אנו מזמינים את כל מבקשי האמת לפנות אלינו

המשך של הדבר מופיע בבשר

Recital-latest-expression
המשך של הדבר מופיע בבשר

קטגוריה אחת

Recital-utterances-of-christ-of-the-last-days
אמירותיו של המשיח של אחרית הימים (קטעים נבחרים)

1. כיצד אלוהים שולט בעולם הרוחני ומנהל אותו

1) מעגל החיים והמוות של הכופרים

התפקיד שממלאת כל נשמה לאחר שהתגלגלה מחדש – תפקידה בחיים האלה – המשפחה שבה היא נולדת, וצורת חייה, קשורים בקשר הדוק לחייה הקודמים. לעולמו של האדם באים כל מיני אנשים, והתפקידים שהם ממלאים שונים זה מזה, וכך גם המשימות שהם מבצעים. ואילו משימות הן אלה? יש שבאים כדי לשלם חוב: אם הם היו חייבים כסף רב מדי לאחרים בחייהם הקודמים, הם משלמים חוב. במקביל, יש שבאים לגבות חוב: בחייהם הקודמים, נגזלו מהם דברים רבים מדי וכסף רב מדי במעשי הונאה, ולכן לאחר שהם מגיעים לעולם הרוחני, העולם הרוחני נותן להם צדק ומאפשר להם לגבות את חובם בחיים האלה. יש שבאים לשלם חוב של תודה: בחייהם הקודמים – בטרם מתו – מישהו היה טוב אליהם, ובחיים האלה ניתנה להם הזדמנות פז להתגלגל מחדש כך שייוולדו מחדש כדי לשלם את חוב התודה הזה. באופן דומה, אחרים נולדו מחדש בחיים האלה כדי לתבוע חיים. ואת חייו של מי הם תובעים? של האדם שהרג אותם בחייהם הקודמים. לסיכום, לחייו של כל אדם בהווה יש קשר חזק לחייו הקודמים, הם קשורים באופן שאינו ניתן להפרדה. כלומר, חייו של כל אדם בהווה מושפעים במידה עצומה מחייו הקודמים. לדוגמה, לפני מותו, רימה ג'אנג את לי וגזל ממנו סכום כסף גדול. אם כן, האם ג'אנג חייב חוב ללי? ואם כך הוא הדבר, האם זה טבעי שלי יגבה את החוב שלו מג'אנג? מכאן שלאחר מותם, יש חוב שיש להסדיר ביניהם, וכשהם מתגלגלים מחדש וג'אנג נעשה לאדם, כיצד גובה ממנו לי את חובו? אחת השיטות היא שלי יגבה את חובו על ידי כך שייוולד מחדש כבנו של ג'אנג, כאשר ג'אנג הוא אביו. זה הדבר שיקרה בחיים האלה, בחיים הנוכחיים. ג'אנג, אביו של לי, מרוויח כסף רב, ובנו לי מבזבז אותו. אין זה משנה כמה כסף ירוויח ג'אנג, בנו לי "עוזר" לו בכך שהוא מבזבז אותו. אין זה משנה כמה מרוויח ג'אנג, לעולם לא די בכך, ומסיבה כלשהי, בסופו של דבר, הבן מבזבז את כספו של אביו בדרכים ובאמצעים שונים. ג'אנג תמה: "מה מתרחש? מדוע בני תמיד ביש מזל? מדוע בניהם של אנשים אחרים טובים כל כך? מדוע אין לבני שאיפות, מדוע הוא כה חסר תועלת ואינו מסוגל להרוויח כסף, מדוע עליי לתמוך בו תמיד? מכיוון שעליי לתמוך בו, אעשה זאת, אך מדוע, יהיה אשר יהיה סכום הכסף שאתן לו, הוא תמיד זקוק לעוד? מדוע הוא אינו יכול לעבוד ולהתפרנס ביושר? מדוע הוא בטלן, זולל, סובא, הולך לזונות, מהמר – מדוע הוא עושה את כל הדברים האלה? מה מתרחש, לכל הרוחות?" לאחר מכן ג'אנג חושב זמן-מה: "האם זה מפני שהייתי חייב לו משהו בחיים הקודמים? אה, ייתכן שהיה לי חוב אליו בחיים הקודמים. אם כך, אשלם אותו! הדבר לא יסתיים עד שאשלם את החוב במלואו!" ייתכן שיבוא יום ולי אכן יקבל את חובו בחזרה, וכשהוא יהיה בן ארבעים או חמישים, יבוא יום שבו הוא יתעשת לפתע: "לא עשיתי ולו דבר טוב אחד במחצית הראשונה של חיי! בזבזתי את כל הכסף שאבי הרוויח – עליי להיות אדם טוב! אחשל את עצמי: אהיה אדם ישר, שחי כראוי, ולעולם לא אגרום עוד צער לאבי!" מדוע הוא חושב כך? מדוע הוא משתנה לפתע לטובה? האם יש לכך סיבה? מהי הסיבה? למעשה, הסיבה היא שהוא גבה את חובו – החוב שולם. יש בכך סיבה ותוצאה. הסיפור החל לפני זמן רב מאוד, בטרם שניהם נולדו, ולכן סיפור זה מחייהם הקודמים הובא לחייהם הנוכחיים, ואיש מהם אינו יכול להאשים את רעהו. אין זה משנה מה לימד ג'אנג את בנו, בנו מעולם לא הקשיב, ומעולם לא עבד לפרנסתו ביושר – אך ביום שבו שולם החוב, לא היה עוד צורך ללמד אותו, הוא הבין באופן טבעי. זוהי דוגמה פשוטה, ויש ללא ספק דוגמאות אחרות רבות כאלה. ומה הסיפור הזה אומר לבני האדם? (שעליהם להיות טובים.) שעליהם לסור מרע, ושיהיה תגמול על מעשיהם הרעים! אתה מבין, רוב הכופרים מבצעים מעשים רעים רבים, והם מקבלים תגמול על מעשיהם הרעים, נכון? אך האם התגמול הזה שרירותי? לכל דבר שניתן עליו תגמול, יש רקע וסיבה. האם אתה חושב שדבר לא יקרה לך לאחר שרימית מישהו וגזלת ממנו כסף? האם אתה חושב, שלאחר שגזלת ממנו כסף במרמה, לא יהיו השלכות הנוגעות לך לאחר שלקחת את כספו? הדבר יהיה בלתי אפשרי: עוד יבוא יום נקם ושילם – הדבר נכון לגמרי! כלומר, אין זה משנה מי האדם ואם הוא מאמין שיש אלוהים או לא, על כל אחד לקחת אחריות על התנהגותו ולשאת בהשלכות של מעשיו. בהסתמך על דוגמה פשוטה זו – ג'אנג נענש ולי קיבל את כספו בחזרה – האם הדבר הוגן? כשבני אדם עושים דברים כאלה, יש תוצאה כזו. והאם היא מנותקת מניהול העולם הרוחני? היא בלתי נפרדת מניהול העולם הרוחני. על אף שהם כופרים, קיומם של אלה שאינם מאמינים באלוהים כפוף לפקודות ולצווים שמיימיים אלה שאיש אינו יכול לחמוק מהם. אין זה משנה עד כמה רם מעמדם בעולמו של האדם, איש אינו יכול להימנע מהמציאות הזו.

מי שאין לו אמונה, לעתים קרובות מאמין שכל דבר שניתן לראותו קיים, ואילו כל דבר שלא ניתן לראותו או שרחוק מאוד מבני האדם, אינו קיים. הוא מעדיף להאמין שאין "מעגל חיים ומוות" ושאין "עונש", ולכן הוא חוטא ומבצע מעשים רעים ללא נקיפות מצפון – ולאחר מכן נענש או מתגלגל לבעל חיים. רוב בני האדם השונים מקרב הכופרים נלכדים במעגל אכזרי זה. ומדוע? מפני שהם אינם יודעים שהעולם הרוחני מקפיד בניהול כל היצורים החיים. בין אם אתה מאמין או לא, העובדה הזו קיימת, שכן אין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן התחום הנצפה על ידי אלוהים, ואין ולו אדם או חפץ אחד שיכול להימלט מן הכללים והמגבלות של הצווים השמיימיים ופקודותיו של אלוהים. לכן, אני מספר לכל אחד מכם על הדוגמה הפשוטה הזו. בין אם אתה מאמין באלוהים ובין אם לא, אין זה מקובל לחטוא ולבצע מעשים רעים, יש לכך השלכות, וזהו דבר מוחלט. כאשר מישהו שגזל במרמה את כספו של אדם אחר נענש, העונש הזה הוגן, סביר וצודק. התנהגות שכיחה כזו נענשת על ידי העולם הרוחני, על ידי הפקודות והצווים השמיימיים של אלוהים, וכך גם התנהגות פושעת חמורה והתנהגות מרושעת – אונס וביזה, הונאה ומרמה, שוד וגניבה, רצח והצתה וכו' – כפופה במידה רבה עוד יותר למערך של עונשים בחומרה משתנה. ומה כוללים עונשים אלה שחומרתם משתנה? חלקם מסתמכים על זמן כדי לקבוע את רמת החומרה, חלקם עושים זאת בעזרת מתודולוגיות שונות, ואחרים עושים זאת באמצעות המקום שאליו בני אדם מגיעים כשהם מתגלגלים מחדש. לדוגמה, יש אנשים המנבלים את פיהם. למה מתייחס הביטוי "לנבל את הפה"? משמעותו היא לקלל אחרים לעתים קרובות ולהשתמש בשפה זדונית, שפה המקללת בני אדם. על מה מרמזת שפה זדונית? היא מרמזת על כך שלמישהו יש לב גס ונתעב. שפה זדונית המקללת בני אדם לעתים קרובות יוצאת מפיהם של אנשים כאלה, ושפה זדונית כזו מלווה בהשלכות חמורות. לאחר שאנשים אלה מתים ומקבלים את העונש ההולם, הם עלולים להיוולד מחדש כאילמים. יש אנשים מחושבים מאוד כשהם בחיים, הם מנצלים אחרים תכופות, מזימותיהם הקטנות לרוב מתוכננות היטב, והם עושים דברים רבים הפוגעים בזולת. כשהם נולדים מחדש, הם יכולים להיוולד כטיפשים או כבעלי מוגבלות שכלית. יש אנשים המציצים לעתים קרובות ומפרים את פרטיותם של אחרים. עיניהם רואות דברים רבים שהם לא צריכים היו להיות שותפים להם, והם יודעים דברים רבים שלא היו צריכים לדעת, ולכן כשהם נולדים מחדש, הם עלולים להיות עיוורים. יש אנשים אשר זריזים מאוד בחייהם, הם מתקוטטים לעתים קרובות ועושים מעשים רבים שהם רעים, ולכן כשהם נולדים מחדש הם עלולים להיות נכים, צולעים, גידמים, או לחלופין, הם עלולים להיות גיבנים, לסבול מפיתול צוואר, ללכת עם צליעה או שאחת מרגליהם עלולה להיות קצרה מן האחרת וכו'. בצורה זו, מוטלים עליהם עונשים שונים על סמך רמת הרוע שביצעו במהלך חייהם. ומה אתם אומרים, מדוע יש אנשים פוזלים? האם יש אנשים רבים כאלה? כיום יש רבים מהם. יש אנשים שהם פוזלים מפני שבחייהם הקודמים הם עשו שימוש רב מדי בעיניהם, עשו דברים רעים רבים מדי, ולכן הם נולדים לחיים האלה עם עיניים פוזלות, ובמקרים חמורים הם אף עיוורים. האם אתם חושבים שנעים להביט באנשים פוזלים? האם הם מותירים רושם טוב? אתם רואים שיש להם מבנה פנים טוב, עורם בהיר וחיוור, יש להם עיניים גדולות ועפעפיים כפולים – אך למרבה הצער, יש להם עין פוזלת. כיצד הם נראים? האם אין לכך השפעה כללית על התנהגותו של האדם? ועם השפעה זו, אילו מין חיים יש להם? כשהם פוגשים אחרים, הם חושבים לעצמם: "הו, אני פוזל! אסור לי להביט כל כך הרבה בבני אדם, איני רוצה שיראו את עיניי. עליי לדבר כשראשי מורכן, איני יכול להביט בפניהם." עיניהם הפוזלות משפיעות על הדרך שבה הם מביטים בדברים ועל יכולתם להביט בפניהם של אנשים. האם כתוצאה מכך הם לא איבדו את יכולת השימוש בעיניהם? האם אין זה פיצוי על ההפרזות מחייהם הקודמים? בצורה זו, בחיים הבאים הם לא יעזו לעשות דברים כה רעים. זהו תגמול!

יש המסתדרים היטב עם אחרים לפני מותם, הם עושים דברים טובים רבים למען הסובבים אותם, למען יקיריהם, חבריהם, עמיתיהם או בני האדם הקשורים אליהם. הם עוזרים לזולת, נותנים צדקה ומטפלים באחרים או מסייעים להם כספית. אחרים חושבים עליהם טובות, וכשבני אדם כאלה שבים אל העולם הרוחני, הם אינם נענשים. אם כופר אינו נענש בשום צורה, משמעות הדבר היא שהוא היה אדם טוב מאוד. במקום להאמין בקיומו של אלוהים, הם מאמינים רק באיש הזקן שבשמיים. הם מאמינים רק שיש מעליהם רוח הצופה בכל מעשיהם – זוהי כל אמונתם. ומהי התוצאה? הם מתנהגים הרבה יותר טוב. אנשים אלה הם טובי לב ונדיבים, וכשהם שבים בסופו של דבר אל העולם הרוחני, העולם הרוחני מתייחס אליהם יפה מאוד, והם יתגלגלו וייוולדו במהרה מחדש. ולאיזו מין משפחה הם יגיעו? על אף שהיא לא תהיה עשירה, חיי המשפחה בה יהיו שלווים, תהיה הרמוניה בין בני המשפחה, הם יעבירו יחד ימים שלווים ומאושרים, כולם יהיו שמחים, ויהיו להם חיים טובים. כשאותו אדם יגיע לבגרות, הוא יוליד הרבה בנים ובנות ותהיה לו משפחה מורחבת גדולה, ילדיו יהיו מוכשרים וייהנו מהצלחה, והוא ומשפחתו ייהנו ממזל טוב – ותוצאה כזו קשורה במידה עצומה לחייו הקודמים של אותו אדם. כלומר, כל חייו של האדם, עד לזמן שלאחר מותו, והמקום שאליו הוא מגיע לאחר שהוא מתגלגל מחדש, בין אם הוא גבר או אישה, משימתו בחיים, הדברים שיעבור בחייו, המכשולים שבהם ייתקל, הברכות שמהן ייהנה, האנשים שיפגוש, הדברים שיקרו להם – איש אינו יכול לנבא זאת, להימנע מכך או להסתתר מפני זה. כלומר, לאחר שנקבע מה יקרה בחייך, אין זה משנה באיזו דרך תנסה להימנע מכך, באילו אמצעים תנסה להימנע מכך, לא יהיה באפשרותך להפר את מהלך החיים שנקבע לך על ידי אלוהים בעולם הרוחני. משום שכאשר אתה מתגלגל מחדש, גורל חייך כבר נקבע, ובין אם הוא טוב או רע, על כולנו להתמודד עמו ולהמשיך ללכת קדימה. זוהי סוגיה שאיש החי בעולם הזה אינו יכול להימנע ממנה, ואין סוגיה ממשית יותר ממנה. טוב, הבנתם זאת, כן?

לאחר שהבנתם זאת, האם אתם מבינים שאלוהים מקיים בדיקות וניהול מדויקים וקפדניים מאוד למעגל החיים והמוות של הכופרים? דבר ראשון, אלוהים קבע צווים שמיימיים, פקודות ומערכות שונים בתחום הרוחני, ולאחר ההכרזה על צווים שמיימיים, פקודות ומערכות אלה, הם מתבצעים בקפידה, כפי שנקבע על ידי אלוהים, על ידי ישויות בתפקידים רשמיים שונים בעולם הרוחני, ואיש אינו מעז להפר אותם. לכן, במעגל החיים והמוות של האנושות בעולמו של האדם, בין אם מישהו מתגלגל לבעל חיים או לאדם, חלים עליו חוקים. מכיוון שחוקים אלה מגיעים מאלוהים, איש אינו מעז להפר אותם, ואיש אינו מסוגל להפר אותם. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, ומפני שיש חוקים כאלה, העולם החומרי שבני האדם רואים, סדיר ומסודר. רק בזכות ריבונות זו של אלוהים, האנושות מסוגלת להתקיים בשלום לצד העולם האחר, הבלתי נראה לחלוטין לאנושות, ולחיות עמו בהרמוניה – וכל הדברים האלה אינם ניתנים להפרדה מריבונותו של אלוהים. לאחר שחייה הגשמיים של נשמה מגיעים לקצם, לנשמה יש עדיין חיים, אזי מה היה קורה לולא ניהולו של אלוהים? הנשמה הייתה משוטטת בכל מקום, פולשת לכל מקום, ואף הייתה פוגעת ביצורים החיים שבעולם של האנושות. פגיעה כזו לא הייתה רק כלפי האנושות, אלא גם כלפי צמחים ובעלי חיים – אך הראשונים שהיו נפגעים היו בני האדם. אילו הדבר התרחש – אילו נשמה כזו הייתה ללא ניהול, ואכן פגעה באנשים, ואכן עשתה מעשים מרושעים – היה גם הייתה זוכה לטיפול הולם בעולם הרוחני: אילו המצב היה חמור, הנשמה הייתה חדלה במהרה להתקיים, היא הייתה מושמדת. אם הדבר היה אפשרי, היא הייתה ממוקמת במקום כלשהו ואחר כך מתגלגלת מחדש. כלומר, ניהול הנשמות השונות על ידי העולם הרוחני הוא מסודר, ומתבצע בהתאם לצעדים וכללים. רק בזכות הניהול הזה העולם החומרי של האדם לא הידרדר לתוהו ובוהו, רק בזכותו יש לאנושות בעולם החומרי מנטליות רגילה, רציונליות רגילה וחיים גשמיים מסודרים. רק לאחר שיש לאנושות חיים רגילים כאלה, יכולים אלה החיים כבשר ודם להמשיך לשגשג ולהתרבות לאורך הדורות.

מה אתם חושבים על הדברים ששמעתם זה עתה? האם הם חדשים לכם? ומה אתם מרגישים לאחר שאמרתי היום את הדברים האלה? פרט לכך שהם חדשים, האם אתם מרגישים עוד משהו? אימרו לי. (על בני האדם להתנהג יפה, ואני רואה שאלוהים גדול ונורא.) (אני מרגיש יראה גדולה יותר כלפי אלוהים, בעתיד אזהר יותר כשיקרה לי דבר-מה, אשפר את התנהגותי בכל הקשור לדברים שאני אומר ועושה.) (לאחר ששמעתי זה עתה את השיתוף של אלוהים על האופן שבו אלוהים מטפל בסוגים שונים של בני אדם בסוף חייהם, מבחינה אחת אני מרגיש שטבעו של אלוהים אינו מאפשר עבירה כלשהי, ושעליי לירוא ממנו, ומבחינה אחרת אני מודע לסוג האנשים שמוצא חן בעיני אלוהים ולסוג שאינו מוצא חן בעיניו. ולכן ברצוני להיות אחד מהאנשים שמוצאים חן בעיני אלוהים.) האם אתם מבינים שאלוהים נוהג באופן עקרוני במעשיו בתחום זה? מהם העקרונות שעל פיהם הוא פועל? (הוא קובע את סופם של בני האדם בהתאם לכל מעשיהם.) העניין קשור לסופים השונים של הכופרים, שזה עתה דיברנו עליהם. כשמדובר בכופרים, האם העיקרון שמאחורי מעשיו של אלוהים הוא גמול לטובים והענשת הרעים? האם אתם מבינים שיש עיקרון במעשיו של אלוהים? עליכם להיות מסוגלים להבין שכן. הכופרים אינם מאמינים למעשה באלוהים, הם אינם מצייתים לתזמוריו של אלוהים ואינם מודעים לריבונותו, לא כל שכן מכירים באלוהים. מה שחמור יותר, הם מחללים את שמו של אלוהים, מקללים אותו, ועוינים כלפי אלה המאמינים בו. אף שלאנשים אלה יש עמדה כזו כלפי אלוהים, ניהולם על ידי אלוהים בכל זאת אינו סוטה מעקרונותיו. הוא מנהל אותם באופן מסודר בהתאם לעקרונותיו וטבעו. כיצד מתייחס אלוהים לעוינות שלהם? כאל בורות! ולכן הוא גרם לאנשים אלה – לרוב הכופרים – להתגלגל פעם אחת לבעל חיים. אם כך, מה אתם אומרים, מהם הכופרים בעיני אלוהים? (חיות משק.) בעיני אלוהים, הם שייכים לסוג הזה, הם חיות משק. אלוהים מנהל את חיות המשק, ומנהל את האנושות, ויש לו עקרונות זהים לאנשים מסוג זה. אפילו בניהולם של בני אדם אלה על ידי אלוהים ובמעשיו כלפיהם, עדיין ניתן לראות את טבעו של אלוהים ואת חוקי ריבונותו על כל הדברים. אם כך, האם אתם רואים את ריבונותו של אלוהים בעקרונות שעל פיהם הוא מנהל את הכופרים שזה עתה דיברתי עליהם? האם אתם רואים את טבעו הצודק של אלוהים? (כן.) אתם רואים את ריבונותו של אלוהים, ואתם רואים את טבעו. כלומר, אין זה משנה באילו מכל הדברים הוא מטפל, אלוהים פועל על פי עקרונותיו וטבעו. זוהי מהותו של אלוהים. הוא לא היה מפר באקראי את הפקודות או הצווים השמיימיים שקבע, מפני שהוא רואה בבני אדם מסוג זה חיות משק. אלוהים פועל בהתאם לעקרונות ללא כל בלבול, ולו הקל שבקלים, מעשיו אינם מושפעים כלל משום גורם, ואין זה משנה מה הוא עושה, הכול בהתאם לעקרונותיו. דבר זה מוכרע על ידי העובדה שלאלוהים יש את המהות של אלוהים עצמו, מהות ייחודית שאין לשום ישות שנבראה. אלוהים מצפוני ואחראי בטיפולו בכל חפץ, אדם ויצור חי בין כל הדברים שברא, וכן בגישתו כלפיהם, בניהולם על ידו ובשליטתו בהם, והוא מעולם לא התרשל בכך. אל הטובים הוא מלא חסד וטוב לב, על הרשעים הוא מטיל עונשים ללא רחם, ולמען היצורים החיים השונים הוא עורך הסדרים מתאימים במועדים הנכונים ובאופן סדיר בהתאם לדרישות השונות של עולם האנושות בזמנים שונים, כך שיצורים חיים שונים אלה יתגלגלו מחדש בהתאם לתפקידים שהם ממלאים באופן מסודר, וינועו בין העולם החומרי לעולם הרוחני באופן מסודר. אלה הם הדברים שעל האנושות להבין ולדעת.

מותו של יצור חי – סיומם של חיים גשמיים – מרמז על כך שהיצור החי עבר מן העולם החומרי לעולם הרוחני, ואילו לידתם של חיים גשמיים חדשים מרמזת על כך שיצור חי בא מן העולם הרוחני לעולם החומרי והחל לקבל על עצמו את תפקידו, למלא את תפקידו. בין אם זוהי עזיבתו או הגעתו של יצור חי, שתיהן בלתי נפרדות מעבודתו של העולם הרוחני. כשמישהו בא אל העולם החומרי, אלוהים כבר ערך הסדרים והגדרות מתאימים בעולם החומרי ביחס למשפחה שאליה יגיע, לתקופה שאליה יגיע, לשעה שבה יגיע, ולתפקיד שימלא. וכך כל חייו של אותו אדם – הדברים שהוא עושה והנתיבים שבהם הוא הולך – מתקדמים על פי הסדרי העולם הרוחני ללא כל פגם. בינתיים, המועד שבו חיים גשמיים מסתיימים, והאופן והמקום שבהם הם מסתיימים, ברורים ומובחנים לעולם הרוחני. אלוהים שולט בעולם החומרי ובעולם הרוחני, והוא לא יעכב את מעגל החיים והמוות הרגיל של נשמה כלשהי, ולא יוכל לטעות בהסדרי מעגל החיים והמוות של נשמה כלשהי. כל אחד מהפקידים בעלי התפקידים הרשמיים בעולם הרוחני מבצע את מטלותיו, ועושה את הדברים שעליו לעשות בהתאם להוראות ולכללים של אלוהים. וכך, בעולמה של האנושות, כל תופעה חומרית שהאדם רואה הינה מסודרת ונטולת תוהו ובוהו. כל זאת בזכות שליטתו המסודרת של אלוהים בכל הדברים, וכן מפני שסמכותו של אלוהים שולטת בכול, וכל הדברים שבהם הוא שולט כוללים את העולם החומרי שבו חי האדם, ויתרה מכך, את העולם הרוחני הבלתי נראה שמאחורי האנושות. לכן, אם האנושות חפצה בחיים טובים ומבקשת לחיות בסביבה נחמדה, בעוד שכל העולם החומרי הנראה לעין עומד לרשותה, עליה לקבל גם את העולם הרוחני שאותו איש אינו יכול לראות, ששולט בכל יצור חי למען האנושות, ושהינו מסודר. לפיכך, בכל הקשור לאמירה שאלוהים הוא מקור החיים של כל הדברים, האם לא הוספנו למודעות ולהבנה שלנו על "כל הדברים"?

2) מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים

זה עתה דנו במעגל החיים והמוות של הקטגוריה הראשונה, הכופרים. כעת, הבה נדון במעגל החיים והמוות של הקטגוריה השנייה, המאמינים השונים. "מעגל החיים והמוות של המאמינים השונים" גם הוא נושא חשוב מאוד, וכדאי שתהיה לכם הבנה מסוימת שלו. קודם כול, הבה נדבר במה מאמינים "המאמינים" השונים: אמונותיהם הן יהדות, משיחיות, נצרות קתולית, איסלאם ובודהיזם – חמש הדתות הגדולות. בנוסף לכופרים, האנשים שמאמינים בחמש הדתות האלה מהווים חלק גדול מאוכלוסיית העולם. מבין חמש הדתות האלה, האנשים שעשו קריירה מאמונתם – חסידים העובדים במשרה מלאה למען אמונתם – הם מעטים, אך לדתות אלה יש מאמינים רבים. המאמינים שלהן מגיעים למקום אחר כשהם מתים. "אחר" יחסית למי? יחסית לכופרים, חסרי האמונה, שזה עתה דיברנו עליהם. לאחר מותם, מאמיני חמש הדתות האלה מגיעים למקום אחר, מקום שונה מזה שאליו מגיעים הכופרים. העולם הרוחני ישפוט גם אותם על סמך כל הדברים שעשו לפני מותם, ובעקבות כך הם יעברו תהליך בהתאם. אך מדוע בני אדם אלה ממוקמים במקום אחר כדי לעבור תהליך? יש לכך סיבה חשובה. ומה סיבה זו? אספר לכם בעזרת דוגמה.

ניקח לדוגמה את הבודהיזם: הרשו לי לחלוק עמכם עובדה. בודהיסט הוא, בראש ובראשונה, אדם שהמיר את דתו לבודהיזם, והוא אדם היודע מהי אמונתו. כאשר בודהיסט מגלח את שיערו ונעשה לנזיר, משמעות הדבר היא שהוא נפרד מן העולם החילוני והותיר הרחק מאחוריו את שאון עולמו של האדם. מדי יום הוא מדקלם את הסוטרות ואוכל מזון צמחוני בלבד. הוא חי חיי פרישות ומעביר את ימיו בלוויית אורה הקר והחלש של מנורת החמאה. כך הם מעבירים את כל חייהם. כשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם מסכמים את חייהם, אך בלבם הם אינם יודעים לאן יגיעו לאחר מותם, במי יפגשו ומה יהיה סופם – הדברים האלה אינם ברורים להם בלבם. הם לא עשו דבר, אלא רק העבירו את חייהם באופן עיוור כשאמונה מלווה אותם, ולאחר מכן הם עוזבים את העולם בליווי משאלות ואידיאלים עיוורים. כזה הוא סוף חייהם הגשמיים כשהם עוזבים את עולם החיים, וכשחייהם הגשמיים מסתיימים, הם שבים למקומם המקורי בעולם הרוחני. השאלה, אם האדם יתגלגל מחדש כדי לשוב לחיות על פני האדמה ולהמשיך בטיפוחו העצמי, תלויה בהתנהגותו ובטיפוחו העצמי לפני מותו. אם האדם לא עשה דבר שלא כשורה במהלך חייו, הוא יתגלגל מחדש במהירות ויישלח בחזרה אל פני האדמה, שם הוא יגלח פעם נוספת את ראשו ויהיה לנזיר. הוא נעשה לנזיר שלוש עד שבע פעמים: בהתאם לנוהל של הפעם הראשונה, גופו הגשמי מטפח את עצמו, ולאחר מכן הוא מת ושב אל העולם הרוחני, שם הוא נבדק. לאחר מכן – אם אין בעיות – הוא יכול לשוב פעם נוספת לעולמו של האדם, ולהמשיך בטיפוחו העצמי, כלומר, הוא יכול להמיר פעם נוספת את דתו לבודהיזם ולהמשיך בטיפוחו העצמי. לאחר שהתגלגל שלוש עד שבע פעמים, הוא ישוב פעם נוספת אל העולם הרוחני, למקום שאליו הוא מגיע בכל פעם שבה חייו הגשמיים מסתיימים. אם כישוריו השונים והתנהגותו בעולם האנושי מתאימים לצווים השמיימיים של העולם הרוחני, מנקודה זו והלאה הוא יישאר שם – הוא לא יתגלגל עוד לאדם, ולא יהיה כל סיכון לכך שייענש על מעשים רעים שעשה על פני האדמה. הוא לא יחווה עוד לעולם את התהליך הזה. במקום זאת, בהתאם לנסיבותיו, הוא יקבל תפקיד בעולם הרוחני, וזהו הדבר שהבודהיסטים מתייחסים אליו כאל השגת אלמותיות. כעת אתם מבינים, נכון? ולמה מתייחס הביטוי "השגת אלמותיות" בבודהיזם? פירושו להיות לפקיד בעולם הרוחני, ושאין סיכוי נוסף לגלגול או לעונש. יתרה מזאת, פירושו לא לסבול עוד את מטרד הקיום האנושי לאחר גלגול מחדש. אם כך, האם יש עוד סיכוי כלשהו שהוא יתגלגל לבעל חיים? בהחלט לא. ומהי משמעות הדבר? שהוא יישאר בעולם הרוחני כדי לקבל שם תפקיד ולא יתגלגל עוד לאדם. זוהי דוגמה אחת להשגת אלמותיות.

ומה באשר למי שאינו משיג אלמותיות? בשובו לעולם הרוחני, הוא נבחן ומאומת על ידי הפקיד הרלוונטי, ונמצא כי לא טיפח את עצמו בחריצות או לא דקלם את הסוטרות באופן מצפוני כפי שמכתיב הבודהיזם, אלא במקום זאת, שהוא ביצע מעשים רעים רבים ועשה דברים מרושעים רבים. בשובו לעולם הרוחני נערך שיפוט על מעשיו הרעים, ובעקבות זאת הוא נענש. אין בכך יוצאים מן הכלל. אם כך, מתי אדם כזה ישיג אלמותיות? בחיים שבהם לא יעשה רע – כאשר ניתן יהיה לראות, לאחר שישוב לעולם הרוחני, שהוא לא עשה דבר שאינו כשורה לפני מותו. בסדר! הוא ימשיך בגלגולים, הוא ימשיך לדקלם את הסוטרות, הוא יעביר את ימיו לאורה הקר והחלש של מנורת החמאה, הוא לא יהרוג שום יצור חי, לא יאכל בשר, לא ייקח חלק בעולמו של האדם, יותיר את צרותיו הרחק מאחור, ולא יהיו לו מחלוקות עם אחרים. בתהליך זה, הוא אינו עושה רע, ובעקבות זאת הוא שב לעולם הרוחני, ולאחר שכל מעשיו והתנהגותו נבחנו, הוא נשלח פעם נוספת לעולמו של האדם, במעגל הנמשך שלוש עד שבע פעמים. אם אין שיבושים תוך כדי כך, השגת האלמותיות על ידו לא תושפע, והוא ינחל הצלחה. זהו מאפיין של מעגל החיים והמוות של כל המאמינים: הם יכולים להשיג אלמותיות ולקבל תפקיד בעולם הרוחני. זהו הדבר המבדיל אותם מן הכופרים. ראשית כל, כשהם חיים על פני האדמה, מהי התנהגותם של אלו שיכולים לקבל תפקיד בעולם הרוחני? אסור לו לעשות מעשה רע כלשהו: אסור לו לרצוח, להצית, לאנוס או לבזוז. אם הוא יבצע זיוף, מרמה, גניבה או שוד, הוא לא יוכל להשיג אלמותיות. כלומר, אם יהיה לו קשר או שיוך כלשהו למעשה רע, הוא לא יוכל לחמוק מן העונש של העולם הרוחני. העולם הרוחני עורך הסדרים מתאימים לבודהיסטים שמשיגים אלמותיות: ייתכן שהם ימונו לנהל את אלה שנדמה כי הם מאמינים בבודהיזם ובאיש הזקן שבשמיים. לבודהיסטים תינתן סמכות שיפוט, הם ינהלו את הכופרים או שיהיו פקידים זוטרים מאוד. מינויים אלה הם בהתאם לטבען של נשמות אלה. זוהי דוגמה לבודהיזם.

מבין חמש הדתות שעליהן דיברנו, המשיחיות מיוחדת במידה מסוימת. ומה מיוחד במשיחיות? אלה הם אנשים המאמינים באל האמיתי. כיצד יכולים המאמינים באל האמיתי להופיע ברשימה זו? מפני שהמשיחיות רק מכירה בכך שיש אלוהים, אך מתנגדת לאלוהים ועוינת כלפיו. הנוצרים צלבו את המשיח פעם נוספת ומיקמו את עצמם כאויבי עבודתו של אלוהים באחרית הימים, וכתוצאה מכך הם נחשפים ומוקטנים לקבוצת אמונה. מכיוון שהמשיחיות היא סוג של אמונה, היא ללא ספק רק קשורה לאמונה – היא מעין טקס, מעין כת, מעין דת, ודבר-מה נפרד מאמונתם של חסידיו האמיתיים של אלוהים. הסיבה לכך שמיקמתי אותה ברשימה בין חמש הדתות הגדולות, היא כי המשיחיות הורדה לרמה הזהה לזו של היהדות, הבודהיזם והאיסלאם. רוב המשיחיים אינם מאמינים שיש אלוהים או שהוא שולט בכל הדברים, ופחות מכך הם מאמינים בקיומו. במקום זאת, הם רק עושים שימוש בכתבי הקודש כדי לדבר על תיאולוגיה, ובעזרת התיאולוגיה הם מלמדים בני אדם להיות טובי לב, להתמודד עם סבל ולעשות מעשים טובים. זהו סוג הדת שהיא המשיחיות: היא מתרכזת בתיאוריות תיאולוגיות בלבד, אין לה כל קשר לעבודת ניהול וישועת האדם על ידי אלוהים – זוהי דתם של חסידי האל שאלוהים אינו מכיר בה. אך לאלוהים יש עיקרון גם בגישתו כלפיהם. הוא אינו מטפל בהם ומתמודד עמם כלאחר יד או על פי רצונו כפי שהוא מטפל בכופרים. גישתו כלפיהם זהה לגישתו כלפי הבודהיסטים: אם בחייו יש למשיחי משמעת עצמית, ואם הוא מסוגל לציית בקפידה לעשרת הדיברות ויתר המצוות, ודרישותיו מהתנהגותו האישית מצייתות לחוקים – ואם הוא יכול לעשות זאת במשך כל חייו – יהיה גם עליו להעביר משך זמן זהה במעגלי החיים והמוות בטרם יוכל להשיג באמת את ההילקחות, כפי שמכנים אותה. לאחר שהשיג את ההילקחות, הוא נותר בעולם הרוחני, שם הוא מקבל תפקיד ונעשה לאחד מפקידיו. בדומה לכך, אם הוא מבצע מעשים רעים על פני האדמה, אם הוא חוטא חטאים רבים מדי, בלתי נמנע שהוא ייענש ושתוטל עליו משמעת בדרגות חומרה שונות. בבודהיזם, השגת אלמותיות פירושה הגעה לנירוואנה, אך כיצד מכנים זאת במשיחיות? הדבר מכונה "כניסה לגן עדן" ו"הילקחות". מי שבאמת נלקח עובר גם הוא את מעגל החיים והמוות שלוש עד שבע פעמים, ולאחר מכן כשהוא מת, הוא מגיע לעולם הרוחני כאילו נרדם. אם הוא עומד בדרישות, הוא יכול להישאר שם ולקבל תפקיד, ובשונה מבני האדם שעל פני האדמה, הוא לא יתגלגל מחדש בדרך פשוטה או על פי המקובל.

בקרב הדתות האלה, הסוף שהן מדברות עליו ושואפות אליו זהה להשגת האלמותיות בבודהיזם – אלא שהוא מושג באמצעים שונים. כולם מאותו סוג. למאמיני הדתות האלה המסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות בהתנהגותם, לחלק זה מבני האדם, נותן אלוהים יעד מתאים, מקום מתאים להגיע אליו, ומטפל בהם בהתאם. כל הדברים האלה הגיוניים, אך הם אינם כפי שבני אדם מדמיינים. כעת, לאחר ששמעתם מה קורה למשיחיים, מה אתם מרגישים? האם אתם חשים צער עליהם? האם אתם מזדהים אתם? (מעט.) אין שום דבר שניתן לעשות – הם יכולים להאשים רק את עצמם. מדוע אני אומר זאת? עבודתו של אלוהים אמיתית, אלוהים חי וממשי, ועבודתו מכוונת לכל האנושות ולכל אדם – מדוע אם כן המשיחיים אינם מקבלים זאת? מדוע הם מתנגדים לאלוהים ורודפים אותו כאחוזי טירוף? הם אפילו ברי מזל שיש להם סוף כזה, אזי מדוע אתם חשים צער עליהם? העובדה שהם מקבלים יחס כזה מעידה על סובלנות רבה. על סמך המידה שבה הם מתנגדים לאלוהים, יש להשמידם – אך אלוהים אינו עושה זאת, אלא רק מטפל במשיחיות כפי שהוא מטפל בדת רגילה. האם יש אם כן צורך לפרט על הדתות האחרות? מהו האתוס של כל הדתות האלה? שבני אדם יהיו טובי לב ולא יעשו מעשים רעים. סבול קשיים רבים יותר, סור מרע, אמור דברים נחמדים, עשה מעשים טובים, אל תקלל אחרים, אל תמהר להסיק מסקנות על אחרים, התרחק מוויכוחים, עשה דברים טובים, היה אדם טוב – רוב התורות הדתיות הן כאלה. לכן אם אנשי האמונה האלה – אנשי הדתות והכתות השונות האלה – מסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, הם לא יטעו טעויות גדולות ולא יחטאו חטאים גדולים במהלך הזמן שבו הם על פני האדמה, ולאחר שיתגלגלו שלוש עד שבע פעמים, ברוב המקרים האנשים האלה, האנשים שמסוגלים לציית בקפידה למצוות דתיות, יישארו כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני. והאם יש אנשים רבים כאלה? לא קל לעשות מעשים טובים או לציית לכללים וחוקים דתיים. הבודהיזם אינו מאפשר לבני אדם לאכול בשר – האם היית יכול לעשות זאת? אילו היה עליך ללבוש גלימות אפורות ולדקלם סוטרות במקדש בודהיסטי במשך כל היום, האם היית יכול לעשות זאת? הדבר לא היה קל. למשיחיות יש עשרת הדיברות ומצוות אחרות, האם קל לציית למצוות ולחוקים האלה? לא! ניקח לדוגמה את האיסור לקלל אחרים: בני אדם אינם מסוגלים לציית לכלל הזה, כן? אינם יכולים לעצור בעד עצמם, הם מקללים – ולאחר שקיללו הם אינם יכולים לחזור בהם, אם כך, מה הם עושים? בלילה הם מתוודים על חטאיהם! הם אינם יכולים לעצור בעד עצמם מלקלל אחרים, ולאחר שעשו זאת, יש עדיין שנאה בלבם, והם אף מרחיקים לכת עד כדי כך שהם מתכננים מתי יפגעו בהם. לסיכום, למי שחי בתוך הדוֹגמה המתה הזו, לא קל שלא לחטוא או לעשות מעשים רעים. לכן בכל דת, רק מעטים מסוגלים להשיג אלמותיות. אתה חושב שמכיוון שאנשים כה רבים מאמינים בדתות האלה, רבים יוכלו להישאר כדי לקבל תפקיד בעולם הרוחני! אך אין רבים שזוכים בכך, רק מעטים מסוגלים להשיג זאת. באופן כללי, זה הכול לגבי מעגל החיים והמוות של המאמינים. הדבר שמבדיל אותם הוא שהם יכולים להשיג אלמותיות, וזה ההבדל בינם לבין הכופרים.

00:00
00:00

0תוצאת(תוצאות) חיפוש