יכולתך להסביר את דברי האל בלי היסוסים אין פירושה שאתה מחזיק במציאות – הדברים לא פשוטים כפי שאתה מדמה לעצמך. יכולתך להחזיק במציאות לא תלויה בדברים שאתה אומר אלא מתבססת על מה שאתה מביא לידי ביטוי בחייך. רק כשדברי האל הופכים לחייך ולביטוי הטבעי שלך, הדבר נחשב למציאות, ורק אז תוכל להחשב למי שזכה להבנה ולשיעור קומה אמיתיים. עליכם להיות מסוגלים לעמוד בבחינה במשך פרקי זמן ממושכים, ועליכם להיות מסוגלים להביא לידי ביטוי את הצלם שאלוהים דורש מכם. אסור שזו תהיה העמדת פנים – הדבר צריך לנבוע מכם באופן טבעי. רק אז באמת תהיה לכם מציאות, ורק אז באמת תזכו בחיים. אני אשתמש בדוגמה של הניסיון של עושי השירות, שאותה כולם מכירים. כולם יכולים לדבר על התאוריות הנשגבות ביותר בנוגע לעושי השירות, ולכולם יש רמה סבירה של הבנה בנוגע לעניין הזה, וכל אחד מכם מיומן בדיבור על הנושא הזה יותר מאשר רעהו כאילו הייתה זו תחרות. יחד עם זאת, אם האדם לא עבר ניסיון משמעותי, קשה לדעת אם הוא יכול לשאת עדות טובה. בקצרה, האופן שבו האדם מביא דברים לידי ביטוי עדיין לוקה בחסר וסותר לגמרי את ההבנה שלו. לפיכך, הדבר עדיין לא הפך לשיעור קומתו של אדם כזה בפועל, ואלה עדיין לא החיים של אותו אדם. משום שהבנתו של אדם כזה לא נכנסה למציאות, שיעור קומתו משול עדיין לטירה הבנויה בחול – מתנדנדת ומטה לנפול. אדם כזה מחזיק במעט מדי מציאות – כמעט לא ניתן למצוא בו מציאות כלשהי. מעט מדי מציאות נובעת באופן טבעי מהאדם, וכל המציאות בחייו מאולצת. זו הסיבה לכך שאני אומר שאדם כזה אינו מחזיק במציאות. גם אם בני אדם אומרים שאהבתם לאלוהים לעולם לא משתנה, הם רק אומרים זאת לפני שהתמודדו עם ניסיונות כלשהם. ברגע שהם לפתע יתמודדו עם ניסיונות, הדברים שהם אומרים יחזרו להיות בלתי תואמים למציאות, והדבר שוב יוכיח שאין לאדם מציאות כלל. אפשר לומר שבכל פעם שאתה נתקל בדברים שלא מתאימים לתפיסות שלך ושדורשים שתניח את עצמך בצד, אלה הם הניסיונות שלך. לפני שהווייתו של אלוהים תתגלה, יהיה מבחן קפדני עבור כל אדם, ניסיון עצום שכל אחד יעבור – האם אתה מבין את העניין הזה בבירור? כשאלוהים רוצה לנסות בני אדם, הוא תמיד מאפשר להם לקבל את ההחלטות שלהם עצמם לפני שהאמת עצמה יוצאת לאור. פירוש הדבר הוא שכאשר אלוהים ינסה אדם, הוא לעולם לא יאמר לך את האמת, וכך בני האדם יכולים להיחשף. זו דרך אחת שבה אלוהים מבצע את עבודתו, כדי לבדוק אם אתה מבין את האל של היום ואם אתה מחזיק במציאות כלשהי. האם באמת אין לך אפילו שמץ של ספק לגבי עבודתו של אלוהים? האם תהיה מסוגל לעמוד איתן כשניסיון משמעותי יפקוד אותך? מי מעז לומר דברים כגון "אני מתחייב שלא יהיו בעיות"? מי מעז לומר דברים כגון "אחרים אולי מפקפקים, אבל אני לעולם לא אפקפק"? בדיוק כמו בניסיונות שפטרוס עבר, הוא תמיד התרברב לפני שהאמת יצאה לאור. זה לא פגם אישי הייחודי לפטרוס, אלא הקושי הגדול ביותר הניצב בפני כל אדם כעת. אילו הייתי מבקר מקומות רבים, או אם הייתי מבקר כמה אחים ואחיות, כדי לבחון את הבנתכם את עבודתו של אלוהים כיום, בהחלט הייתם מסוגלים לדבר על רבים מהדברים שאתם מבינים, והיה נדמה שאין לכם שום ספקות. אם הייתי שואל אותך: "האם אתה באמת יכול להכריע שאלוהים עצמו הוא שמבצע את העבודה של היום? ללא שום ספק?" היית לבטח עונה: "ללא שום ספק. זו העבודה שמבצעת רוחו של אלוהים." לאחר שתענה כך, לבטח לא יהיה צל של ספק בלבך ואפילו תחוש מרוצה מעצמך, כי תחשוב שזכית במעט מציאות. בני האדם שנוטים להבין כך דברים הם אלה שמחזיקים בפחות מציאות. ככל שהאדם חושב שהוא זכה במציאות, כך הוא פחות מסוגל לעמוד איתן בניסיונות. אוי לבני האדם היהירים והשחצנים, ואוי לבני האדם החסרים הכרה עצמית. בני אדם כאלה מצטיינים בדיבור אך גרועים במעשים. כשיופיע אפילו סימן קטן של סכנה, בני האדם האלה יתחילו לפקפק והמחשבה לוותר תיכנס לדעתם. אין להם מציאות כלל. כל שיש להם הוא תאוריות נשגבות יותר מדת, ללא אף מציאות שאלוהים דורש כעת. אני נגעל יותר מכל מבני האדם שרק מדברים על תאוריות אך נעדרים כל מציאות. הם צועקים בקול הרם ביותר כשהם מבצעים את עבודתם, אך קורסים ברגע שהם ניצבים בפני המציאות. האין זה מוכיח שאין לבני האדם האלה שום מציאות? תהיה אשר תהיה עוצמתם של הרוח והגלים, אם אתה מסוגל להישאר יציב מבלי ששמץ ספק יחלחל לדעתך, ואם אתה יכול לעמוד איתן וחף מהכחשה אפילו כשלא נותר אף אחד אחר, זו הוכחה שיש לך הבנה אמיתית ושאתה באמת מחזיק במציאות. אם אתה נוהה אחר הרוח הנושבת לכל עבר, ואם אתה נוהה אחר הרוב ולומד לחזור על דברי אחרים, לא משנה כמה רהוט אתה, זו לא הוכחה לכך שאתה מחזיק במציאות. לפיכך, אני מציע שלא תצעק דברי סרק קודם זמנך. האם אתה מכיר את העבודה שאלוהים יבצע? אל תתנהגו כמו עוד פטרוס, פן תמיטו על עצמכם בושה ולא תוכלו עוד לזקוף את ראשיכם – זה לא מועיל לאף אחד. לרוב בני האדם אין שיעור קומה אמיתי. אלוהים ביצע כמות רבה של עבודה, אך הוא לא גרם למציאות לבוא אל בני האדם. ליתר דיוק, אלוהים מעולם לא המיט ייסורים על אף אחד באופן אישי. כמה מבני האדם נחשפו בניסיונות כאלה, כשזרועות החטא שלהם מתפשטות מהם יותר ויותר. הם חשבו שהם יכולים לגבור על אלוהים בקלות ולעשות כאוות נפשם. מאחר שהם אפילו לא מסוגלים לעמוד בניסיון כזה, הניסיונות המאתגרים יותר לא באים בחשבון, והחזקת המציאות גם היא לא באה בחשבון. האין זה ניסיון להוליך את אלוהים שולל? החזקה במציאות אינה ניתנת לזיוף, ולא ניתן להשיגה מתוך ידע לגביה. היא מבוססת על שיעור קומה אמיתי ועל יכולתך לעמוד בכל ניסיון. האם אתה מבין?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק הנהגת האמת היא החזקה במציאות