סין היא הארץ שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש, והיא המקום שהתנגד לאלוהים וגינה אותו באופן החמור ביותר במהלך ההיסטוריה. סין היא כמו מעוז שדים ובית סוהר בלתי-חדיר ובלתי-עביר הנשלט על ידי השטן. יתר על כן, השלטון של התנין הגדול האדום כאש עומד על המשמר בכל הרמות והוא הציב הסדרי הגנה בכל משק בית. כתוצאה מכך, אין מקום קשה יותר מסין להפיץ בו את בשורת אלוהים ולבצע בו את עבודת אלוהים. כאשר המפלגה הקומוניסטית הסינית תפסה את השלטון ב-1949, אמונות דתיות בסין היבשתית דוכאו והוחרמו לחלוטין. מיליוני משיחיים סבלו השפלה פומבית ועינויים, וכן כליאה בבתי סוהר. כל הכנסיות פונו ונסגרו לחלוטין. אפילו פגישות ביתיות נאסרו על פי חוק. אם אנשים היו נתפסים בהשתתפות בהתוועדות, הם היו נכלאים בבית סוהר ואפילו היו עלולים להיות נידונים לעריפת ראשם. באותו זמן, פעילויות דתיות כמעט נעלמו מבלי להותיר עקבות. משיחיים מעטים בלבד המשיכו להאמין באלוהים, אך הם רק היו יכולים להתפלל לאלוהים בשקט ולשיר מזמורי תודה ושבח לאלוהים בלבבם, כשהם מפצירים באלוהים להשיב את הכנסייה לחיים. בסופו של דבר, ב-1981, הכנסייה אכן שבה לחיים ורוח הקודש החלה לעבוד בסין בהיקף נרחב. כנסיות צצו כפטריות לאחר הגשם, ויותר ויותר אנשים התחילו להאמין באלוהים. ב-1983, כשתחיית הכנסייה הגיעה לשיאה, המפלגה הקומוניסטית הסינית החלה בסבב חדש של דיכוי אכזרי. מיליוני אנשים נעצרו, עוכבו לחקירה, וחונכו באמצעות עבודה. השלטון של התנין הגדול האדום כאש התיר למאמינים להצטרף רק ל"כנסיית שלושת עקרונות העצמאות הפטריוטית" שיוסדה על ידי הממשלה. המפלגה הקומוניסטית הסינית ייסדה את "כנסיית שלושת עקרונות העצמאות הפטריוטית" בניסיון לחסל את הכנסיות הביתיות המחתרתיות ולהביא את אלה המאמינים באדון באמונה שלמה תחת פיקוח הממשלה. אנשי המפלגה הקומוניסטית הסינית האמינו שזוהי הדרך היחידה להשיג את מטרתם, החרמת האמונה הדתית והפיכת סין למדינה בלי אלוהים. אולם, רוח הקודש המשיכה לעשות עבודה רבה בכנסיות הביתיות ובאנשים שמאמינים באמת ובתמים באלוהים, ולמפלגה הקומוניסטית הסינית לא הייתה שום דרך לעצור אותה. באותו זמן, בכנסיות הביתיות שבהן פעלה רוח הקודש, הופיע בחשאיות משיח אחרית הימים כדי לבצע את עבודתו, והחל להביע את האמת ולבצע, תחילה בבית האלוהים, את עבודת השיפוט.

בתחילת פברואר 1991, נראה שעל מישהו מן הכנסייה צלחה נאורות רוח הקודש והוא החל לדבר, לשאת עדות על שמו של אלוהים ועל ביאתו. דברים אלה נשלחו לכנסיות, ולאחר קריאתם כולם התלהבו מאוד, נמלאו שמחה, והאמינו שדברים אלה הם בהחלט הנאורות של רוח הקודש ודבריה. מכאן ואילך, המשיח החל לדבר. לפעמים המשיח הביע את דבריו בקטע אחד מדי יום, לפעמים בקטע אחד מדי יומיים, אך אמירותיו הפכו יותר ויותר תכופות. כל השומעים העבירו אותן לאחרים וחשו נרגשים ביותר. הפגישות היו מהנות מאוד, והכול היו טבולים באושר. ככל שהמשיח הביע יותר ויותר דברים, הכול הקשיבו בתשומת לב כדי ליהנות מדברי אלוהים, ולבם היה מרותק כולו לדברי אלוהים; וכך, הם החלו רשמית ליהנות במהלך ההתוועדויות מנוכחות דברי רוח הקודש. באותו זמן אנשים עדיין לא תפסו ממש שאלוהים התגלם בבשר ודם ושזאת הייתה בעצם הופעתו של המשיח. הם רק הבינו את מבעיו של המשיח בתור הנאורות של רוח הקודש שצלחה על אדם מן השורה, וזאת משום שהמשיח במבעיו לא נשא עדות רשמית שהוא התגלמות אלוהים בבשר ודם. איש לא הבין על מה ולמה הייתה ההתגלמות, הם רק ידעו שהדברים האלה נבעו מהנאורות של רוח הקודש. לפיכך, הם עדיין התייחסו אל המשיח כאל אדם מן השורה. רק כאשר אמירותיו של המשיח הגיעו לשיאן, אלוהים החל לשאת עדות על התגלמות אלוהים בבשר ודם והסביר את ההבדלים בין צליחת רוח הקודש על אדם לבין עבודת רוח הקודש באדם, וכך חשף את המסתוריות של מימוש רוח הקודש בבשר ודם. רק אז ידעו האנשים, שהאדם הזה מן השורה, החי בקרבם שהביע את דבריו במטרה לרעות את הכנסיות ולספק להן את הדברים הנחוצים להן, היה בעצם אלוהים בהתגלמותו, המשיח והאל שהופיע. כשהם הבינו זאת, הכול שנאו את עובדת היותם עיוורים, אווילים ונבערים עד עתה, והשתטחו לפני המשיח, מתייפחים ומביעים חרטה, לבם נקרע לגזרים בשל צער עמוק, בכיים נשמע בכל מקום. בזמן ההוא, נמלא לב האנשים ברגשות מעורבים של יגון ושמחה שלא ניתן לתארם. כשהם הביטו במשיח, הם היו רק יכולים להשתחוות אפיים ארצה, ואילולא עשו זאת, היו חשים מוטרדים בלבם. בזמן שהשתחוו לפני המשיח, הם נמלאו הנאה וחשו שהם באמת שבו לאלוהים, וכן שהם מאלה השייכים לאלוהים. לאחר שהמשיח הופיע, הוא הביע יותר ויותר דברים, ובהדרגה נכנס למסלול הנכון של עבודת אלוהים והנהיג משפט שתחילתו בבית האלוהים. דברי אלוהים כבשו אנשים לחלוטין. דרך גילויו של המשיח אודות משמעות שמו של אלוהים, נולד השם "האל הכול יכול". לכן, אנשים התפללו ישירות לשם "האל הכול יכול", ובמהלך ההתוועדויות הם נהנו מדבריו של האל הכול יכול. הסיבה לכך היא שהדברים האלה (כלומר, כל הדברים המופיעים ב-"הדבר מופיע בבשר") הם עבודתו הנוכחית של אלוהים, דבריו של אלוהים בעידן החדש וצרכיהם הנוכחיים של בני האדם. בעקבות עבודתו החדשה ודבריו החדשים של אלוהים, באופן טבעי כתבי הקודש נעשו מיושנים, ובאופן טבעי איש לא נתן את לבו לאמירות השונות ולתיאוריות השונות של עידן החסד. כולם נכבשו על ידי דבריו הנוכחיים של אלוהים, כמו נפתחו לפניהם שערי השמיים. הסיבה לכך היא שאלוהים חשף כל מיני תעלומות, עיניהם של האנשים נפקחו, והם ראו שרוב האמירות שאנשים דבקו בהם בעבר, במהלך עידן החסד, היו תפיסות שכללו סטיות ודברים שגויים. הודות להופעת אלוהים, אנשים עלו על המסלול הנכון של אמונה באלוהים. רק לאחר שאנשים נכבשו על ידי דברי אלוהים הם גילו שהאדם הרגיל מן השורה שהביע את דברי אלוהים היה המשיח והתגלמותו של אלוהים בבשר ודם.

המשיח נולד למשפחה רגילה בצפון סין. מילדות הוא האמין באלוהים בכל לבבו. בהדרגתיות הוא גדל כאדם רגיל. ב-1989, בדיוק כשרוח הקודש החלה לעבוד בקנה מידה נרחב בכנסיות הביתיות, המשיח ויתר על לימודיו והצטרף רשמית לקהילת הכנסיות הביתיות. בזמנו, המשיח היה נלהב בלבו והשתוקק לשרת את אלוהים ולמלא את חובתו. שנתיים לאחר מכן, המשיח החל להביע את דבריו, לכתוב את הדברים שבלבו ולתת אותם לכנסיות. לאחר מכן, כשהמשיח הביע יותר ויותר אמיתות, אנשים נמלאו עניין בדברי המשיח, וצמאו לקרוא את אשר הביע, בפרט את דבריו שחשפו ושפטו את מהות הטבע של האנושות המושחתת ואת הטבע השטני של האנושות, מה שדקר את לב האנשים כחרב פיפיות. רק אז הם נכבשו לחלוטין על ידי דברי אלוהים, וכרעו ברך לפני אלוהים. רק אז המשיח התקבל, נודע, שובח בפי האנשים, והיה לאל המעשי הנערץ, האהוב והמכובד על ידי האנושות. למשיח יש הן אנושיות רגילה והן אלוהות שלמה. הוא יכול להביע את האמת בכל רגע ובכל מקום ולגלות את מהות שחיתותה של האנושות. דבריו והשקפתו מלאים אמת וחוכמה, בדיוק כמו האדון ישוע. מה שהמשיח אומר ומה שיש לו אין לומדים מן הספרים, אלא נובע לגמרי מהמהות האלוהית שיש לו. אלוהים הוליד את המשיח. בחייו האנשים רואים את האנושות הרגילה המוחלטת שלו. מתוך עבודתו וסבלנותו כלפי האנושות אנשים יכולים לראות את המהות האלוהית שלו ואת טבעו שאיננו סובלני לפגיעה מצד האדם. חרף כך שקיימת במשיח, כמו בישוע, החולשה של האנושיות, קיימת בו גם מהות הציות לרוח אלוהים. הוא מלא אמת וחוכמה, מעורר באנשים השראה לשכנוע מוחלט, הן בלבם והן בדבריהם. המשיח הוא האמת, הדרך והחיים, בשם ובמציאות! אלוהים התגלם באדם דל, וכעת הוא עובד בחשאי ובענווה בקרב בני האדם, כובש את האנושות ומביס אויבים על ידי הבעת האמת. מזה זמן רב הוא התגבר לחלוטין, ניתנה לו עדות והוא הוכרז. אלה הם כול-יכולתו, חוכמתו וכבודו של אלוהים. כתוצאה מהופעת המשיח ומעבודתו, נוסדה כנסיית האל הכול יכול. לאחר מכן, האחים והאחיות בכנסיית האל הכול יכול החלו לשאת עדות לעבודתו של אלוהים, והחלו בעבודת הפצת בשורת מלכות המשיח. זהו מבוא קצר לרקע של התגלמות אלוהים בבשר ודם ולביאתו החשאית כדי לעבוד. במילים פשוטות, המשיח בהתגלמותו בא לארץ שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש, הביע את דברי המשפט והייסור, וכבש והושיע את עמו הנבחר של אלוהים בסין. כלומר, אלוהים בהתגלמותו נאבק בשטן במאורתו של התנין הגדול האדום כאש, נתן הכול כדי לעורר את האנושות ולגרום לה לשמוע ולזהות את קולו של אלוהים, וכך לשוב לחיקו של אלוהים ולהיוושע על ידו. זהו דבר נדיר באורח יוצא דופן, ויש לו משמעות עמוקה ביותר. בהתגלמותו הנוכחית אלוהים עובד כדי להושיע את האדם, כלומר, אלוהים בא להסדיר את יעדה של האנושות ולהביא את העידן הזה לקצו. אלוהים בא לסין היבשתית, הארץ שבה שוכן התנין הגדול האדום כאש, והגיע בחשאי לעבוד, לכבוש ולהושיע את האנושות המושחתת עד מאוד, וכן להביא קבוצת אנשים לידי שלמות ולהפוך אותם למתגברים. הדבר התחיל בשיפוט הכס הלבן הגדול באחרית הימים, וסלל את דרך להופעתו הפומבית של אלוהים בכול אומה ובכול מקום בעולם במהלך השלב הבא.