מי שמבקש ומי שאינו מבקש הם כעת שני סוגים שונים של בני אדם, בעלי שני יעדים שונים. מי שעוסק בחיפוש אחר הכרת האמת ונוהג לפי האמת הוא מן האנשים שאלוהים יושיע. מי שאינו מכיר את דרך האמת הוא אויב ורוח רעה. הוא צאצא של הארכי-מלאך והוא יושמד. גם מאמיניו האדוקים של אל מעורפל – האין גם הם רוחות רעות? בני אדם שיש להם מצפון טוב אך שאינם מקבלים את דרך האמת הם רוחות רעות. מהותם היא מהות של התנגדות לאלוהים. מי שאינו מקבל את דרך האמת מתנגד לאלוהים, וגם אם האנשים האלה יסבלו קשיים רבים, הם בכל זאת יושמדו. מי שאינו מוכן לזנוח את העולם, שאינו יכול לשאת את הפרידה מהוריו, שאינו יכול לשאת את הוויתור על הנאות הבשר, כול אלה מורדים באלוהים וכולם יושמדו. כול מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שטני, יתרה מזאת, הוא יושמד. מי שמאמין אך אינו נוהג לפי האמת, מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו ומי שאינו מאמין בקיומו של אלוהים כלל, כולם יושמדו. כול מי שיוכל להיוותר הוא אדם שעבר זיכוך מר ועמד איתן. זהו אדם שבאמת עבר ניסיונות. כול מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב, כלומר כול מי שבתוך הזרם הזה או מחוץ לו ושאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהן רוחות רעות ומיהם אויבי אלוהים אם לא מתנגדים שאינם מאמינים באלוהים? האם הם אינם אותם בני אדם המורדים באלוהים? האם הם אינם אותם בני אדם הטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים, אך חסרה להם אמת? האם הם אינם אותם בני אדם שעוסקים רק בחיפוש אחר קבלת ברכות אך אינם יכולים לשאת עדות לאלוהים? אתה יכול עדיין להתיידד עם הרוחות הרעות האלה היום, להדגיש מצפון ואהבה כלפי הרוחות הרעות האלה. האם דבר זה אינו נחשב להפניית כוונות טובות כלפי השטן? האם הוא אינו נחשב לקשר עם רוחות רעות? אם בני אדם עדיין אינם מסוגלים להבחין היום בין טוב לרע, ועדיין מדגישים בעיוורון אהבה ורחמים מבלי לקוות בשום אופן לבקש את רצון אלוהים, ואינם מסוגלים בשום אופן לקבל את לבו של אלוהים כלבם שלהם, סופם יהיה אומלל פי כמה. כול מי שאינו מאמין באלוהים בהתגלמותו בבשר ודם הוא אויבו של אלוהים. אם אתה יכול להדגיש מצפון ואהבה כלפי אויב, האם לא חסר לך חוש צדק? אם אתה מסתדר עם מי שאני מתעב ועם מי שאני חולק עליו, ובכול זאת מדגיש אהבה או רגשות אישיים כלפיו, האם אינך מורד? האם אינך מתנגד לאלוהים בכוונה תחילה? האם אדם כזה מחזיק באמת? אם בני אדם מדגישים מצפון כלפי אויבים, מדגישים אהבה כלפי רוחות רעות ומדגישים רחמים כלפי השטן, האם הם אינם מפריעים בכוונה תחילה לעבודתו של אלוהים? אותם אנשים המאמינים רק בישוע ואינם מאמינים באלוהים בהתגלמותו באחרית הימים ואותם אנשים הטוענים מן השפה ולחוץ שהם מאמינים באלוהים בהתגלמותו, אך עושים רע, הם צוררי המשיח, לא כל שכן אותם אנשים שאינם מאמינים באלוהים. האנשים האלה כולם יושמדו. אמת המידה שעל פיה שופטים בני האדם זה את זה מבוססת על התנהגותם. מי שהתנהגותו טובה הוא צדיק, ומי שהתנהגותו מתועבת הוא רשע. אמת המידה שעל פיה שופט אלוהים את האדם מבוססת על השאלה האם מהותו נשמעת לו. מי שנשמע לאלוהים הוא צדיק ומי שאינו נשמע לאלוהים הוא אויב ורשע, בין אם התנהגותו של אדם זה טובה או רעה, ובין אם דבריו של אדם זה נכונים או לא נכונים. יש בני אדם שברצונם לזכות ביעד טוב בעתיד בעזרת מעשים טובים, ויש שברצונם לרכוש יעד טוב בעזרת דיבורים טובים. בני אדם מאמינים בטעות כי אלוהים קובע את סופו של אדם בהתאם להתנהגותו או דבריו, ולפיכך רבים שואפים לנצל זאת כדי לזכות במרמה בטובת הנאה זמנית. האנשים שישרדו מאוחר יותר עד למנוחה, יסבלו כולם את יום המצוקה ואף יישאו עדות לאלוהים. כולם יהיו בני אדם שמילאו את חובתם ושבכוונתם להישמע לאלוהים. מי שברצונו רק לנצל את ההזדמנות לעשות שירות כדי להימנע מלנהוג לפי האמת, לא יוכל להיוותר. לאלוהים יש אמות מידה הולמות לסידור סופם של כל בני האדם. הוא אינו מקבל את ההחלטות האלה רק על פי דבריו או התנהגותו של האדם, ולא בהתאם להתנהגותו בפרק זמן בודד. הוא בהחלט לא יהיה סלחן כלפי כול התנהגותו הרעה של אדם תודות לשירות שעשה בעבר לאלוהים, ולא יחוס עליו מלהמיתו בזכות מאמץ חד-פעמי שעשה למען אלוהים. איש אינו יכול לחמוק מפעולת תגמול על רשעותו ואיש אינו יכול להסוות את התנהגותו המרושעת וכך לחמוק מייסורי ההשמדה. אם אדם מסוגל באמת למלא את חובתו, משמעות הדבר היא שהוא נאמן לנצח לאלוהים ואינו מבקש גמול, בין אם הוא מקבל ברכות או סובל מצוקה. אם בני אדם נאמנים לאלוהים כשהם רואים ברכות אך מאבדים את נאמנותם כשהם אינם רואים ברכות ובסופו של דבר בכול זאת אינם מסוגלים לשאת עדות לאלוהים ואינם מסוגלים למלא את חובתם כפי שעליהם לעשות, אותם אנשים שעשו בעבר שירות נאמן לאלוהים, בכל זאת יושמדו. בקצרה רשעים אינם יכולים לשרוד את הנצח ואינם יכולים להיווכח במנוחה. רק הצדיקים הם אדוני המנוחה. לאחר שהאנושות תיווכח בדרך הנכונה, יחיו בני האדם חיים אנושיים רגילים. כול אחד מהם ימלא את חובתו ויהיה נאמן לחלוטין לאלוהים. הם ישילו מעליהם לחלוטין את מרדנותם וטבעם המושחת ויחיו למען אלוהים ובזכות אלוהים. הם יהיו חסרי מרדנות והתנגדות. הם יהיו מסוגלים להישמע לאלוהים לחלוטין. אלה הם חיי אלוהים והאדם וחיי המלכות, ואלה הם חיי המנוחה.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה