כשהמרתי את דתי לראשונה, בעלי אמר שאמונתי היא דבר נהדר ולפעמים הוא בא איתי למפגשים. ואז, ב-28 במאי, 2014, המפלגה הקומוניסטית שיקרה לגבי האירוע בג'אויואן והאשימה בו את כנסיית האל הכול יכול. השמועות הופיעו בכל מקום: בטלוויזיה, ברדיו ובעיתונים. זו היתה תקופה נוראה. אחים ואחיות רבים נעצרו. אחר צהריים אחד, כשחזרתי מאחד המפגשים, בעלי אמר, כולו נסער: "אה, חזרת! דיווחו שאת מאמינה באלוהים." לבי החסיר פעימה ומיד שאלתי אותו: "מי סיפר לך?" הוא הנמיך את קולו ואמר: "הבוקר, ראש הצוות שלנו ומזכיר ועדת המשמעת זימנו אותי לשיחה שעסקה בעיקר בדת שלך. הם אמרו שהוועדה המרכזית קבעה מזמן שכנסיית האל הכול יכול היא 'כת' ושהם מתכוונים לצאת נגדה בעוצמה בכל רחבי המדינה. בכפרים, מפעלים, מכרות, חברות ומוסדות, כולם מחפשים אחר מאמינים באל הכול יכול. והמאמינים כולם מסולקים. הם אמרו שלחברי מפלגה אסור להיות דתיים, ואם יתגלה שהם דתיים, הם יסולקו מהשירות הציבורי, וילדיהם לא יתקבלו לאוניברסיטה, לשירות הציבורי, או לאקדמיה צבאית." הוא אמר שעמיתתו לעבודה, גברת ג'או, היא מאמינה, אז לא רק שהיא פוטרה, גם בעלה סולק מהשירות הציבורי, ולמרות שילדם קיבל ציון טוב בבחינת הכניסה לאוניברסיטה, הוא לא התקבל. הוא אמר לי שאם אמשיך באמונתי, זה ישפיע על משפחתנו כולה. ואז הוא השתתק לזמן מה ואמר לי בעגמומיות: "חשבתי על זה זמן רב, אם נמשיך להאמין באל הכול יכול זה בהחלט לא ייטיב עימנו, אז למען משפחתנו, החלטתי לחדול מכך. אם ברצונך להמשיך להאמין, עשי זאת בבית. אל תעשי שום דבר מחוץ לבית. אם שוב ידווחו שאת מאמינה באל הכול יכול, המשפחה שלנו כולה תסבול." את יודעת, זה הפתיע אותי מאוד. בתחילה לא ידעתי מה לעשות והייתי די נסערת. הנחתי שבעלי לא יזוז מעמדתו בנושא. איומי המפלגה הפחידו אותו, והוא לא העז להמשיך באמונתו. והוא גם לא רצה שאני אמשיך באמונתי או אבצע את חובתי. אבל לא יכולתי להפסיק להאמין באלוהים. הייתי בטוחה שזהו נתיב האמת, שמדובר בהופעתו ועבודתו של אלוהים, שמבטא אמיתות כדי לטהר ולהושיע את האנושות. הייתי חייבת להמשיך להאמין. אבל אז חשבתי, הרי כבר דיווחו עליי ובעלי כבר לא תמך בי. אם אמשיך לבצע את חובתי אעמוד בפני מכשולים, ואם יעצרו אותי, המשפחה שלי תואשם אף היא. החלטתי להפסיק ללכת למפגשים ולבצע את חובתי, ולעסוק באמונתי רק בבית. זה יהיה בטוח יותר ואולי יציל את משפחתי. אבל הרעיון הזה גרם לי תחושת אשמה. מאמינים חדשים האמינו לשמועות ולשקרים שהמפלגה הקומוניסטית הפיצה, אז הם נזקקו לשיתוף לגבי האמת שיעניק להם עזרה ותמיכה. אם לא אצא ואבצע את חובתי, אהיה כמו עריקה שנמלטת משדה הקרב, לא? זה לא תאם לרצונו של אלוהים. לא יכולתי להתעלם ממצפוני. הבנתי שהמצב אינו פשוט כפי שחשבתי ושאסור לי לפעול בפזיזות. החלטתי לדבר עם מנהיגת הכנסייה שלי, האחות לי, כדי לשמוע את עצתה.

הפכתי בכך בראשי בדרך לשם. בעלי נהג לומר שהאמונה היא נהדרת והוא תמך בביצוע חובתי, אבל כעת הוא הקשיב לבוס שלו וחדל להאמין בלי שציפיתי לכך. והוא רצה שגם אני אחדל. זה היה שינוי פתאומי מאוד. לאחר מחשבה רבה, הבנתי שהוא חושש מהאופן שבו זה ישפיע על מעמדו ועל פרנסתו. זה היה עניין של הישרדות. זה גרם לי אי נוחות גדולה, וחשבתי: "האדם נברא בידי אלוהים, ואמונה באלוהים וסגידה לו הם נכונים וטבעיים, אז למה המפלגה לא מרשה לאנשים להאמין? למה האמונה משמעה בעיות למשפחתך כולה? האם החוקה הלאומית לא מבטיחה את חופש הדת? אז למה המפלגה רודפת אחר המאמינים בצורה כה עזה?" חשתי מבולבלת מאוד. האחות לי ביקשה שאקרא קטע מדברי האל. "בחברה חשוכה כמו זו, שבה שדים הם חסרי רחמים ולא אנושיים, איך ייתכן שמלך השדים, שהורג בני אדם בלי להניד עפעף, יסבול את קיומו של אלוהים, שהוא חביב, אדיב וגם קדוש? כיצד ייתכן שהוא יריע וימחא כפיים לבואו של אלוהים? המשרתים האלה! הם גומלים לנדיבות בשנאה, הם בזים לאלוהים זה מכבר, הם עולבים באלוהים, הם פראיים עד מאוד, אין להם שמץ כבוד לאלוהים, הם בוזזים ושודדים, הם איבדו כל מצפון, הם יוצאים נגד כל מצפון, והם מפתים אנשים תמימים להיות חסרי דעת. אבותיהם של הקדמונים? מנהיגים אהובים? הם כולם מתנגדים לאלוהים! ההתערבות שלהם הותירה את כל הדברים מתחת לשמיים במצב של חשיכה ותוהו ובוהו! חופש דת? הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים של האזרחים? אלה כולם תכסיסים לחיפוי על חטא! ... מדוע להציב מכשול כה בלתי חדיר לעבודתו של אלוהים? מדוע לנקוט תכסיסים שונים כדי להוליך שולל את עמו של אלוהים? איפה החירות האמיתית, הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים? איפה ההגינות? איפה הנוחות? איפה החום? מדוע להשתמש במזימות של רמאות כדי לשטות בעמו של אלוהים? מדוע להשתמש בכוח כדי לעכב את בואו של אלוהים? מדוע לא להתיר לאלוהים לשוטט בחופשיות על פני האדמה שהוא ברא? מדוע לרדוף את אלוהים עד שאין לו מקום להניח את ראשו? איפה החום בקרב בני האדם? איפה קבלת הפנים בקרב בני האדם? מדוע לגרום לכמיהה נואשת כזו באלוהים? מדוע לגרום לאלוהים לזעוק פעם אחר פעם? מדוע לכפות על אלוהים לדאוג לבנו האהוב? מדוע כלבי השמירה העלובים של החברה החשוכה הזו לא מאפשרים לאלוהים לבוא ולהתהלך בעולם שהוא ברא?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודה והיווכחות (8)). לאחר שקראנו זאת, האחות לי שיתפה עימי: "האל הכול יכול הגיע באחרית הימים כדי לבטא אמיתות ולטהר ולהושיע את האנושות. מאמינים רבים שמעו את קולו של אלוהים וקיבלו עליהם את האל הכול יכול, אבל המפלגה חוששת שהמאמינים ילכו אחר אלוהים וידחו את המפלגה. היא משתמשת בטקטיקות שונות כדי לגנות ולנאץ את כנסיית הכול יכול, היא עוצרת וכולאת מאמינים ומטרידה דורות רבים של משפחות מאמינות. היא ממציאה שקרים רבים כדי לגנות ולנאץ את הכנסייה, וכדי לשטות באנשים כך שיפנו כנגד אלוהים, וכך להצליח לשמר את שלטונה הדיקטטורי. המפלגה היא חבורה של שטנים מרושעים שונאי האל ומתנגדי האל. מחוץ לארץ, הם טוענים שהם תומכים בחופש הדת, אבל אלו רק שקר ומניפולציה שנעשית על אזרחי העולם. כעת, לגבי מה שקרה ב-28 במאי בג'אויואן, זו דוגמה לאירוע שקרי שנוצר כדי לגנות ולהשחיר את פני כנסיית האל הכול יכול וזו תמיד היתה הטקטיקה שהם הפעילו כדי לחסל מתנגדים. אבל לא משנה עד כמה המפלגה אכזרית, היא עדיין כלי שירות בידי אלוהים. אלוהים מרשה לה להתנהג כך כדי שנוכל להבחין בה, כדי שנזהה את מהותה המרושעת ולא ניפול ברשתה. בסופו של דבר את תצליחי לדחות את השטן ולפנות לעבר אלוהים. זו ישועתו של אלוהים." ההסבר של האחות לי עזר לי להבין את מהותה המרושעת של המפלגה, ואת שנאת האמת ושנאת האל שלה. היא השתמשה בעתיד של בני ובעלי כדי לאיים עליי וכדי שאבגוד באלוהים. אי אפשר לנהל משא ומתן עם השטן! לא משנה עד כמה המפלגה דיכאה אותי או עד כמה בעלי עמד בדרכי, הייתי חייבת להאמין וללכת אחר אלוהים ולבצע את חובתי.

שיתפתי עימו באותו ערב, אבל הוא לא היה מוכן להקשיב. הוא אפילו אמר, "עבדתי בתוך המערכת כל השנים הללו וראיתי איך המפלגה ממציאה אינספור חקירות לא הוגנות ושקריות. אני יודע זאת יותר טוב ממך. אבל סין היא מדינה אוטוקרטית, וסין היא המדינה שבה נולדנו. חייבים לציית להנחיות המפלגה. אחרת, ניענש. האם זרוע יכולה להכניע רגל? חשבתי בעבר שהאמונה שלך היא דבר חיובי, שהיא מסייעת להעלות אנשים על הנתיב הנכון. אבל לא דמיינתי שהמפלגה תאסור עליה ושהיא תוביל לפיטורים, למעצרים ולמאסר, או אפילו להכאה למוות. ההשלכות קשות מדי. אם את מתעקשת להאמין באלוהים, מעצר אפשרי שלך הוא לא הבעיה היחידה. אותי יפטרו מהעבודה, ואז מה נאכל? מה נשתה? הילד שלנו לא יתקבל לאוניברסיטה, לעבודה בשירות הציבורי, או לאקדמיה צבאית. האם תהרסי את עתידו של ילדנו בשביל האלוהים שלך?" כששמעתי אותו אומר זאת רתחתי מזעם, אך באותו זמן, גם נקרעתי מבפנים. אם אמשיך לעסוק באמונתי, עלולים לפטר אותי, ועלולים לפטר גם את בעלי, והבן שלנו לא יתקבל לאוניברסיטה. חיי המשפחה שלנו ועתידם של בעלי ובני יסבלו מכך. זה יהרוס את משפחתנו ואני איעשה הנבלה. איך אוכל לעמוד מולם לאחר מכן? שכבתי במיטה באותו לילה ולא הצלחתי לישון ולו לדקה. באותו הרגע נשאתי תפילה אילמת לאלוהים, ביקשתי ממנו לגונן על לבי, להנחות אותי, להראות לי את הדרך.

מאוחר יותר קראתי בדברי האל: "לבו ורוחו של האדם מוחזקים בידו של אלוהים, וכל חייו גלויים לעיני האל. בין אם אתה מאמין בכך ובין אם לא, כל הדברים, החיים והמתים כאחד, ישתנו, יתחלפו, יתחדשו וייעלמו לפי מחשבותיו של אלוהים. כך אלוהים מושל בכול" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים הוא מקור חיי האדם). לאחר שקראתי זאת חשתי שמרחב גדול נפתח בפניי. הבנתי שאלוהים מושל בכול ושהלב והרוח של בני האדם נמצאים בשליטתו, וכך גם עתידם של בעלי ובני. הפיטורים של בעלי והסיכוי של בני להתקבל לאוניברסיטה... האם המילה האחרונה לא היתה של אלוהים? כל זה לא מתוזמר בידי האדם. חוץ מזה, האמונה משמעה בחירת הנתיב הנכון בחיים ולא הפרתי את החוק בשום צורה. אם משפחתי תיגרר לתוך זה, זה יהיה באשמת המפלגה הקומוניסטית. זה יהיה בגלל הרשע שלה. ברגע שהבנתי זאת נשאתי תפילה לאלוהים והנחתי את עתידם של בעלי ובני בידיו. לאחר מכן הרגשתי טוב יותר. ואז, לאחר שנרגעתי, אמרתי לבעלי: "האדם נברא בידי אלוהים והאמונה בו והסגידה לו הן נכונות. לא אוכל לוותר על אמונתי כדי לשמור על משפחתנו. זו תהיה בגידה באלוהים. לא אוכל להפנות גבי לאלוהים ולבגוד בו. אתה חדלת להאמין בגלל שאתה מפחד מהמפלגה, מפחד לאבד את עבודתך, את מחייתך. זו הבחירה שלך. אך אני בטוחה שהאל הכול יכול הוא האלוהים האמיתי היחיד ואני נהניתי מאוד מחסדו, מברכותיו ומאספקת האמת שלו. לא אוכל להיות כפוית טובה ולהפנות לו את גבי. חוץ מזה, אלוהים מושל בגורל האדם והכול נמצא בידיו. אם יסלקו אותי, אם יפטרו אותך, אם הבן שלנו יתקבלו לאוניברסיטה, הכול בידי אלוהים, והמילה האחרונה לא שייכת לאף אדם." בעלי כעס שאיני מסכימה לעשות כמבוקשו, הרים את קולו ואמר: "לא אכפת לי מה את אומרת. אני אוסר עלייך ללכת למפגשים. עסקי באמונתך בבית." אמרתי, "איך זה נחשב מבלי ללכת למפגשים או לבצע את חובתי? האם כך אזכה באמת? אמונה בשמה בלבד היא עיסוק לכופרים. אתה יכול להיות אחראי על ענייני המשפחה שלנו, אבל לא אוכל לעשות את שאתה מבקש בכל הנוגע לאמונתי." כשהוא ראה עד כמה אני נחושה, הוא עזב בכעס, טרק את הדלת ונעלם.

כשחזרתי מהמפגש באותו ערב, הסלון שלנו היה מלא אנשים. אבי, בשנות ה-80 שלו, הגיע, יחד עם דוד שלי, אחותי, הגיס שלי ואחי. כולם ישבו שם והסתכלו עליי. כשאבי ראה אותי, הוא כעס מאוד, ובעודו מצביע עליי ביד אחת ותומך בעצמו על הספה בידו השנייה אמר: "הלכת למפגש, נכון? איך יכולת לעשות את זה? המפלגה עוצרת משיחיים בקצב מטורף. את לא מפחדת? מה יקרה לבנך אם תיעצרי? איך כולם יסתדרו? החל ממחר, אסור לך לצאת מהבית הזה. אני אהיה כאן ואשגיח עלייך." הדוד שלי נאנח ואמר, במבט מיואש: "המתקפה על המשיחיים בסין נמצאת בשיאה. מה יעזור לך לשמור על אמונתך? כולם במשפחה יואשמו אף הם אם תיעצרי. לא אכפת לך מהמשפחה שלך?" אחי, פעור עיניים, הצטרף אף הוא: "המפלגה רוצה לחסל לחלוטין את כנסיית האל הכול יכול. התפקיד שלי הוא לפקח על התנועות של כל העובדים, וכולם מתוחים. איך את מעזה לצאת בזמן שכזה? את לא פוחדת? את לא פוחדת שיעצרו אותך? החל ממחר, אני לא הולך לעבודה. אני אישאר כאן כדי להשגיח עלייך." וגיסי הוסיף: "תמיד התחשבת בנו בכל מעשייך. תמיד הערצתי את המצפוניות שלך, ואני מכבד אותך מאוד. אבל עכשיו הפכת לאדם שונה לגמרי. את לא מוכנה להקשיב לאיש? גם אם לא אכפת לך מעצמך, תחשבי עלינו. אם יקרה לך משהו זה ישפיע על המשפחה כולה. לא אוכל להרשות לך להרוס את המשפחה. החל ממחר, אעקוב אחרייך במכוניתי לאן שלא תלכי." הם המשיכו כך בזה אחד זה. זה היה כמו משפט פומבי במהפכה התרבותית. כשראיתי את המצב, דיברתי בתקיפות ובהוגנות: "אקשיב לכם בכל דבר אחר, אבל ככל שזה נוגע לאמונתי, אני המחליטה הסופית ואיני יכולה לוותר. האל הכול יכול הוא האלוהים האמיתי היחיד ובאחרית הימים הוא ביטא אמיתות כדי לטהר ולהושיע את האנושות. זו הזדמנות של פעם בחיים. מי שאין בו אמונה, שלא מקבל עליו את האמת, ייפול לאסונות הגדולים שבאחרית הימים. שיתפתי אתכם בבשורה ואתם יודעים שהאמונה היא דבר טוב, אז למה אתם לא רק מסרבים להאמין, אלא גם נוהים אחרי המפלגה ומנסים לגרום לי לבגוד באלוהים? זה באמת לטובתי שלי? אינכם יכולים להבחין בין טוב לרע. אתם רק מצייתים למפלגה הקומוניסטית, עושים רע ומתנגדים לאלוהים. אם לא תחזרו בתשובה, תלכו לגיהינום ותיענשו יחד עם כל האחרים." הם לא אמרו מילה אחת בתגובה. כולם עזבו מאוחר יותר באותו לילה, מלבד אבי הזקן, שנשאר כדי להשגיח עליי. למחרת בבוקר עליתי על אופניי כדי לנסוע, אבל אבי אחז באופניים ולא נתן לי ללכת. גם אחי החל להגיע מדי יום כדי לוודא שלא אצא. בוקר אחד כשניסיתי לעזוב, הוא הרים שרפרף והתכוון להכות אותי איתו, אבל בסופו של דבר הוא הטיח אותו ברצפה בכעס ופירק אותו לשניים. כשראיתי את משפחתי מתנהגת כך זה אכזב אותי מאוד. איזה מין "יקירים" הם היו? פעם היינו משפחה גדולה ומאושרת, אבל הדיכוי של המפלגה הקומוניסטית הביא אותם למצב בו הם ראו בי אויבת. התחלתי להיחלש בלבי, וחשבתי: "מתי הימים הנוראים האלה יסתיימו? אם אפסיק ללכת למפגשים, הם יפסיקו להתייחס אליי כך." באותו הרגע הבנתי שנפלתי באחת המלכודות של השטן. השטן ניצל את קשרי החיבה שלי כדי לגרום לי לבגוד באלוהים. ידעתי שאסור לי ליפול בפח. התפללתי לאלוהים וביקשתי ממנו שיעזור לי להבין את רצונו כך שאוכל לשאת לו עדות.

באחד המפגשים, המנהיגה מצאה קטע שהתייחס לבעיה שלי. "כשאנשים עדיין לא נושעו, השטן לעתים קרובות מפריע לחייהם ואף שולט בחייהם. במילים אחרות, אנשים שלא נושעו הם אסירי השטן, אין להם חירות, השטן לא ויתר עליהם, הם אינם מוסמכים או זכאים לעבוד את אלוהים, הם נרדפים קשות, והשטן מתקיף אותם באכזריות. לאנשים כאלו אין כל שמחה, אין להם זכות לקיום רגיל, ויתרה מזאת, אין להם כל כבוד. רק אם תעמדו ותילחמו בשטן, תוך שימוש באמונתכם באלוהים, בציותכם כלפיו וביראתכם אותו ככלי נשק בקרב לחיים או למוות נגד השטן, כך שתביסו לחלוטין את השטן ותגרמו לו לסוב לאחור ולפחד בכל פעם שהוא יראה אתכם, כך שיזנח לחלוטין את מתקפותיו והאשמותיו נגדכם – רק אז תזכו באמת בישועה ותצאו לחופשי. אם אתם נחושים להינתק מן השטן לחלוטין, אך אינכם מצוידים בכלי הנשק אשר יעזרו לכם להביס אותו, עדיין תהיו נתונים בסכנה. עם חלוף הזמן, לאחר שתעברו עינויים כה רבים בידי השטן עד שלא יוותר בכם עוד שמץ של כוח, אך עדיין לא תצליחו לשאת עדות, ועדיין לא תשתחררו לחלוטין מהאשמות ומתקפות השטן נגדכם, הרי שתהיה לכם תקווה מעטה בלבד לישועה. בסופו של דבר, כשתוכרז השלמת עבודתו של אלוהים, עדיין תהיו נתונים באחיזתו של השטן, ללא יכולת להימלט, וכך לעולם לא יהיו לכם סיכוי או תקווה. אם כן, המשמעות היא שאנשים כאלה יהיו לחלוטין בשבי השטן" (הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ב'). לאחר השיתוף שלה, הבנתי שהמפלגה הקומוניסטית עושה ככל יכולתה כדי להפריע ולשבש את עבודת האל, ואפילו מטעה את בני משפחתי בעזרת שמועות שונות כך שהם יפנו נגדי ויתקפו וידכאו את אמונתי. המפלגה רצתה לשלוט בי ביד חזקה כך שלא אוכל ללכת אחר אלוהים ולעלות על הנתיב הנכון בחיים, והרי כך איענש בגיהינום יחד איתה. אם אנהה אחר השטן, בגלל הדאגה למשפחתי, ואוותר על אמונתי ועל ביצוע חובתי, אפול למלכודת שלו. השטן יחטוף אותי ואאבד את הסיכוי שלי להיוושע. העובדה שבעלי וקרובי משפחתי ראו בי אויב רק כי האמנתי באלוהים משמעה היתה שהם היו חסידי התנין הגדול האדום כאש והיו עושי דברו, לחלוטין. לא יכולתי לתת לשטן להצליח במזימתו, והייתי צריכה להישען על אלוהים, לשאת לו עדות ולהשפיל את השטן. לאחר מכן, כשבני משפחתי ראו שאני נחושה ללכת אחר האלוהים, הם החליטו שאני מקרה אבוד והרפו ממני. המשכתי לבצע את חובתי.

זה היה באוגוסט 2018. הייתי מחוץ לעיר באותו זמן. יום אחד כשחזרתי הביתה, בעלי, שנראה מוטרד, אמר לי: "שיאו, ששיתפת איתה בבשורה, מבוקשת בגין אמונה באל הכל יכול המשטרה הגיעה לעבודה שלי לשאול כמה שאלות. הבוס שלי הגיע לחפש אותי, ושאל אם לי ולך יש קשר אליה ואם ידעתי איפה היא עכשיו. בעלה מתקשר אליי מדי יום ושואל עליה, ואומר שהסיבה היחידה שמשפחתו התפרקה היא כי את הטפת לה על הבשורה. אני שוכב ער מדי לילה, כל הלילה, מוטרף מדאגה בגללך. אני מפחד שיום אחד תיעשי מבוקשת והם יעצרו אותך. ואז מה יהיה על בננו? איך נסתדר?" כששמעתי אותו אומר זאת התחלתי גם לחוש חרדה. באותו רגע הוא החל לבכות ואמר לי: "את ממש חייבת להאמין באלוהים? זה באמת כל כך חשוב לך? את חייבת לבחור. תבחרי באלוהים, או שתבחרי בי ובמשפחה שלנו?" זה שבר את לבי, ובאותו רגע חשתי שלא אוכל להיפרד מאף אחד מהם. מצד אחד היה בעלי, שאיתו חייתי למעלה מ-20 שנה, ובצד השני היה אלוהים, שהעניק לי את החיים. לרגע לא ידעתי מה לומר. נשאתי תפילה מהירה לאלוהים וביקשתי שיגונן על לבי. לאחר התפילה, אמרתי לבעלי: "אם אתה מאלץ אותי לבחור, אני בוחרת באלוהים." הוא אמר, "אם את בוחרת באלוהים, עלינו להתגרש. אם תרצי אותי, תצטרכי לוותר על אמונתך, ואז נוכל לחיות חיים מאושרים יחד." אמרתי לו: "אלוהים ברא את האדם, אז על האדם ללכת אחר אלוהים ולסגוד לו. מאחר שבחרתי באמונה, אלך אחר אלוהים עד הסוף. אתה חופשי לבחור שלא להאמין ולא אנסה לאלץ אותך, אבל גם לי יש החופש לבחור להאמין באלוהים. באשר לגירושים, אני מכבדת את החלטתך." כשהוא שמע אותי אומרת זאת, הוא עשה פרצוף עצוב ולא אמר לי יותר דבר.

כשהבן שלנו חזר לחופשת החורף, הוא אמר לי: "אבא אמר שאם תפסיקי להאמין באלוהים, הוא לא יתגרש ממך, אבל אם תמשיכי להאמין, לא תהיה לו ברירה אלא להתגרש. אני ממש לא רוצה ששניכם תתגרשו. אני רוצה משפחה שלמה ומאושרת." דבריו פילחו את לבי כמו סכין. חשבתי על האפשרות שבעלי אכן יממש את איום הגירושים, ועל כך ששלושתנו כבר לא נהיה יחד, ושלבן שלנו לא תהיה אמא או לא יהיה אבא. זו תהיה מהלומה רצינית עבורו. לא היה סיכוי לשמור על שלמות המשפחה אם אמשיך באמונתי. המחשבה הזו הכאיבה לי מאוד. ואז, נזכרתי בקטע מדברי האל. "בכל שלב בעבודתו של אלוהים בקרב בני האדם נדמה שמדובר בקשרי גומלין בין בני אדם, כאילו שהדבר הוא מעשה ידי אדם או פרי התערבות של האדם. אך מאחורי הקלעים, כל שלב בעבודה וכל דבר שמתרחש הוא התערבות שעושה השטן עם אלוהים, ובני האדם נדרשים לעמוד איתן בעדותם על אלוהים. קחו את ניסיון איוב כדוגמה: מאחורי הקלעים, השטן ערך התערבות עם אלוהים. ומה שקרה לאיוב היה מעשים של בני אדם והתערבות של בני אדם. מאחורי כל מהלך עבודה שאלוהים עושה בקרבכם, השטן מהמר עם אלוהים – מאחורי הכול ניטש קרב. ...כשאלוהים והשטן עורכים קרב במישור הרוחני, כיצד עליך לרצות את אלוהים וכיצד עליך לעמוד איתן בעדותך עליו? עליך לדעת שכל דבר שקורה לך הוא ניסיון גדול וזה הזמן שבו אלוהים זקוק לכך שתישא עדות" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים). דברי האל עזרו לי להבין שנראה היה כאילו בני מבקש ממני לעשות משהו כדי להעניק לו משפחה שלמה ומאושרת, אבל מאחורי דבריו התחבא השטן שפיתה אותי. הוא תמרן את רגשותיי כדי לתקוף אותי ולגרום לי לבגוד באלוהים, אבל אלוהים השתמש בכך כדי לבחון את אמונתי ולראות אם היא אמיתית, ולבחון אם אוכל לשאת לו עדות. בחיפושיי, קראתי עוד קטע מדברי האל: "עליכם להתמודד עם קשיים למען האמת, עליכם למסור את עצמכם לאמת, עליכם לשאת השפלה למען האמת, ועליכם להתנסות בסבל רב יותר כדי להשיג יותר מהאמת. זה מה שעליכם לעשות. אסור לכם להשליך את האמת לטובת חיי משפחה שלווים, ואסור לכם לאבד את הכבוד והיושר של חייכם לטובת הנאה רגעית. עליכם לעסוק בחיפוש אחר כל מה שיפה וטוב ואחר דרך חיים בעלת משמעות רבה יותר" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חוויותיו של פטרוס: הידע שלו על ייסורים ומשפט). דברי האל העניקו לי כוח ואמונה. ידעתי שעליי להיות מסוגלת לסבול למען האמת שהייתה לזה משמעות. אם אזנח את אלוהים בגלל רגשותיי כלפי משפחתי ואחיה חיים חסרי משמעות תחת שלטון השטן, אחיה ללא שמץ של כבוד. חשבתי על האופן שבו המפלגה הקומוניסטית השתמשה בבעלי ובמשפחתי כדי ללחוץ עליי שוב ושוב לוותר על אמונתי. לפעמים חשתי חלשה ושלילית, וחשבתי לוותר על חובתי ולשמר את ההרמוניה בתוך המשפחה ולהתפשר עם השטן, אבל אלוהים נותר לצדי ככוח גיבוי, העניק לי נאורות והוביל אותי בדבריו, והנחה אותי להבין את האמת ולראות דרך המהות השטנית, המרושעת והמתנגדת לאלוהים של המפלגה הקומוניסטית, כדי שלא תוכל להטעות אותי ולנצל אותי יותר. אלו היו אהבתו וישועתו של אלוהים. ידעתי שלא אוכל לבגוד באלוהים רק בגלל רגשנותי, שהיה עליי לבקש את האמת ולזכות בה, ולהביא לידי ביטוי חיים בעלי משמעות. אז אמרתי לבני: "אביך רוצה להתגרש כי הוא מפחד שהאמונה שלי תשפיע על העתיד שלו ושלך. אני לא רוצה שתיגרר לתוך זה, אבל האמונה היא הנתיב הנכון ואני בטוחה באמונתי. לא אוכל לוותר עליה. אבל עליך לדעת שאני לא זו שמפרקת את המשפחה, אלא המפלגה הקומוניסטית היא שעושה זאת." לא היה לו מה לומר בתגובה.

מספר ימים לאחר מכן, בעלי הביא הביתה את מסמכי הגירושים כדי שאחתום. כשראיתי שכל מה שבנינו ב-25 שנות נישואים מתמוטט כך, חשתי כאב עמום בלבי... התפללתי לאלוהים, ואמרתי, "אלוהים, אני יודעת שכל זה קרה באישורך. אנא, גונן על לבי כך שאוכל לשאת עדות." מאוחר יותר, נזכרתי בדברי האל: "מאמינים וכופרים אינם תואמים אלו לאלו. אלא הם מנוגדים זה לזה." "כל מי שלא מאמין באלוהים בהתגלמותו הוא שד, ויתרה מזאת, הוא יושמד. ...כל מי שאינו מכיר באלוהים הוא אויב. כלומר, כל מי שאינו מכיר באלוהים בהתגלמותו כבשר ודם – בין, אם הוא בתוך זרם זה או מחוצה לו, הוא צורר המשיח! מיהו השטן, מיהם השדים ומיהם אויבי האל אם לא המתנגדים אשר אינם מאמינים באלוהים? האין הם אותם אנשים שאינם נשמעים לאלוהים?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אלוהים והאדם יבואו יחד למנוחה). בעלי לחץ עליי שוב ושוב כדי שהוא לא יאבד את מעמדו ואת מחייתו, והוא הסית את משפחתי ואת בני נגדי כדי שאפסיק להאמין. הוא רצה להתגרש כשהוא ראה שלא יוכל לשכנע אותי, ואילץ אותי לבחור בין אלוהים לבין משפחתנו. הוא החליט לנהות אחר המפלגה הקומוניסטית כדי להגן על האינטרסים שלו. הוא היה על הנתיב להשמדה. אני בחרתי ללכת אחר אלוהים ולזכות באמת ובחיים, שהם הנתיב למלכות השמיים. היינו בנתיבים שונים לחלוטין. חיינו בעולמות שונים, אז אין סיכוי שהנישואים שלנו היו ממשיכים להיות מאושרים. כשחשבתי על זה כך, חשתי שהגירושים היו הדבר הנכון ושהם ישחררו את שנינו. הוא לא היה צריך לדאוג שיסתבך בגללי, ואני אוכל להתמקד בביצוע חובתי. חתמתי את שמי במסמכי הגירושים.

מאז אני משרתת בכנסייה ומפיצה את הבשורה, ולמרות שהמפלגה רודפת אותנו בגלל אמונתנו וביצוע חובתנו בסין, ואיום המעצר והמוות תמיד מרחף מעלינו, לא התחרטתי ולו לרגע על בחירתי. אני רוצה להמשיך להפיץ את הבשורה ולשאת עדות, וללכת אחר אלוהים עד הסוף!