כשאלוהים חזר לרקיע השלישי בעידן החסד, עבודתו של אלוהים לגאול את האנושות כולה עברה למעשה לחלק האחרון שלה. כל מה שנשאר על פני האדמה היו הצלב שישוע נשא על גבו, הפשתן הרך שישוע נעטף בו וכתר הקוצים וגלימת השני שישוע עטה (אלה היו האמצעים שהיהודים השתמשו בהם כדי ללעוג לו). כלומר, אחרי שעבודת הצליבה של ישוע גרמה למהומה רבה, המצב נרגע שוב. מאותו רגע ואילך, תלמידיו של ישוע החלו לעשות את עבודתו, לרעות את הכנסיות בכל מקום ולהשקות אותן. תוכן עבודתם היה כדלקמן: הם ביקשו מכל בני האדם להכות על חטא, להתוודות על חטאיהם ולהיטבל. וכל התלמידים הפיצו את הסיפור הפנימי, את תיאור צליבתו של ישוע כפשוטו. באופן זה, הכול לא יכלו אלא להשתטח אפיים ארצה בפני ישוע ולהתוודות על חטאיהם. יתר על כן, התלמידים מסרו את הדברים שישוע דיבר. מאותו שלב, החלה בניית הכנסיות בעידן החסד. מעשיו של ישוע באותו עידן כללו גם דברים אודות חייו של האדם ועל רצונו של האב שבשמיים. עם זאת, מאחר שהיה זה עידן שונה, רבים מהאמירות והנוהגים ההם היו שונים מאוד מאלה של ימינו. אולם המהות שלהם זהה. בשני המקרים, מדובר בעבודתה של רוח האל כבשר ודם, בפירוש ובדיוק כך. עבודה כזו ואמירות כאלה נמשכו עד עצם היום הזה, ולכן דברים מעין אלה עדיין משותפים למוסדות הדת של ימינו, ולא חל בהם כל שינוי. כשעבודתו של ישוע נחתמה והכנסיות עלו כבר על דרך הישר של ישוע המשיח, אלוהים יזם בכל זאת את תוכניתו לשלב נוסף בעבודתו, אשר היה התגלמותו כבשר ודם באחרית הימים. בעיני האדם, צליבתו של אלוהים חתמה את עבודת ההתגלמות של אלוהים, גאלה את כל האנושות והתירה לו לחטוף את המפתח אל השאול. הכול חושבים שעבודתו של אלוהים הושלמה לחלוטין. למען האמת, מנקודת מבטו של אלוהים, רק חלק קטן מעבודתו הושלם. הוא רק גאל את האנושות. הוא לא כבש את האנושות, וקל וחומר שהוא לא שינה את פני השטן של האדם. זו הסיבה לכך שאלוהים אומר, "על אף שהתגלמותי כבשר ודם חוותה את חבלי המוות, זו לא הייתה המטרה המלאה של התגלמותי. ישוע הוא בני יקירי, והוא נצלב למעני, אך הוא לא חתם את עבודתי לחלוטין. הוא עשה רק חלק ממנה". לכן, אלוהים יזם את הסיבוב השני של תוכניותיו כדי להמשיך את עבודת ההתגלמות. הכוונה הסופית של אלוהים היא להביא את כל בני האדם שחולצו מציפורני השטן לידי שלמות ולזכות בהם, וזו הסיבה לכך שאלוהים התכונן שוב להסתכן כדי להפוך לבשר ודם. המונח "התגלמות כבשר ודם" מתייחס לזה שאינו נושא עמו כבוד (משום שעבודתו של אלוהים טרם נשלמה), אלא מופיע בזהותו של הבן היקיר, ושהוא המשיח שאלוהים רווה נחת ממנו. לכן נאמר שהוא "מסתכן". כוחה של ההתגלמות כבשר ודם דל מאוד, ולכן עליה להיזהר מאוד, וכוחה רחוק כרחוק מזרח ממערב מסמכותו של האב שבשמיים. אלוהים כבשר ודם מגשים רק את כהונת הבשר והדם ומשלים את עבודתו של האל-האב ואת המשימה שהוא הטיל עליו, מבלי להיות מעורב בעבודה אחרת, והוא משלים רק חלק אחד מהעבודה. לכן אלוהים כונה "המשיח" ברגע שהוא הגיע אל פני האדמה. זו המשמעות הטבועה בכינוי זה. הסיבה לכך שנאמר שביאתו מלווה בפיתויים היא שרק חלק אחד של העבודה הושלם. יתר על כן, הסיבה לכך שהאל-האב רק קורא לו "המשיח" ו"הבן יקיר" ואינו מעניק לו את כל התהילה היא בדיוק משום שההתגלמות כבשר ודם באה לעשות רק חלק אחד של העבודה, ולא כדי לייצג את האב שבשמיים, אלא כדי להגשים את כהונתו של הבן היקיר. כשהבן היקיר ישלים במלואה את המשימה שהוא קיבל על עצמו, האב יעניק לו את מלוא התהילה וכן את הזהות של האב. ניתן לומר שזהו "הקוד השמיימי", מפני שההתגלמות כבשר ודם והאב שבשמיים נמצאים בשני מישורים שונים ורק מתבוננים זה בזה ברוחם. האב פוקח עין על בנו יקירו, אבל הבן אינו מסוגל לראות את האב מרחוק. מאחר שתפקודיה של ההתגלמות כבשר ודם דלים מדי והיא עלולה להיהרג בכל רגע, ניתן לומר שביאה זו מלווה בסכנה אדירה. הדבר שקול לכך שאלוהים שוב מותיר את בנו יקירו בלוע הטיגריס, בסכנת חיים – מציב אותו במקום שבו ישנו הריכוז הגדול ביותר של השפעת השטן. אפילו בנסיבות מסוכנות אלה, אלוהים עדיין מסר את בנו יקירו לבני האדם המתגוררים במקום מלא בטינופת ובהפקרות, כדי שהם "יגדלו אותו עד שיתבגר". זאת מפני שזו הדרך היחידה שבה עבודתו של אלוהים תיראה הולמת וטבעית וזו הדרך היחידה להגשים את כל משאלותיו של האל-האב ולהשלים את החלק האחרון בעבודתו בקרב האנושות. ישוע רק ביצע שלב אחד בעבודתו של האל-האב. בשל המחסום שמציבה ההתגלמות כבשר ודם וההבדלים בעבודה שיש להשלימה, ישוע עצמו לא ידע שתהיה חזרה שנייה כבשר ודם. לפיכך, שום פרשן של כתבי הקודש או נביא לא העז לנבא בבירור שאלוהים יתגלם בשנית כבשר ודם באחרית הימים, דהיינו, שהוא ישוב אל הבשר והדם לעשות את השלב השני של עבודתו כבשר ודם. לפיכך, איש לא הבין שאלוהים זה מכבר הסתתר כבשר ודם. אין פלא, שהרי רק אחרי שישוע קם לתחייה ועלה השמיימה, הוא קיבל עליו את המשימה הזאת. לפיכך, אין שום נבואה ברורה אודות ההתגלמות השנייה של אלוהים כבשר ודם והיא אינה עולה בדעתם של בני האדם. בכל ספרי הנבואה בכתבי הקודש, אין מילים שמציינות זאת בבירור. אבל כאשר ישוע בא לעבוד, כבר הייתה נבואה ברורה אשר אמרה שהבתולה תהרה ותלד בן, כלומר, שהוא נוצר מרוח הקודש. למרות זאת, אלוהים עדיין אמר שהדבר אירע תחת סכנת חיים. אם כן, עד כמה וכמה הדבר נכון כיום? אין פלא שאלוהים אומר שההתגלמות הנוכחית נתונה בסכנות רבות פי אלפי מונים מאלו שהיו קיימות בעידן החסד. אלוהים ניבא במקומות רבים שהוא יזכה בקבוצה של מתגברים בארץ הסינים. כיוון שהמתגברים אמורים ליפול בנחלתו של אלוהים במזרח העולם, אין ספק שהמקום שבו אלוהים יציב את רגלו בהתגלמותו השנייה כבשר ודם הוא ארץ הסינים, בדיוק במקום שבו התנין הגדול האדום כאש מתפתל. שם יזכה אלוהים בצאצאיו של התנין הגדול האדום כאש כדי שהוא יובס ויבויש באופן מלא. אלוהים יעורר את בני האדם האלה, אשר נושאים עול כבד של ייסורים, יעיר אותם עד אשר יקיצו לחלוטין ויגרום להם לצעוד מתוך הערפל ולדחות את התנין הגדול האדום כאש. הם יקיצו מחלומם, יזהו את מהותו של התנין הגדול האדום כאש ויוכלו לתת את כל לבם לאלוהים, להתקומם כנגד הדיכוי של כוחות החושך, לעמוד זקופים במזרח העולם ולהיות הוכחה לניצחונו של אלוהים. רק כך אלוהים יזכה בתהילה. זו הסיבה היחידה לכך שאלוהים הביא את העבודה שהסתיימה בעם ישראל אל הארץ שבה התנין הגדול האדום כאש מתפתל, וכמעט אלפיים שנה אחרי שאלוהים עזב, הוא התגלם שוב כבשר ודם כדי להמשיך את העבודה של עידן החסד. בעינו הבלתי-מזוינת של האדם, אלוהים משיק עבודה חדשה כבשר ודם. אולם, מבחינת אלוהים, הוא ממשיך את העבודה של עידן החסד, תוך תקופת מעבר של כמה אלפי שנים ותוך שינוי במיקום ובתוכנית העבודה. על אף שהצלם שגוף הבשר והדם אימץ לו בעבודה הנוכחית נראה שונה מאוד מישוע, הם נובעים מאותם מהות ושורש והם בני אותו מקור. אולי יש ביניהם הבדלים חיצוניים רבים, אך האמיתות הפנימיות של עבודתם זהות לחלוטין. אחרי הכול, העידנים שונים זה מזה כמו לילה ויום. אז איך ייתכן שעבודתו של אלוהים תישאר במתכונת קבועה? איך ייתכן ששלבים שונים של עבודת האל יפריעו זה לזה?

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (6)