ההתגלמות היא הופעתו של אלוהים כבשר ודם.

אלוהים עובד בקרב האנושות שנבראה בצלם בשר ודם.

לפיכך, כדי שאלוהים יתגלם כבשר ודם,

עליו להיות תחילה בשר ודם בשר ודם בעל אנושיות רגילה;

זו הדרישה המוקדמת הבסיסית ביותר.

ההשלכה של התגלמותו של אלוהים כבשר ודם היא שאלוהים חי ועובד בבשר.

שאלוהים בעצם מהותו הופך לבשר ודם – הופך לאדם.

אנושיותו קיימת למען מהותו הגשמית.

לא ייתכנו בשר ודם ללא אנושיות

ואדם ללא אנושיות הוא לא בן אנוש.

באופן זה, אנושיות בשרו של אלוהים

היא תכונה פנימית של אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם.

האמירה ש"כאשר אלוהים מתגלם כבשר ודם הוא כולו אלוהי ואין בו אנושיות",

היא חילול הקודש מפני שקביעה זו פשוט לא קיימת

והיא מפרה את עקרון ההתגלמות כבשר ודם.

הגורם שמבצע את העבודה הוא האלוהיות אשר שוכנת באנושיות שלו.

אלוהותו, ולא אנושיותו, היא שעובדת,

אך אלוהות זו חבויה בתוך אנושיותו.

עבודתו נעשית במהותה בידי אלוהותו המוחלטת ולא בידי אנושיותו.

אולם זה שמבצע את העבודה הוא בשרו.

אפשר לומר שהוא אדם וגם אלוהים,

שכן אלוהים הופך לאל שחי בבשר,

עם קליפה אנושית ומהות אנושית, אך גם עם מהותו של אלוהים.

מכיוון שהוא אדם עם מהותו של אלוהים,

הוא מעל לכל בני האדם שנבראו

ומעל לכל אדם שיכו לבצע את עבודת האל.

בקרב כל מי שיש לו קליפה אנושית כמו שלו,

בין כל מי שיש לו אנושיות,

רק הוא אלוהים עצמו בהתגלמותו –

כל היתר הם בני אדם נבראים.

על אף שלכולם יש אנושיות,

לבני האדם הנבראים אין דבר פרט לאנושיות,

ואילו אלוהים בהתגלמותו שונה מהם.

בבשרו יש לא רק אנושיות, אלא חשוב מכך, אלוהות.

מכיוון שאלוהים מתגלם כבשר ודם,

מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות.

השילוב הזה נקרא אלוהים עצמו,

אלוהים עצמו על פני האדמה.

מכיוון שאלוהים מתגלם כבשר ודם,

מהותו היא שילוב של אנושיות ואלוהות.

השילוב הזה נקרא אלוהים עצמו,

אלוהים עצמו על פני האדמה.

מתוך: הדבר, כרך ראשון – הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו