לאחר שאלוהים עשה את העבודה של עידן החוק, התנ"ך נוצר, ואז בני האדם החלו לקרוא את כתבי הקודש. לאחר שישוע הגיע, הוא עשה את העבודה של עידן החסד ותלמידיו כתבו את הברית החדשה. כך נוצרו התנ"ך והברית החדשה של כתבי הקודש, ועד היום, כל המאמינים באלוהים קוראים בכתבי הקודש. כתבי הקודש הם ספר היסטוריה. הם כוללים, כמובן, גם כמה חזונות של נביאים, והחזונות האלה אינם היסטוריה בשום אופן. כתבי הקודש כוללים כמה חלקים – אין בהם רק נבואה, רק את עבודתו של יהוה, או רק את איגרות פאולוס. עליך לדעת כמה חלקים כלולים בכתבי הקודש: התנ"ך כולל את בראשית, שמות... וישנם גם ספרי הנבואה שנכתבו על ידי הנביאים. ספרי התנ"ך נחתמים בספר מלאכי. התנ"ך מתעד את העבודה בעידן החוק, שאותה הוביל יהוה. החל מספר בראשית וכלה בספר מלאכי, זהו תיעוד מקיף של כל העבודה בעידן החוק. כלומר התנ"ך מתעד את כל מה שחוו בני האדם שיהוה הנחה בעידן החוק. במהלך עידן החוק של התנ"ך, יהוה רומם נביאים רבים שנשאו נבואות למענו. הם נתנו הוראות לשבטים וללאומים רבים וחזו את העבודה שיהוה עתיד היה לעשות. יהוה העניק לאותם בני אדם שרומם את רוח הנבואה: הם היו מסוגלים לראות את החזונות מיהוה ולשמוע את קולו, וכך הוא העניק להם השראה לכתוב נבואות. העבודה שהם עשו הייתה ביטוי קולו של יהוה, ביטוי לנבואה של יהוה, ועבודתו של יהוה באותה עת הייתה פשוט לכוון את בני האדם האלה באמצעות רוח האל. הוא לא התגלם כבשר ודם, ובני האדם לא ראו את פניו כלל. לפיכך, הוא רומם נביאים רבים כדי לעשות את עבודתו, ונתן להם אורים ותומים שהם העבירו לכל שבט ולכל קהילה בעם ישראל. עבודתם הייתה לבטא דברי נבואה, ומקצתם כתבו את ההוראות שיהוה נתן להם כדי להראותן לאחרים. יהוה רומם את בני האדם האלה כדי שהם יישאו נבואות, כדי שהם יחזו את העבודה העתידית או את העבודה שנותרה להיעשות באותה עת, על מנת שבני האדם יוכלו לחזות במופלאותו ובחוכמתו של יהוה. ספרי הנבואה האלה היו שונים למדי מהספרים האחרים של כתבי הקודש. הם מורכבים מדברים שאמרו או כתבו בני האדם שקיבלו את רוח הנבואה – בני האדם שנחשפו לחזונות או לקול מיהוה. מלבד ספרי הנבואה, כל שאר התנ"ך הוא תיעוד שכתבו בני אדם לאחר שיהוה סיים את עבודתו. אי-אפשר להתייחס לספרים האלה כמו אל החזונות שנשאו הנביאים שיהוה רומם, כשם שאי-אפשר להשוות בין ספר בראשית וספר שמות לבין ספר ישעיהו או ספר דניאל. הנבואות נישאו לפני שהעבודה בוצעה. לעומת זאת, הספרים האחרים נכתבו לאחר שהיא הושלמה, שזה מה שבני האדם היו מסוגלים לעשות. יהוה נתן השראה לנביאי העת ההיא והם נשאו נבואות אחדות, אמרו דברים רבים וניבאו על עידן החסד וכן על חורבן העולם באחרית הימים – העבודה שיהוה תכנן לעשות. כל שאר הספרים מתעדים את העבודה שיהוה עשה בעם ישראל. לפיכך, כשאתם קוראים את כתבי הקודש, אתם בעיקר קוראים על מה שיהוה עשה בישראל. התנ"ך בעיקר מתעד את עבודתו של יהוה כשהוא הנחה את עם ישראל, ואת השימוש שלו במשה להוצאת בני ישראל ממצרים. הוא חילץ אותם מכבלי פרעה והביא אותם אל המדבר, ולאחר מכן הם נכנסו לכנען, וכל מה שבא לאחר מכן היה חייהם בכנען. כל השאר הוא תיעוד של עבודתו של יהוה ברחבי עם ישראל. כל מה שמתועד בתנ"ך הוא עבודתו של יהוה בעם ישראל – העבודה שיהוה עשה בארץ שבה הוא ברא את אדם ואת חוה. מאז שאלוהים החל באופן רשמי להנהיג את בני האדם עלי אדמות אחרי נח, כל מה שמתועד בתנ"ך הוא העבודה בעם ישראל. ומדוע לא מתועדת כל עבודה מחוץ לעם ישראל? משום שארץ ישראל היא ערש האנושות. בראשית, לא היו ארצות אחרות מלבד ארץ ישראל, ויהוה לא עבד באף מקום אחר. משום כך, מה שמתועד בתנ"ך הוא רק העבודה של אלוהים בעם ישראל באותה עת. הדברים שאמרו הנביאים, ישעיהו, דניאל, ירמיהו ויחזקאל... דבריהם חוזים את עבודתו האחרת של אלוהים על פני האדמה. הם חוזים את עבודתו של יהוה אלוהים עצמו. כל זה בא מאלוהים, זו הייתה עבודתה של רוח הקודש. וחוץ מהספרים האלה של הנביאים, כל השאר הוא תיעוד של האופן שבו בני האדם חוו את עבודתו של יהוה בזמן ההוא.

עבודת הבריאה התרחשה לפני שהייתה אנושות, אך ספר בראשית בא רק לאחר שהייתה אנושות. הוא היה ספר שמשה כתב בעידן החוק. הדבר דומה לאופן שבו הדברים מתרחשים אצלכם כיום: לאחר שדברים קורים, אתם כותבים אותם כדי להראותם לבני אדם בעתיד. עבור בני האדם בעתיד, הדברים שתיעדתם הם דברים שהתרחשו בימים עברו – הם אינם אלא היסטוריה. הדברים שמתועדים בתנ"ך הם עבודתו של יהוה בישראל, ומה שמתועד בברית החדשה הוא עבודתו של ישוע במהלך עידן החסד. הם מתעדים את העבודה שאלוהים עשה בשני עידנים שונים. התנ"ך מתעד את עבודתו של אלוהים במהלך עידן החוק, ולפיכך, התנ"ך הוא ספר היסטורי, ואילו הברית החדשה היא תוצר של העבודה בעידן החסד. כשהתחילה העבודה החדשה, גם הברית החדשה הפכה לבלתי-מעודכנת, לכן גם הברית החדשה היא ספר היסטורי. מובן שהברית החדשה אינה שיטתית כמו התנ"ך, והיא גם אינה מתעדת דברים רבים כל כך. כל הדברים הרבים שאמר יהוה מתועדים בתנ"ך של כתבי הקודש. לעומת זאת, רק חלק מדבריו של ישוע מתועדים בארבעת ספרי הבשורה. מובן שגם ישוע עשה עבודה רבה, אך היא לא תועדה בפרטי פרטים. הסיבה לכך שפחות מתועד בברית החדשה היא כמות העבודה שישוע עשה. כמות עבודתו במשך שלוש שנים וחצי על פני האדמה וכמות עבודתם של השליחים היו מעטות בהשוואה לכמות עבודתו של יהוה. לפיכך, ישנם פחות ספרים בברית החדשה בהשוואה לתנ"ך.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, לגבי כתבי הקודש (1)