הבינו את יחסו של אלוהים והשליכו מעליכם תפיסות שגויות על אלוהים

האל הזה שאתם מאמינים בו כרגע – האם אי-פעם חשבתם לעצמכם איזה מין אל הוא? כשהוא רואה אדם רע עושה דברים רעים, האם הוא בז לו? (הוא בז לו.) כשהוא רואה טעויות של בני אדם בורים, מה יחסו? (עצב.) כשהוא רואה בני אדם גונבים את המנחות שלו, מה יחסו? (הוא בז להם.) זה ברור מאוד, נכון? כשאלוהים רואה מישהו נוהג באי זהירות באמונתו באלוהים ולא מחפש את האמת, מה יחסו? אתם לא לגמרי בטוחים בתשובה לשאלה הזו, נכון? אי זהירות היא יחס שהוא לא חטא, ולא פוגע באלוהים. בני האדם סבורים שהיא לא צריכה להיחשב לטעות גסה. אם כך, מה לדעתך יחסו של אלוהים כלפיה? (הוא לא מוכן להגיב אליה.) לא מוכן להגיב אליה – איזה מין יחס הוא זה? אלוהים דווקא מזלזל בבני אדם כאלה ובז לבני אדם כאלה! אלוהים מגיב לבני אדם כאלה בכך שהוא מפנה אליהם עורף. גישתו היא לזנוח אותם, לא לעבוד עליהם כלל, לרבות נאורות, הארה, ייסורים או משמעת. בני אדם כאלה פשוט לא נחשבים בעבודתו של אלוהים. מה יחסו של אלוהים לבני אדם שמעוררים את זעמו ופוגעים בצווים המנהליים שלו? תיעוב עמוק! אלוהים זועם עד מאוד על בני אדם שלא מצטערים על כך שהם עוררו את זעמו! "זועם" היא רק הרגשה, מצב רוח. זעם לא יכול לייצג יחס ברור. אולם ההרגשה הזו, מצב הרוח הזה, יביא לסוף לאדם הזה: היא תמלא את אלוהים בתיעוב עמוק! מה ההשלכות של התיעוב העמוק הזה? ההשלכות שלו הן שאלוהים יזנח את האדם הזה ולא יגיב אליו בינתיים. הוא יחכה שהם יטופלו במהלך הענישה. מה זה מרמז? האם עדיין יש לאדם הזה סוף? אלוהים מעולם לא התכוון לתת סוף לאדם כזה! אם כן, המצב שבו אלוהים לא מגיב לאדם כזה כרגע הוא מצב תקין, הלא כן? (כן.) כיצד אדם כזה צריך להתכונן כעת? הוא צריך להתכונן להשלכות השליליות של התנהגותו ולדברים הרעים שהוא גרם להם. זו התגובה של אלוהים לאדם כזה. לכן, אני אומר כעת בבירור לבני אדם כאלה: אל תשלו את עצמכם עוד, ואל תחזיקו בתקוות שווא. אלוהים לא יהיה סובלני עד אין קץ. הוא לא יסבול את הסגת הגבול והמרדנות של בני האדם האלה עד אין קץ. יש כאלה שיאמרו: "ראיתי גם כמה בני אדם כאלה. כשהם מתפללים, אלוהים נוגע ללבם במיוחד, והם בוכים בכי תמרורים. הם בדרך כלל מאושרים מאוד. נדמה שאלוהים שוכן בקרבם ומכוון אותם." אל תאמרו את השטויות האלה! בכי התמרורים שלהם אין פירושו בהכרח שאלוהים נוגע ללבם או שאלוהים שוכן בקרבם, ועל אחת כמה וכמה אין פירוש הדבר שאלוהים מכוון אותם. אם בני האדם מכעיסים את אלוהים, האם אלוהים בכל זאת יכוון אותם? באופן כללי, כשאלוהים מחליט לסלק מישהו, לנטוש אותו, לאדם הזה כבר אין סוף. לא משנה כמה בני האדם האלה מרוצים מעצמם כשהם מתפללים, ולא משנה כמה הם בטוחים שאלוהים שוכן בלבם – זה כבר לא חשוב. מה שחשוב הוא שאלוהים לא צריך ביטחון כזה ושאלוהים כבר דחה את האדם הזה. גם לא חשוב כיצד מטפלים בו לאחר מכן. מה שחשוב הוא שכרגע, האדם הזה מכעיס את אלוהים, ושסופו כבר נקבע. אם אלוהים החליט שלא להושיע אדם כזה, הוא יישאר מאחור להיענש. זה יחסו של אלוהים.

על אף שאהבה היא חלק ממהותו של אלוהים, ועל אף שהוא מרחם על כולם, בני האדם מתעלמים מהעובדה שמהותו היא גם כבוד, ושוכחים אותה. העובדה שיש בו אהבה אין פירושה שבני האדם יכולים לפגוע בו בחופשיות ושאין לו רשות או תגובות. העובדה שיש לו רחמים אין פירושה שאין לו עקרונות בהתייחסותו לבני האדם. אלוהים חי. הוא באמת קיים. הוא לא בובה דמיונית על חוט או משהו אחר. מכיוון שהוא קיים, עלינו להקשיב בזהירות לקול לבו כל הזמן, לשים לב ליחסו ולהבין את רגשותיו. אסור לנו להשתמש בדמיונות של בני האדם כדי להגדיר את אלוהים, ואסור לנו להכפיף את אלוהים למחשבות והרצונות של בני האדם ולכפות על אלוהים את סגנונו וחשיבותו של האדם באופן שבו הוא מתייחס אל האנושות. אם אתם עושים זאת, אתם מכעיסים את אלוהים, אתם מתגרים בחרון אפו של אלוהים, ואתם קוראים תיגר על כבודו של אלוהים! לפיכך, אחרי שהבנתם את חומרת העניין, אני מפציר בכל אחד ואחד מכם להיות זהיר ושקול במעשיו. היו זהירים ושקולים בדיבורכם. ובאשר לאופן שבו אתם מתייחסים לאלוהים, ככל שתהיו יותר זהירים ושקולים, כך ייטב! כשאתם לא מבינים מה יחסו של אלוהים, אל תדברו ברשלנות, אל תהיו רשלנים במעשיכם ואל תדביקו תוויות ברשלנות. יותר מכך, אל תסיקו מסקנות באופן שרירותי. במקום זאת, עליכם להמתין ולחפש. זה גם ביטוי של יראת האל והישמרות מרע. אם תוכלו להשיג את המטרה הזו מעל הכל, ואם תאמצו את היחס הזה מעל הכל, אלוהים לא יאשים אתכם בטיפשותכם, בורותכם וחוסר ההיגיון שלכם. במקום זאת, משום חששכם מפגיעה באלוהים, כבודכם כלפי כוונותיו של אלוהים ומוכנותכם להישמע לו, אלוהים יזכור אתכם, יכוון אתכם ויהפוך אתכם לנאורים, או יהיה סובלני לבוסריות והבורות שלכם. מצד שני, אם יחסכם כלפי אלוהים יהיה מזלזל – אם תמתחו ביקורת על אלוהים באופן שרירותי, ואם תנחשו ותגדירו את כוונתו של אלוהים באופן שרירותי – אלוהים יגזור את דינכם, יטיל עליכם משמעת ואפילו יעניש אתכם, או שהוא יעביר לכם מסר. ייתכן שהמסר הזה יהיה קשור לסופכם. לפיכך, אני בכל זאת רוצה להדגיש זאת פעם נוספת, ולהודיע לכל הנוכחים להיות זהירים ושקולים לגבי כל מה שמגיע מאלוהים. אל תדברו ברשלנות, ואל תהיו רשלנים במעשיכם. לפני שאתם אומרים דבר מה, עליכם לחשוב: האם הדברים האלה יכעיסו את אלוהים? האם הדברים האלה מבטאים יראת אל? אפילו בעניינים פשוטים, עליכם בכל זאת לנסות לענות על השאלות האלה וממש לחשוב עליהן. אם אתם יכולים באמת לנהוג על פי העקרונות האלה בכל מקום, בכל הדברים ובכל זמן, במיוחד בקשר לעניינים שאתם לא מבינים, אלוהים תמיד יכוון אתכם ותמיד ייתן לכם נתיב לצעוד בו. ללא קשר לרושם שבני האדם יוצרים, אלוהים רואה הכל בבירור ובפשטות, והוא יספק לכם הערכה מדויקת וראויה של הרשמים האלה. לאחר שתחוו את הניסיון הסופי, אלוהים ייקח את התנהגותכם הכוללת ויסכם אותה כדי לקבוע את סופכם. התוצאה הזו תשכנע את כולם מעבר לכל ספק. מה שאני רוצה לומר לכם הוא שכל מעשה שלכם, כל פעולה שלכם וכל מחשבה שלכם יכריעו את גורלכם.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, כיצד להכיר את טבעו של אלוהים ואת תוצאת עבודתו