נעצרתי בשל הטפת הבשורה. המפלגה הקומוניסטית דנה אותי לשלוש שנים בעוון "ארגון ושימוש בקבוצת שְׂיֵה גְּ'יַאו למטרת פגיעה באכיפת החוק." לאחר שחרורי, סברתי שאוכל להשתתף שוב במפגשים ולחדש את חובותיי, אבל לא דמיינתי שהמשטרה תמשיך לעקוב אחריי ולהגביל את חירותי. כשהוריי לקחו אותי למרשם המגורים שלי, קצין המשטרה האחראי אמר לי בתקיפות, "חובה עלייך להתייצב אצלי לפני כל יציאה שלך מהאזור, ואסור לך לצאת מהעיר או לנסוע לחוץ לארץ למשך חמש שנים. כמו כן, אסור לך לקיים את אמונתך. אם אגלה שאת הולכת למפגשים, אכניס אותך בחזרה לכלא. ולא תשתחררי לעולם!" הוריי נרתעו מהאיום שלו, ולכן ביקשו מאחותי הגדולה לפקוח עליי עין כדי לוודא שאינני יוצרת קשר עם אחיי ואחיותיי ולא קוראת מדברי האל. אחותי השיגה לי עבודה בתור פקידת מכירות, ובכל פעם ששהיתי מאוחר מחוץ לבית, היא הייתה מצלצלת אליי ושואלת, "איפה את? מה את עושה?" פעם אחת קראתי מדברי האל בטאבלט שלי, ואחותי הבחינה בזה, תבעה לדעת אם אני קוראת את דבריו, וניסתה לחטוף את הטאבלט ממני. פלטתי מיד, "אני קוראת ספר," והיא עזבה אותי לנפשי. לאחר מכן, הייתי צריכה להתחבא מתחת לשמיכה שלי כדי לקרוא את דברי האל, אבל רק לאחר שאחותי כבר ישנה. והייתי צריכה ללכת בהיחבא למפגשים אחרי העבודה.

יום אחד, אחותי מצאה כמה מדברי האל שהעתקתי ותיחקרה אותי, "את עדיין מקיימת את האמונה שלך, נכון?" עניתי בכעס, "להיות בעלת אמונה ולסגוד לאלוהים זה דבר נכון וטבעי. בבקשה תניחי לי." היא מיהרה לקרוא לאחותנו הבכורה, שהגיעה בנסיעה וסטרה לי ברגע שנכנסה לבית, תוך שהיא צועקת, "איך את מעזה להמשיך להאמין? האמונה שלך שלחה אותך לכלא, מה שגרם לאימא שלנו למרר בבכי בכול יום ויום! אם ישלחו אותך לשם בחזרה, מה יקרה לאימא? את לא יכולה לוותר על הסיפור הזה עם אלוהים ולתת לה מנוחה פעם אחת?" זה היה כמעט בלתי נסבל לשמוע אותה אומרת זאת, והדמעות זלגו מעצמן על פניי. אמי תמיד היתה מלאת אהבה כלפיי, וכעת משבגרתי, גרמתי לה דאגה רבה. אם איעצר שוב, האם היא תוכל להסתדר? הרגשתי חולשה מסוימת, אז מיד התפללתי לאלוהים וביקשתי ממני שישמור על לבי. מאוחר יותר, ראיתי בדברי האל את הקטע הזה: "אלוהים ברא את העולם הזה והביא לתוכו את האדם, יצור חי שאלוהים העניק לו חיים. לאחר מכן, האדם זכה בהורים ובקרובי משפחה, וכבר לא היה לבד. מהרגע שבו האדם ראה לראשונה את העולם החומרי הזה, גורלו היה להתקיים בהתאם לייעוד שקבע לו אלוהים. נשימת החיים שמפיח אלוהים בכל יצור חי תומכת בצמיחתו עד בגרות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם). כן, כל נשימה שלי מגיעה מאלוהים. הוא שמר והגן עלי בזמן שגדלתי. כל אדם נדיב ותומך, ובמיוחד האהבה והדאגה של הוריי, נשלחו אלי כולם על ידי אלוהים. עליי להודות לאלוהים ולגמול לו על אהבתו. דחיית האלוהים או בגידה בו יהיו לא מוסריות. חשבתי שוב על כך שנאסרתי בשל אמונתי, ועל המתח וההרעה בבריאות שהדבר גרם לאמי. האם לא הייתה זו אשמת המפלגה הקומוניסטית? אם היא לא הייתה אוסרת ורודפת אותי, הוריי לא היו צריכים לחשוש. המפלגה הקומוניסטית רוצה שאבגוד באלוהים שלי. אבל לא אתן למזימות שלה להצליח. עם המחשבה הזו, נחישותי חזרה לאיתנה. ידעתי שעליי להאמין באלוהים ולא משנה כמה משפחתי תעמוד בדרכי. לאחר מכן, המשכתי לעבוד וגם להשתתף במפגשים ולשתף את הבשורה.

בפברואר 2017, קיבלתי בוקר אחד שיחת טלפון מהוועדה לענייני פוליטיקה ומשפט. המטלפן אמר: "כאן המפקד צ'ן. בואי בתוך יומיים לחתום על הצהרה שאינך מאמינה יותר באלוהים. כל שאר המאמינים המקומיים שנאסרו ושוחררו כבר חתמו; את האחרונה שלא חתמה." כששמעתי זאת כעסתי מאוד. לא עשיתי דבר מלבד הליכה למפגשים וקריאת דברי האל. אבל הם שמו אותי בכלא בעבור זה, עינו אותי וניסו לעשות לי שטיפת מוח. וכששחררו אותי עדיין המשיכו לעקוב אחריי, לא נתנו לי לקיים את אמונתי, וכעת מכריחים אותי לחתום על הצהרת כפירה באמונתי. הם אכן מתועבים ורשעים. אבל אז חשבתי, שאם אומר לו שאני מסרבת לחתום, מה יקרה אז? האם הם יבואו למקום עבודתי ויאסרו אותי? האם אשלח בחזרה לכלא? לא רציתי לחזור לכלא. זה היה בלתי אנושי. אז אמרתי: "אני מאוד עסוקה בעבודה. אין לי זמן. אני אבוא בעוד כמה ימים." להפתעתי, בבוקר שלמחרת, המפקח צ'ן שלח לי הודעת טקסט מוזרה: "כרטיס ביטוח הבריאות שלך מוכן. אנא אספי אותו היום." הבטתי בהודעה וחשבתי: "אבל מעולם לא הגשתי בקשה לכרטיס הזה. האם זה אחד מתכסיסי השטן?" ואז חשבתי על משהו שאמר האל: "אתם חייבים להיות ערים ולהמתין בכל רגע, ואתם חייבים להתפלל בפניי יותר. אתם חייבים לזהות את מיני המזימות והקשרים הערמומיים של השטן, להכיר את הרוחות להכיר את בני האדם ולהיות מסוגלים להבחין בין בני אדם, עניינים ודברים מכל הסוגים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 17). דברי האל הזכירו לי, שלשטן יש תכסיסים רבים. בכך שאמר שכל המאמינים המקומיים חוץ ממני שנאסרו ושוחררו כבר חתמו, המפקד צ'ן ניסה להערים עלי. מאחר שהתכסיס הזה נכשל, הוא השתמש בכרטיס כפיתיון. הם באמת ערמומיים. לאחר ששקלתי את העניין, החלטתי לא ללכת.

ואז למחרת, אבי נכנס בבהילות למקום העבודה שלי ונראה מודאג מאוד. הוא אמר לי, "אתמול בבוקר הטלפון צלצל. זה היה המפקד צ'ן, שרצה לדבר עלייך. הוא אמר לי שמפקדת העיר חוקרת אם את עדיין מקיימת את האמונה שלך, ושאם רק תחתמי על מסמך שמאשר שאת לא, תוכלי לחיות חיים רגילים כמו כל אחד אחר, ולא תהיי יותר במעקב. אבל אם לא תחתמי, תיעצרי ותעברי שיקום כפוי בכלא. תקשיבי לי – וותרי על האמונה שלך ולכי לחתום על המסמך." כששמעתי את זה, נגעלתי. אמרתי לאבי: "תקשיב אבא, אתה יודע שאמונה באלוהים היא הדרך הנכונה. האסונות נעשים עכשיו חמורים יותר. באחרית הימים, האל הכול יכול מבטא את כל האמת, שתטהר את האנשים ותושיע אותם משחיתות ומהאסונות. למרות זאת, המפלגה הקומוניסטית אוסרת ורודפת מאמינים בקנאות, ומכריחה אותם לבגוד באלוהים כדי שסופם יהיה בגיהינום. חתימה על המסמך פירושה בגידה באלוהים ובסופו של דבר זה יהרוס אותי! אני לא יכולה לחתום על ההצהרה הזו. אני מסרבת." אבי אמר בקול רועד: "אם לא תחתמי, המשטרה תשליך אותך בחזרה לבית הסוהר. את באמת רוצה לסבול שם שוב? אפילו אם את לא חושבת על עצמך, מה עם אחותך הצעירה? המפלגה הקומוניסטית רודפת את כל בני המשפחה של מאמינים. אחותך הגדולה. היא הלכה לבית ספר טוב. היא הייתה יכולה לקבל משרת הוראה טובה, אבל נכשלה במבדק הפוליטי בגלל האמונה שלך. בן הדוד שלך נאלץ להשתמש בקשרים שלו ולשלם הרבה כסף רק כדי להכניס אותה לבית ספר ממוצע. ובן הדוד שלך שעבר את בחינת השירות הציבורי, נכשל במבדק הפוליטי בגלל שסבתא שלך היא מאמינה. אחותך הצעירה מסיימת קולג' השנה ותתחיל לחפש עבודה, ואם לא תחתמי, היא תיכשל במבדק הפוליטי שלה ובוודאות לא תמצא עבודה טובה. את לא חושבת שאת הורסת את העתיד שלה? תקשיבי לי, תחרקי שיניים ותחתמי על זה. את לא יכולה להאמין בסתר? למה את כל כך עקשנית?" ואז הבטתי בפניו המותשים של אבי ובדמעות שבעיניו, בקרום הדק על פיו שגרמה לו החרדה המרובה, והרגשתי כל כך חצויה ועצובה. אם אחתום על ההצהרה, אבגוד באלוהים ואסומן בתו החיה. אלכד בידי השטן ללא סיכוי לישועה. אבל אם לא אחתום, איאסר ואשלח חזרה לבית הסוהר ושם יענו אותי. חוץ מהסבל הגופני, מה יהיה אם יכו אותי למוות? ואחותי, אם היא לא תעבור את המבדק הפוליטי העתיד שלה ייפגע. כל המשפחה שלי תשנא אותי עד סוף חיי. המחשבות האלה הרגישו כמו סכין שמפלח את לבי. לא ידעתי מה לעשות. אמרתי לאבי: "תן לי לחשוב על זה." אחרי שהוא הלך, בכיתי והתפללתי לאלוהים: "אלוהים, אני פוחדת שהמשטרה תתפוס אותי, שישליכו אותי חזרה לכלא ויענו אותי, ואני חוששת שהמשפחה שלי תיגרר לתוך זה. אני מרגישה כל כך חלשה. אלוהים, אנא תן לי אמונה וכוח והנחה אותי לשאת עדות."

אחרי שהתפללתי, נתקלתי במקרה בדברי האל. "כשאנשים עדיין לא נושעו, השטן לעתים קרובות מפריע לחייהם ואף שולט בחייהם. במילים אחרות, אנשים שלא נושעו הם אסירי השטן, אין להם חירות, השטן לא ויתר עליהם, הם אינם מוסמכים או זכאים לעבוד את אלוהים, הם נרדפים קשות, והשטן מתקיף אותם באכזריות. לאנשים כאלו אין כל שמחה, אין להם זכות לקיום רגיל, ויתרה מזאת, אין להם כל כבוד. רק אם תעמדו ותילחמו בשטן, תוך שימוש באמונתכם באלוהים, בציותכם כלפיו וביראתכם אותו ככלי נשק בקרב לחיים או למוות נגד השטן, כך שתביסו לחלוטין את השטן ותגרמו לו לסוב לאחור ולפחד בכל פעם שהוא יראה אתכם, כך שיזנח לחלוטין את מתקפותיו והאשמותיו נגדכם – רק אז תזכו באמת בישועה ותצאו לחופשי. אם אתם נחושים להינתק מן השטן לחלוטין, אך אינכם מצוידים בכלי הנשק אשר יעזרו לכם להביס אותו, עדיין תהיו נתונים בסכנה. עם חלוף הזמן, לאחר שתעברו עינויים כה רבים בידי השטן עד שלא יוותר בכם עוד שמץ של כוח, אך עדיין לא תצליחו לשאת עדות, ועדיין לא תשתחררו לחלוטין מהאשמות ומתקפות השטן נגדכם, הרי שתהיה לכם תקווה מעטה בלבד לישועה. בסופו של דבר, כשתוכרז השלמת עבודתו של אלוהים, עדיין תהיו נתונים באחיזתו של השטן, ללא יכולת להימלט, וכך לעולם לא יהיו לכם סיכוי או תקווה. אם כן, המשמעות היא שאנשים כאלה יהיו לחלוטין בשבי השטן" (הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'). כשחשבתי על דברי האל הבנתי, שהרדיפה של המפלגה הקומוניסטית וההתערבות של משפחתי הם פיתוייו של השטן. חשבתי על איוב כשהשטן ניסה לפתות אותו. כל מה שהיה לו נלקח ממנו, אפילו ילדיו. גופו כוסה בפצעים ובשלפוחיות, אשתו-שלו תקפה אותו ואמרה לו לנטוש את אלוהים. אבל איוב נשא עדות וסמך על אמונתו ועל יראתו לאלוהים, מעולם לא התלונן על אלוהים ולא כפר בו, ואפילו הילל אותו: "יְהוָה נָתַן וַיהוָה לָקָח יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ" (איוב א' 21). איוב גבר על פיתויי השטן, ונשא עדות מהדהדת לאלוהים. בכך שבייש והביס את השטן, איוב הפך לאדם חופשי. לאחר שהשתחררתי מהכלא, המפלגה הקומוניסטית השתמשה במשפחתי כדי לאלץ אותי לכפור באמונתי. בכל פעם שהם לחצו עלי, היו אלה פיתוי ומתקפה של השטן. השטן השתמש באהבה שלי למשפחתי ובדאגתי לעתיד אחותי כדי לגרום לי לבגוד באלוהים. אם הייתי מגינה על משפחתי ועל האינטרסים החומריים שלי על ידי בגידה באלוהים, האם לא הייתי בעצם שבויה של השטן? ידעתי שאסור לי ליפול למלכודות של השטן, אלא ללכת בעקבות איוב ולשאת עדות לאלוהים כדי להשפיל את השטן.

מאוחר יותר, ראיתי סרטון קריאה מדברי האל. האל הכול יכול אומר, "אין זה משנה עד כמה השטן 'רב עוצמה', אין זה משנה עד כמה הוא נועז ושאפתן, אין זה משנה עד כמה רבה יכולתו לגרום נזק, אין זה משנה עד כמה רחב טווח השיטות שבהן הוא משחית ומפתה את האדם, אין זה משנה עד כמה מחוכמות המזימות והתחבולות שבעזרתן הוא מאיים על האדם, אין זה משנה עד כמה משתנה הצורה שבה הוא מתקיים, הוא מעולם לא הצליח לברוא ולו יצור חי אחד, מעולם לא הצליח לקבוע חוקים או כללים לקיומם של כול הדברים ומעולם לא הצליח לשלוט בעצם כלשהו, בין אם חי או דומם. בכל היקום והרקיע אין ולו אדם או עצם אחד שנולד ממנו או שמתקיים בגללו. אין ולו אדם או עצם אחד הנשלט על ידו. ההפך הוא הנכון, לא זו בלבד שעליו לחיות תחת ריבונותו של אלוהים, אלא יתרה מכך, עליו להישמע לכול פקודותיו ומצוותיו של אלוהים. ללא רשות מאלוהים, קשה לשטן לגעת ולו בטיפת מים או בגרגר חול על פני האדמה. ללא רשות מאלוהים, השטן אף אינו חופשי להניע את הנמלים על פני האדמה – לא כול שכן את האנושות, שנבראה על ידי אלוהים. בעיני אלוהים, השטן נחות מן החבצלות שעל ההר, מן הציפורים העפות באוויר, מן הדגים אשר בים ומן התולעים שעל פני האדמה. תפקידו בין כול הדברים הוא לשרת את כול הדברים, לפעול למען האנושות ולשרת את עבודתו של אלוהים ואת תוכנית הניהול שלו. יהיה טבעו מרושע ככול שיהיה, ומהותו רעה ככול שתהיה, הדבר היחיד שביכולתו לעשות הוא למלא בחריצות את תפקידו: לשרת את אלוהים ולשמש לו ניגוד. זוהי מהותו ועמדתו של השטן. מהותו אינה קשורה לחיים, אינה קשורה לעוצמה, אינה קשורה לסמכות. הוא אינו אלא כלי משחק בידי אלוהים, מכונה בלבד בשירותו של אלוהים!" (הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, אלוהים עצמו, הייחודי א'). הצפייה בסרטון הזה העניקה לי תובנה לגבי סמכות האל וריבונותו. השטן יכול להיות פראי, אבל הוא עדיין רק כלי משחק בידי אלוהים, מכשיר העומד לשירותו. כשאני חושבת על המאסר והעינויים שעברתי בידי המפלגה הקומוניסטית, כשגופי היה חלש, דברי האל חיזקו את אמונתי ועזרו לי לצלוח קושי אחרי קושי. המק"ס המשיכה לנטר את מעשיי לאחר שחרורי, ובני משפחתי נפלו בפח השמועות שלה ופיקחו עלי גם כן. אבל באמצעות ההנחיה של דברי האל, הגעתי להבנה של כמה אמיתות, ניצחתי פיתוי אחרי פיתוי, ונחישותי ללכת אחרי אלוהים התחזקה. ניסיון זה הראה לי שהשטן אינו אלא מכשיר של האל להפיכת אנשיו הנבחרים למושלמים. לא היה לי ממה לפחד. אלוהים מושל בכול – הוא אחראי לגורל כל בני האדם. חיי ומותי בידי האל, ואף אחד אחר לא מחליט לגביהם מלבדו. אם אחותי תמצא עבודה, ואיזה מין עתיד יהיה לה – אלה דברים שנקבעים בידי האל. המפלגה הקומוניסטית לא שולטת אפילו בגורלה שלה, אז כיצד תשלוט בחיי ובמותי, ובעתידה של אחותי? אפילו אם יום אחד המשטרה שוב תאסור אותי, תכלא אותי ותענה אותי, יהיה זה רצון האל. אסמוך על אלוהים ואשא עדות. אם הייתי חוששת למשפחתי, מוקירה את חיי, וחותמת על ההצהרה שאומרת שאיני מאמינה באלוהים, היה זה תו של בושה. אפילו אם אשאר בחיים, אהיה גווייה מהלכת. עם המחשבה הזו, חישלתי את עצמי להתנגד למתקפות ולפיתויי השטן, ולשמש כעדה על מנת להשפיל את השטן.

כשהגעתי הביתה באותו לילה, אחותי הגדולה צעקה עלי: "הוועדה לענייני פוליטיקה ומשפט נתנה לך שלושה ימים. מחר היום השלישי. את מתכוונת לחתום, או לא? אימא ואבא מזדקנים. הם דואגים לך כל הזמן. הם בקושי ישנו או אכלו בשלוש השנים שהיית כלואה בבית הסוהר! את חופשיה עכשיו אבל את עדיין מאמינה, אז הם עדיין חיים במתח נוראי. זה בסדר מצדך להכאיב להם ככה? איפה המצפון שלך? יהרוג אותך לחתום על המסמך הזה?" הבנתי שזה השטן ששוב תוקף אותי באמצעות משפחתי. חשבתי על דברי האל: "האומץ שלי חייב למלא אתכם, וחייבים להיות לכם עקרונות בהתמודדותכם עם קרובי משפחה חסרי אמונה. אולם למעני, אסור לכם גם להיכנע לאף כוח חשוך. הסתמכו על חוכמתי כדי לצעוד בדרך המושלמת. אל תאפשרו למזימות של השטן להתגבר עליכם. הקדישו את כל המאמצים בהגשת לבכם אליי, ואני אנחם אתכם ואמלא את לבכם בשלווה ובאושר. אל תשאפו ליצור רושם מסוים בעיני אנשים אחרים. האם ריצוי שלי אינו בעל ערך ומשקל גדולים יותר? כשתְּרַצו אותי תזכו אף יותר לשלווה ולאושר לכל חייכם, הלא כן?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אמירותיו של המשיח בראשית, פרק 10). ידעתי שאמונתי באלוהים היא הדרך הנכונה, ושעליי להישאר נאמנה לו בלי שום קשר לכל ההתקפות והפיתויים. המפלגה הקומוניסטית לחצה על משפחתי להרחיק אותי מאמונתי. זה הראה לי בבירור את מהותה השטנית של המפלגה הקומוניסטית, ששונאת את האמת ומתנגדת לאלוהים. תיעבתי ודחיתי אותה מעומק לבי. אתן מבינות, אלוהים בחן את אמונתי ואת נאמנותי לו בתנאים האלה. אפילו בלי שום תמיכה או הבנה מאחרים, היה עליי לשאת עדות ולהשפיל את השטן. מתוך המחשבה הזו, אמרתי לאחותי: "אימא ואבא לא אוכלים ולא ישנים טוב ודואגים ללא הפסק; מי אשם בזה? האם זו לא אשמת המק"ס? זה נכון וטבעי להאמין באלוהים, וללכת בדרך הנכונה לחיים אנושיים. אבל המק"ס לא רק עצרה אותי, אלא גם עירבה בסיפור את כל המשפחה, ולא השאירה לנו שום מוצא החוצה. המפלגה הקומוניסטית היא האשמה!" באותו רגע, אחותי הבכורה צלצלה, ותבעה לדעת מה החלטתי. "את מתכוונת לחתום מחר, או לא? יש לך רק שתי אפשרויות. או שתחתמי על המסמך מחר ותישארי אישה חופשיה שחיה חיים טובים, או שלא תחתמי, ויזרקו אותך לבית סוהר!" עניתי בתקיפות: "גם אם אצטרך לחזור לכלא, לא אחתום על המסמך!" היא טרקה את הטלפון בכעס, ואחותי האחרת התעלמה ממני.

מאוחר יותר, יצאתי מהעיר למילוי חובותיי. פטרתי את עצמי מכבלי השטן והשקעתי מעצמי למען האל, בגופי וגם בנפשי. זה היה לפני יותר משלוש שנים. כשאני חושבת על החוויה הזו שעברתי, אני מרגישה תחושת רוגע בלבי. אני מרגישה שזו ההחלטה הנכונה ביותר שעשיתי, ושלעולם לא אתחרט עליה.