דבר אלוהים היומי: חשיפת תפיסות דתיות – מובאה 283

2024 מרץ 29

מפני שתמיד יש התפתחויות חדשות בעבודתו של אלוהים, יש עבודה חדשה וגם עבודה ישנה ומיושנת. העבודה הישנה והעבודה החדשה לא סותרות זו את זו, אלא משלימות זו את זו – כל שלב בא בעקבות השלב שלפניו. מפני שיש עבודה חדשה, יש לבטל את הדברים הישנים כמובן. לדוגמה, חלק מהנוהגים המבוססים והאמירות השגרתיות של האדם, בשילוב עם שנים רבות של ניסיונו ותורתו של האדם, גיבשו כל מיני תפיסות בדעתו של האדם. נוחה עוד יותר להתגבשות של תפיסות כאלה בדעתו של האדם היא העובדה שאלוהים טרם חשף את פניו האמיתיות ואת טבעו הפנימי במלואם בפני האדם, בשילוב עם התפשטותן של תיאוריות מסורתיות מקדם במשך שנים רבות. הוגן לומר שבמהלך אמונתו של האדם באלוהים, השפעתן של תפיסות שונות הובילה באדם להתגבשות והתפתחות מתמשכות של ידע הכולל כל מיני תפיסות על אלוהים – וכתוצאה מכך, דתיים רבים המשרתים את אלוהים הפכו לאויביו. לכן ככל שהתפיסות הדתיות של בני האדם חזקות יותר, כך הם מתנגדים יותר לאלוהים, וכך הם יותר אויבי אלוהים. עבודתו של אלוהים תמיד חדשה ולעולם אינה ישנה, והיא לעולם לא מגבשת דוקטרינה, אלא משתנה ומתחדשת ללא הרף במידה כזו או אחרת. העבודה הזו היא הביטוי לטבעו הפנימי של אלוהים עצמו. היא גם העיקרון הפנימי של עבודת אלוהים ואחד האמצעים שאלוהים מגשים באמצעותם את ניהולו. לולא עבד אלוהים כך, האדם לא היה משתנה ולא היה מסוגל להכיר את אלוהים, והשטן לא היה מובס. לפיכך, בעבודתו של אלוהים חלים תמיד שינויים שנראים אקראיים, אך הם למעשה מחזוריים. עם זאת, הדרך שבה האדם מאמין באלוהים שונה למדי: הוא נצמד לדוקטרינות ולמערכות הישנות והמוכרות, וככל שהן ישנות יותר, כך הן מתקבלות יותר על דעתו. כיצד יכולה דעתו המטופשת של האדם, דעת עיקשת וקשה כאבן, לקבל עבודות ודברים חדשים כה רבים ובלתי נתפסים של אלוהים? האדם מתעב את אלוהים שתמיד חדש ולעולם אינו ישן. האדם אוהב רק את אלוהים העתיק, בעל השיער הלבן, העומד ללא ניע. לפיכך, כיוון שאלוהים והאדם מעדיפים כל אחד דבר אחר, האדם הפך לאויבו של אלוהים. רבות מהסתירות האלה קיימות עדיין גם היום, אף שאלוהים כבר עושה עבודה חדשה מזה כמעט ששת אלפים שנה. אם כך, הן חסרות תקנה. אולי הסיבה לכך היא עקשנותו של האדם, או עמידותם של צוויו המנהליים של אלוהים בפני כל אדם – אך אנשי הדת האלה עדיין נאחזים בספרים ובניירות ישנים ומעופשים, בשעה שאלוהים ממשיך בפעולת הניהול שלו שטרם הושלמה כאילו אין איש לצדו. אף שהסתירות האלה הופכות את אלוהים והאדם לאויבים, ואף שהן לא ניתנות לתיקון, אלוהים לא שם לב אליהן, כאילו היו קיימות אך גם לא קיימות. עם זאת, האדם בכל זאת דבק באמונותיו ותפיסותיו ולעולם לא מרפה מהן. אולם דבר אחד ברור מאליו: על אף שהאדם אינו חורג מעמדתו, רגליו של אלוהים תמיד בתנועה והוא תמיד משנה את עמדתו בהתאם לסביבה, ובסופו של דבר, האדם הוא זה שיובס ללא מאבק. בינתיים, אלוהים הוא אויבם הגדול ביותר של כל יריביו שהובסו, והוא גם זה שמגן על בני האדם שהובסו ואלה שטרם הובסו. מי יכול להתחרות באלוהים ולנצח? נדמה שתפיסותיו של האדם באות מאלוהים, מפני שרבות מהן נובעות מעבודתו של אלוהים. עם זאת, אלוהים לא סולח לאדם בשל כך, ויתרה מזאת, הוא לא משבח את האדם על כך שהוא מייצר משלוח אחר משלוח של מוצרים "למען אלוהים" שהם מחוץ לעבודתו של אלוהים. במקום זאת, הוא נגעל מאוד מתפיסותיו של האדם ומאמונותיו החסודות והישנות, ואף מתעלם מהמועד שבו התגבשו התפיסות האלה. הוא לא מקבל כלל את האפשרות שעבודתו היא שהובילה לתפיסות האלה, מפני שהאדם הוא שהפיץ את תפיסות האדם. מקורן הוא במחשבותיו ובדעתו של האדם, והמקור הזה הוא לא אלוהים, אלא השטן. כוונתו של אלוהים היתה מאז ומתמיד שעבודתו תהיה חדשה וחיה, ולא מיושנת ומתה, והדברים שהוא רוצה שהאדם ייאחז בהם הדוקות נחלקים לעידנים ותקופות, ואינם נצחיים ובלתי משתנים. הסיבה לכך היא שהוא אל שגורם לאדם לחיות ולהיות חדש, לעומת השטן שגורם לאדם למות ולהיות זקן. האם אתם עדיין לא מבינים זאת? יש לכם תפיסות על אלוהים ואתם לא מסוגלים להרפות מהן מפני שדעתכם מקובעת. הסיבה לכך היא לא שאין די הגיון בעבודתו של אלוהים, או משום שעבודתו של אלוהים חסרת אנושיות – ויתרה מכך, הסיבה לכך היא לא שאלוהים תמיד מתרשל במילוי חובותיו. העובדה שאינכם יכולים להרפות מתפיסותיכם נובעת מכך שאתם לא מספיק ממושמעים, ושאתם לא נראים כלל כברואי אל, ולא מכך שאלוהים מקשה עליכם. אתם אלה שגרמו לכל זה, ואין לכך שום קשר לאלוהים – האדם הוא שגרם לכל הסבל והפורענות. כוונותיו של אלוהים תמיד טובות: אין ברצונו לגרום לכם לגבש תפיסות, אלא ברצונו שתשתנו ותתחדשו עם חלוף העידנים. אולם אתם לא יודעים לברור מוץ מבר, ואתם תמיד חוקרים או מנתחים. אלוהים לא מקשה עליכם, אלא שאין לכם כל יראה כלפי אלוהים, ומרדנותכם רבה מדי. יצור קטן מעז לקחת חלק פעוט ממה שאלוהים נתן בעבר ולהשתמש בו כדי לתקוף את אלוהים – האין זו מרדנות מצד האדם? הוגן לומר שהאדם לא ראוי כלל לבטא את השקפותיו בפני אלוהים, לא כל שכן להמציא עקרונות חסרי ערך, רקובים ומצחינים כאוות נפשו – שלא לדבר על התפיסות המעופשות האלה. האין הן אפילו יותר חסרות ערך?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק מי שמכיר את עבודתו הנוכחית של אלוהים יכול לשרת את אלוהים

ראה עוד

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

השאר תגובה

שתף

בטל