אפליקציית כנסיית האל הכול יכול

הקשב לקולו של אלוהים וקדם את פני ישוע אדוננו בשובו!

אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

כעת, בואו נקרא את הפסוקים הבאים.

6. הדרשה על ההר

1) הברכות (מתי ה' 3-12)

2) מלח ואור (מתי ה' 13-16)

3) חוק (מתי ה' 17-20)

4) זעם (מתי ה' 21-26)

5) ניאוף (מתי ה' 27-30)

6) גירושין (מתי ה' 31-32)

7) נדרים (מתי ה' 33-37)

8) עין תחת עין (מתי ה' 38-42)

9) אהוב את אויביך (מתי ה' 43-48)

10) הוראות לגבי נתינה (מתי ו' 1-4)

11) תפילה (מתי ו' 5-8)

7. משלי האדון ישוע

1) משל הזורע (מתי י"ג 1-9)

2) משל החיטים והעשבים הרעים (מתי י"ג 24-30)

3) משל גרגר החרדל (מתי י"ג 31-32)

4) משל החמץ (מתי י"ג 33)

5) משל החיטים והעשבים הרעים מוסבר (מתי י"ג 36-43)

6) משל האוצר (מתי י"ג 44)

7) משל הפנינה (מתי י"ג 45-46)

8) משל הרשת (מתי י"ג 47-50)

8. הדברות

(מתי כ"ב 37-39) ישוע אמר לו, 'ואהבת את יהוה אלוהיך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מאודך. זו המצווה הגדולה הראשונה. והשנייה דומה לה: ואהבת לרעך כמוך.

בואו נתסכל תחילה על כל חלק ב"דרשה על ההר" למה כל הקטעים האלה מתקשרים? ניתן לומר בבטחה שהם כולם נעלים יותר, ממשיים יותר וקרובים יותר לחייהם של אנשים מאשר התקנות של עידן החוק. במונחים מודרניים, הדברים רלוונטיים יותר לנוהג של האנשים בפועל.

בואו נקרא את תוכנם הספציפי של הדברים הבאים: כיצד עליכם להבין את הברכות? מה עליכם לדעת לגבי החוק? כיצד יש להגדיר חרון אף? כיצד יש להתמודד עם נואפים? מה נאמר ואילו סוגי חוקים קיימים לגבי גירושין ולמי מותר או אסור להתגרש? מה לגבי נדרים, עין תחת עין, אהוב את אויביך, הוראות לגבי נתינה וכו'? כל הדברים הללו נוגעים לכל היבט של הנוהג של אמונת האנושות באלוהים ושל היותם של בני האדם חסידים של אלוהים. חלק מהנוהגים הללו עדיין ישימים כיום, אך הם בסיסיים יותר מהדרישות הנוכחיות מהאנשים. אלה אמיתות יסודיות למדי שאנשים נתקלים בהן באמונתם באלוהים. מהזמן שהאדון ישוע החל בעבודתו, הוא כבר החל לעבוד על טבע החיים של בני האדם, אך העבודה הזו התבססה על יסוד החוקים. האם לכללים ולאמירות בנושאים הללו יש קשר כלשהו לאמת? מובן שכן! כל התקנות הקודמות, העקרונות והדרשה בעידן החסד היו כולם קשורים לטבעו של אלוהים ולמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, וכמובן לאמת. בלי קשר למה שאלוהים מביע, לאופן שבו הוא מביע זאת ולשפה שהוא משתמש בה, היסודות, המקור ונקודת ההתחלה מבוססים כולם על העקרונות של טבעו ושל מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. איך בכך כל רבב. כך שעל אף שעכשיו הדברים הללו שהוא אמר נראים מעט שטחיים, בכל זאת אינכם יכולים לומר שהם אינם אמת, מכיוון שהם היו דברים שהיו חיוניים לאנשים בעידן החסד כדי לספק את רצון האל ולהשיג שינוי בטבע חייהם. האם אתם יכולים לומר שמשהו מהדברים שבדרשה לא עולה בקנה אחד עם האמת? לא תוכלו! כל אחד מהם הוא האמת, מכיוון שכולם היו דרישות של אלוהים מהאנושות. כולם היו עקרונות ותחום מוגדר שאלוהים נתן לאופן שבו יש להתנהל והם מייצגים את טבעו של אלוהים. עם זאת, בהסתמך על רמת גדילתם בחיים ב אותו הזמן, הם יכלו להבין ולקבל רק את הדברים הללו. מכיוון שחטאה של האנושות עדיין לא נפתר, האדון ישוע יכול היה רק לומר את הדברים הללו והוא יכול היה להשתמש רק בלימוד פשוט שכזה בגדר התחום הזה כדי לומר לאנשי התקופה כיצד עליהם לנהוג, מה עליהם לעשות, במסגרת אילו עקרונות ואיזה תחום עליהם לעשות דברים, וכיצד עליהם להאמין באלוהים ולעמוד בדרישותיו. כל זאת נקבע על סמך שיעור הקומה של האנושות באותה העת. לא היה קל לאנשים שחיו תחת החוק לקבל את הלימוד הזה, ולכן הדברים שהאדון ישוע לימד היו צריכים להישאר בגדר התחום הזה.

כעת, בואו נביט במה שב"משלי האדון ישוע".

הראשון הוא משל הזורע. זהו משל מעניין ביותר. זריעה היא אירוע שכיח בחייהם של אנשים. השני הוא משל החיטים והעשבים הרעים. אשר לעשבים הרעים, כל מי שזרע יבול והוא מבוגר ידע מה הם. השלישי הוא משל גרגר החרדל. כולכם יודעים מהו חרדל, נכון? אם אינכם יודעים, תוכלו לעיין בכתבי הקודש. ביחס לרביעי, משל החמץ, מרבית האנשים יודעים שמדובר בהתפחת בצק. זהו דבר שאנשים משתמשים בו בחיי היום-יום. כל המשלים להלן, לרבות השישי, משל האוצר, השביעי, משל הפנינה, והשמיני, משל הרשת, לקוחים כולם מחייהם של אנשים. כולם באים מהחיים האמיתיים של אנשים. איזו תמונה מציירים המשלים הללו? זו תמונה של אלוהים הנהפך לאדם רגיל וחי לצד האנושות, תוך שימוש בשפת היום-יום, בשפה אנושית, כדי לתקשר עם בני אדם ולספק להם את צורכיהם. כשאלוהים התגלם כבשר ודם וחי זמן רב בקרב האנושות, לאחר שהוא חווה את סגנונות החיים השונים של אנשים וראה אותם, החוויות הללו הפכו לספר הלימוד שלו לשינוי שפתו האלוהית לשפה אנושית. כמובן הדברים הללו שהוא ראה ושמע בחיים גם העשירו את החוויה האנושית של בר האנוש. כשהוא רצה לגרום לאנשים להבין אמיתות מסוימות, להבין חלק מרצון האל, הוא יכול היה להשתמש במשלים דומים לאלו המופיעים לעיל כדי לספר לאנשים על רצון האל ועל דרישותיו מהאנושות. המשלים הללו היו כולם קשורים לחייהם של אנשים. אף לא אחד מהם היה מנותק מחיי האדם. כשהאדון ישוע חי בקרב האנושות, הוא ראה חקלאים מטפחים את שדותיהם, הוא ידע מהם עשבים ומהו חמץ. הוא הבין שבני אדם אוהבים אוצרות, ולכן הוא השתמש במטאפורות של האוצר ושל הפנינה. לעתים קרובות ראה דייגים פורשים את רשתותיהם, וכן הלאה. האדון ישוע ראה את הפעילויות האלה בחיי האנושות והוא גם חווה חיים כאלה. הוא היה כמו כל אדם רגיל אחר שחווה שלוש ארוחות ביום ואת שגרת יומם של בני האדם. הוא חווה בעצמו את חייו של אדם ממוצע והוא חזה בחייהם של אחרים. כשהוא חווה בעצמו את כל זה וכשהוא ראה את כל זה, מה שהוא חשב עליו לא היה איך לחיות חיים טובים או באופן חופשי ונוח יותר. כשהוא חווה חיים אנושיים אמיתיים, האדון ישוע ראה את הקשיים בחייהם של אנשים – הוא ראה את הקושי, האומללות והעצב של האנשים תחת השפעתו המשחיתה של השטן, החיים בתחומו של השטן, חיים בחטא. בעת שהוא חווה אישית חיים אנושיים, הוא חווה גם את חוסר האונים של אנשים החיים בקרב שחיתות, והוא ראה וחווה את אומללותם של החיים בחטא אשר אבודים בעינויי השטן והרוע. כשהאדון ישוע ראה את הדברים הללו, האם ראה אותם באמצעות אלוהיותו או אנושיותו? אנושיותו הייתה קיימת באמת – היא הייתה חיה מאוד – הוא יכול היה לחוות ולראות כל זאת, וכמובן, הוא גם ראה זאת במהותו ובאלוהותו. כלומר המשיח עצמו, האדון ישוע האיש, ראה זאת וכל מה שהוא ראה גרם לו להרגיש את החשיבות והכורח בעבודה שהוא לקח על עצמו כבשר ודם באותה העת. על אף שהוא עצמו ידע שהאחריות שעליו לקחת על עצמו כבשר ודם כה עצומה, ועל אף שהוא ידע כמה אכזר הכאב שיהיה עליו לשאת, כשהוא ראה את האנושות חסרת ישע בחטא, כשהוא ראה את אומללות חייהם של בני האדם ואת מאבקיהם הקלושים תחת החוק, הוא חש יגון הולך וגובר והשתוקק יותר ויותר להציל את האנושות מחטא. בלי קשר לשאלה אילו קשיים עמדו בפניו או איזה כאב הוא יסבול, הוא הלך ונעשה יותר נחוש לגאול את האנושות החייה בחטא. לאורך התהליך הזה, ניתן לומר שהאדון ישוע החל להבין יותר ויותר בבירור את העבודה שעליו לעשות ואת מה שהופקד בידיו. הוא גם נעשה להוט יותר ויותר להשלים את העבודה שהוא עתיד לקחת על עצמו – לקחת על עצמו את כל חטאי האנושות, ולכפר על האנושות, כדי שהיא לא תחיה עוד בחטא, וכדי שאלוהים יוכל לשכוח את חטאי האדם בזכות קורבן החטאת, מה שיאפשר לו לקדם את עבודתו של הושעת האנושות. ניתן לומר שבלבו, האדון ישוע היה מוכן למסור את עצמו למען האנושות – להקריב את עצמו. הוא היה מוכן גם לשמש קורבן חטאת ולהיצלב, והוא היה להוט להשלים את העבודה הזו. כשראה את התנאים העלובים של חיי בני האדם, הוא רצה עוד יותר להגשים את שליחותו מהר ככל האפשר, ללא עיכוב אפילו של דקה או שנייה. כשהייתה לו התחושה הזו של דחיפות, הוא לא חשב על עוצמת הכאב שיחווה בעצמו ולא חשב עוד על ההשפלה שיהיה עליו לסבול – בלבו היה משוכנע בדבר אחד בלבד: כל עוד הוא יקריב את עצמו, כל עוד ייצלב כקורבן חטאת, רצון האל יתבצע והוא יוכל להתחיל עבודה חדשה. חייהם של בני האדם בחטא ומצב קיומם בחטא ישתנו לחלוטין. אמונתו ומה שהוא היה נחוש לעשות נגעו להושעת האדם, ומטרתו הייתה אחת: להוציא אל הפועל את רצונו של אלוהים, כדי שהוא יוכל להתחיל בהצלחה את השלב הבא בעבודתו. זה מה שהיה בדעתו של האדון ישוע באותו הזמן.

בחייו כבשר ודם, אלוהים בהתגלמותו היה בעל אנושיות רגילה. היו לו רגשות ומסקנות של אדם רגיל. הוא ידע מהו אושר, מהו כאב, וכשהוא ראה את האנושות בחיים כאלה, הוא חש תחושה עמוקה שלימוד בלבד – לתת לאנשים דבר מה או ללמד אותם דבר מה –, לא יוביל אותם מן החטא. גם אם הוא יגרום להם לציית לדיברות, הוא לא יגאל אותם מן החטא. רק כאשר ייקח על עצמו את חטאי האנושות ויהפוך לדמות של בשר ודם חוטא, הוא יוכל להמיר זאת בחירות לאנושות ובמחילת אלוהים לאנושות. כך, לאחר שהאדון ישוע חווה את חיי בני האדם בחטא וחזה בהם, התגלמה בלבו תשוקה עזה – לאפשר לבני האדם להתפטר מחיי המאבק בחטא. התשוקה הזו גרמה לו להרגיש יותר ויותר שעליו ללכת אל הצלב ולקחת על עצמו את חטאי האנושות בהקדם האפשרי, במהירות האפשרית. אלה היו מחשבותיו של האדון ישוע באותו הזמן, לאחר שהוא חי עם אנשים וראה, שמע והרגיש את האומללות של חייהם בחטא. העובדה שאלוהים בהתגלמותו יכול לרצות דבר כזה עבור האנושות, שהוא יכול להביע ולגלות טבע שכזה – האם לאדם ממוצע יכול להיות דבר כזה? מה יראה אדם ממוצע שחי בסביבה כזו? מה הוא יחשוב? אילו אדם ממוצע היה ניצב בפני כל זאת, האם הוא היה מביט בבעיות מנקודת מבט מוגבהת? בהחלט לא! על אף שהופעתו של אלוהים בהתגלמותו הייתה זהה בדיוק לזו של בן אדם, ועל אף שהוא למד ידע אנושי ודיבר בשפת בני אדם, ושלפעמים הוא אף הביע את רעיונותיו באמצעים וביטויים אנושיים, האופן שבו הוא ראה את בני האדם, את מהות הדברים היה שונה לחלוטין מהאופן שבו אנשים מושחתים רואים את האנושות ואת מהות הדברים. נקודת המבט שלו והגובה שבו הוא ניצב אינם בני השגה לאדם מושחת. זאת משום שמכיוון שאלוהים הוא האמת, הבשר שהוא עוטה מכיל גם הוא את המהות של אלוהים ומחשבותיו ושל מה שהוא מביע באמצעות אנושיותו – כולם אמת גם כן. עבור אנשים מושחתים, הדברים שהוא הביע כבשר ודם הם אספקות של האמת ושל החיים. האספקה הזו לא מיועדת לאדם אחד בלבד, אלא לאנושות כולה. עבור כל אדם מושחת, בלבו ניצבים רק אותם אנשים מעטים המקורבים אליו. רק אותם אנשים מעטים שיקרים לו, שהוא דואג להם. כאשר אסון ניצב באופק, הוא חושב ראשית על ילדיו, על אשתו, או על הוריו, ואדם נדיב יותר יחשוב לכל היותר על קרוב משפחה או חבר טוב. האם הוא יחשוב על נוספים? לעולם לא! מכיוון שאחרי הכל, בני אדם הם בני אדם, והם מסוגלים להביט בכל רק מנקודת המבט של אדם ומגובה של אדם. עם זאת, אלוהים בהתגלמותו שונה לחלוטין מאדם מושחת. בלי קשר לשאלות כמה רגיל, כמה שגרתי, וכמה נחות גופו של אלוהים בהתגלמותו, או אפילו כמה אנשים מתנשאים עליו, מחשבותיו וגישתו לאנושות הם דברים שאיש לא יוכל להחזיק או לחקות. הוא תמיד צופה באנושות מנקודת מבט אלוהית, ממרומי מעמדו כבורא העולם. הוא תמיד רואה את האנושות דרך המהות ודפוס החשיבה של אלוהים. הוא בפירוש אינו יכול לראות את האנושות מגובהו של אדם ממוצע ומנקודת המבט של אדם מושחת. כשאנשים מביטים באנושות, הם מסתכלים בראייה אנושית והם משתמשים בדברים כמו ידע אנושי וכללים והשערות אנושיים כמדד. זה בתחום שאנשים יכולים לראות בעיניהם – בתחום שאנשים מושחתים יכולים להשיג. כשאלוהים מביט באנושות, הוא מביט בראייה אלוהית ומשתמש במהותו ובמה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו כמדד. התחום הזה כולל דברים שאנשים לא יכולים לראות וזו הנקודה שבה אלוהים בהתגלמותו ובני אדם מושחתים נבדלים לחלוטין. ההבדל הזה נקבע על פי המהויות השונות של אלוהים ושל בני האדם. המהויות השונות הללו הן אלה שקובעות את זהויותיהם ועמדותיהם, כמו גם את נקודות המבט והגבהים שמהם הם רואים את הדברים. האם אתם רואים את ההבעה והגילוי של אלוהים עצמו באדון ישוע? ניתן לומר שמה שהאדון ישוע עשה ואמר היה קשור לכהונתו של אלוהים עצמו ולעבודת הניהול שלו, שהכל היה הבעה וגילוי של מהותו של אלוהים. על אף שהייתה לו התגלמות אנושית, לא ניתן להכחיש את מהותו האלוהית ואת גילוי אלוהיותו. האם ההתגלמות האנושית הזו הייתה באמת ביטוי של אנושיות? התגלמותו האנושית הייתה במהותה שונה לחלוטין מההתגלמות האנושית של אנשים מושחתים. האדון ישוע היה אלוהים בהתגלמותו, ואילו היה באמת אחד מהאנשים הרגילים, המושחתים, האם יכול היה לראות את חיי האנושות בחטא מנקודת מבט אלוהית? בהחלט לא! זה ההבדל בין בר האנוש לבין אנשים רגילים. אנשים מושחתים חיים כולם בחטא וכשמישהו רואה חטא, אין לו רגשות ספציפיים בעניין. כולם אותו הדבר, בדיוק כמו חזיר שחי בבוץ וכלל אינו מרגיש מלוכלך או שלא בנוח – הוא אוכל לשובע וישן היטב. אם מישהו ינקה את דיר החזירים, החזיר יחוש לא בנוח והדיר לא יישאר נקי. בתוך זמן קצר, החזיר יתגלגל שוב בבוץ, בנוחות מלאה, מכיוון שהוא יצור מטונף. כשבני אדם רואים חזיר, הם מרגישים שהוא מטונף ואם תנקו אותו, החזיר לא ירגיש טוב יותר – זו הסיבה לכך שאיש לא מגדל חזיר בתוך הבית. הדרך שבה בני אדם רואים חזירים תמיד תהיה שונה ממה שהחזירים עצמם מרגישים, מכיוון שבני אדם וחזירים אינם מאותו מין. ומכיוון שבר האנוש בהתגלמותו אינו מאותו מין כמו אנשים מושחתים, רק אלוהים בהתגלמותו יכול לעמוד בנקודת מבט אלוהית ובמרומי מעמדו של אלוהים לראות את האנושות – לראות הכל.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם וחי בקרב האנושות, איזה סבל הוא חווה בגופו? האם מישהו מבין באמת? יש אנשים שאומרים שאלוהים סובל רבות ועל אף שהוא אלוהים עצמו, אנשים לא מבינים את מהותו ותמיד מתייחסים אליו כאל אדם, מה שגורם לו להרגיש פגוע – הם אומרים שסבלו של אלוהים גדול באמת. אנשים אחרים אומרים שאלוהים תמים וחף מחטא, אך הוא סובל בדיוק כמו האנושות והוא נרדף, מוכפש ונעלב ביחד עם האנושות. הם אומרים שהוא גם סובל את אי-ההבנות ואת חוסר הציות של חסידיו – סבלו של אלוהים באמת לא ניתן להערכה. נראה שאינכם מבינים באמת את אלוהים. למעשה, הסבל הזה שאתם מדברים עליו אינו נחשב לסבל אמיתי בעיני אלוהים, מכיוון שיש סבל גדול מזה. אם כך, מהו סבל אמיתי בעיני אלוהים עצמו? מהו סבל אמיתי עבור בשרו של אלוהים בהתגלמותו? עבור אלוהים, האופן שבו האנושות לא מבינה אותו לא נחשב לסבל, והעובדה שאנשים חסרים הבנה מסוימת של אלוהים ולא רואים אותו כאל אינה נחשבת לסבל. עם זאת, אנשים מרגישים לעתים קרובות שאלוהים ודאי סבל עוול חמור, שבזמן שאלוהים מתגלם כבשר ודם הוא אינו יכול להראות את ישותו האמיתית לאנושות ולאפשר לה לראות את גדולתו, ושאלוהים חבוי בענווה בבשר חסר משמעות, כך שזה ודאי עינוי עבורו. אנשים לוקחים ללבם את מה שהם מבינים ואת מה שהם יכולים לראות מסבלו של אלוהים וכופים סוגים שונים של חמלה על אלוהים, ולעתים קרובות הם גם משבחים זאת מעט. במציאות, ישנו הבדל – ישנו פער בין מה שאנשים מבינים מסבלו של אלוהים לבין מה שהוא חש באמת. אני אומר לכם את האמת. בעיני אלוהים, גם אם מדובר ברוחו או בגופו הממשי, הסבל הזה אינו סבל אמיתי. אם כן, ממה אלוהים סובל באמת? בואו נדבר על סבלו של אלוהים רק מנקודת המבט של אלוהים בהתגלמותו.

כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, כאדם רגיל, ממוצע, החי בקרב האנושות לצד בני האדם, האם הוא אינו יכול לראות ולחוש את השיטות, החוקים ופילוסופיות החיים של האנשים? כיצד חוקי החיים ושיטות החיים הללו גורמים לו להרגיש? האם הוא חש תיעוב בלבו? למה לו לחוש תיעוב? מהם חוקי החיים ושיטות החיים של האנושות? באילו עקרונות הם נטועים? על מה הם מבוססים? השיטות, החוקים וכו' לחיי האנושות – כל הללו נוצרים על סמך היגיון, ידע ופילוסופיה שטניים. בני אדם החיים תחת חוקים כאלה הם חסרי אנושיות ואמת – כולם מתריסים נגד האמת ועוינים את אלוהים. אם נביט במהותו של אלוהים, נראה שהיא הפוכה בדיוק להיגיון, לידע ולפילוסופיה השטניים. מהותו מלאת צדק, אמת וקדושה ואמיתות אחרות של כל הדברים החיוביים. אלוהים, שלו המהות הזו והוא חי בקרב אנושות כזו – מה הוא מרגיש בלבו? האין הוא נמלא כאב? לבו דואב והכאב הזה הוא משהו שאף אדם אינו יכול להבין או לתפוס. מכיוון שכל מה שהוא ניצב בפניו, פוגש, שומע, רואה וחווה הוא כל שחיתותה של האנושות, ואת כל רשעותה ומרדנותה והתנגדותה לאמת. כל מה הנובע מבני אדם הוא מקור סבלו. כלומר מכיוון שמהותו אינה כמו זו של בני אדם מושחתים, שחיתות בני האדם הופכת למקור סבלו הגדול ביותר. כשאלוהים מתגלם כבשר ודם, האם הוא מסוגל למצוא מישהו שחולק עמו שפה משותפת? לא ניתן למצוא זאת בקרב האנושות. לא ניתן למצוא איש המסוגל לתקשר, המסוגל לנהל חילופי דברים אלו עם אלוהים – איזו הרגשה יש לאלוהים לדעתכם? הדברים שאנשים מדברים עליהם, שהם אוהבים, שהם עוסקים בהם ומייחלים להם, כולם קשורים לחטא ולנטיות רעות. כשאלוהים ניצב בפני כל זאת, האין הדבר כמו סכין בלבו? כשהוא ניצב בפני הדברים הללו, האם יכול להיות אושר בלבו? האם הוא יכול למצוא נחמה? בני האדם שחיים עמו מלאי מרדנות ורוע – כיצד ייתכן שלבו לא יסבול? עד כמה גדול הסבל הזה באמת, ולמי אכפת ממנו? מי מקשיב? ומי יוכל להעריך זאת? לאנשים אין כל יכולת להבין את לבו של אלוהים. סבלו הוא דבר שאנשים במיוחד אינם מסוגלים להעריך והאדישות וקהות החושים של האנושות מעמיקים את סבלו של אלוהים עוד יותר.

ישנם אנשים המזדהים לעתים קרובות עם מצוקתו של המשיח, מפני שיש פסוק בכתבי הקודש שאומר: "לשועלים יש מאורות ולעוף השמיים קנים, אבל לבר האנוש אין מקום להניח ראשו." כשאנשים שומעים זאת, הם לוקחים זאת ללבם, ומאמינים שזהו הסבל הגדול ביותר שאלוהים סובל והסבל הגדול ביותר שהמשיח סובל. כעת, אם נביט בכך מנקודת המבט של העובדות, האם זה המצב? אלוהים אינו מאמין שהקשיים האלה הם סבל. הוא מעולם לא הזדעק משום האי-צדק של קשיי הגוף והוא מעולם לא הכריח את בני האדם לגמול לו או לפצות אותו בשום צורה. עם זאת, כשהוא חוזה בכל הדברים של האנושות, בחיים המושחתים וברוע של בני אדם מושחתים, כשהוא חוזה באנושות בידיו של השטן, כשהיא כלואה בידי השטן ללא יכולת בריחה, בכך שאנשים החיים בחטא אינם יודעים מה האמת – הוא אינו יכול לשאת את כל החטאים הללו. תיעובו כלפי בני האדם גובר מדי יום, אך הוא חייב לשאת כל זאת. זהו סבלו הגדול של אלוהים. אלוהים לא יכול להביע באופן מלא את קול לבו או את רגשותיו בקרב חסידיו, ואיש מקרב חסידיו אינו יכול להבין באמת את סבלו. איש אינו מנסה אפילו להבין או לנחם את לבו – לבו נושא את הסבל הזה יום אחר יום, שנה אחר שנה, שוב ושוב. מה אתם רואים בכל זאת? אלוהים אינו דורש מבני האדם דבר בתמורה למה שהוא נתן, אך משום מהותו של אלוהים, הוא לחלוטין אינו מסוגל לסבול את הרוע, השחיתות והחטא של האנושות, אלא חש תיעוב ושנאה קיצוניים, מה שמוביל לכך שלבו וגופו של אלוהים סובלים סבל בלתי נגמר. האם תוכלו לראות את כל זאת? סביר להניח שאיש מכם לא יוכל לראות זאת, מכיוון שאיש מכם אינו יכול באמת להבין את אלוהים. עם הזמן, תוכלו בהדרגה לחוות זאת בעצמכם.

00:00
00:00

0תוצאת(תוצאות) חיפוש