אם אדם הוא חסיד של אלוהים במשך שנים רבות ודברי האל תומכים בו במשך שנים רבות, אך הגדרתו את אלוהים תהיה זהה במהותה לזו של אדם המשתטח בפני אלילים, הרי שפירוש הדבר שאדם זה לא זכה במציאות של דברי האל. זאת משום שהאדם פשוט לא נוכח במציאות של דברי האל, ולכן למציאות, לאמת, לכוונות, ולדרישות מהאנושות, הטבועות כולן בדברי האל, לא היה כל קשר אליו. כלומר, לא משנה עד כמה יתאמץ אדם כזה להבין את המשמעות השטחית של דברי האל, מאמץ זה חסר תועלת: הוא תר אחר מילים בלבד ועל כן כל שיקבל יהיה מן הסתם מילים בלבד. גם אם הדברים שנושא אלוהים הם פשוטים או סתומים כלפי חוץ, הם כולם אמיתות חיוניות לאדם כשהוא נוכח בחיים, הם מעיין מים חיים המאפשר לו לשרוד בגוף ובנפש. הם מספקים את כל מה שהאדם צריך כדי להישאר בחיים, הם הדוֹגמה והאמונה המשמשות אותו בחיי היום-יום, הנתיב, המטרה והכיוון שעליו לצלוח כי לזכות בישועה, כל אמת שאמורה להיות בידיו כיציר נברא בפני אלוהים, כל אמת בנוגע להישמעות לאלוהים ועבודת אלוהים. הם הערובה המבטיחה את הישרדותו של האדם, הם לחם חוקו של אדם והם גם התמיכה החסונה המאפשרת לאדם להיות חזק ולעמוד על רגליו. הם עשירים במציאות האמת של האנושות הרגילה, כפי שהאנושות שנבראה מביאה אותה לידי ביטוי, הם עשירים באמת שבאמצעותה האנושות נחלצת מהשחיתות וחומקת ממלכודות השטן, הם עשירים בהוראה, תוכחה ועידוד בלתי נלאים, ובנחמה שהבורא מעניק לאנושות שנבראה. הם המשואה המנחה את בני האדם והופכת אותם לנאורים כך שיבינו את כל הדברים החיוביים, הם הערובה שמבטיחה כי בני האדם ייווכחו ויזכו בכל מה שצודק וטוב, הם המדד שעל פיו כל בני האדם, האירועים והעצמים נמדדים והם גם סמן הניווט אשר מוביל את בני האדם לישועה ולנתיב האור. רק כשהוא חווה באמת את דברי האל, זוכה האדם באמת ובחיים. רק כך הוא מבין מהי האנושות הרגילה, מה הם חיים בעלי משמעות, מה הוא יציר בריאה אמיתי, מהי הישמעות אמיתית לאלוהים. רק כך הוא מבין את האכפתיות הנחוצה כלפי אלוהים, את אופן מילוי חובותיו של יציר נברא ואת אופן אימוץ דמותו של אדם אמיתי. רק כך הוא מבין מה פשר האמונה הממשית ועבודת אלוהים הממשית. רק בכך הוא מבין מיהו המושל בשמיים ובארץ ובכל צבאם. רק כך הוא מבין את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה מושל, מוביל ומקיים את בריאתו. רק כך הוא מבין ותופס את הכלים שבאמצעותם אדון הבריאה כולה קיים, מתגלה, ופועל... במנותק מהחוויה האמיתית של דברי האל, אין לאדם כל ידע אמיתי או תובנות כלשהן באשר לדברי האל והאמת. אדם שכזה הוא ממש גווייה מהלכת, קליפה ריקה, וכל הידע המתייחס לבורא אינו נוגע לו כלל ועיקר. בעיני אלוהים, אדם שכזה מעולם לא האמין בו ומעולם לא היה חסיד שלו, ולכן אלוהים אינו מכיר בו לא כמאמין ולא כחסיד, ועוד פחות מכך כיציר בריאה אמיתי.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, הקדמה