I

בזכות ריבונותו של הבורא והדברים שהוא קובע מראש, נשמה בודדה שהחלה את דרכה כשהיא חסרת כול לחלוטין, זוכה בהורים ובמשפחה, בהזדמנות להיות חברה במין האנושי, ובהזדמנות לחוות חיים אנושיים ולעבור מסע ברחבי העולם האנושי; היא אף זוכה בהזדמנות לחוות את ריבונות הבורא ללמוד להכיר את נפלאות יצירתו של הבורא, ויותר מכך, בהזדמנות להכיר את סמכות הבורא ולהיכנע בפניה. עם זאת, רוב האנשים לא מנצלים באמת את ההזדמנות הנדירה והחולפת הזו. אנשים מבזבזים אנרגיה של חיים שלמים במאבק נגד הגורל, ומעבירים את כל חייהם כשהם מתרוצצים בניסיוןלפרנס את משפחותיהם ונעים בחיפזון אנה ואנה למען יוקרה ורווח.

II

הדברים שאנשים מוקירים הם אהבת משפחה, כסף, תהילה ורווח; והם רואים בהם את הדברים בעלי הערך הרב ביותר בחיים. כל בני האדם מתלוננים על מר גורלם, אך בכל זאת הם דוחקים לירכתי מוחם את הסוגיות שעל אנשים להבין ולחקור יותר מכול: מדוע האדם חי, כיצד על האדם לחיות, ומהם ערכם ומשמעותם של חיים אנושיים. לא משנה כמה שנים הם חיים, הם מעבירים את כל חייהם כשהם רק מתרוצצים בחיפוש תהילה ורווח עד שנעוריהם חולפים, שיערם מלבין ופניהם מתכסות קמטים; עד שהם מבינים שתהילה ורווח לא יכולים למנוע את הזדקנותם, שכסף לא יכול למלא את הריקנות שבלבם ועד שהם מבינים שאיש לא יכול להימלט מחוקי הלידה, ההזדקנות, החולי והמוות, ושאיש לא יכול לחמוק מסידורי הגורל.

III

כשקרבה שעתם של אנשים להיפרד מן העולם, הם מגיעים בהדרגה להבנה שכל דבר בעולם הולך ומתרחק, שאין בכוחם עוד להיאחז בדבר שהיה שייך להם במקור; בנקודה הזו בדיוק הם חשים באמת ובתמים כי ככלות הכול הם ממש כמו תינוק מיילל שזה עתה נולד, ושעדיין אין ברשותו דבר. בשלב זה, הם נאלצים להתחיל להרהר במה שעשו בחייהם, בערך של הוויית החיים, במשמעות של הוויית החיים, ובסיבה שבגינה אנשים באים לעולם. ובשלב זה בדיוק הם רוצים יותר ויותר לדעת אם יש באמת חיים לאחר המוות, אם גן העדן קיים באמת, אם יש באמת גמול...

IV

רק כשאדם מגיע לנקודה הזו בפועל, הוא מבין כי כאשר אדם נכנס לעולם הזה, תחילה עליו להבין מאין באים בני האדם, מדוע הם חיים, מי מחזיק בריבונות על הגורל האנושי, ומי מקיים את האדם ולמי יש ריבונות על קיומו ההבנה הזו היא ההון שבאמצעותו האדם חי, והיא הבסיס החיוני להישרדות האדם. כישורי ההישרדות השונים שאנשים מקדישים את חייהם לרכישת השליטה בהם, מאפשרים להם להחזיק בשפע של נוחות חומרית, ולמרות זאת, הכישורים האלה לעולם לא מביאים ללבו של אדם נחמה אמיתית ויציבות. במקום זאת, הם גורמים לאנשים לאבד ללא הרף את הכיוון, להתקשות לשלוט בעצמם, ולהחמיץ הזדמנות אחר הזדמנות ללמוד את משמעות החיים, והם מעוררים קשיים נסתרים אצל אנשים לגבי האופן שבו יש להתמודד נכון עם המוות – כך נהרסים חייהם של אנשים.

מתוך: הדבר, כרך שני – אודות הכרת האל, אלוהים עצמו, הייחודי ג'