דרישתו של אלוהים מהאדם אינה שיהיה מסוגל רק לדבר על מציאות. זה היה קל מדי, הלא כן? אם כך, מדוע אלוהים מדבר על היווכחות בחיים? מדוע הוא מדבר על שינוי? אם האדם מסוגל אך ורק לדיבורי סרק על מציאות, האם הוא יכול להשיג שינוי בטבעו? החיילים הטובים של המלכות לא מאומנים להיות קבוצה המסוגלת רק לדבר על המציאות או להתרברב. הם מאומנים להביא לידי ביטוי את דברי האל בכל עת, לא להיכנע לנוכח מכשולים, לחיות על פי דברי האל בכל עת ולא לחזור אל העולם. זו המציאות שאלוהים מדבר עליה, וזו גם הדרישה שאלוהים מציב לבני האדם. לפיכך, אל תחשבו שהמציאות שאלוהים מדבר עליה היא פשוטה מדי. נאורות שמעניקה רוח הקודש בלבד לא שוות ערך להחזקה במציאות. אין זה שיעור הקומה של בני האדם אלא חסדו של אלוהים, אשר לו האדם לא תורם דבר. על כל אדם לשאת את הסבל שעבר פטרוס, ומעבר לכך, על כל אדם להחזיק בכבוד של פטרוס – הוא הדבר שבני האדם מביאים לידי ביטוי לאחר שהם זוכים בעבודתו של אלוהים. רק זה יכול להיקרא מציאות. אל תחשבו שאתם מחזיקים במציאות משום שאתם יכולים לדבר עליה. זו חשיבה קלוקלת, היא לא תואמת לרצונו של אלוהים ואין לה שום חשיבות בפועל. אל תאמרו דברים כאלה בעתיד – היפטרו מאמירות כאלה! כל בני האדם שיש להם הבנה שקרית של דברי האל הם לא מאמינים. אין להם שום ידע אמיתי, וקל וחומר שאין להם שיעור קומה אמיתי. הם בני אדם בורים חסרי מציאות. כלומר, כל בני האדם שחיים מחוץ למהותם של דברי האל הם לא מאמינים. אלה שבני האדם רואים בהם לא מאמינים הם חיות פרא בעיניו של אלוהים, ואלה שאלוהים רואה בהם לא מאמינים הם אלה שדברי האל לא מצויים בחייהם. לפיכך אפשר לומר כי בני האדם שלא מחזיקים במציאות של דברי האל ואשר לא מצליחים להביא לידי ביטוי את דברי האל הם לא מאמינים. כוונתו של אלוהים היא לגרום לכך שכולם יביאו לידי ביטוי את המציאות של דברי האל. המטרה היא לא רק שכולם יהיו מסוגלים לדבר על המציאות, אלא, חשוב מכך, שכולם יהיו מסוגלים להנהיג את המציאות שבדברי האל. המציאות שהאדם תופס היא שטחית מדי, אין לה ערך, היא לא יכולה להגשים את רצונו של אלוהים, היא עלובה מדי, היא אפילו לא ראויה לאזכור, היא לקויה מדי, והיא רחוקה מדי מרף דרישותיו של אלוהים. כל אחד מכם יעבור בדיקה מקיפה כדי לבדוק מי מכם יודע רק לדבר על ההבנה שלו אך לא מסוגל להצביע על הנתיב, וכדי לבדוק מי מכם הוא אשפה חסרת תועלת. זכרו זאת בעתיד! אל תדברו על הבנה ריקה מתוכן – דברו רק על נתיב הנוהג ועל מציאות. עברו מידע אמיתי לנוהג אמיתי, ואז עברו מהנהגה להבאה לידי ביטוי של המציאות. אל תחנכו את הזולת, ואל תדברו על ידע אמיתי. אם ההבנה שלך היא נתיב, הנח לדבריך לנוע עליה בחופשיות. אם אינה נתיב, אנא בלום את פיך וחדל מלדבר. מה שאתה אומר הוא חסר תועלת. אלה רק מילים של הבנה שנועדו לשטות באלוהים ולגרום לאחרים לקנא בך. האין זו השאיפה שלך? האין זו השתעשעות מכוונת בזולת? היש לכך ערך כלשהו? דבר על הבנה רק אחרי שתחווה אותה, ואז לא תיראה כרברבן. אחרת אתה רק אומר דברים יהירים. אתה אפילו לא יכול להתגבר על דברים רבים או להתמרד נגד הבשר והדם שלך עצמך בחוויות שלך בפועל. אתה תמיד עושה בדיוק את מה שהחשקים שלך מובילים אותך לעשות. אתה לא מְרַצה את רצונו של אלוהים. עם זאת, יש לך חוצפה לדבר על הבנות תאורטיות – אתה חסר בושה! עדיין יש לך חוצפה לדבר על ההבנה שלך את דברי האל – איזו עזות מצח! נשיאת נאומים והתרברבות הפכו לאופי שלך, והתרגלת לעשות זאת. בכל פעם שאתה רוצה לדבר, אתה עושה זאת בקלות ואתה מתענג על קישוטים בכל הנוגע לנוהג. האין זה ניסיון לשטות את הזולת? אתה אולי מסוגל לשטות בבני אדם, אך לא ניתן לשטות באלוהים. בני האדם אינם מודעים ואין להם יכולת הבחנה, אך אלוהים רציני לגבי עניינים כאלה, והוא לא יחוס עליך. האחים והאחיות שלך אולי מסנגרים עליך, מהללים את ההבנה שלך ומעריצים אותך, אך אם לא תהיה לך מציאות, רוח הקודש לא תחוס עליך. אולי האל המעשי לא ייטפל לפגמים שלך, אך רוחו של אלוהים לא תתייחס אליך כלל, וגם זה יהיה לך קשה לעיכול. האם אתה מאמין בזה? דבר יותר על המציאות של הנוהג. האם כבר שכחת? דבר יותר על הנתיבים המעשיים. האם כבר שכחת? "דברו פחות על תאוריות נשגבות ודברו פחות על דברים חסרי ערך ומנופחים, ומוטב להתחיל לנהוג החל מרגע זה." האם שכחת את המילים האלה? האם אתה לא מבין מכך דבר? האם אתה לא מבין כלל את רצונו של אלוהים?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק הנהגת האמת היא החזקה במציאות