כיום, הדרישה מכם לעבוד יחדיו בהרמוניה דומה לדרישתו של יהוה מבני ישראל שישרתו אותו. אחרת, פשוט הפסיקו לשרת. מפני שאתם בני האדם שמשרתים את אלוהים ישירות, עליכם, לכל הפחות, להיות מסוגלים לגלות נאמנות וציות בשירות שלכם, ועליכם גם להיות מסוגלים ללמוד את הלקחים באופן מעשי. בייחוד אלה מכם שעובדים בכנסייה – האם מישהו מהאחים והאחיות הכפופים לכם מעז להתמודד איתכם? האם מישהו מעז לומר לכם פנים אל פנים שאתם טועים? אתם ניצבים גבוה מעל כולם, ואתם באמת מולכים כמלכים! אתם אפילו לא לומדים או נוכחים בלקחים מעשיים כאלה, ואתם עדיין מדברים על שירות לאלוהים! כיום, אתה מתבקש להוביל כמה כנסיות, אבל לא רק שאינך מתמסר, אתה אפילו דבק בתפיסות ובדעות שלך ואומר דברים, כגון "אני חושב שהדבר הזה צריך להיעשות כך, מכיוון שאלוהים אמר שהזולת לא צריך להגביל אותנו, ושכיום, איננו צריכים לציית בעיוורון." לפיכך, כל אחד מכם מחזיק בדעה משלו, ואף אחד לא נשמע לשני. על אף שאתה יודע בבירור שהשירות שלך נמצא במבוי סתום, אתה בכל זאת אומר, "בעיניי, השירות שלי אינו חריג מאוד. בכל מקרה, לכל אחד מאיתנו יש צד: אתה מדבר על שלך, ואני מדבר על שלי. אתה משתף על החזונות שלך, ואני מדבר על ההיווכחות שלי." לעולם אינכם מקבלים אחריות על דברים רבים שיש לטפל בהם, או שאתם מסתדרים עם המצב כמות שהוא, כשכל אחד מכם מבטא את הדעה האישית שלו ומגן היטב-היטב על המעמד, המוניטין והכבוד שלו-עצמו. אף אחד מכם אינו מוכן להצטנע, ושום צד לא ינקוט יוזמה ויוותר על מנת לתקן את הזולת ולעבור תיקון, כדי שהחיים יתקדמו מהר יותר. כשאתם עובדים בתיאום, עליכם ללמוד לחפש את האמת. אתם עשויים לומר: "אינני מבין בבירור היבט זה של האמת. מה הניסיון שלך איתו?" או שאתם עשויים לומר: "יש לך יותר ניסיון ממני בהיבט הזה. תוכל בבקשה להנחות אותי?" האין זאת דרך טובה לעשות זאת? האזנתם לדרשות רבות וצברתם ניסיון מסוים בשירות. אם לא תלמדו זה מזה, תסייעו זה לזה ותפצו האחד על חסרונותיו של האחר בעבודתכם בכנסייה, כיצד תוכלו להפיק לקחים כלשהם? כשאתם נתקלים בדבר כלשהו, עליכם לשתף זה עם זה, כדי שהדבר יוכל להועיל לחייכם. יתר על כן, עליכם לשתף ברגישות אודות דברים מסוימים, לפני קבלת החלטות כלשהן. רק כך, תהיו אחראיים כלפי הכנסייה ולא סתם תפעלו בשטחיות. לאחר שתבקרו בכל הכנסיות, עליכם להיפגש יחדיו ולשתף בנוגע לכל הנושאים שגיליתם ולכל הבעיות שנתקלתם בהן בעבודתכם, ואחר כך עליכם לתקשר אודות הנאורות וההארה שקיבלתם – זו הנהגה הכרחית של שירות. עליכם להשיג שיתוף פעולה הרמוני למען עבודתו של אלוהים, לטובת הכנסייה, וכדי לדרבן את אחיכם ואחיותיכם להתקדם. עליכם לתאם זה עם זה, וכל אחד יתקן את השני, וכך תגיעו לתוצאה טובה יותר בעבודה ותמלאו את רצונו של אלוהים. זהו שיתוף פעולה אמיתי, ורק אלה שיעסקו בכך יזכו בהיווכחות אמיתית. ייתכן שכאשר תשתפו פעולה, מילים אחדות יהיו בלתי הולמות, אבל אין זה משנה. שתפו לגבי זה בהמשך והבינו זאת היטב. אל תזניחו זאת. אחרי שיתוף כזה, תוכלו לפצות על החסרונות של אחיכם ואחיותיכם. רק התעמקות מתמדת כזאת בעבודתכם תניב תוצאות טובות יותר. כל אחד מכם, כמשרת האל, חייב להיות מסוגל להגן על האינטרסים של הכנסייה בכל מעשיו, במקום לדאוג לאינטרסים האישיים שלו. אין זה מתקבל על הדעת לפעול לבד ולחתור זה תחת זה. בני אדם שמתנהגים כך אינם מתאימים לשרת את אלוהים! טבעם של בני אדם כאלה נוראי. לא נותר בהם אפילו שמץ של אנושיות. הם השטן במאת האחוזים! הם חיות פרא! דברים כאלה ממשיכים להתרחש ביניכם גם כעת. אתם אפילו מרחיקים לכת ותוקפים זה את זה במהלך השיתוף, מחפשים אמתלות בכוונה תחילה ופניכם מתאדמות כשאתם מתווכחים על עניינים פעוטים. שום צד אינו מוכן לסגת, וכל אחד מסתיר מהאחר את אשר בלבו, מתבונן בזולת בעין בוחנת ועומד על המשמר. האם טבע כזה מתאים לשירות לאלוהים? האם עבודה כזו שלכם יכולה לספק דבר כלשהו לאחיכם ואחיותיכם? לא רק שאינך מסוגל לכוון את בני האדם למסלול חיים נכון, אלא שאתה למעשה מחדיר את טבעך המושחת באחיך ובאחיותיך. האם אינך פוגע בזולת? המצפון שלך נוראי, והוא רקוב עד היסוד! אינך נוכח במציאות ואינך מנהיג את האמת. בנוסף, אתה חושף ללא בושה את אופייך השטני בפני הזולת. אתה פשוט חסר בושה! האחים והאחיות האלה הופקדו בידיך, ואילו אתה מוליך אותם אל הגיהינום. האינך אדם שהמצפון שלו נרקב? אתה חסר כל בושה!

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שרתו כמו בני ישראל