באשר לעבודה, האדם סבור שהעבודה היא התרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, הטפה בכל מקום והשקעה למען אלוהים. על אף שאמונה זו נכונה, היא יותר מדי חד-צדדית. מה שאלוהים דורש מהאדם הוא לא רק להתרוצץ אנה ואנה למענו. מעבר לכך, עבודה זו קשורה לכהונה ולאספקה בתוך רוחו של האדם. אפילו אחרי כל השנים הללו, אחים ואחיות רבים מעולם לא חשבו על עבודה למען אלוהים מכיוון שהעבודה כפי שהאדם תופס אותה אינה עולה בקנה אחד עם מה שאלוהים דורש. לפיכך, אין לאדם עניין כלשהו בעבודה, וזו בדיוק הסיבה לכך שהיווכחותו של האדם היא גם חד-צדדית למדי. כולכם צריכים להתחיל להיווכח על-ידי עבודה למען אלוהים, כדי שתוכלו לחוות טוב יותר את כל ההיבטים של ההיווכחות. זה הדבר שעליכם להיווכח בו. העבודה אינה מתייחסת להתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים, אלא לשאלה אם חיי האדם ומה שהאדם מביא לידי ביטוי בחייו מסוגלים לגרום לאלוהים הנאה. העבודה מתייחסת לכך שהאדם משתמש בנאמנותו לאלוהים ובידע שלו על אלוהים כדי להעיד על אלוהים וגם לכהן בקרב בני האדם. זו אחריותו של האדם, וזה מה שכל בני האדם צריכים להבין. ניתן לומר שההיווכחות שלכם היא עבודתכם ושאתם שואפים להיווכח במהלך עבודתכם למען אלוהים. חוויית עבודתו של אלוהים אין פירושה רק הידע שלכם כיצד לאכול ולשתות את דבר האל. חשוב מכך, עליכם לדעת כיצד להעיד על אלוהים ולהיות מסוגלים לשרת את אלוהים ולהיות מסוגלים לכהן בקרב בני האדם ולקיים אותם. זו עבודה וזו גם היווכחותכם. זה מה שכל אדם צריך להשיג. יש בני אדם רבים שרק מתמקדים בהתרוצצות אנה ואנה למען אלוהים ובהטפה בכל מקום, אך מתעלמים מהחוויות האישיות שלהם ומזניחים את היווכחותם בחיי הרוח. זה מה שגורם לבני האדם שמשרתים את אלוהים להפוך לכאלה שמתנגדים לאלוהים. אנשים אלה ששירתו את אלוהים וכיהנו בקרב בני האדם בכל השנים הללו פשוט התייחסו לעבודה ולהטפה כאל היווכחות, ואף אחד מהם לא ראה בחוויות הרוחניות האישיות שלו היווכחות חשובה. במקום זאת, הם נטלו את הנאורות שהפיקו מעבודתה של רוח הקודש כהון שממנו יוכלו ללמד אחרים. כשהם מטיפים, הם חשים עול רב ומקבלים את עבודתה של רוח הקודש, ובכך, הם משחררים את קולה של רוח הקודש. באותה עת, בני האדם שעובדים מרגישים זחוחים, כאילו עבודתה של רוח הקודש הייתה לחוויה הרוחנית האישית שלהם. הם חשים שכל המילים שהם אומרים במהלך הזמן הזה שייכות להוויה האישית שלהם, וגם חשים כאילו החוויה האישית שלהם אינה ברורה כפי שתיארו אותה. יתר על כן, אין להם שמץ של מושג מה הם יאמרו לפני שהם פוצים פה, אך כשרוח הקודש עובדת בקרבם, יוצא מפיהם שטף מתמשך ובלתי פוסק של מילים. לאחר שאתה מטיף כך פעם אחת, אתה חש ששיעור קומתך בפועל אינו נמוך כפי שסברת, וכמו שקורה במצב שבו רוח הקודש עובדת בקרבך כמה פעמים, אתה מסיק שכבר יש לך שיעור קומה וסובר בטעות שעבודתה של רוח הקודש היא ההיווכחות וההוויה שלך-עצמך. כשיש לך חוויה כזו ללא-הרף, אינך מקפיד על ההיווכחות שלך, אתה נעשה עצל בלי שתבחין בכך ואתה חדל לייחס כל חשיבות להיווכחות האישית שלך. לפיכך, כשאתה מכהן בקרב בני האדם, עליך להבחין בבירור בין שיעור קומתך לבין עבודתה של רוח הקודש. זה יסייע טוב יותר להיווכחות שלך ויועיל יותר לחווייתך. כשהאדם מתייחס לעבודתה של רוח הקודש כאל חווייתו האישית, הדבר הופך למקור לניוון של האדם. לכן אני אומר שתהיה אשר תהיה החובה שאתם ממלאים, עליכם לראות בהיווכחות שלכם לקח מרכזי.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (2)