דבר אלוהים היומי: ההתגלמות – מובאה 101

בטרם ישוע ביצע את העבודה, הוא רק חי באנושיותו הרגילה. איש לא יכול היה להבחין בכך שהוא אלוהים, איש לא גילה שהוא אלוהים בהתגלמותו; בני אדם הכירו אותו רק כאדם רגיל לחלוטין. אנושיותו הרגילה לחלוטין היתה הוכחה לכך שאלוהים התגלם בבשר ודם ושעידן החסד הוא עידן עבודתו של אלוהים בהתגלמותו ולא עידן עבודתה של הרוח. זו היתה הוכחה לכך שרוח אלוהים התממשה באופן מלא בבשר ודם, לכך שבעידן התגלמותו של אלוהים בבשר ודם, גופו הגשמי יבצע את כל עבודתה של הרוח. המשיח בעל האנושיות הרגילה הוא בשר ודם שהרוח מתממשת בו, בעל אנושיות רגילה, היגיון רגיל ומחשבה רגילה. "להתממש" פירושו שאלוהים מתגלם באדם, רוחו מתגלמת בבשר ודם; במלים פשוטות, הדבר מתרחש כאשר אלוהים עצמו שוכן בבשר ודם בעל אנושיות רגילה, ומבטא דרכו את עבודתו האלוהית – זוהי משמעותה של ההתממשות או ההתגלמות. במהלך התגלמותו הראשונה, היה צורך שאלוהים ירפא חולים ויגרש שדים, מפני שעבודתו היתה גאולה. כדי לגאול את המין האנושי כולו, היה עליו להיות סלחן ומלא חמלה. העבודה שעשה בטרם נצלב, היתה ריפוי חולים וגירוש שדים, דבר שבישר על ישועת האדם על ידו מחטא וזוהמה. כיוון שהיה זה עידן החסד, היה צורך שירפא חולים, וכך יראה אותות ומופתים, שייצגו את החסד בעידן ההוא; שכן עידן החסד התרכז סביב הענקת חסד, שאותו מסמלים שלום, שמחה וברכות חומריות, כולם סימנים לאמונתם של בני האדם בישוע. כלומר, ריפוי חולים, גירוש שדים והענקת חסד היו יכולות אינסטינקטיביות של גופו של ישוע בעידן החסד, הן היו עבודת הרוח שהתממשה בבשר ודם. אך בשעה שביצע עבודה זו, הוא חי כבשר ודם, הוא לא התעלה על הבשר. אין זה משנה אילו מעשי ריפוי ביצע, עדיין היתה לו אנושיות רגילה, הוא עדיין חי חיים אנושיים רגילים. הסיבה לכך שאני אומר כי בעידן התגלמותו של אלוהים, הגוף ביצע את כל עבודתה של הרוח, היא שאין זה משנה איזו עבודה עשה, הוא עשה אותה כבשר ודם. אך בשל עבודתו, בני אדם לא ראו בגופו גוף בעל מהות גשמית לחלוטין, כי גופו יכול היה לעשות נסים וברגעים מיוחדים יכול היה לעשות מעשים שהתעלו על הבשר. מוכן שכל ההתרחשויות האלה חלו לאחר שהוא החל בכהונתו, כגון העובדה שנבחן במשך ארבעים יום או שצורתו השתנתה על ההר. כך, במקרה של ישוע, המשמעות של התגלמות אלוהים בבשר ודם לא הושלמה, אלא התגשמה רק באופן חלקי. החיים שהוא חי כבשר ודם בטרם החל בעבודתו היו רגילים לחלוטין בכל המובנים. לאחר שהחל לעבוד, שמר לעצמו רק את המעטפת החיצונית של בשרו. כיוון שעבודתו היתה ביטוי של אלוהות, היא חרגה מן התפקודים הרגילים של הבשר. אחרי הכל, אלוהים שהתגלם בבשר ודם היה שונה מבני אדם בשר ודם. מובן שבחיי היום יום שלו, הוא נזקק למזון, לבוש, שינה ומחסה כמו כל אדם אחר, היה זקוק לכל הצרכים הבסיסיים הרגילים, הגה וחשב כמו בן אנוש רגיל. בני אדם עדיין ראו בו אדם רגיל, אלא שהעבודה שעשה היתה על-אנושית. למעשה, אין זה משנה מה עשה, הוא חי באנושיות רגילה, וכל עוד ביצע את העבודה, ההיגיון שלו היה רגיל במיוחד, מחשבותיו צלולות במיוחד, יותר ממחשבותיו של כל אדם רגיל אחר. לאלוהים בהתגלמותו היה צורך לחשוב ולהגות בדרך זו, מפני שהיה על העבודה האלוהית לבוא לידי ביטוי בבשר ודם שההיגיון שלו רגיל במידה רבה ושמחשבותיו צלולות מאוד – רק בדרך זו יכול היה גופו לבטא את העבודה האלוהית. לכל אורך שלושים ושלוש השנים וחצי שישוע חי על פני האדמה, הוא שמר על אנושיותו הרגילה, אך בשל עבודתו במהלך כהונתו בת שלוש השנים וחצי, בני אדם חשבו שהוא נעלה מאוד, שהוא על-טבעי הרבה יותר מכפי שהיה בעבר. למעשה, אנושיותו הרגילה של ישוע נותרה ללא שינוי בטרם החל בכהונתו ולאחר מכן; אנושיותו היתה זהה לכל אורך הדרך, אך בשל ההבדל בין התקופה שקדמה להתחלת כהונתו לבין התקופה שלאחר מכן, הופיעו שתי דעות שונות בנוגע לבשרו. אין זה משנה מה חשבו בני האדם, אלוהים בהתגלמותו שמר על אנושיותו הרגילה המקורית במשך כל הזמן, שכן מאז התגלם אלוהים בבשר ודם, הוא חי כבשר ודם, בשר ודם שהיתה לו אנושיות רגילה. בין אם ביצע את כהונתו ובין אם לא, את האנושיות הרגילה של בשרו לא ניתן היה למחוק, שכן אנושיות היא המהות הבסיסית של הבשר. בטרם ביצע ישוע את כהונתו, נותר גופו רגיל לחלוטין ועסק בכל הפעילויות האנושיות הרגילות; הוא לא נראה על-טבעי כלל וכלל, לא הראה סימנים פלאיים כלשהם. באותה עת, הוא היה רק אדם פשוט מאוד שעבד את אלוהים, על אף שעיסוקו היה כן וישר יותר מזה של כל אדם. כך אנושיותו הרגילה לחלוטין באה לידי ביטוי. כיוון שלא עשה כל עבודה בטרם החל בכהונתו, איש לא היה מודע לזהותו, איש לא יכול היה להבחין בכך שגופו שונה מכל היתר, כיוון שהוא לא עשה ולו נס אחד, לא ביצע ולו מעט מעבודתו של אלוהים עצמו. אולם, לאחר שהחל לבצע את כהונתו, הוא שמר על המעטפת החיצונית של האנושיות הרגילה ועדיין חי עם היגיון אנושי רגיל, אך כיוון שהחל לעשות את עבודתו של אלוהים עצמו, לקחת על עצמו את כהונת המשיח ולעשות עבודה שבני תמותה, בני אדם בשר ודם, אינם מסוגלים לה, בני אדם הניחו שלא היתה לו אנושיות רגילה והוא לא היה בשר ודם רגיל לחלוטין, אלא בשר ודם לא שלם. בשל העבודה שביצע, בני אדם אמרו שהוא אלוהים בשר ודם שאין לו אנושיות רגילה. זוהי הבנה שגויה, מפני שבני האדם לא תפסו את משמעות התגלמותו של אלוהים בבשר ודם. אי-ההבנה נבעה מן העובדה שהעבודה שביטא אלוהים בבשר ודם היתה העבודה האלוהית, שבאה לידי ביטוי בבשר ודם שהיתה לו אנושיות רגילה. אלוהים עטה בשר ודם, שכן בבשר ודם, ועבודתו באנושיותו ערפלה את הרגילות של אנושיותו. מסיבה זו, בני אדם האמינו שלאלוהים לא היתה אנושיות.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה