מאז קיום ניהולו של אלוהים, הוא תמיד היה מסור לגמרי לביצוע עבודתו. על אף שהוא מחביא את גופו מהאדם, הוא תמיד היה לצדו. הוא תמיד עשה עליו את עבודתו, הביע את טבעו, כיוון את כל האנושות במהותו ועשה את עבודתו על כל אדם באמצעות עוצמתו, חוכמתו וסמכותו, ובכך הוא הביא את עידן החוק, עידן החסד ועידן המלכות. על אף שאלוהים מסווה את גופו מהאדם, טבעו, הווייתו ורכושו ורצונו עבור האנושות נחשפים לאדם ללא-רסן, כדי שהאדם יראה ויחווה אותם. במילים אחרות, על אף שבני אדם לא יכולים לראות את אלוהים או לגעת בו, טבעו ומהותו של אלוהים שהאנושות באה איתם במגע הם הבעות של אלוהים עצמו, ללא צל של ספק. האין זו האמת? יהיו אשר יהיו השיטה שאלוהים נוקט או הזווית שממנה הוא עושה את עבודתו, הוא תמיד מגלה לבני האדם את זהותו האמיתית, עושה את מה שהוא אמור לעשות ואומר את מה שהוא אמור להגיד. תהיה אשר תהיה העמדה שאלוהים מדבר ממנה – בין שהוא ברקיע השלישי ובין שהוא מתגלם כבשר ודם, או שהוא אפילו אדם רגיל – הוא תמיד מדבר אל האדם מכל לבו ומכל דעתו, ללא כל הונאה או הסתרה. כשאלוהים מבצע את עבודתו, הוא מבטא את דברו ואת טבעו ומבטא את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, ללא כל הסתייגות. הוא מכוון את האנושות באמצעות חייו והווייתו ורכושו. זה האופן שבו האדם צלח את עידן החוק – התקופה שהיא ערש האנושות – תחת הכוונתו של אלוהים שלא ניתן לראות או לגעת בו.

אלוהים הפך לבשר ודם לראשונה לאחר עידן החוק, התגלמות שנמשכה שלושים ושלוש שנים וחצי. עבור בן אנוש, האם שלושים ושלוש שנים וחצי הן זמן רב? (לא רב.) מכיוון שתוחלת חייו של בן אנוש היא בדרך כלל ארוכה בהרבה משלושים ומשהו שנים, זהו לא זמן רב עבור האדם. אך עבור האל בהתגלמותו, שלושים ושלוש השנים וחצי הללו הן זמן רב מאוד. הוא הפך לבן אדם – בן אדם רגיל שנשא על כתפיו את עבודתו של אלוהים ואת התפקיד שאלוהים הטיל עליו. פירוש הדבר היה שהיה עליו לקחת על עצמו עבודה שבן אדם רגיל לא יכול לעמוד בה, תוך שהוא סבל ייסורים שבני אדם רגילים לא יכולים לשאת. כמות הייסורים שהאדון ישוע סבל במהלך עידן החסד, מתחילת עבודתו ועד צליבתו, היא אולי לא דבר שבני ימינו יכולים היו לראות במו עיניהם, אך האם אתם לפחות יכולים להעריך מעט מכך באמצעות הסיפורים שבכתבי הקודש? ללא קשר לשאלה כמה מפורטות העובדות המתועדות האלה, עבודתו של אלוהים במהלך התקופה הזו הייתה מלאה במצוקה וייסורים באופן כללי. עבור בן אנוש מושחת, שלושים ושלוש שנים וחצי הן לא זמן רב – מעט סבל הוא לא כזה גרוע. אולם עבור אלוהים הקדוש, המושלם, שעליו לשאת את כל חטאי האנושות, ולאכול, לישון ולחיות עם חוטאים, הכאב הזה עז מדי. הוא הבורא, אדון הכל והמושל בכל, אך כשהוא בא אל העולם, היה עליו לעמוד בדיכוי ובאכזריות של בני אנוש מושחתים. על מנת להשלים את עבודתו ולהציל את האנושות מאומללות, היה עליו לסבול את גינוי האדם ולשאת את חטאי כל האנושות. בני אדם רגילים לעולם לא יוכלו להעלות בדעתם או להעריך את עוצמת הייסורים שהוא עבר. מה מייצגים הייסורים האלה? הם מייצגים את מסירותו של אלוהים לאנושות. הם מסמלים את ההשפלה שהוא סבל ואת המחיר ששהוא שילם כדי להושיע את האדם, לגאול אותו מחטאיו ולהשלים את השלב הזה בעבודתו. פירוש הדבר הוא גם שאלוהים יגאול את האדם מהצלב. זה מחיר המשולם בדם ובחיים – מחיר כבד מדי ליצירים נבראים. משום שאלוהים ניחן במהותו של אלוהים ומשום שהוא מצויד במה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו, הוא יכול לשאת ייסורים כאלה ועבודה כזו. זה דבר שאף יציר נברא לא יוכל לעשות זאת במקומו. זו עבודת האל במהלך עידן החסד וזה גילוי של טבעו. האם עבודת האל מגלה דבר מה על מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו? האם כדאי לאנושות להכיר אותו?

בעידן ההוא, על אף שהאנושות לא ראתה את גופו של אלוהים, היא קיבלה את מנחת החטא של אלוהים ואלוהים גאל אותה מהצלב. האנושות אולי מכירה את העבודה שאלוהים עשה במהלך עידן החסד, אך האם מישהו מכיר את הטבע והרצון שאלוהים הביע במהלך התקופה הזו? האדם רק מכיר כמה תכנים של עבודת האל במהלך עידנים שונים שהוא למד ממקורות שונים, או מכיר סיפורים הקשורים לאלוהים שהתרחשו במהלך הזמן שבו אלוהים ביצע את עבודתו. הפרטים והסיפורים האלה הם לכל היותר מידע כלשהו או אגדות כלשהן על אלוהים והם לא נוגעים כהוא זה לטבעו ומהותו של אלוהים. אם כן, בלי קשר לשאלה כמה סיפורים בני אדם מכירים על אלוהים, אין פירוש הדבר שהם מבינים לעומק או מכירים לעומק את טבעו או מהותו של אלוהים. כפי שהיה בעידן החוק, על אף שבני אדם מעידן החסד חוו מגע קרוב ואינטימי עם אלוהים כבשר ודם, הכרתם את טבעו ומהותו של אלוהים הייתה כמעט אפסית.

בעידן המלכות, אלוהים הפך שוב לבשר ודם באותו אופן כמו בפעם הראשונה. במהלך תקופת העבודה הזו, אלוהים עדיין מביע את דברו ללא ריסון, עושה את העבודה שעליו לעשות ומביע את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו. במקביל לכך, הוא ממשיך לשאת ולסבול את מרדנותו ובורותו של האדם. האם אלוהים לא מגלה ללא-הרף את טבעו ומביע ללא-הרף את רצונו גם במהלך תקופת העבודה הזו? לפיכך, מאז בריאת האדם ועד היום, טבעו של אלוהים, הווייתו ורכושו וכן רצונו, היו תמיד פתוחים לכל אדם. אלוהים מעולם לא הסתיר במכוון את מהותו, טבעו או רצונו. לאנושות פשוט לא אכפת ממה שאלוהים עושה, וממה שהוא רוצה – זו הסיבה שהאנושות מבינה את אלוהים באופן כה עלוב. במילים אחרות, אלוהים אמנם מסתיר את גופו, אך הוא גם עומד לצד האנושות בכל רגע ומקרין בפתיחות את רצונו, טבעו ומהותו בכל עת. במידה מסוימת, גופו של אלוהים גם הוא פתוח לבני אדם, אך משום שהאדם עיוור ומרדן, הוא אף-פעם לא מסוגל לראות את הופעתו של אלוהים. לכן אם זה המצב, הרי שאמור להיות קל לכולם להבין את טבעו של אלוהים ואת אלוהים עצמו, הלא כן? זו שאלה שקשה מאוד לענות עליה, נכון? אפשר לומר שקל לענות עליה, אך על אף שבני אדם מסוימים רוצים להכיר את אלוהים, הם לא יכולים באמת להכיר אותו או להבין אותו כראוי – הבנתם תמיד מעורפלת ועמומה. אך אם נגיד שקל לענות על השאלה, גם זה לא נכון. לאחר שכולם היו מושא עבודתו של אלוהים כל כך הרבה זמן, הם היו אמורים לבוא במגע עם אלוהים באמת בחוויותיהם. לכל הפחות, הם היו אמורים להרגיש את אלוהים במידת מה בלבם או להיתקל בו במישור רוחני, ועל כן הם אמורים לכל הפחות, להיות מודעים באופן רגשי לטבעו של אלוהים או להבין אותו. מאז שהאדם הפך לחסיד האל ועד היום, האנושות קיבלה הרבה יותר מדי, אבל מסיבות רבות ושונות – איכותו העלובה של האדם, בורותו, מרדנותו וכוונותיו השונות – האנושות גם איבדה הרבה יותר מדי מהדברים האלה. האם אלוהים לא נתן לאנושות כבר מספיק? על אף שאלוהים מסתיר את גופו מבני אנוש, הוא מספק להם את מה ששייך לאלוהים ומה שאלוהים הינו ואפילו את חייו. המידה שבה האנושות מכירה את אלוהים אמורה להיות יותר ממה שהיא כעת. זו הסיבה שאני חושב שיש הכרח להמשיך לשתף אתכם בנושא עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו. המטרה היא שאלפי שנות הטיפול ומחשבה שאלוהים השקיע באדם לא יהיו לשווא, ושהאנושות תוכל באמת ובתמים להבין ולהעריך את מה שאלוהים רוצה עבורם. המטרה היא שבני אדם יוכלו להתקדם לשלב חדש בהכרתם את אלוהים. כך אלוהים גם ישוב למקומו הראוי בלבבות בני האדם, כלומר שהוא יקבל את מה שמגיע לו.

– הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו א'