דבר אלוהים היומי: להכיר את אלוהים – מובאה 10

לא לירוא את אלוהים ולסור מרע פירושו להתנגד לאלוהים

בואו נתחיל בהתייחסות למקור האמרה "יראו את אלוהים וסורו מרע." (ספר איוב.) אם כבר הזכרתם את איוב, בואו נדון בו. בתקופתו של איוב, האם אלוהים עבד לשם כיבוש האדם והושעתו? הוא לא עבד לשם כך, נכון? ועד כמה איוב הכיר את אלוהים באותה עת? (לא במיוחד.) וכיצד המידה שבה איוב הכיר את אלוהים משתווה לאופן שבו אתם מכירים אותו עכשיו? איך ייתכן שאתם לא מעזים לענות על השאלה הזו? האם איוב הכיר את אלוהים יותר או פחות מהאופן שבו אתם מכירים אותו עכשיו? (פחות.) זו שאלה שקל מאוד לענות עליה. פחות! זו עובדה! אתם ניצבים עכשיו פנים אל פנים מול אלוהים ופנים אל פנים מול דבר האל. האופן שבו אתם מכירים את אלוהים עולה בהרבה על האופן שבו איוב הכיר אותו. מדוע אני מעלה את הנושא הזה? מדוע אני מדבר כך? אני רוצה להסביר לכם עובדה מסוימת, אבל לפני כן, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: איוב הכיר את אלוהים מעט מאוד, אך הוא יכול היה לירוא את אלוהים ולסור מרע. אם כן, מדוע בני האדם כיום לא מליחים לעשות זאת? (שחיתות רבה.) "שחיתות רבה" – זו התשובה השטחית, אך אני לעולם לא רואה זאת כך. אתם מרבים לאמץ דוקטרינות ומכתבים שנפוצים על לשונכם, כגון "שחיתות רבה", "מרד באלוהים", "חוסר נאמנות לאלוהים", "מרדנות" ו"סלידה מהאמת", ומשתמשים בסיסמאות האלה כתשובה למהותה של כל שאלה. זו דרך לקויה לנהוג. השימוש באותה תשובה כדי לענות על שאלות בעלות אופי שונה מעלה חשד בלתי-נמנע לחילול קודשם של האמת ושל אלוהים. אני לא אוהב לשמוע תשובות כאלה. חשבו על כך! אף אחד מכם לא חשב על העניין הזה, אבל אני יכול לראות זאת מדי יום ביומו ולהרגיש בכך מדי יום ביומו. לפיכך, אתם עושים, ואני מתבונן. כשאתם עושים זאת, אני לא יכול להרגיש את מהותו של העניין הזה. אולם כשאני רואה זאת, אני יכול לראות את מהותו, ואני יכול גם להרגיש את מהותו. אם כן, מהי המהות הזו? מדוע בני האדם כיום לא יכולים לירוא את אלוהים ולסור מרע? התשובות שלכם בהחלט לא יכולות לתת מענה למהות השאלה הזו, והן לא יכולות לפתור את מהות השאלה הזו. זאת משום שיש כאן מקור שאתם לא מודעים אליו. מהו המקור הזה? אני יודע שאתם רוצים לשמוע עליו, ולכן אגלה לכם את המקור לשאלה הזו.

ממש בראשיתה של עבודתו של אלוהים, איך הוא התייחס לאדם? אלוהים הציל את האדם. הוא התייחס אל האדם כאל בן משפחה שלו, כמטרת עבודתו, כיעד לכיבוש, לישועה, ולהפיכה למושלם. זה היה יחסו של אלוהים כלפי האדם בתחילת עבודתו. אולם מה היה יחסו של האדם כלפי אלוהים באותה עת? האדם חשב שאלוהים מוזר, והאדם התייחס אל אלוהים כאל זר. אפשר לומר שיחסו של האדם כלפי אלוהים היה שגוי, ושהאדם לא הבין איך עליו להתייחס לאלוהים. לכן, הוא התייחס אליו כאוות נפשו ועשה כאוות נפשו. האם הייתה לאדם השקפה על אלוהים? בראשית, לא הייתה לאדם השקפה על אלוהים. הדבר שניתן לקרוא לו השקפתו של האדם היה רק כמה תפיסות ודמיונות בנוגע לאלוהים. הדברים שתאמו את התפיסות של בני האדם הם שהתקבלו. בני האדם נשמעו למראית עין לדברים שלא תאמו את תפיסותיהם, אך לבם של בני האדם דחה במרץ את הדברים האלה והתנגד אליהם. אלה היו היחסים בין האדם ואלוהים בראשית: אלוהים התייחס לאדם כאל בן משפחה, אך האדם התייחס לאלוהים כאל זר. אולם לאחר פרק זמן מסוים שבו אלוהים עבד, האדם החל להבין מה אלוהים מנסה להשיג. בני האדם החלו להבין שאלוהים הוא אלוהים האמיתי, והם החלו לדעת מה אלוהים יכול לספק לאדם. איך האדם התייחס לאלוהים באותה עת? האדם התייחס אל אלוהים כאל חבל הצלה, והוא קיווה לזכות בחסד, לזכות בברכות ולזכות בהבטחות. ואיך אלוהים התייחס לאדם בשלב הגורלי הזה? אלוהים התייחס אל האדם כאל יעד לכיבושו. אלוהים רצה להשתמש בדבריו כדי לשפוט את האדם, לבחון את האדם ולהעמיד את האדם בניסיונות. אולם עבור האנושות באותו זמן, אלוהים היה כלי שהאדם יכול להשתמש בו כדי להשיג את מטרותיו שלו. בני האדם ראו שהאמת שבפי אלוהים יכולה לכבוש אותם ולהושיע אותם, ושיש להם הזדמנות להשיג מאלוהים את הדברים שהם רוצים ואת היעד שהם רוצים. משום כך, התפתח קמצוץ של כנות בלבם והם היו מוכנים להיות חסידים של האל הזה. זמן חלף, ובני האדם הכירו את אלוהים באופן שטחי שהיה מבוסס על דוקטרינות. אפשר לומר שהם יותר ויותר "התוודעו" לאלוהים. בעקבות הדברים שאלוהים אמר, הטפתו, האמת שהוא ביטא ועבודתו, בני האדם יותר ויותר "התוודעו" אליו. לכן, בני האדם חשבו בטעות שאלוהים כבר לא מוזר, ושהם כבר צועדים בנתיב התאימות לאלוהים. עד היום, בני האדם האזינו לדרשות רבות על האמת וחוו חלק ניכר מעבודתו של אלוהים. אולם לנוכח ההפרעות והמשוכות של גורמים ונסיבות רבים ושונים, רוב בני האדם לא יכולים להצליח להנהיג את האמת, ולא יכולים להצליח לְרַצות את אלוהים. בני האדם יותר ויותר נרפים ויותר ויותר חסרי ביטחון. הם מרגישים יותר ויותר שסופם לא ידוע. הם לא מעזים להחזיק כלל ברעיונות ראוותניים, והם לא מנסים כלל להתקדם. הם רק ממשיכים בדרך, צעד אחר צעד. מהו יחסו של אלוהים כלפי האדם בכל הנוגע למצבו הנוכחי של האדם? רצונו היחיד של אלוהים הוא להעניק לאדם את האמיתות האלה ולהטמיע את דרכו באדם, ואז לארגן נסיבות שונות כדי לבחון את האדם בדרכים שונות. מטרתו היא לקחת את דבריו, את האמיתות האלה ואת עבודתו ולהביא לתוצאה שבה האדם יוכל לירוא את אלוהים ולסור מרע. רוב בני האדם שאני פגשתי פשוט לוקחים את דבר האל ומתייחסים אליו כאל דוקטרינות, כאל מכתבים וכאל תקנות שיש לציית להן. כשהם עוסקים בדברים שונים וכשהם מדברים או מועמדים בניסיונות, הם לא מתייחסים לדרכו של אלוהים כאל הדרך שהם צריכים לדבוק בה. הדבר נכון במיוחד במקרה של בני אדם שמועמדים בניסיונות גדולים. מעולם לא ראיתי אדם שנהג בכיוון של לירוא את אלוהים ולסור מרע. משום כך, יחסו של אלוהים כלפי האדם מלא בתיעוב וסלידה עמוקים. אחרי שאלוהים העמיד בני אדם בניסיונות שוב ושוב, אפילו מאות פעמים, הם עדיין לא מבטאים בבירור את נחישותם – אני רוצה לירוא את אלוהים ולסור מרע! מכיוון שבני האדם לא ניחנים בנחישות הזו, ושהם לא מפגינים כך את נחישותם, יחסו הנוכחית של אלוהים כלפיהם כבר לא כפי שהוא היה בעבר, כשהוא נהג בהם ברחמים, סובלנות, איפוק וסבלנות. במקום זאת, הוא מאוכזב מאוד מהאדם. מי גרם לאכזבה הזו? במי תלוי היחס של אלוהים לאדם? הוא תלוי בכל אדם שהוא חסיד של אלוהים. במהלך שנות עבודתו הרבות, אלוהים הציב דרישות רבות מהאדם וארגן לאדם נסיבות רבות. אולם ללא קשר לביצועיו של האדם וללא קשר ליחסו של האדם לאלוהים, האדם לא יכול לנהוג בבירור בהתאם למטרה של יראת אל והישמרות מרע. לפיכך, אסכם זאת באמרה אחת, ואשתמש באמרה הזו כדי להסביר את כל מה שדנו בו זה עתה על העובדה שבני האדם לא יכולים לצעוד בדרכו של אלוהים – לירוא את אלוהים ולסור מרע. מהי האמרה הזו? זו האמרה: אלוהים מתייחס לאדם כאל מושא ישועתו, מושע עבודתו. האדם מתייחס לאלוהים כאל אויב, כהיפוכו הגמור. האם העניין הזה ברור לכם עכשיו? יחסו של האדם, יחסו של אלוהים והיחסים בין האדם ואלוהים – כל אלה ברורים מאוד. גם אם שמעתם הטפות רבות, עבורי, הדברים שסיכמתם לעצמכם – נאמנות לאלוהים, ציות לאלוהים, חיפוש הדרך לתאימות עם אלוהים, הרצון להקדיש חיים שלמים לאלוהים, חיים למען אלוהים ועוד – אינם מהווים צעידה מודעת בדרכו של אלוהים, שהיא יראת אל והישמרות מרע. במקום זאת, אלה ערוצים שבאמצעותם אתם יכולים להשיג מטרות מסוימות. כדי להשיג את המטרות האלה, אתם מצייתים לכמה תקנות בעל כורחכם. ואלה הן בדיוק התקנות שמרחיקות בני אדם אפילו עוד יותר הדרך של פחד מאלוהים והישמרות מרע, ושוב מתייחסות אל אלוהים כמנוגד לאדם.

השאלה שאנחנו דנים בה היום היא קצת כבדת משקל, אך אף על פי כן, אני בכל זאת מקווה שכאשר תעברו את החוויות העתידיות ואת הזמנים העתידיים, תוכלו לעשות את מה שזה עתה אמרתי לכם. אל תזנחו את אלוהים ואל תתייחסו אליו כאל אוויר – כלומר, אל תרגישו שהוא קיים ברגעים שהוא מביא לכם תועלת ואז תרגישו שהוא לא קיים ברגעים שבהם הוא לא מביא לכם תועלת. כשזו ההבנה הבלתי מודעת שלכם, כבר הכעסתם את אלוהים. ייתכן שיש כאלה שאומרים: "אני לא מתייחס לאלוהים כאל אוויר. אני תמיד מתפלל לאלוהים ותמיד מְרַצה את אלוהים, וכל מה שאני עושה עומד ברף ובעקרונות שאלוהים מציב. אני בפירוש לא מתנהל על פי רעיונות משלי." כן, אופן התנהלותכם הוא נכון. אולם מה אתם חושבים כשאתם ניצבים מול עניין כלשהו? כיצד אתם נוהגים כשאתם ניצבים מול עניין כלשהו? יש בני אדם שסבורים שאלוהים קיים כשהם מתפללים אליו ומתחננים בפניו. אולם כשהם ניצבים בפני עניין כלשהו, יש להם רעיונות משלהם והם רוצים לפעול על פיהם. זוהי התייחסות לאלוהים כאל אוויר. מצב כזה מצייר את אלוהים כלא קיים. בני האדם חושבים שאלוהים צריך להיות קיים כשהם צריכים אותו, ושכאשר הם לא צריכים את אלוהים, הוא לא צריך להיות קיים. בני האדם חושבים שנוהג המבוסס על הרעיונות הפרטיים שלהם הוא מספיק. הם מאמינים שהם יכולים לפעול כאוות נפשם. הם פשוט חושבים שהם לא צריכים לחפש את דרכו של אלוהים. בני אדם שנמצאים בתנאים כאלה, במצב כזה, הם על סף הסכנה, הלא כן? יש כאלה שאומרים: "בין שאני בסכנה ובין שלא, האמנתי במשך שנים, ואמשיך להאמין שאלוהים לא ייטוש אותי מפני שהוא לא יכול לשאת את המחשבה לנטוש אותי." אחרים אומרים: "עוד מבטן ומלידה, האמנתי באלוהים, ואני מאמין מאז ועד היום, ארבעים או חמישים שנים בסך הכל. מבחינת ותק, אני בהחלט ראוי לישועת האל. אני בהחלט ראוי לשרוד. במשך התקופה הזו של ארבעה או חמישה עשורים, נטשתי את משפחתי ואת עבודתי. ויתרתי על כל מה שהיה לי, כמו כסף, מעמד, הנאה וזמן בחיק המשפחה. לא אכלתי הרבה מאכלים טעימים. לא נהניתי מהרבה דברים משעשעים. לא ביקרתי בהרבה מקומות מעניינים. אפילו חוויתי סבל שבני אדם רגילים לא יכולים לעמוד בו. אם אלוהים לא יכול להושיע אותי משום כל הדברים האלה, הוא עושה לי עוול ואני לא מאמין באלוהים כזה." האם יש בני אדם רבים שמחזיקים בהשקפה כזו? (יש הרבה כאלה.) אם כן, היום אעזור לכם להבין עובדה: כל אחד ממי שמחזיק בהשקפה כזו יורה לעצמו ברגל. זאת משום שהוא משתמש בדמיונות שלו כדי לכסות את עיניו. הדמיונות שלהם והמסקנות שלהם הם בדיוק מה שמחליף את הרף שאלוהים מציב לאדם, מה שמונע מהם לקבל את כוונותיו האמיתיות של אלוהים, מה שגורם לכך שהם לא יוכלו לחוש בקיומו האמיתי של אלוהים, מה שגורם להם לאבד את ההזדמנות להפוך למושלמים בידי אלוהים ומה שמונע מכם לקבל את הבטחתו של אלוהים או לחלוק אותה.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה