כאשר השטן השחית את האנושות, אלוהים החל בתוכנית הניהול שלו להושעת האנושות. אלוהים הוציא לפועל שלושה שלבי עבודה כדי להושיע את האנושות. בעידן החוק, יהוה אלוהים פרסם את החוקים והנחה את חיי האנושות. הוא הודיע לבני האדם שעליהם לעבוד את אלוהים ולימדם מהו החטא. אך כשעידן החוק התקרב לקצו, שחיתותה של האנושות העמיקה יותר מתמיד, ובני אדם תכופות הפרו את החוקים וחטאו נגד יהוה. הם עמדו בפני סכנת הרשעה והמתה בשל עבירותיהם. לפיכך, במטרה לענות על צורכי האנושות, אלוהים עטה דמות אנוש בעידן החסד והפך לישוע אדוננו. הוא נצלב למען האנושות וגאל את האנושות מחטאיה, ובכך אפשר לבני האדם לבוא אל אלוהים ולהתפלל אליו, להתוודות, לחזור בתשובה, לקבל מחילה על חטאיהם ולחיות תחת שפע החסד והברכה של אלוהים. עם זאת, מכיוון שעדיין נותר הצורך למצוא פתרון לטבעם החוטא של בני האדם ומכיוון שהם עדיין חטאו והתנגדו לאלוהים לעתים קרובות, אלוהים התגלם שוב בעידן המלכות והשתמש בשם 'האל הכול יכול' כדי להביע את כל האמיתות הדרושות לשם הושעת האנושות וטיהורה על יסוד עבודת הגאולה של ישוע אדוננו. בצורה זו הוא מוחק את טבעה החוטא של האנושות וגורם לאנושות לחדול מסרבנותה והתנגדותה כלפי אלוהים, מה שמאפשר לבני האדם להישמע לאלוהים ולעבוד אותו באמת, ובסופו של דבר הוא אף מוביל את האנושות ליעד יפהפה. על אף שהעבודה שעשה אלוהים בעידן החוק, בעידן החסד ובעידן המלכות הייתה שונה, וגם השמות שאותם הוא אימץ והטבע שאותו הוא הפגין היו שונים, מהותה ומטרותיה של עבודתו נותרו כשהיו – כל העבודה היא למען האנושות, וכל העבודה מבוצעת על ידי אלוהים עצמו. כפי שאמר האל הכול יכול: "מעבודתו של יהוה עד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע עד לשלב הנוכחי, שלושת השלבים האלה כוללים את מלוא היקף ניהולו של אלוהים, וכולם עבודתה של רוח אחת. מאז ברא את העולם, אלוהים ניהל תמיד את האנושות. הוא ההתחלה והוא הסוף, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שמתחיל עידן ושמביא את העידן לסיומו. שלושת שלבי העבודה, בעידנים שונים ובמקומות שונים, מתבצעים בוודאות על ידי רוח אחת. כל מי שמפריד בין שלושת השלבים האלה מתנגד לאלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)).

במשך אלפי שנים רק מעטים ידעו באמת שישוע המשיח הוא אלוהים עצמו, שהוא הופעתו של אלוהים, ושהוא הוא התגלמותו של יהוה. למעשה, נבואה ברורה בנושא מופיעה כבר בתנ"ך. בספר ישעיהו נאמר: "ויהוה חפץ דכאו, החלי--אם-תשים אשם נפשו (או: אם הוא ימסור עצמו כקורבן חטאת)" (ישעיהו נ"ג 10). מתוך פסוק תנ"כי זה ניתן ללמוד שכדי שישוע אדוננו ישמש כקורבן חטאת, על יהוה היה להקריב את עצמו כקורבן חטאת, ומכאן שישוע אדוננו היה יהוה. ישוע אדוננו אמר גם: "מי שראה אותי ראה את האב" (יוחנן י"ד 9). "האב בי, ואני בו" (יוחנן י' 38). "אני והאב אחד אנחנו" (יוחנן י' 30). כאשר ישוע אדוננו אמר "אני והאב אחד אנחנו", הוא בעצם אמר שהוא ויהוה הם רוח אחת. הדברים שאמר ישוע אדוננו ואלו שאמר יהוה הם אותם הדברים – אלו גם אלו הם האמת, אמירותיה של רוח אחת, ומקורם זהה. היינו, ישוע אדוננו ויהוה הם אלוהים אחד. בדומה לכך, מקורם של הדברים שבוטאו על ידי האל הכול יכול של אחרית הימים וישוע אדוננו הוא אותו המקור – דבריהם הם אמירותיה של רוח הקודש, הם האמת, וכן קולו של אלוהים. כל המאמינים באלוהים מכירים את מספרן הרב של הנבואות בכתבי הקודש הנוגעות לשיבתו של ישוע ולעבודת השפיטה של אלוהים באחרית הימים. כפי שאמר ישוע אדוננו: "ואם אלך ואכין לכם מקום, אשוב ואקבל אתכם אליי. באשר אהיה תהיו גם אתם" (יוחנן י"ד 3). "והנה אני בא מהר" (ההתגלות כ"ב 12). "ואז יראו את בר האנוש מגיע בענן בגבורה ובכבוד רב" (לוקס כ"א 27). "הנה אני בא כגנב" (ההתגלות ט"ז 15). "מי שדוחה אותי ולא מקבל את דבריי, יש מי שישפוט אותו. הדבר שאני אמרתי הוא שישפוט אותו ביום האחרון" (יוחנן י"ב 48). באיגרת פטרוס הראשונה נאמר גם "שהרי הגיעה העת שהמשפט יתחיל בבית האל" (איגרת פטרוס הראשונה, ד' 17). בכתבי הקודש נאמר בבירור שישוע אדוננו ישוב באחרית הימים, יאמר דברים ויעשה את עבודת השפיטה. כאשר האל הכול יכול מגיע באחרית הימים, הוא עושה את עבודת השפיטה החל מבית האל על יסוד עבודת הגאולה של ישוע אדוננו, ומבטא את כל האמיתות לצורך טיהורה וישועתה של האנושות. הגם שעבודתו של האל הכול יכול שונה מעבודתו של ישוע אדוננו, מקורן זהה – האל האחד! בכך מתגשמת במלואה נבואתו של ישוע אדוננו: "יש לי עוד דברים רבים להגיד לכם, אך אתם לא יכולים לשאת אותם כעת. ואולם לאחר שהוא, שהוא רוח האמת, יבוא, הוא ידריך אתכם אל האמת כולה, משום שהוא לא ידבר מעצמו, אלא יגיד את מה שהוא ישמע, והוא יראה לכם את הבאות" (יוחנן ט"ז 12-13). התגלמות של האל הכול יכול באחרית הימים מהווה את התגלמותה של רוח האמת. האל הכול יכול הוא הביאה השנייה של ישוע אדוננו.