כיום, מכיוון שהובלתי אתכם עד כה, ערכתי הסדרים מתאימים ויש לי כוונות משלי. אילו הייתי מגלה לכם אותם היום, האם באמת הייתם מסוגלים להכיר אותם? אני מכיר היטב את המחשבות שבדעתו של האדם ולמשאלות לבו: מי מעולם לא חיפש לעצמו דרך מוצא? מי מעולם לא חשב על סיכוייו העתידיים? אולם על אף שהאדם ניחן באינטלקט עשיר ורבגוני, מי היה מסוגל לחזות שאחרי כל העידנים, יהיה ההווה כפי שהוא? האם זה באמת פרי מאמציכם הסובייקטיביים? האם זה גמול על שקדנותכם הבלתי נלאית? האם זו התמונה היפהפייה שדימיתם בנפשכם? לולא הכוונתי את האנושות כולה, מי היה מסוגל להתנתק מההסדרים שלי ולמצוא מוצא אחר? האם המחשבות והרצונות של האדם הם אלה שהביאו אותו עד הלום? בני אדם רבים חיים חיים שלמים מבלי להגשים את רצונותיהם. האם הסיבה לכך היא באמת חשיבה לקויה? חייהם של בני אדם רבים מלאים באושר ובסיפוק בלתי צפויים. האם הסיבה לכך היא באמת ציפיות נמוכות מדי? מי מהאנושות כולה לא זוכה לדאגתו של האל הכול יכול? חייו של מי לא יועדו מראש על ידי האל הכול יכול? לידתו ומותו של מי נובעים מבחירתו שלו? האם האדם שולט בגורלו שלו? בני אדם רבים כמהים למוות, אך הוא רחוק מהם; בני אדם רבים רוצים להיות אלה שחזקים בחיים ומפחדים מהמוות, אך הם לא יודעים שיום מותם הולך וקרב ומשליך אותם אל תהום המוות; בני אדם רבים מביטים ברקיע ונאנחים עמוקות; בני אדם רבים ממררים ביללות בכי רמות; בני אדם רבים לא עומדים בניסיונות; ובני אדם רבים הופכים לאסירי הפיתוי. אף על פי שאני לא מופיע באופן אישי כדי לאפשר לאדם לחזות בי בבירור, בני אדם רבים חוששים לראות את פניי מפחד מר שמא אכה אותם ואחסל אותם. האם האדם מכיר אותי באמת או לא? איש לא יודע בוודאות, הלא כן? אתם פוחדים הן ממני והן מהייסורים שאני מטיל, אך אתם גם קמים על רגליכם ומתנגדים אליי ומותחים עליי ביקורת בגלוי, הלא כן? הסיבה לכך שהאדם מעולם לא הכיר אותי היא שהוא מעולם לא ראה את פניי או שמע את קולי. לפיכך, על אף שאני שוכן בלבו של האדם, האם יש מישהו שאני לא מעורפל ועמום בלבו? האם יש בני אדם שאני ברור כשמש בלבם? אני לא רוצה שגם בני עמי יראו אותי באופן מטושטש וקלוש, ולכן אני פותח בעבודה האדירה הזו.

אני בא אל האדם בשקט ועוזב חרישית. האם מישהו ראה אותי אי-פעם? האם השמש יכולה לראות אותי משום להבותיה הבוערות? האם הירח יכול לראות אותי משום בהירותו המבריקה? האם מערכות הכוכבים יכולות לראות אותי משום מיקומן ברקיע? כשאני בא, האדם לא יודע, ואף אחד מהדברים לא יודע, וכשאני עוזב, האדם עדיין לא מודע לכך. מי יוכל לשאת עליי עדות? האם ייתכן שיהיה זה ההלל של בני האדם על פני האדמה? האם ייתכן שיהיו אלה החבצלות הפורחות בטבע? האם יהיו אלה הציפורים העפות ברקיע? האם יהיו אלה האריות השואגים בהרים? אף אחד לא יכול לחזות בי לגמרי! אף אחד לא יכול לעשות את העבודה שאני אעשה! אפילו אם מישהו אחר היה עושה את העבודה, איזו השפעה הייתה יכולה להיות לה? בכל יום אני משקיף על כל מעשיהם של בני אדם רבים, ובכל יום אני מחפש בלבם ובדעתם של בני אדם רבים. איש מעולם לא נמלט ממשפטי, ואיש מעולם לא השיל מעצמו את המציאות של משפטי. אני ניצב מעל הרקיע ומביט למרחקים: הכיתי אינספור בני אדם, אך ישנם גם בני אדם רבים מספור שחיים הודות לרחמיי ואדיבותי. גם אתם חיים בנסיבות דומות, הלא כן?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, דברי האל לתבל כולה, פרק 11