שובו של בן אובד

2021 ינואר 7

מאת: רות, ארצות הברית

נולדתי בעיר קטנה בדרום סין, למשפחת מאמינים שמגיעה עד לדור של סבתא רבתא מצד אבי. סיפורים מכתבי הקודש, מזמורי הלל ומוסיקה קדושה שהתנגנה בכנסייה ליוו אותי דרך קבע במשך ימי ילדותי המאושרת. כשהתחלתי להתבגר והלחץ בלימודים גבר, ליבי החל להתרחק באיטיות מהאל. עם זאת, האל מעולם לא עזב אותי. כל פעם שקראתי אליו, הוא עזר לי. החסד ושמו הקדוש של ישוע אדוננו היו מוטבעים עמוק בליבי. אני זוכרת את השנה שבה עברתי את בחינת הקבלה לקולג'. איש לא חשב שאוכל להתקבל לקולג' טוב, כולל המורים שלי. לאחר שחטפתי מהלומה אחרי מהלומה, כמעט אמרתי נואש וגם אני חשבתי שלעולם לא אוכל להתקבל לקולג' שבו הייתי מעוניינת. אבל אז צץ משהו בראשי – משפט ששמעתי בכנסייה כשהייתי קטנה: "היכן שהאדם מסתיים, אלוהים מתחיל," וכהרף עין הרגשתי כאילו זכיתי להארה. ידעתי שאני צודקת: כשאני מגיעה לסף היכולת שלי – זה המקום שבו אלוהים מתחיל. יכולותיו של אלוהים הן בבחינת הגדולה המוחלטת, והאמנתי שכל עוד אשען על האל בכנות, הוא בוודאי יעזור לי. וכך, התחלתי להתפלל לישוע אדוננו לעיתים קרובות: "או אלוהים, אנא עזור לי. אם אוכל להתקבל לקולג' חלומותיי בלי בעיות, אני מבטיחה שמעתה ואילך לעולם לא ארחק ממך ושאקבל אותך כמושיעי האחד והיחיד בחיים האלה." כשעשיתי זאת, גם שילמתי מחיר בלתי נתפס עבור רוב האנשים. במשך כל שנתי האחרונה בתיכון ניגנתי בפסנתר בכל רגע שבו לא אכלתי או ישנתי. ניגנתי במשך 10 או 12 שעות ביום. לא ידעתי מהיכן נבע הכוח הזה שתמך בי, אבל הנחתי שהיה זה האל ששמע את תפילותיי ועזר לי בחשאי. הכרת התודה לאל גדלה בליבי. לבסוף, משאלתי שאותה נצרתי זמן כה רב, התמלאה; התקבלתי לאחת מהאקדמיות למוסיקה הטובות במדינה, ובעקבות זאת האמנתי בנחישות שישוע אדוננו הוא מושיעי היחיד. בשנתי האחרונה בקולג' לא ידעתי לאיזה כיוון אלך לאחר סיום הלימודים, אז קראתי לישוע אדוננו וביקשתי ממנו שיראה לי את הדרך, שיפתח אותה בפניי. ב-2004, מעט אחרי פיגועי ה-9/11 בארצות הברית, כמעט כל אשרות הכניסה הוקפאו, אבל להפתעתי, קיבלתי מילגה מלאה לאוניברסיטה בארה"ב בעקבות דיסק מקצועי שהקלטתי. קיבלתי ויזת סטודנט ללא כל בעיה ונסעתי לאמריקה להתחיל בלימודיי. שתי חוויות אלה – הקבלה לקולג' והנסיעה לחו"ל – הראו לי שהאל עזר לי להגשים חלומות שמעולם לא יכולתי להגשים בכוחות עצמי. השתכנעתי אף יותר שישוע אדוננו הוא האלוהים האמיתי ומושיעי, ושעליי ליישם את אמונתי באלוהים כהלכה וללכת אחריו.

יום אחד ב-2007 התקשרתי לאמי בסין כדי לפטפט, כמו שעשיתי לעיתים קרובות. במהלך השיחה היא אמרה לפתע: "ידעת שישוע אדוננו כבר חזר?" כששמעתי את דבריה, חשתי לפתע הפתעה נעימה, אבל אז, מיד חשבתי על כך שבכתבי הקודש כתוב שבאחרית הימים יופיעו משיחי שקר, כך שלא ידעתי אם העניין הזה אודות חזרתו של אדוננו היה אמת או שקר. ידעתי שעליי להתייחס לכך בזהירות. האינטרנט כיום כל כך מהיר ונוח, אז הנחתי שכדאי שאבדוק את העניין. אחרי שניתקתי את הטלפון, התחברתי לאינטרנט, והרגשתי שאני מרחפת באוויר. כדי לנסות למצוא מקור מידע מהימן. להפתעתי, כל מה שמצאתי היה קולות מחאה שמנאצים ומגנים את שובו של ישוע אדוננו – האל הכול יכול. לא הצלחתי להבין אם זה אמת או שקר והדבר עורר בי פחד, דאגה וחשש שאמי לא תדע להבחין בין רע לטוב ושהיא תבחר בדרך הלא נכונה. מיד התקשרתי אליה לספר לה על כל החומר השלילי שקראתי באינטרנט, אבל אמי הייתה מאוד רגועה וניחמה אותי באומרה: "בתי, את לא קראת את דברי האל הכול יכול, אז את לא מבינה, וייקח הרבה זמן להסביר לך, אבל אל תדאגי, לא סטיתי מדרכי. למעשה, אני הולכת בעקבות השה. בואי לא נדבר על זה יותר בטלפון." ידעתי שסין נשלטת על ידי דיקטטורה אתאיסטית ושהממשלה הקומוניסטית תמיד רודפת ועוצרת משיחיים, כך שאמי חששה לדון בסוגיות דת בטלפון. לא העזתי לומר לה הרבה על זה, אז התקשרתי לכומר בסין שהכרתי היטב כדי לבקש עזרה, והתחננתי שילך "להציל" את אמי. כשהכומר סיפר לי מאוחר יותר שהוא לא הצליח להחזיר אותה לדרך הישר, כעסתי כל כך שכמעט יצאתי מדעתי. לאחר מכן, במאמץ לשבש אמונתה של אמי באל הכול יכול, אפילו אמרתי לה שעליה לבחור ביני לבין אמונתה באל הכול יכול. לאחר שאמרתי לה את זה, חלמתי אותו חלום במשך שלושה לילות ברצף. בחלום היה לילה חשוך מאוד. גשם סוחף ירד ואני נשאתי מטרייה שחורה והלכתי לאורך חוף ים שהיה מוכר לי. לא היה איש מסביב, ולפתע ברק בהיר כיום היכה במטרייה שלי... בכל פעם שחלמתי את החלום הזה התעוררתי מפוחדת ומכוסה בזיעה קרה. בהיותי כה חסרת רגישות, נבערת ועקשנית, לא עשיתי מאמץ קל שבקלים כדי לשאול שאלות ולהתפלל כדי להבין מדוע חלמתי את אותו חלום שוב ושוב: האם אדוננו מזהיר אותי ואומר לי לחדול מההתנגדות לאלוהים, ובמקום זאת לשוב אליו? מאוחר יותר ראיתי שלא משנה כיצד ניסיתי לשכנע את אמי, זה היה ללא הועיל. בנוסף לכך, הייתי בארץ רחוקה וזרה והייתי עסוקה בחיי, כך שהפסקתי לנסות לכופף את ידה.

ב-2010, כשחזרתי לסין, אמי העלתה בפניי את אמונתה באל הכול יכול. נראה היה שהיא ידעה בדיוק מה אני חושבת, והיא שאלה אותי בפשטות: "את יודעת שאני מאמינה באל הכול יכול כבר כמה שנים, אז האם את חושבת שיש בי משהו מוזר בדומה למה שאומרים באינטרנט?" שאלתה תפסה אותי לא מוכנה ולא הייתה לי תשובה מהמותן. אחרי שהרהרתי בכך בכובד ראש, הבנתי שהדברים שנטענו באינטרנט וגרמו לי כל כך לפחד לא קרו לאמי; היא הייתה נורמלית לחלוטין וניצבה מולי בריאה ושלמה. למעשה, יכולתי לראות שעבר עליה שינוי גדול בעקבות אמונתה באל הכול יכול, שינוי גדול יותר מאשר שחוותה בעקבות אמונתה בישוע אדוננו. לא רק שדבריה ומעשיה הפכו שקולים יותר, אלא שגם הבנתה לגבי נושאים שונים נעשתה עמוקה יותר. כשראיתי כל זאת, חשבתי: נראה שהשמועות באינטרנט לא נכונות, משום שעובדות משכנעות חזק יותר ממילים. אמי אמרה אז, "לא עדיף שתאמיני לאמך ותביטי בעובדות במקום להאמין לשמועות באינטרנט? האם חקרת בעניין הזה וחיפשת הוכחות?" עניתי במבוכה שלא. היא המשיכה: "לא חקרת את מקור השמועות, אבל האמנת למה ששמעת באינטרנט והגעת למסקנה חפוזה. עלייך להתבייש שאת כה משכילה אך נטולת היגיון. כדאי שתבחני היטב את ארבע הבשורות ותראי שכשישוע אדוננו ביצע את עבודתו, הכוהנים, הסופרים והפְרושים היהודים המציאו כל מיני שמועות ועדויות כוזבות. הם אמרו שישוע אדוננו חבר לחוטאים, שהוא התענג על אוכל ואלכוהול, והם העלילו עליו שהוא מסית אנשים להפסיק לשלם מיסים לקיסר. הם אפילו שיחדו חיילים שימסרו עדות שקר וגרמו להם לומר שגופתו של ישוע אדוננו נגנבה על ידי תלמידיו ושהוא לא קם לתחייה. את ודאי מודעת לדברים האלה? הרי ארבע הבשורות הן רק חלק קטן מהעבודה שעשה ישוע אדוננו, והן כוללות דיווחים בכתב לגבי שמועות רבות שהמנהיגים היהודים הפיצו על ישוע אדוננו. האם הקדשת לכך מחשבה? אם האינטרנט היה קיים באותה תקופה, הכוהנים, הסופרים והפְרושים היהודים לבטח היו מפיצים את השמועות והעדויות השקריות שלהם ברשת, ודברי ההשמצה, הנאצה, ההפללה והגינוי שלהם היו מופצים בכל רחבי האינטרנט, בדיוק כמו שקורה כשהעולם הדתי כיום מגנה את האל הכול יכול. את יודעת מה זה אומר? ישוע אדוננו אמר: 'הַדּוֹר הַזֶּה דּוֹר רַע הוּא' (לוקס י"א 29). 'וְזֶהוּ הַדִּין: הָאוֹר בָּא אֶל הָעוֹלָם וּבְנֵי הָאָדָם אָהֲבוּ אֶת הַחֺשֶׁךְ יוֹתֵר מִן הָאוֹר, כִּי רָעִים הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶם. כָּל עוֹשֵׂה עַוְלָה שׂוֹנֵא אֶת הָאוֹר וְאֵינוֹ בָּא אֶל הָאוֹר פֶּן יוּכְחוּ מַעֲשָׂיו' (יוחנן ג' 19-20). האל הכול יכול אמר: 'האדם איבד את לבו ירא האל לאחר שהשטן השחית אותו, הוא איבד את התפקיד שצריך להיות לברוא אל, והוא נעשה לאויב שממרה את פיו של אלוהים. האדם חי בתחומו של השטן וציית לפקודותיו של השטן...' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה). 'אלוהים ברא את העולם לפני אלפי שנים. הוא חזר אל פני האדמה כדי לעשות עבודה חסרת גבולות, והוא חווה חוויה מלאה של הדחייה וההשמצה של העולם האנושי. איש לא מקבל את פניו של אלוהים בברכה. כולם פשוט מביטים בו בניכור. לאורך אלפי שנות המצוקה האלה, התנהגותו של האדם ניפצה זה מכבר את לבו של אלוהים' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (4)). דברי האל חושפים בבירור את טבעה ומהותה של התנגדותה של האנושות המושחתת לאלוהים ואת האופן בו היא התייחסה לאלוהים כאל אויב. האנושות הושחתה עמוקות על ידי השטן, והפכה כולה לאויבת של אלוהים. איש לא אוהב את האמת ואיש לא מקדם בברכה את הגעתו של אלוהים. כשישוע אדוננו עבד ביהודה והביע את האמת, הוא חולל ניסים רבים, אנשים רבים נמשכו ללכת אחריו, ולכן המנהיגים היהודים חששו שכל פשוטי העם יילכו אחרי ישוע אדוננו וינטשו אותם. לכן, הם המציאו שמועות ומסרו עדות שקר על ישוע אדוננו, והתנגדו לו וגינו אותו כאחוזי טירוף, ולבסוף צלבו אותו. זוהי הוכחה מוצקה לכך שהאנושות המושחתת שונאת את האמת ורואה באלוהים אויב. כיום, אלוהים הפך שוב לבשר ודם ושוב הוא נתקל בהתנגדות אחוזת טירוף מצד אנשים מושחתים. הממשלה הקומוניסטית פוחדת שאנשים יילכו אחרי האל הכול יכול ויוכלו אז להבחין במהותה המרושעת, היא חוששת שאנשים ידחו אותה וכך היא תאבד את כוחה. גם המנהיגים בעולם הדתי פוחדים שהמאמינים יילכו אחרי האל הכול יכול, ואז הם יאבדו את כוחם ומקור פרנסתם. לכן, בדיוק כמו המשטר הרומאי והמנהיגים היהודים באותה תקופה, הם מאמצים שיטות בזויות וזדוניות, ממציאים כל מיני שמועות ומוסרים עדויות שקר רבות על כנסיית האל הכול יכול ובכך משמיצים ומגנים את האל הכול יכול ומטילים ספק בכנסיית האל הכול יכול. מטרתם היא לגרום לאנשים לגנות ולדחות את דברי האל הכול יכול ועבודתו ולעמוד בדרכם של אנשים שמקבלים את ישועת האל. עלינו להבחין בתכסיסיו של השטן! הממשלה הקומוניסטית היא משטר שטני ואתאיסטי שתמיד היה אויבו של אלוהים. כשהיא עלתה לשלטון היא השמידה עותקים של כתבי הקודש, הרסה כנסיות, רצחה משיחיים ואף הכריזה על כתבי הקודש, ספרים שידועים ומוכרים בכל העולם, כעל ספרות פולחנית, ועל פרוטסטנטים וקתולים כעל חברי כת שטנית, רק כדי לדכא ולרדוף אותם. היא מבצעת כל פשע שניתן להעלות על הדעת, ולכן מעזה להמציא שמועות משמועות שונות. העובדות מגלות שהן הממשלה הסינית והן המנהיגים בעולם הדתי הם שדים שטניים ששונאים את האמת ומשמשים כאויביו של אלוהים. זה דבר שעלינו לראות בבהירות. אנו אנשים בעלי אמונה – עלינו להאמין בדברי האל ועלינו להאמין באמת. אסור לנו בשום אופן להאמין בשמועות ובשקרים של הממשלה הקומוניסטית ושל המנהיגים בעולם הדתי. אם לא נבחין בשמועות שמופצות על ידי הממשלה הקומוניסטית ועל ידי העולם הדתי, אם לא נחפש ונחקור את דברי ועבודת האל הכול יכול, נהיה בסופו של דבר, כמו פשוטי העם היהודים, ננטוש את המשיח ונפנה את גבנו לדרך האמת משום שהשמועות ששמענו שכנעו אותנו. כך, לא רק שנאבד את ישועת האל, אלא שבסוף נמצא עצמנו אל מול עונשו הצודק של האל משום שהתנגדנו לו!

כשהקשבתי לדבריה של אמי, הרגשתי כאילו אני מתעוררת מחלום, והיה עליי להרהר בדבריה: "היא צודקת. מדוע האמנתי באופן עיוור לדברים השליליים באינטרנט מבלי לקרוא את דברי האל הכול יכול או לעשות מחקר כלשהו? העולם הזה הושחת על ידי השטן במידה כה רבה, שהוא מלא עד להתפקע בשקרים ובמרמה; הבוגדנות כה נפוצה עד שאנו מתקשים מאוד להישמר מפניה. לא עשיתי מחקר כלשהו לגבי המידע באינטרנט אלא פשוט האמנתי בו בצורה עיוורת. חזרתי כמו תוכי על מה שכולם אמרו והגעתי למסקנה שרירותית. האם לא היה בכך משום חוסר זהירות ונבערות מצידי? האם לא הייתה בכך משום חבירה לכוחות הרשע וחריצת דין שרירותית?" אמי ראתה שאני שותקת, הושיטה לי עותק של "הדבר מופיע בבשר" ואמרה ברוגע: "ספר זה מכיל את דברי האל באחרית הימים. אני מקווה שתוכלי להניח בצד את הרעיונות שלך ולקרוא בו בתשומת לב. תעלי כל שאלה שיש לך כדי שנוכל לשתף לגביהן ביחד." לקחתי את הספר והתחלתי לקרוא בו מבלי לומר מילה, אבל לא קראתי בו באמת מתוך חיפוש האמת. במקום זה, ניגשתי אליו כאל חוקרת ורציתי לבחון ולאמת את דברי האל לעומת הידע האישי שלי, ואפילו הייתה בי כוונה להפריך אותם. בדיוק בגלל הגישה המזלזלת והעקשנית שלי כלפי דברי האל, לא יכולתי לזכות בנאורות ובהארה של רוח הקודש, וזה גרם לכך שכל אותו זמן לא הצלחתי להתוודע לעבודתו של האל הכול יכול. אבל למרות זאת, המשכתי להיאחז ברעיונותיי המוטעים ולא רציתי לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים. שוחחתי על כך עם אמי: "אימא, בעבר, האמנתי לכל השמועות ששמעתי באינטרנט וניסיתי למנוע ממך להאמין באל הכול יכול, אבל במציאות זו אני שהייתי עיוורת ובורה. מעכשיו, לא אתנגד לאמונתך באל הכול יכול, אבל פשוט לא אוכל להתפלל איתך בשם האל הכול יכול, משום שקראתי לישוע אדוננו כדי שאוכל להתקבל לבית ספר חלומותיי ולקבל מילגה מלאה כדי ללמוד בחו"ל. זכיתי בחסד כה גדול – איך אוכל לנטוש את ישוע אדוננו? האם זו לא תהיה כפיות טובה ובגידה?" היא נתנה לי לקרוא קטע מדברי האל הכול יכול שהתייחס למחשבה זו שלי: "מעבודתו של יהוה ועד עבודתו של ישוע, ומעבודתו של ישוע ועד לעידן הנוכחי, שלושת שלבי העבודה האלה מקיפים ברצף את כל הקשת של ניהולו של אלוהים, וכולם מהווים עבודה של רוח אחת. מאז בריאת העולם, אלוהים תמיד עמל על ניהול האנושות. הוא הראשית והתכלית, הוא הראשון והאחרון, והוא האחד שפותח עידן והאחד שסוגר את העידן. אין ספק ששלושת שלבי העבודה בעידנים שונים ובמיקומים שונים הם עבודתה של רוח אחת. כל מי שמפריד את שלושת שלבי העבודה האלה מתנגד לאלוהים. כעת חובה עליכם להבין שכל העבודה מהשלב הראשון ועד היום היא עבודתו של אל אחד – עבודתה של רוח אחת. לא יכול להיות ספק בכך" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)). ואז היא חלקה איתי את השיתוף הבא: "את חושבת שקבלת שמו של האל הכול יכול היא בגידה בישוע אדוננו, אבל מדובר בלא יותר מהרעיון שלך והדמיון שלך. למעשה, יהוה אלוהים, ישוע אדוננו והאל הכול יכול הם כולם אלוהים אחד. בעידן החוק, אלוהים נקרא בשם יהוה; הוא חוקק חוקים כדי לכוון את חיי האנושות על פני האדמה וביקש מהאדם לציית לחוקיו ולדברותיו על מנת לרסן את האנושות ולהנחותה. לקראת סוף עידן החוק, האנושות הושחתה על ידי השטן במידה כה רבה עד שהיא לא יכלה עוד לציית לחוקים, וגינתה וניאצה את החוקים. האל התגלם בבשר ודם והשתמש בשם ישוע כדי לבצע את העבודה של עידן החסד, וכדי לגאול את האנושות הוא נצלב כקורבן חטאת נצחי עבור האדם. מאז, כל עוד נבוא בפני אלוהים להתוודות ולהכות על חטאינו, הם יזכו למחילה והחוק לא יגנה אותם או יקללם. בנוסף, נזכה גם בברכתו ובחסדו האינסופיים של אלוהים. עם זאת, על אף שחטאינו הם ברי מחילה ואנו זוכים ליהנות משפע חסדו של ישוע אדוננו, הטבע החוטא והמושחת שלנו עדיין קיים. אנו עדיין חיים במעגל קסמים של ביצוע חטאים והתוודות עליהם, ללא יכולת לשחרר את עצמנו. באחרית הימים, אלוהים התגלם שוב בבשר ודם כאל הכול יכול כדי לבטא את האמיתות שישפטו ויזככו את האדם. הדבר יאפשר לאדם להבין את האמת ולזכות בה דרך שיפוטו של אלוהים, להיפטר מטבעו השטני והמושחת, להזדכך לחלוטין בידי אלוהים, ולחיות בצלם אנוש אמיתי. כך, האדם ראוי לבסוף לרשת את הבטחת האל ולהיכנס למלכותו. כך, ישוע אדוננו והאל הכול יכול הם שניהם התגלמויות של אלוהים בעידנים שונים, והם כולם אלוהים אחד."

הדברים בהם שיתפה נשמעו הגיוניים ולא היה בהם דבר שיכולתי להפריך, אבל ראשי היה עדיין מלא ברעיונות כה רבים, כך שמיד עניתי: "מאחר שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר, אז בין שאקרא לו בשם ישוע או בשם האל הכול יכול, זה היינו הך. בכל מקרה, הוא אלוהים שמעניק חסד." "יהוה אלוהים, ישוע אדוננו והאל הכול יכול הם אלוהים אחד," השיבה אמי, "זו האמת לאמיתה, אבל אלוהים נוטל שם אחר בכל עידן, כך שאנחנו יכולים לזכות בישועת אלוהים רק על ידי קבלת שמו החדש. זה כמו שבעידן החוק, אלוהים השתמש בשם יהוה כדי לבצע עבודה, והאנשים התפללו לשם יהוה, ואלוהים הקשיב להם וברך אותם. לאחר מכן, בעידן החסד, אלוהים השתמש בשם ישוע אדוננו כדי לבצע עבודה, והיה על האנשים להתפלל לשם ישוע, אחרת חטאיהם לא היו נמחלים והם גם לא היו זוכים בחסדו ובברכותיו של אלוהים. זה כמו שבני ישראל, שזעקו ליהוה אלוהים במקדש, לא זכו לנוכחות אלוהים ולא זכו בישועתו של ישוע אדוננו משום שהם לא קיבלו את שמו של ישוע אדוננו. כיום, אנו נמצאים בעידן המלכות ואלוהים משתמש בשם האל הכול יכול כדי לבצע עבודה חדשה. רק על ידי תפילה בשם האל הכול יכול תוכלי לקבל את עבודת רוח הקודש ולזכות בישועתו של אלוהים. אם תדבקי בשמו של ישוע ולא תקבלי את שם האל הכול יכול, את למעשה ממשיכה להאמין בעבודת העבר של אלוהים ומתנגדת לעבודתו הנוכחית, וזו למעשה התנגדות לאלוהים ובגידה בו. כתבי הקודש אומרים: 'יֵשׁ לְךָ שֵׁם שֶׁאַתָּה חַי, וְאַתָּה מֵת' (ההתגלות ג' 1). רק על ידי קבלת שמו החדש של אלוהים וקבלת דבריו ועבודתו בהווה, ניווכח במציאות האמונה באלוהים. את מבינה מה שאני אומרת?"

הרגשתי שדבריה של אמי היו גם הגיוניים וגם מעשיים, אבל בליבי עדיין לא הצלחתי להרפות מהשם ישוע, משום שהוא הרעיף עליי כל כך הרבה חסד. כל מה שיש לי היום ניתן לי על ידי ישוע אדוננו ולא יכולתי שלא למלא את הבטחתי המקורית: ליישם את אמונתי באלוהים כהלכה וללכת אחריו. כתוצאה מכך, המשכתי לסרב לבשורת האל הכול יכול.

אחרי שחופשת הקיץ שלי הסתיימה וחזרתי לארה"ב, לימודיי הרבים וקצב חיי המהיר החזירו אותי מהר מאוד לעולם ה-"אמיתי". כל פעם שחזרתי להתפלל בכנסייה, גיליתי שכל הדרשות חזרו על עצמן, גם אם היה מדובר בכומר בכנסייה סינית וגם אם היה מדובר בכנסייה דוברת אנגלית, זה היה אותו דבר. חיי הכנסייה התישו אותי והרגשתי שאני לא ניזונה מהם כפי שצריך. במאמץ לשמר את צאן מרעיתם, אנשי הכנסייה היו מארגנים לעיתים קרובות טיולים, בילויים, מסיבות ופעילויות אחרות שכולנו נשתתף בהן. בכנסייה היו אנשים שונים, כולל רבים שלא היו באמת מחפשים אדוקים, אלא פשוט כאלו שרצו להכיר בן או בת זוג, או שותפים לחדר, לנסיעות, לארוחות וכו', ואני הבנתי שהכנסייה היא כבר לא מקום שבו אוכל למצוא שלוות נפש. הדבר העציב אותי מאוד. לאחר מכן הפסקתי להשתתף בטקסים, אבל הייתי שרויה במצב תמידי של חרדה. הרגשתי כמו ילדה נואשת שאיבדה את דרכה וחיה את חייה ללא שום תחושת מיקוד.

לאחר שילדתי בן ב-2014, הקונפליקט ביני לבין בעלי התגבר משום שלא היה לי חלב אם להאכיל את בננו. כשהוא חזר הביתה מהעבודה מדי יום, המילים הראשונות מפיו היו: "איך זה שעדיין אין שם כלום? בלי חלב אם, מערכת החיסון של הבן שלי בסכנה." זו הייתה הפעם הראשונה שחוויתי תחושה כזו של כישלון – הרגשתי שאני לחלוטין לא כשירה להיות אם. נפגשתי גם עם רופאים מערביים וגם עם רופאים סיניים ואפילו חיפשתי תרופות ביתיות באינטרנט, אבל שום דבר לא עזר לי לייצר חלב. חשתי פגועה, עצובה וכועסת, כאילו שאני על סף התמוטטות עצבים, והרגשתי שאם זה יימשך כך, באמת אצא מדעתי בקרוב. במשך כל תקופת ההתאוששות שאחרי הלידה, פניי תמיד היו רטובות מדמעות, ולא משנה מה עשיתי, לא יכולתי להבין למה זה קורה לי. לעיתים קרובות הרגשתי פניקה בלתי ניתנת לתיאור שמשתלטת עלי, וכל מה שהייתי צריכה היה לשמוע מילים כמו "חלב אם" או "להניק" כדי לפרוץ בבכי, ללא כל יכולת לשלוט בעצמי.

אחרי שאמי שמעה על מצבי הקשה, היא הגיעה מחו"ל כדי לטפל בי. כשראתה את סבלי, היא אמרה לי: "האם חשבת פעם מדוע יש יותר ויותר אפילה בחייך, למה הם מלאים ביותר ויותר סבל? זה משום שאת מאמינה באלוהים אבל לא מחפשת את האמת. אלוהים חזר, אבל את לא מחפשת או חוקרת. במקום זה, את נאחזת בצורה עיוורת ברעיונות ובדמיון שלך ורק משתפת פעולה עם מה שכולם אומרים ושופטת בשרירותיות את עבודתו החדשה של אלוהים. זו התנגדות לאלוהים! את לא מקבלת את עבודתו החדשה של אלוהים, כך שאלוהים כבר לא דואג לך ומגן עלייך. את חיה תחת שלטון השטן, ולכן הוא משפיע עלייך ומשחק בך, וממלא את חייך בעוד ועוד סבל." למשמע דבריה של אמי, מצאתי את עצמי נטולת מילים. בימים שלאחר מכן, כל פעם שאמי הרדימה את בני, היא השמיעה כמה מזמורים של דברי האל כדי שאקשיב להם, ודבר מופלא קרה – התחלתי בהדרגה ובמפתיע לחוש שלווה בזכות המוסיקה שבמזמורים האלה. פעם אחת, הקשבתי למזמור הבא: "לבו ורוחו של האדם יותר מדי רחוקים מאלוהים, עד כדי כך שהאדם ממשיך לשרת את השטן במקביל להיותו חסיד אל – מבלי שהוא מודע לכך כלל. איש לא מחפש באופן פעיל את עקבותיו של אלוהים או את הופעתו, ואיש לא מוכן להתקיים תחת חסותו ותמיכתו של אלוהים. במקום זאת, בני האדם רוצים להסתמך על ריקבונו של השטן המרושע כדי להסתגל לעולם הזה ולכללי הקיום הזדוניים שהאנושות מצייתת להם. בשלב הזה, לבו ורוחו של האדם הופכים לקורבן המנחה של האדם לשטן, והשטן ניזון מהם. יתר על כן, הלב והרוח האנושיים הופכים למקום משכן של השטן ולמגרש משחקים המתאים לו. כך האדם מאבד בלא יודעין את הבנת העקרונות של ההוויה האנושית, ושל שוויו ומשמעותו של הקיום האנושי. חוקי האל והברית שבין אלוהים והאדם מתפוגגים בהדרגה בלב האדם, והוא מפסיק לחפש את אלוהים ולהקשיב לו. עם הזמן, האדם כבר לא מבין מדוע אלוהים ברא את האדם, והוא לא מבין את מוצא פיו של אלוהים ואת כל הדברים שנובעים מאלוהים. לאחר מכן, האדם מתחיל להתנגד לחוקי האל ולצוויו, ולבו ורוחו של האדם מתעמעמים... אלוהים מאבד את האדם שהוא ברא במקור, והאדם מאבד את שורש ראשיתו: זהו הצער של האנושות הזו" ("צער האנושות המושחתת" ב'עקבו אחר השה ושירו שירים חדשים'). כל שורה ושורה של דברי האל הכול יכול הרטיטה את ליבי. יכולתי לראות שמצבי הוא בדיוק כפי שתואר בדברי האל, שהכרתי את האל באמצעות מילותיי, אלא שבמציאות, ליבי היה בשליטתו המלאה של השטן. כל מחשבותיי ורגשותיי נגעו לענייני הבשר, כל מה שביקשתי וחיפשתי היה אף הוא בענייני הבשר, והלכתי בדרך החילונית. בכתבי הקודש נאמר: "מַחְשְׁבוֹת הַבָּשָׂר מָוֶת הֵן, אֲבָל מַחְשְׁבוֹת הָרוּחַ הֵן חַיִּים וְשָׁלוֹם" (רומים ח' 6). "הַאֵינְכֶם יוֹדְעִים כִּי יְדִידוּת עִם הָעוֹלָם הִיא אֵיבָה לֵאלֹהִים? לְפִיכָךְ, מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת יָדִיד לָעוֹלָם הוֹפֵךְ לְאוֹיֵב אֱלֹהִים" (יעקב ד' 4). חשבתי על כך שדבר במעשיי לא תאם את רצונו של אלוהים, ושכל מעשיי התנגדו לאלוהים. באתי בפני אלוהים והתפללתי: "או אלוהים, אני במצב הזה היום בגלל שחשובים לי התואר שלי, הזהות שלי, הנישואים שלי ודברים אחרים ששייכים לעולם הזה, בגלל שנדמה לי שאם יש ברשותי כל הדברים האלה, זה מספיק. לא חיפשתי אחר האמת ולא חיפשתי לדעת את אלוהים, במידה כזאת שבכל פעם שנקשת על דלת ליבי ושטחת את דברי האל ואמיתותיו ממש לנגד עיניי, לא נצרתי אותם. כששמעתי שחזרת כדי לבצע עבודה חדשה, הייתי עקשנית ונוקשה ומתחתי ביקורת חסרת בסיס. הייתי מודעת לחלוטין לכך שיש היגיון בשיתופיה של אמי, אבל נאחזתי בעקשנות ברעיונותיי מבלי לחקור את הדרך האמיתית. או אלוהים, הוקרתי רק את חסדך ובו בזמן דחיתי את האמת – אין ספק שהייתי עקשנית ומרדנית מאוד! אם עדיין תיתן לי הזדמנות, לבטח אחקור את עבודתך ככל יכולתי." באותו זמן לא ידעתי אם אלוהים ישמע סוג זה של תפילה, אבל המשכתי לזעוק אליו בדרך זו.

באפריל 2015 חזרתי לסין עם אמי בשל ענייני בריאות, מה שנתן לי הזדמנות ליצור קשר עם כנסיית האל הכול יכול. חשבתי על האופן בו התאמצתי ונאבקתי בעולם הזה מבלי להשיג אושר וכיצד גם בתוך הדת לא מצאתי את האמת שיכולה לשחרר את האפילה והריקנות שבליבי. הייתה תחושה חזקה בליבי שאולי היה זה בגלל שהאל הכול יכול, אותו סירבתי בעקשנות לקבל, היה ישוע מושיענו שעזר לי להתקבל לקולג' והביא אותי לארצות הברית. כשהדבר עלה בדעתי, אמרתי לאמי שאני רוצה להשתתף בפעילויות בכנסיית האל הכול יכול. תוך זמן קצר, אחים ואחיות מכנסיית האל הכול יכול באו לפגוש אותי, וראיתי שבהתכנסויות שלהם הם קראו את דברי האל, ושיתפו את האמת, ונהגו לפי האמת. לא משנה מה הם עשו, דברי האל שימשו עבורם כבסיס, והאמת שימשה להם כעיקרון. הם לא פעלו על פי עקרונות הבשר ולא עסקו בעניינים חילוניים זה עם זה. ראיתי שכנסיית האל הכול יכול היא הארץ הטובה של כנען, שבה מושלת האמת. רוחי הועשרה במקום הזה, קיבלתי את מה שהייתי זקוקה לו וליבי לא היה ריק עוד – זכיתי בתחושת סיפוק.

יום אחד, בהתכנסות אחרת עם כמה אחים ואחיות, האחות וואנג הקריאה את הקטע הבא מתוך דברי האל: "יש לאל הכול יכול רחמים לבני האדם שסובלים עמוקות. לצד זאת, נמאס לו מבני האדם מחוסרי ההכרה, משום שהיה עליו להמתין זמן רב מדי כדי לקבל תשובה מהאנושות. הוא רוצה לחפש – לחפש את לבכם ואת רוחכם, לתת לכם מים ומזון ולהעיר אתכם, כדי שכבר לא תהיו צמאים ורעבים. כשאתם עייפים, וכשאתם מתחילים לחוש במידה מסוימת באומללות הקודרת של העולם, אל תאבדו ואל תבכו. האל הכול יכול, הצופה, יקבל את בואכם בכל עת. הוא משגיח עליכם לצדכם בהמתנה ליום שבו זיכרונכם יחזור לפתע, ותבינו שמוצאכם מאלוהים; שבזמן לא ידוע, איבדתם כיוון; שבזמן לא ידוע, איבדתם הכרה על הדרך; ושבזמן לא ידוע, רכשתם 'אב'. באותו יום, אתם תבינו גם שהאל הכול יכול תמיד השגיח עליכם והמתין זמן רב מאוד לשובכם" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אנחתו של האל הכול יכול). קטע זה מתוך דברי האל ריגש אותי מאוד. הרגשתי שהאל הכול יכול הוא כמו אם אוהבת שקוראת לילד נעדר, שהוא מצפה בכיליון עיניים שילדו ישוב בקרוב להיות לצידו. יכולתי אכן לשמוע שזהו קולו של אלוהים. הבנתי שהאל הכול יכול הוא אכן ישוע אדוננו שעזר לי שוב ושוב להתגבר על משבר אחר משבר, וכי הוא מעולם לא עזב אותי באף שלב בדרך, אלא חיכה לי בהתמדה עד שאחזור. חשבתי על האופן שבו האמנתי באלוהים מבלי לחפש אחר האמת או להאמין בדברי האל. במקום זה האמנתי בשמועות באינטרנט ובדברי הכמרים. נתתי את אמוני באויב, שיתפתי פעולה עם הממשלה הקומוניסטית והכמרים בקהילות הדתיות בכך שזלזלתי באלוהים ותקפתי את האל, שדאג לי יומם וליל. דחיתי את ישועתו של אלוהים. הייתי כל כך עיוורת ונבערת. אמונתי באלוהים המשיכה להתבסס על הרעיונות והדמיון שלי; האמנתי שישוע אדוננו עזר לי להתקבל בהצלחה לקולג' ואפשר לי להגיע בקלות לחו"ל לצורך לימודיי, כך שהיה עליי להישאר תמיד נאמנה לשמו של ישוע אדוננו וכי זה ורק זה ייחשב בתור נאמנות לאלוהים. השקפותיי בנוגע לעניינים שונים הסתמכו על הרעיונות והדמיון שלי. כשאלוהים החל עידן חדש ונטל שם חדש, לא הכרתי בעבודתו, ושוב ושוב סירבתי לישועתו עבורי. איך זה יכול להיחשב כאמונה באלוהים? האם זו לא הייתה רק אמונה בעצמי? אלוהים נתן לי רק אהבה, אבל אני פגעתי בו שוב ושוב. ידעתי שאני חבה חוב כבד לאלוהים...

הייתי חייבת פשוט לכרוע ברך והזלתי דמעות מרירות כשהתפללתי לאל: "או האל הכול יכול! הייתי עיוורת ונבערת. האמנתי לשמועות של הממשלה הקומוניסטית ושל העולם הדתי; נטשתי אותך וגיניתי אותך והסתמכתי על הדמיון והרעיונות שלי כדי להפחית מערכך. סירבתי לקבל את הבשורה שלך של אחרית הימים – אני פְרושית מודרנית. רק לפי התנהגותי ומעשיי יש להשמיד אותי ביחד עם השטן, אבל בגלל אהבתך כלפיי, אתה מאפשר לי להכות על חטא שוב ושוב. או אלוהים, אני מוכנה, ממש כמו אנשי נינווה, לבוא לפניך לבושה 'בשק ואפר', להתוודות בפניך באמת ובתמים על חטאיי, לחזור בתשובה ולהתחנן לרחמיך. אני רוצה לשתף איתך פעולה ושדבריך יזככו ויושיעו אותי."

לאחר מכן, אחים ואחיות מכנסיית האל הכול יכול באו לפגוש אותי שלוש פעמים בשבוע. זה נמשך ברציפות במשך ארבעה חודשים. במשך הזמן הזה קראתי קטעים מדברי האל כמעט מדי יום, וכשהבנתי יותר ויותר לגבי האמת, הקשר שלי עם אלוהים השתפר עוד ועוד ואמונתי המקורית שבה על כנה. חשתי שלווה בליבי, ותחושות החרדה והבדידות נעלמו. באמצעות קריאת דברי האל הכול יכול והתכנסות לשיתוף על האמת, זכיתי בתחושת ודאות לגבי עבודת אלוהים באחרית הימים ולגבי העובדה שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו, שלחזרתו כמהתי. גמלתי בליבי ללכת בעקבות האל הכול יכול עד הסוף ולגמול על אהבתו של אלוהים בכך שאחפש את האמת.

חזרתי לארה"ב ב-2016 ושם יצרתי קשר עם אחים ואחיות מכנסיית האל הכול יכול באמצעות אתר האינטרנט שלהם והתחלתי להשתתף בפעילויות בכנסייה שלהם. תודה לאל! היה זה אלוהים שהוביל אותי צעד אחר צעד למקום שבו אני נמצאת היום. כדי לגמול לאלוהים על אהבתו, אני רוצה להציע לו שאשקיע את כל כוחי בביצוע עבודת ההפצה של בשורת האל, כך שיותר אנשים שצמאים לאמת ומחפשים אותה יוכלו לדעת שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר. גם אספר להם שאם הם ינהגו כמוני – יאמינו בעיוורון בשמועותיו של השטן, ובדומה לשטן יתנגדו לאלוהים – בסופו של דבר, הם יהיו אלה שיפסידו.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

פריצת השקרים כדי לפנות לאלוהים

בתחילת 2017 אשתי והבת שלי באו לחיות איתי בדרום קוריאה. למרות שאני מאוד התרגשתי, אשתי לא ממש הצליחה להתרגל לאווירה פה בגלל ההבדלים בסגנון...

"יונת דואר" מוסרת חדשות חשובות

מאת סו ג'י, סין יום אחד, בשנת 1999, בתום כינוס, ניגש אליי הכומר ואמר: "סו ג'י, הנה מכתב בשבילך." ברגע שראיתי את המכתב, ידעתי שהוא נשלח...

אהבה מסוג אחר

צ'נגשין, ברזיל הזדמנות מקרית בשנת 2011 אפשרה לי לנסוע לברזיל מסין. מייד כשהגעתי הציפו אותי חוויות חדשות, רעננות ומסקרנות והיתה לי תחושה...