כל דברי האל מכילים חלק מטבעו. לא ניתן לבטא במילים באופן מלא את טבעו של אלוהים, ודי בכך כדי להוכיח כמה עושר יש בו. אחרי הכול, מה שבני האדם יכולים לראות ולמשש הוא מוגבל, וכך גם יכולתם של בני האדם. על אף שדברי האל ברורים, בני האדם אינם מסוגלים להבינם לגמרי. קחו לדוגמה את הדברים האלה: "לאורו של ברק, כל בעל חיים מתגלה בצורתו האמיתית. בדומה לכך, תחת אורי, האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר. הו, העולם המושחת של העבר! סוף-סוף הוא קרס אל המים המזוהמים, שקע בהם והתמוסס בבוץ!" כל דברי האל כוללים את הווייתו, ואפילו שכל בני האדם מודעים למילים האלו, איש מעולם לא ידע מה פירושן. בעיני אלוהים, כל מי שמתנגד לו הוא אויבו, כלומר מי ששייך לרוחות רעות הוא חיה. מכך אפשר לראות את מצבה האמיתי של הכנסייה. כל בני האדם זוכים להארה מדברי אלוהים, ובאור זה הם בוחנים את עצמם מבלי לחוות הטפות, תוכחות או ביטול מצד אחרים, בלי לחוות דרכים אחרות שבהן בני אדם עושים דברים ובלי שאחרים יצביעו על דברים עבורם. הם רואים בבירור, מ"נקודת המבט המיקרוסקופית", כמה חולי יש בהם באמת. בדברי האל, רוח מכל סוג מסווגת ונחשפת בצורתה המקורית. רוחות המלאכים זוכות ביותר ויותר הארה ונאורות, ולכן אלוהים אומר: "האדם השיב לעצמו את הקדושה שהייתה לו בעבר". דברים אלה מבוססים על התוצאה הסופית שאלוהים משיג. כמובן, לא ניתן להשיג תוצאה זו באופן מלא כרגע – זה רק ניסיון מוקדם שבאמצעותו ניתן לחזות ברצונו של אלוהים. די בדברים אלה להראות שבני אדם רבים יתפרקו בתוך דברי האל ויובסו, בתהליך ההדרגתי שבו כל בני האדם הופכים לקדושים. המילים "התמוסס בבוץ" שמופיעות כאן אינן עומדות בסתירה לכך שאלוהים ישמיד את העולם באש, והמילה "ברק" מתייחסת לחרון אפו של אלוהים. כשאלוהים יפלוט את חרון אפו הרב, העולם כולו יחווה אסונות מסוגים שונים כתוצאה מכך, כגון התפרצות של הר געש. במבט מגובה השמיים, אפשר לראות שעל פני האדמה אסונות מכל הסוגים קרבים אל האנושות כולה, מדי יום הם קרבים קצת יותר. במבט מלמעלה, האדמה מציגה מגוון סצנות, כמו אלה שקודמות לרעידת אדמה. נוזל בוער זורם במהירות ללא בקרה, לבה זורמת בכל מקום, ההרים זזים ממקומם ואור קר מנצנץ מעל לכול. העולם כולו שקע לתוך אש. כך הדבר נראה כשאלוהים פולט את חרון אפו, וזו עת המשפט שלו. כל מי שעשוי בשר ודם לא יוכל להימלט. לפיכך, לא יהיה צורך במלחמות בין מדינות ובסכסוכים בין בני אדם כדי להחריב את העולם כולו. תחת זאת, העולם "ייהנה באופן מודע" בעריסה של ייסורים מאלוהים. איש לא יהיה מסוגל להימלט, וכולם חייבים לעבור את החוויה הקשה הזאת, בזה אחר זה. לאחר מכן, התבל כולה תנצנץ שוב באור קדוש, והאנושות כולה תפתח שוב בחיים חדשים. ואלוהים ינוח מעל התבל כולה ויברך את האנושות כולה מדי יום. השמיים לא יהיו שוממים באופן בלתי נסבל, אלא ישיבו לעצמם את החיוניות שלא הייתה להם מאז בריאת העולם, ו"היום השישי" יגיע כאשר אלוהים יתחיל בחיים חדשים. אלוהים והאדם יגיעו אל המנוחה והנחלה, והתבל לא תהיה עוד עכורה או מטונפת, אלא תתחדש. זו הסיבה לכך שאלוהים אמר: "הארץ כבר אינה דוממת ושקטה כמוות, והשמיים כבר אינם שוממים ועצובים". במלכות השמיים, מעולם לא היו רשעות או רגשות אנושיים, או דבר מהטבע המושחת של האנושות, משום שהפרעתו של השטן אינה נוכחת שם. כל "בני האדם" מסוגלים להבין את דברי האל והחיים בשמיים מלאי אושר. כל מי שנמצא בשמיים ניחן בחוכמה ובכבוד של אלוהים.

– הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, פירושים של מסתרי דברי האל לתבל כולה, פרק 18