אמונתכם באל, עיסוקכם בחיפוש אחר האמת ואפילו אופן התנהלותכם צריכים כולם להתבסס על המציאות: כל מעשה שלכם צריך להיות מעשי ואל לכם לעסוק בדברים דמיוניים ובאשליות. אין כל ערך להתנהגות כזו ויתר על כן, אין כל חשיבות לחיים כאלה. מכיוון שעיסוקכם וחייכם מתמקדים בשקר ותרמית בלבד, ואינכם עוסקים בדברים בעלי ערך ומשמעות, תוכלו להפיק מכך רק הלכי חשיבה מגוחכים ודוקטרינות מגוחכות שאין להם כל אחיזה באמת. לדברים אלה אין כל קשר לחשיבות ולערך של קיומכם והם יכולים להוביל אתכם רק לעולם נבוב. לפיכך, חייכם יעדרו ערך ומשמעות – ואם לא תעסקו בחיפוש אחר חיים בעלי משמעות, גם אם תחיו מאה שנה, הרי שחייכם יהיו לריק. כיצד ניתן לקרוא לדבר כזה חיים אנושיים? האין אלה למעשה חיים של בעל חיים? כמו כן, אם תנסו ללכת בדרך של אמונה באלוהים אך לא תנסו כלל לעסוק בחיפוש האל הגלוי, ובמקום זאת תעבדו אל בלתי נראה שאינו ניתן לתפיסה, האין זה עיסוק אף יותר חסר טעם? בסופו של דבר, עיסוקכם יהפוך לעי חורבות. מה הטעם בעיסוק כזה? הבעיה החמורה ביותר הנוגעת לאדם היא העובדה שהוא אוהב רק דברים שהוא לא יכול לראות ושהוא לא יכול לגעת בהם, דברים מסתוריים ופלאיים ביותר, שהוא לא יכול לתאר ושבן תמותה לא יכול להשיג. ככל שדברים אלה פחות מציאותיים, כך האדם מקדיש זמן רב יותר לניתוחם, וכך הוא עוסק בהשגתם ללא פשרות ומשלה את עצמו שבאפשרותו לזכות בהם. ככל שהדברים האלה פחות מציאותיים, כך האדם בוחן ומנתח אותם בדקדקנות רבה יותר, ואף מגדיל לעשות ומגבש רעיונות מקיפים משלו לגביהם. מנגד, ככל שהדברים יותר מציאותיים, כך האדם נוטה יותר לבטלם – הוא בז להם ומזלזל בהם עוד יותר. האין זה בדיוק אותו יחס שאתם מפגינים כלפי העבודה המציאותית שאני עושה כיום? ככל שדברים שכאלה יותר מציאותיים, כך אתם יותר משוחדים נגדם. אתם לא מקדישים זמן כדי לבחון אותם, אלא פשוט מתעלמים מהם. אתם בזים לדרישות המציאותיות והישירות האלה. אתם אף מטפחים שפע של תפיסות בנוגע לאל הזה, שהוא אמיתי מאוד, ואתם פשוט לא מסוגלים לקבל את היותו מציאותי ורגיל. כיוון שכך, האין אמונתכם לוטה בערפל? יש לכם אמונה בלתי מעורערת באל המעורפל של ימים עברו, ואין לכם כל עניין באל האמיתי של הימים האלה. האם הדבר אינו נובע מכך שהאל של אתמול והאל של היום שייכים לשני עידנים שונים? האם הדבר אינו נובע גם מכך שאלוהים של אתמול הוא האל הנשגב של השמיים, בעוד שאלוהים של היום הוא אדם זעיר שנמצא על פני הארץ? יתר על כן, האם הדבר אינו נובע מכך שהאל שהאדם עובד הוא פרי תפיסתו של האדם, בעוד שאלוהים של היום הוא בשר ודם וארצי? בסופו של דבר, האם הדבר לא נובע מכך שאלוהים של היום אמיתי מדי ולכן האדם לא עוסק בו? זאת משום שהדבר שאלוהים של היום מבקש מהאדם הוא בדיוק הדבר שהאדם מסרב לעשות, ואשר גורם לו לבושה. האין זה מקשה על האדם? האין זה חושף את הצלקות שלו? כך, רבים מאלה שאינם עוסקים במציאות הופכים לאויביו של האל בהתגשמותו כבשר ודם, ולצוררי משיח. האין זו עובדה ברורה מאליה? בעבר, בטרם התגשם האל כבשר ודם, יכולתם להיות גורם דת או מאמין אדוק. לאחר שהאל התגשם כבשר ודם, רבים מן המאמינים האדוקים האלה הפכו בלא-יודעין לצוררי משיח. האם אתם יודעים מה מתחולל כאן? באמונתכם באל, אתם לא מתרכזים במציאות או עוסקים באמת, אלא דבקים בשקר – האין זה המקור הברור ביותר לעוינות שלכם כלפי האל המתגלם כבשר ודם? האל המתגלם כבשר ודם קרוי ישוע המשיח, ולפיכך, האין זה נכון שכל מי שאינם מאמינים באל המתגלם כבשר ודם הם צוררי המשיח? לכן, האם האל שאתם מאמינים בו ואוהבים אותו הוא באמת האל בהתגלמותו כבשר ודם? האם מדובר באל החי והנושם, שהוא כה מציאותי ורגיל להפליא? מהי בדיוק המטרה של עיסוקכם? האם היא בשמיים או בארץ? האם היא תפיסה או שמא היא האמת? האם היא אלוהים או שמא היא ישות על-טבעית כלשהי? למעשה, האמת היא המימרה האמיתית ביותר של החיים, והמימרה הנעלה ביותר ממימרות שכאלה בקרב האנושות כולה. מפני שזו דרישת האל מן האדם, ומפני שזו העבודה שמבצע אלוהים בכבודו עצמו, היא מכונה בשם מימרת החיים. לא מדובר במימרה המתמצתת דבר מה, ולא בציטוט מפורסם של אישיות ידועה. במקום זאת, מדובר באמירתו של מושל השמיים והארץ וכל צבאם, ולא במילים שתמצת האדם, אלא בחייו הטבעיים של אלוהים. לכן היא נקראת המימרה הנעלה מכל מימרות החיים. עיסוקו של האדם בהנהגת האמת הוא מילוי חובתו, כלומר עיסוקו בעמידה בדרישות האל. מהותה של הדרישה הזו היא האמת האמיתית מכל האמיתות, ולא דוקטרינה ריקה מתוכן שאיש לא יכול להשיגה. אם עיסוקכם הוא בדוקטרינה בלבד, ואינו אוחז במציאות, האין זו התמרדות באמת? האין זו מתקפה נגד האמת? כיצד יכול אדם שכזה לעסוק בחיפוש אהבת אל? בני אדם שאינם אוחזים במציאות בוגדים באמת, והם כולם מרדנים מעצם מהותם!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את אלוהים ואת עבודתו יכול לְרַצות את אלוהים

האמת היא האמרה הנשגבת ביותר של החיים

I

""אמת"" היא האמרה האמיתית ביותר של החיים, והנשגבת מכולן בקרב האנושות כולה. היא נקראת ""אמרת החיים"", בשל היותה, בשל היותה... בשל היותה בקשת האל מהאדם, ועבודתו הנעשית על ידו ישירות. זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר, גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול. היא אמירה לאנושות של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

II

אלה אינן כמה מילים אשר סוכמו בידי האנושות, אלא טבע חייו של האל, אלוהים בעצמו. כך שזאת האמרה ""הנעלה ביותר של החיים."" לעסוק באמת זה למלא את חובתו של האדם, ולספק את רצונו ודרישתו של אלוהים. זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר, גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול. היא אמירה לאנושות של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

III

המהות של ""דרישתו"" היא האמיתית מכל האמיתות, ולא סתם תורה ריקה, בלתי ניתנת להשגה. זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר, גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול. היא אמירה לאנושות של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים. זו לא אמרה שמסכמת משהו אחר, גם לא ציטוט ממילותיו של מישהו גדול. היא אמירה לאנושות של אדון עולם, שליט האדמה והשמיים.

מתוך 'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'