אפילו אדם שרוח הקודש משתמשת בו אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו. לא זו בלבד שאדם זה אינו יכול לייצג את אלוהים, אלא אף עבודתו אינה יכולה לייצג את אלוהים באופן ישיר. במילים אחרות, לא ניתן לשלב באופן ישיר את ניסיונו של האדם בניהולו של אלוהים, וניסיון זה אינו יכול לייצג את ניהולו של אלוהים. כל העבודה שאלוהים עצמו עושה היא העבודה שבכוונתו לעשות בתוכנית הניהול שלו עצמו, והיא נוגעת לניהול הרחב. העבודה שהאדם עושה מורכבת מהתוצר של ניסיונו האישי. היא מורכבת ממציאת נתיב התנסות חדש, מעבר לזה שבו הלכו קודמיו, ומהובלת אחיו ואחיותיו בהנחיית רוח הקודש. בני האדם האלה מספקים את ניסיונם האישי או את כתביהם הרוחניים של אנשי רוח. על אף שהם משמשים את רוח הקודש, עבודתם של בני אדם כאלה אינה קשורה לעבודת הניהול הגדולה בתוכנית בת ששת אלפי השנים. רוח הקודש רק מרוממת אותם בתקופות שונות כדי שהם יובילו בני אדם בתוך הזרם של רוח הקודש עד שהם יסיימו למלא את תפקידם או שחייהם יגיעו לקצם. מטרת העבודה שהם עושים היא רק להכין דרך מתאימה לאלוהים עצמו או להמשיך פריט מסוים בניהולו של אלוהים עצמו על פני האדמה. בני אדם כאלה לכשעצמם אינם מסוגלים לעשות את עבודת הניהול הגדולה יותר של אלוהים, וגם אינם יכולים לפלס דרכי מוצא חדשות. לא כל שכן, הם אינם מסוגלים להשלים את כל עבודתו של אלוהים מהעידן הקודם. לפיכך העבודה שהם עושים מייצגת רק יציר נברא שממלא את תפקידו ואשר אינו יכול לייצג את אלוהים עצמו שמבצע את כהונתו. זאת משום שהעבודה שהם עושים אינה דומה לזו שעושה אלוהים עצמו. האדם אינו יכול לעשות במקום אלוהים את העבודה שמבשרת על עידן חדש. אף אחד מלבד אלוהים עצמו אינו יכול לעשות אותה. כל העבודה שהאדם עושה היא מילוי חובתו כיציר נברא, והיא נעשית כשרוח הקודש מרגשת אותו או הופכת אותו לנאור. ההנחיה שבני אדם כאלה מספקים נוגעת אך ורק לשאלות כיצד יש לנהוג בחיי היום-יום של האדם וכיצד על האדם לפעול בהרמוניה עם רצון האל. עבודתו של אדם אינה כרוכה בניהול של אלוהים ואינה מייצגת את עבודתה של רוח הקודש. לדוגמה, העבודה של העד לי ושל השומר ני נועדה להוביל את הדרך. בין שהדרך חדשה או ישנה, העבודה התבססה על העיקרון של היצמדות לספרי הקודש. עבודתם הייתה הקמת כנסיות, בין שהכנסיות המקומיות שופצו או נבנו. העבודה שהם עשו המשיכה את העבודה שישוע ושליחיו לא סיימו או חדלו לפתח בעידן החסד. עבודתם שיחזרה את מה שישוע דרש בעבודתו מאותה תקופה מהדורות שיבואו אחריו, כגון כיסוי ראש, הטבלה, בציעת לחם ושתיית יין. אפשר לומר שעבודתם הייתה להיצמד לספרי הקודש ולחפש נתיבים מתוך ספרי הקודש. הם לא ביצעו שום התקדמות חדשה. לפיכך, ניתן לראות בעבודתם רק מציאת דרכים חדשות בתוך ספרי הקודש, וכן נהגים טובים ומציאותיים יותר. אולם אי-אפשר למצוא בעבודתם את רצונו הנוכחי של אלוהים, לא כל שכן את העבודה החדשה שאלוהים יעשה באחרית הימים. הסיבה לכך היא שהנתיב שהם צעדו בו היה עדיין הנתיב הישן – לא הייתה התחדשות ולא התקדמות. הם המשיכו להיצמד לעובדת הצליבה של ישוע, לנוהג של בקשה מבני האדם להכות על חטא ולהתוודות על חטאיהם, לאמירה שמי שישרוד עד הסוף יזכה בישועה, ולאמירה שראש האישה הוא האיש, ועל האישה להישמע לבעלה. הם נצמדו אף יותר מכך לתפיסה המסורתית שאסור לאחיות להטיף, והן יכולות רק להישמע לאחרים. לו נמשכה הנהגה כזו, רוח הקודש לא הייתה מסוגלת לעולם לבצע עבודה חדשה, לשחרר בני אדם מהכללים, או להובילם אל מישור החירות והיופי. לפיכך, שלב העבודה הזה לשינוי העידנים דורש שאלוהים עצמו יעבוד וידבר. אף אדם אינו יכול לעשות זאת במקומו. עד כה, כל עבודתה של רוח הקודש מחוץ לזרם נעצרה לחלוטין, ובני האדם ששימשו את רוח הקודש הלכו לאיבוד. לפיכך, מכיוון שעבודתם של בני האדם שרוח הקודש משתמשת בהם אינה דומה לעבודה שעושה אלוהים עצמו, יש שוני הן בזהותם והן בנושאים שלמענם הם פועלים. הסיבה לכך היא שהעבודה שבכוונתה של רוח הקודש לעשות היא שונה, ולכן היא מעניקה זהויות ומעמדות שונים לכל העושים את העבודה. בני האדם שמשמשים את רוח הקודש יכולים גם כן לעשות עבודה חדשה מסוימת ויכולים לבטל עבודה מסוימת שנעשתה בעידן הקודם, אך עבודתם אינה יכולה לבטא את טבעו ורצונו של אלוהים בעידן החדש. הם עובדים רק כדי לבטל את עבודת העידן הקודם ולא כדי לעשות את העבודה החדשה ולייצג ישירות את טבעו של אלוהים עצמו. לפיכך, אין זה משנה כמה נהגים מיושנים הם מבטלים או כמה נהגים חדשים הם מציגים, הם עדיין מייצגים את האדם ואת היצירים הנבראים. אולם כשאלוהים עצמו מבצע עבודה, הוא אינו מכריז בגלוי על ביטול נהגים מהעידן הישן או על התחלת עידן חדש. הוא ישיר ובלתי אמצעי בעבודתו. הוא גלוי בביצוע העבודה שבכוונתו לבצע. כלומר, הוא מבטא ישירות את העבודה שהוא חולל, עושה באופן ישיר את עבודתו כפי שהתכוון לעשותה במקור ומבטא את הווייתו ואת טבעו. בעיני האדם, טבעו וכן עבודתו של אלוהים אינם דומים לאלה של עידני העבר. אולם מנקודת המבט של אלוהים עצמו, זה רק המשך ופיתוח נוסף של עבודתו. כשאלוהים עצמו עובד, הוא מבטא את דברו ומביא ישירות את העבודה החדשה. לעומת זאת, כשהאדם עובד, הוא עושה זאת באמצעות עיון ולימוד או שזהו המשך של ידע ושיטתיות של נוהג שנוסדו על גבי עבודתם של אחרים. כלומר, מהות העבודה שהאדם עושה היא לשמור על הסדר שנקבע ו"לצעוד בנתיבים ישנים בנעליים חדשות". פירוש הדבר הוא שאפילו הנתיב שבו הולכים בני האדם שמשמשים את רוח הקודש מושתת על הנתיב שפילס אלוהים עצמו. לכן, בסיכומו של דבר, האדם הוא עדיין אדם, ואלוהים הוא עדיין אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (1)