ובמשך הזמן הזה, הוא ייתן לו להבין מהו ניסיונו של אלוהים ומה כוונותיו של אלוהים. לאחר מכן, האדם הזה צריך להפגין את השקפתו. אלוהים עדיין ממתין לבני האדם המצויים בשלב הזה. ומה לגבי בני האדם שהשקפותיהם עדיין נדות הלוך ושוב, שרוצים לתת לאלוהים את לבם אך עדיין לא גמרו בדעתם לעשות זאת, שמתחמקים ורוצים לוותר כשהם עומדים בניסיונות גדולים, על אף שהם הנהיגו כמה אמיתות בסיסיות? מה יחסו של אלוהים לבני האדם האלה? עדיין יש לאלוהים מעט ציפיות מבני האדם האלה. התוצאה תלויה ביחסם ובביצועיהם. כיצד אלוהים מגיב אם בני האדם לא פועלים להתקדם? הוא מוותר. זאת משום שלפני שאלוהים מוותר עליכם, אתם כבר ויתרתם על עצמכם. לפיכך, אתם לא יכולים להאשים את אלוהים, נכון? האם זה הוגן? (זה הוגן.)

שאלה מעשית מעלה דברים שונים שמביכים את בני האדם

יש עוד סוג של בן אדם, שסופו הוא המצער ביותר. אלה הם בני האדם שאני הכי פחות נהנה לדבר עליהם. סופו של אדם כזה לא מצער משום שאלוהים מעניש אותו, או משום שהדרישות שאלוהים מציב לו הן קשוחות ושיש לו סוף מצער. במקום זאת, זהו סוף מצער משום שבני האדם האלה מביאים אותו על עצמם, כפי שנאמר לרוב: הם כורים לעצמם קבר. איזה סוג של בן אדם הוא זה? האדם לא צועד בדרך הנכונה, וסופו מתגלה מראש. אלוהים רואה באדם כזה את מטרת התיעוב המרכזית שלו. כפי שבני האדם אומרים, בני האדם האלה הם המצערים ביותר. אדם כזה הוא נלהב מאוד כשהוא מתחיל להיות חסיד של אלוהים. הוא משלם מחירים רבים. יש לו דעה טובה על ההשקפה המתבטאת בעבודתו של אלוהים. הוא מלא בדמיונות על העתיד שלו. הוא בוטח באלוהים במיוחד ומאמין שאלוהים יכול להשלים את האדם ולהביא את האדם ליעד רב-כבוד. אולם, מסיבה כלשהי, לאחר מכן, האדם הזה בורח במהלך עבודתו של אלוהים. מה פירוש הדבר שהאדם הזה בורח? פירוש הדבר שהוא נעלם מבלי לומר שלום, מבלי להשמיע קול. הוא עוזב מבלי לומר מילה. על אף שאדם כזה טוען שהוא מאמין באלוהים, הוא לעולם לא מכה שורש בנתיב האמונה באלוהים. לפיכך, גם אם הוא האמין זמן רב, הוא בכל זאת מפנה עורף לאלוהים. יש כאלה שעוזבים כדי להיכנס לעולם העסקים, יש כאלה שעוזבים כדי לחיות את חייהם, יש כאלה שעוזבים כדי להתעשר, יש כאלה שעוזבים כדי להתחתן, להוליד ילד... בין בני האדם שעוזבים, יש כאלה שמצפונם מתעורר והם רוצים לחזור, ואילו אחרים מתקשים לשרוד ונודדים בעולם שנים על גבי שנים. הנוודים האלה חוו סבל רב, והם מאמינים שהחיים בעולם כואבים מדי, ושהם לא יכולים להתנתק מאלוהים. הם רוצים לחזור לבית האל כדי לקבל נחמה, שלווה ושמחה, וממשיכים להאמין באלוהים כדי להימלט מאסון, או כדי להינצל ולזכות ביעד יפהפה. זאת משום שבני האדם האלה מאמינים שאהבתו של אלוהים לא יודעת גבול, שחסדו של אלוהים בלתי נדלה ושאי אפשר להשתמש בו עד תום. הם מאמינים שאלוהים צריך לסלוח ולהיות סובלני כלפי בני האדם, ללא קשר למעשיהם בעבר. בני האדם האלה אומרים שהם רוצים לחזור ולמלא את חובתם. יש כאלה שאפילו תורמים חלק מרכושם לכנסייה, בתקווה שזו הדרך לשוב לבית האל. מהו יחסו של אלוהים כלפי אדם כזה? כיצד צריך אלוהים לקבוע את סופו? אתם מוזמנים להתבטא. (חשבתי שאלוהים יקבל אדם כזה, אבל אחרי מה ששמעתי עכשיו, אולי האדם הזה לא יתקבל שוב.) ומהו ההסבר שלך לכך? (אדם כזה מתייצב בפני אלוהים כדי שסופו לא יהיה מוות. הוא לא בא כתוצאה מכנות אמיתית. במקום זאת, משום שהוא יודע שעבודתו של אלוהים קרובה לסיום, הוא בא במחשבה השגויה שהוא יקבל ברכות.) לדבריך, האדם הזה לא מאמין באלוהים בכנות, ולכן אלוהים לא יכול לקבל אותו? זו כוונתך? (כן.) (אני הבנתי שאדם כזה הוא אופורטוניסט, ושהוא לא מאמין באלוהים בכנות.) הוא לא מאמין באלוהים באמת – הוא אופורטוניסט. יפה אמרת! האופורטוניסטים האלה הם בני האדם מהסוג שכולם שונאים. הם פשוט זורמים עם הזרם, והם לא ינקפו אצבע אלא אם יצא להם מזה משהו. מובן שהם בזויים! האם יש לעוד אח או אחות דעה? (אלוהים לא יקבל אותם עוד משום שעבודתו של אלוהים עומדת להסתיים וזה הזמן שבו נקבע סופם של בני האדם. זה הזמן שבו בני האדם האלה רוצים לחזור. הם לא חוזרים משום שהם רוצים לעסוק באמת – הם רוצים לחזור משום שהם רואים שמתרחשים אסונות, או שהם מושפעים מגורמים חיצוניים. אילו באמת היה להם לב השואף לאמת, הם מעולם לא היו בורחים באמצע הדרך.) האם יש עוד דעות? (הם לא יתקבלו. אלוהים באמת נתן להם הזדמנויות, אבל היחס שלהם כלפי אלוהים היה תמיד התעלמות גמורה. בלי קשר לכוונותיו של האדם הזה, אפילו אם הוא באמת רוצה לכפר על חטאיו, אלוהים בכל זאת לא יקבל אותו. זאת משום שאלוהים כבר נתן לו הם הרבה הזדמנויות, אך הוא כבר הפגין את היחס שלו: הוא רצה לעזוב את אלוהים. לפיכך, כשהוא חוזר עכשיו, אלוהים לא יקבל אותו.) (אני גם מסכים שאלוהים לא יקבל אדם כזה, מפני שאם אדם ראה את הדרך האמיתית, חווה את עבודתו של אלוהים במשך זמן כה רב, והוא עדיין יכול לחזור לעולם, לחזור לידיו של השטן, זוהי הבגידה הכי גדולה באלוהים. על אף העובדה שמהותו של אלוהים היא רחמים ואהבה, הדבר תלוי בסוג האדם שהיא מופנית אליו. אם האדם הזה מתייצב בפני אלוהים בחיפוש אחר נחמה, כדי לשים את מבטחו במשהו, הרי שהוא פשוט לא מסוג בני האדם שמאמינים באלוהים בכנות, ורחמיו של אלוהים כלפיו יהיו מוגבלים בלבד.) מהותו של אלוהים היא רחמים, אז מדוע הוא לא מעניק לאדם כזה קצת יותר רחמים? עם קצת רחמים, האם הוא לא יקבל הזדמנות? בעבר, נאמר לרוב: "אלוהים רוצה להושיע כל אדם ואדם, והוא לא רוצה שאף אדם יאבד. אם יש לאלוהים מאה כבשים ואבד אחד מהם, הוא יעזוב את התשעים ותשעה ויחפש את האובד." כיום, האם אלוהים צריך לקבל אדם כזה, לקבל אותו ולתת לו עוד הזדמנות, בזכות אמונתו האמיתית באלוהים? למעשה, זו לא שאלה קשה. היא פשוטה מאוד! אם אתם באמת תופסים את אלוהים ומבינים אותו כראוי, אין צורך בהסברים רבים. גם אין צורך בהשערות רבות, נכון? התשובות שלהם הן בכיוון הנכון, אך עדיין יש פער מסוים בינן לבין אלוהים.

זה עתה, כמה מכם היו בטוחים שאלוהים לא יוכל לקבל אדם כזה. אחרים לא היו כל כך בטוחים, והאמינו שאלוהים אולי יקבל אותו ואולי לא יקבל אותו. זהו יחס מתון יותר. לעומת זאת, היו כאלה שהשקפתם הייתה שהם מקווים שאלוהים יקבל אדם כזה. זהו היחס המעורפל. מי שמחזיק ביחס הוודאי סבור שאלוהים עבד עד כה ושעבודתו הסתיימה, ולכן אלוהים לא צריך לנהוג בבני האדם האלה בסובלנות, ושהוא לא לקבל אותם שוב. מי שמחזיק ביחס המתון סבור שיש לטפל במקרים האלה לגופם: אם לבו של האדם הזה לא יכול להתנתק מאלוהים, ואם הוא עדיין מאמין באלוהים באמת ומחפש את האמת, הרי שאלוהים לא צריך לזכור את חולשותיו וליקוייו בעבר. על אלוהים לסלוח לו, לתת לו עוד הזדמנות, לאפשר לו לחזור לבית האל ולקבל את ישועתו של אלוהים. עם זאת, אם האדם הזה יברח שוב, זה השלב שבו אלוהים לא ירצה את האדם הזה ואי-אפשר יהיה לומר שנעשה לאדם הזה עוול. יש קבוצה נוספת שמקווה שאלוהים יוכל לקבל את האדם הזה. הקבוצה הזו לא יודעת בוודאות אם אלוהים מקבל בני אדם כאלה או לא. אם חברי הקבוצה הזו סבורים שאלוהים צריך לקבל את בני האדם האלה, אך אלוהים לא מקבל אותם, משמע שהשקפתם של חברי הקבוצה הזו לא עולה בקנה אחד עם השקפתו של אלוהים. אם חברי הקבוצה הזו סבורים שאלוהים לא צריך לקבל את בני האדם האלה, אך אלוהים אומר שאהבתו כלפי האדם לא יודעת גבול ושהוא מוכן לתת לאדם הזה עוד הזדמנות, הרי שזו דוגמה לבורות אנושית המוצגת לראווה, הלא כן? כך או כך, לכל אחד מכם יש השקפה משלו. ההשקפות האלה הן ידע במחשבות שלכם. הן גם משקפות את האופן העמוק שבו אתם מבינים את האמת ואת האופן שבו אתם מבינים את כוונותיו של אלוהים. ניסוח טוב, לא? נפלא שיש לכם דעות בעניין הזה! אולם עדיין מרחף סימן שאלה על הדעות שלכם – האם הן נכונות או לא? אתם לא חוששים קצת? "אם כן, מה נכון? אין באפשרותי לראות בבירור, ואין באפשרותי לדעת בדיוק מה אלוהים חושב. אלוהים לא אמר לי כלום. איך אוכל לדעת מה אלוהים חושב? יחסו של אלוהים לאדם הוא אהבה. על פי יחסו של אלוהים בעבר, הוא אמור לקבל את האדם הזה. אך אין לי דרך לדעת בבירור מה יחסו הנוכחי של אלוהים – ביכולתי רק לומר שאולי הוא יקבל את האדם הזה ואולי לא." זה מגוחך, נכון? זה ממש בלבל אתכם. אם אין לכם השקפה נאותה בעניין הזה, מה תעשו כשיבוא אדם כזה לכנסייה שלכם? אם לא תנהלו את העניין כהלכה, אולי תפגעו באלוהים. האין זה נושא מסוכן?

מדוע אני רוצה לשאול אתכם על השקפותיכם בנוגע לנושא שדנתי בו זה עתה? אני רוצה לבחון את השקפותיכם, לבדוק עד כמה אתם מכירים את אלוהים, עד כמה אתם מבינים את כוונותיו של אלוהים ואת יחסו של אלוהים. מה התשובה? התשובה נעוצה בהשקפה שלכם. חלקכם שמרנים מאוד, וחלקכם משתמשים בדמיון כדי לנחש. מה פירוש הדבר "לנחש"? פירוש הדבר הוא שכאשר אין לכם מושג מה אלוהים חושב, אתם ממציאים רעיונות חסרי בסיס על כך שאלוהים אמור לחשוב כך או אחרת. אתם לא באמת יודעים אם הניחוש שלכם נכון או לא, ולכן אתם מבטאים השקפה מעורפלת. מה אתם רואים לנוכח העובדה הזו? כשבני האדם הם חסידים של אלוהים, הם ממעטים להתייחס לכוונותיו של אלוהים וממעטים להבחין במחשבותיו של אלוהים וביחסו לאדם. אתם לא מבינים את מחשבותיו של אלוהים, ולכן כששואלים אתכם שאלות בנוגע לכוונותיו של אלוהים וטבעו של אלוהים, אתם מתבלבלים. אתם לוקים בחוסר ודאות מוחלט, ואתם מנחשים או מהמרים. מה היחס הזה? הוא מוכיח את העובדה הבאה: רוב בני האדם שמאמינים באלוהים מתייחסים אליו כאל אוויר, כאל בלתי מובחן. מדוע אני מנסח זאת כך? משום שבכל פעם שאתם מתמודדים עם עניין מסוים, אתם לא יודעים את כוונותיו של אלוהים. מדוע אתם לא יודעים? אתם לא סתם לא יודעים כרגע. במקום זאת, מהראשית עד התכלית, אתם לא יודעים מה יחסו של אלוהים לעניין הזה. בזמנים האלה שבהם אתם לא רואים ולא יודעים מה יחסו של אלוהים, האם הרהרתם בו? האם חיפשתם אותו? האם תקשרתם אותו? לא! זו הוכחה לעובדה: אין קשר בין אלוהים של אמונתכם ואלוהים האמיתי. אתם, שמאמינים באלוהים, רק מהרהרים ברצון שלכם עצמכם, רק מהרהרים ברצון של מנהיגיכם ורק מהרהרים במשמעות השטחית של דבר האל, הנוגעת לדוקטרינות, אך אתם כלל לא מנסים להכיר ולחפש באמת את רצון האל. כך הדבר, הלא כן? מהותו של העניין הזה היא איומה! במשך שנים רבות, פגשתי בני אדם רבים שמאמינים באלוהים. איך מתבטאת האמונה הזו? יש בני אדם שמאמינים באלוהים כאילו הוא אוויר. לבני האדם האלה אין תשובות לשאלות הנוגעות לקיומו של אלוהים משום שהם לא יכולים להרגיש את נוכחותו או את היעדרו של אלוהים ולהיות מודעים אליהן, ועל אחת כמה וכמה הם לא יכולים לראות או להבין אותן בבירור. באופן לא מודע, בני האדם האלה חושבים שאלוהים לא קיים. יש אחרים שמאמינים באלוהים כאילו הוא אדם. בני האדם האלה מאמינים שאלוהים לא מסוגל לעשות את כל הדברים שהם לא מסוגלים לעשות, ושאלוהים צריך לחשוב בדיוק כמו שהם חושבים. הגדרתו של אלוהים על פי בני האדם האלה היא: "אדם בלתי נראה שאי-אפשר לגעת בו." יש גם קבוצה של בני אדם שמאמינה באלוהים כאילו הוא בובה. בני האדם האלה מאמינים שאין לאלוהים רגשות, ושאלוהים הוא פסל. אין לאלוהים יחס, השקפה או רעיונות לגבי שום עניין. הוא נתון לחסדו של האדם. בני האדם פשוט מאמינים במה שהם רוצים להאמין בו. אם הם הופכים אותו לגדול, הוא גדול; אם הם הופכים אותו לקטן, הוא קטן. כשבני האדם חוטאים וזקוקים לרחמיו של אלוהים, לסובלנותו של אלוהים ולאהבתו של אלוהים, אלוהים צריך להעניק מרחמיו. בני האדם האלה מדמיינים אלוהים במחשבותיהם, וגורמים לאלוהים הזה לעמוד בדרישותיהם ולספק את כל רצונותיהם. על פי כל מקום וזמן, ועל פי מעשיהם, בני האדם האלה משנים את יחסם לאלוהים ואת אמונתם באלוהים. יש אפילו כאלה שמאמינים שאלוהים יכול להושיע אותם לאחר שהם פגעו בטבעו של אלוהים. זאת משום שהם מאמינים שאהבתו של אלוהים לא יודעת גבול, שאלוהים צודק בטבעו, ושכאשר בני האדם פוגעים באלוהים, אלוהים לא זוכר מכך דבר. מכיוון שפגמיו של האדם, הסגות הגבול של האדם ומרדנותו של האדם הם ביטויים רגעיים של טבעו של האדם הזה, אלוהים ייתן הזדמנויות לבני האדם ויהיה סובלני וסבלן כלפיהם. אלוהים ימשיך לאהוב אותם כמו בעבר. לכן התקווה לישועתם עדיין רבה. למעשה, ללא קשר למידה שבה מישהו מאמין באלוהים, כל עוד הוא לא מחפש את האמת, אלוהים נוקט יחס שלילית כלפיו. זאת משום שכאשר אתם מאמינים באלוהים, אתם אולי נוצרים בלבכם ספר מסוים של דבר האל, לומדים ממנו מדי יום, קוראים בו מדי יום, אך אתם זונחים את אלוהים האמיתי, מתייחסים אליו כאל אוויר, מתייחסים אליו כאל אדם, וכמה מכם למעשה מתייחסים אליו כאל בובה. מדוע אני מנסח זאת כך? משום שמנקודת המבט שלי, כשאתם מתמודדים עם עניין מסוים או נתקלים במצב מסוים, אין קשר בין הדברים שקיימים בדעתכם באופן לא מודע, שמתפתחים בקרבכם, לבין דבר האל או חיפוש אחר האמת. אתם רק יודעים מה אתם עצמכם חושבים ומה ההשקפות שלכם עצמכם, ואז אתם מכפיפים את אלוהים לרעיונות שלכם ולהשקפות שלכם. הם הופכים להשקפות של אלוהים, שמשמשות כרף שצריך לעמוד בו ביציבות. עם הזמן, התנהלות כזו מרחיקה אתכם יותר ויותר מאלוהים.

00:00
00:00

0תוצאת(תוצאות) חיפוש