"בחור, אתה יודע שהמפלגה הקומוניסטית היא אתאיסטית ומתנגדת לאמונה באלוהים? באיזה אלוהים אפשר להאמין בסין? איפה האלוהים הזה שלך?" "אל תחשוב שבגלל גילך הצעיר נרחם עליך! אם תמשיך להאמין באלוהים, אתה תמות!" צועקים השוטרים הסיניים החמושים בשוקר חשמלי לנער המוכה והחבול.

שמו של הנער הוא גאו ליאנג, ובאותה שנה מלאו לו שבע-עשרה. הוא היה בדרכו הביתה עם אח מבוגר יותר מפגישה שבה הפיצו את הבשורה, כאשר נעצר על ידי המשטרה הקומוניסטית. השוטרים מנעו ממנו מזון ושינה במשך שלושה ימים שלמים. הם חקרו אותו, ניסו להוציא ממנו הודאה בכוח ועינו אותו באכזריות. הם אפילו עשו שימוש בשוקר חשמלי על סנטרו, שתי ידיו ובאזור חלציו. הם ניסו לגרום לו לבגוד באלוהים ולמסור להם מידע על מנהיגי הכנסייה ועל משאביה הכספיים באמצעות סחיטה. הם גם איימו לעצור את הוריו ולגרום לסילוקו מבית הספר. משלא הצליחה להשיג את מבוקשה, הממשלה הקומוניסטית הסינית דנה אותו לשנה של חינוך מחדש באמצעות עבודת כפייה. בכלא, בנוסף לעבודה המפרכת, גאו ליאנג גם עבר עינויים והשפלות. את מה שעבר עליו לא ניתן לכנות בשם אחר מלבד "גיהינום עלי אדמות". בזמן תהליך הזיכוך הקשה, גאו ליאנג התפלל לאלוהים ובטח בו. דברי האל הכול יכול האירו את עיניו ועזרו לו להבין את כוונות האל. הם נתנו לו אמונה וכוח, והדריכו אותו כיצד לשרוד את השנה בכלא. המעצר והרדיפות של הממשלה הקומוניסטית נחקקו לעד בלבו של גאו ליאנג. הוא חווה על בשרו וראה במו עיניו את המהות המרושעת של הממשל הקומוניסטי בסין ואת שנאתו לאלוהים. בעולם הזה שנשלט בידי כוחות השטן, רק אלוהים אוהב את האדם יותר מכול. רק אלוהים יכול להושיע את האדם. אמונתו של גאו ליאנג ורצונו לעבוד את אלוהים התחזקו אפילו יותר. לדברי גאו ליאנג, הניסיונות והתלאות שעבר הם אוצר רב-ערך שעזר לו לצמוח ולהתפתח בחייו, מתנה מיוחדת שאלוהים העניק לו ליום הולדתו ה-17...