פירות שיתוף הבשורה

2022 מרץ 10

לפני זמן מה, פגשתי ברשת משיחית פיליפינית בשם תרזה. כשלמדתי להכיר אותה, ראיתי שיש לה אמונה אמיתית באדוננו. היא אמרה שהיא לא מקבלת כלום מטקסי הכנסייה, וראתה יותר ויותר מאמינים הולכים אחרי מגמות חילוניות. היא חשה שהכנסייה שלה מדכאת, ורצתה למצוא כנסייה אחרת עם עבודת רוח הקודש. היא גם אמרה שהיא רוצה לקרוא עוד מדברי האל, להכיר אותו, ולחיות חיים חדשים. כשראיתי את הכמיהה הרוחנית שלה, רציתי מאוד לחלוק איתה את הבשורה כדי שתוכל לשמוע את קולו של האל ולהצטרף לביתו. פעם אחת שאלתי אותה מה היא רוצה מהאמונה שלה. היא אמרה, "אני רוצה ללכת למלכותו של האל ולהיות איתו לנצח, אבל אני חוטאת, ואיני ראויה למלכותו." אמרתי לה, שאם אנו רוצים להיכנס למלכות האל, עלינו להבין את אמות המידה אליה, ושאלתי אם היא רוצה ללמוד עוד. היא אמרה בהתלהבות רבה, "בוודאי!" ראיתי שהיא מאמינה אמיתית שרוצה לחפש, אז הייתי להוטה לחלוק עדות על עבודת אחרית הימים של האל. אבל הגיעה זמנה ללכת לעבודה, אז נאלצנו לסיים את הצ'אט לאותו יום.

היא נהייתה עסוקה מאוד בעבודתה, עבדה מוקדם בבוקר עד מאוחר בערב, ואחרי העבודה היא הייתה מותשת והייתה צריכה לנוח. את הזמן הפנוי המועט שהיה לה כל שבוע היא בילתה בטקסים בכנסייה, כך שלא באמת הייתה לנו הזדמנות לשוחח. היא הייתה בעבודה בכל פעם שצלצלתי אליה, אז לא באמת היה לנו זמן לדבר. לאחר זמן מה התחלתי להרגיש מיואשת. חשבתי, שהיות ולא היינו באותה מדינה היינו מוכרחות לתקשר ברשת, אז אם אין לה פנאי להתחבר לצ'אט, כיצד אוכל לחלוק איתה את עבודת אחרית הימים של האל? התחלתי לחשוב שמכיוון שהידיים שלי כבולות, עדיף שאשכח מזה. אולי מישהו אחר יחלוק איתה את הבשורה. ממש כשעמדתי לוותר, נזכרתי במשהו שאמר האל. "האם אתם מודעים לעול שאתם נושאים על כתפיכם, לשליחותכם ולאחריותכם? איפה תחושת השליחות ההיסטורית שלכם? כיצד תשרתו כמדריכים לעידן הבא? האם יש לכם תחושה חזקה של מדריכים? כיצד תסבירו את אדון הכל? האם הוא באמת אדון כל היצורים החיים וכל החומר בעולם? אילו תוכניות יש לכם להתקדמות של שלב העבודה הבא? כמה בני אדם מחכים לכם שתרעו אותם? האם המטלה שהוטלה עליכם כבדת משקל? בני האדם האלה אומללים, עלובים, עיוורים ואובדים המייללים בחשכה, 'איפה הדרך?' כמה הם משתוקקים שהאור יירד אליהם כמו כוכב נופל, ויפזר את כוחות החושך שדיכאו את בני האדם מזה שנים כה רבות. מי יודע באיזה קוצר רוח הם מייחלים לכך, ועד כמה הם משתוקקים לכך יומם ולילה? בני האדם האלה, אשר סובלים עמוקות, נותרים כלואים במרתפי החשכה, ללא תקווה להשתחרר, אפילו ביום שבו האור יאיר. מתי הם יפסיקו לבכות? הנפשות השבריריות האלה שמעולם לא זכו למנוח בהחלט סובלות מאוד. החבלים חסרי הרחמים וההיסטוריה הקפואה במקומה בודדו אותם. מי שמע אי-פעם את יללותיהם? מי ראה אי-פעם את פניהם האומללים? האם אי-פעם חשבתם כמה צער וחרדה שוכנים בלבו של אלוהים? כיצד הוא יכול לראות את האנושות התמימה שהוא ברא במו ידיו סובלת כאלה עינויים? אחרי הכל, האנושות היא אותם יצורים חסרי מזל שהורעלו. על אף שהם שרדו עד היום הזה, מי היה מעלה על דעתו שֶׁהָרָשָׁע הרעיל אותם זה מכבר? האם שכחתם שאתם נמנים עם הקורבנות? מתוך אהבתכם לאלוהים, אתם לא מוכנים לחתור להושיע את הניצולים? האם אינכם מוכנים להקדיש את כל האנרגיה שלכם כדי לגמול לאלוהים, אשר אוהב את האנושות כילדיו?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית?). חשבתי על דברי האל והרגשתי מאוד לא נעים. לא עשיתי ככל יכולתי לחלוק איתה את הבשורה, ואפילו לא אמרתי לה שישוע אדוננו כבר חזר. הייתה לה אמונה כנה באדוננו וכמיהה להבין את רצונו, אבל היא נמצאה באפלה רוחנית, ללא הזנה. בדיוק כשהיא מאוד נזקקה לעזרה, אני ויתרתי עליה. ואז מתי תוכל לשמוע את קולו של האל? כעת כשהאסונות גדלים, אם לא אשא עדות לעבודת האל תכף ומיד, היא עלולה להפסיד ישועה. לאור המחשבה הזו הרגשתי רע אף יותר, והתפללתי לאלוהים, "אלוהים, אני יודעת שאיתך הכול אפשרי. אם היא אחת מהכבשים שלך, אני רוצה לעשות כל שביכולתי לחלוק את הבשורה. בבקשה הנחה אותי." לאחר שהתפללתי, פתאום עלה בדעתי שלא היה לה הרבה זמן פנוי, אבל שאני יכולה לתאם איתה מראש זמן תפילה משותף. אז שאלתי אותה על זה והיא מיד הסכימה. קבענו זמן לחמש ומשהו בבוקר. הייתי עסוקה מאוד בחובתי באותו זמן, ועבדתי כל לילה עד 2 או 3 לפנות בוקר. חשבתי, שבקושי יהיה לי זמן לישון אם אקום כל כך מוקדם. אבל אמרתי לעצמי, שהדאגה לנוחות הפיזית שלי עלולה לעכב את בואה של תרזה לפני האל. ידעתי שאני טועה. נזכרתי שאלוהים אמר "הבשר שייך לשטן. יש בו תשוקות ראוותניות, הוא חושב רק על עצמו, הוא רוצה ליהנות מנוחות ולהתענג במנוחה – הוא מתבוסס בעצלות ובבטלה ואם תְּרַצה אותו עד גבול מסוים, בסופו של דבר הוא יטרוף אותך" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק אהבת האל היא אמונת אמת באלוהים). ידעתי שסיפוק הבשר פירושו סיפוק השטן. אני אכשל להעיד ולמלא את חובתי, ואאבד את הסיכוי שלי לשאת עדות לעבודת אחרית הימים של האל. אמרתי תפילה, מוכנה להפנות את גבי לבשר ולשלם מחיר יקר יותר עבור שיתוף הבשורה איתה ועבור הבאתה אל בית האלוהים. התחלנו להיפגש לתפילות בוקר מוקדמות, וכשאמרתי תפילה כנה מאוד עבורה, בתקווה שיהיה לה יותר זמן לשיתוף שלנו על דברי האל, היא אמרה לי ברצינות רבה, "אני חשה שאת מאוד כנה. תודה לך על התפילה. זה מאוד מרגש אותי." דבריה חיממו את ליבי, וראיתי שאנשים באמת יכולים לחוש כשמישהו כן איתם. נדרתי בדממה לאלוהים שאצליח להביא את תרזה לביתו. אז הצעתי לה שנייחד זמן מה לשיתוף על כתבי הקודש ביחד. היא הסכימה, והצליחה לדחוס חצי שעה יומית לשיתוף, ושוב ציינה שהיא רוצה לדעת כיצד להיכנס למלכותו של האל.

דיברנו על כך בשיתוף שלנו ביום שלמחרת. אמרתי, "כל מאמין רוצה להיכנס אל המלכות, אז מה עלינו לעשות? עלינו להקשיב לאדוננו. ישוע אדוננו אמר, 'לֹא כָּל הָאוֹמֵר לִי "אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי" יִכָּנֵס לְמַלְכוּת הַשָּׁמַיִם, אֶלָּא הָעוֹשֶׂה אֶת רְצוֹן אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם' (מתי ז' 21). אדוננו דיבר מאוד בבירור. המפתח לכניסה אל המלכות הוא עשיית רצון האל. מה משמעות הדבר? במילים פשוטות, עשיית רצון האל היא יישום של דברי אדוננו וקיום מצוותיו. משמעותו היא להרחיק עצמך מחטא וליישם את דברי האל, ולאהוב ולהישמע לאלוהים בכל ליבך. אנשים תמיד משקרים, חוטאים, ומתנגדים לאלוהים, הולכים נגד הדרישות שלו, ולא עושים כרצונו; אם כך, האם הם ראויים להיכנס למלכות השמיים?" היא אמרה, "לא. אנחנו משקרים ללא הפסק, חוטאים בדברינו, ויותר אנשים דבקים במגמות ארציות ורודפים אחרי כסף. אנחנו לא עובדים את אלוהים באמת ואפילו הכמרים אינם יוצאי דופן. כיצד נוכל להיכנס למלכות בדרך זו?" עניתי, "כן. נגאלנו על-ידי ישוע אדוננו וחטאינו נסלחים, אבל אנחנו ממשיכים לשקר ולחטוא. אנו חוטאים ביום ומתוודים בלילה. כתבי הקודש אומרים, 'הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבִּלְעָדֶיהָ לֹא יִרְאֶה אִישׁ אֶת הָאָדוֹן' (עברים י"ב 14). בצורה זו איננו ראויים למלכות. אבל כולנו יודעים שאלוהים אוהב את האדם והוא רוצה שכולנו ניוושע וניכנס למלכותו, כדי לחיות לאורו. אז כיצד אלוהים גורם לזה לקרות עבורנו? כתבי הקודש אומרים, 'כָּךְ גַּם הַמָּשִׁיחַ, אַחֲרֵי שֶׁהֻקְרַב פַּעַם אַחַת לָשֵׂאת חֲטָאֵי רַבִּים, יוֹפִיעַ שֵׁנִית – שֶׁלֹּא לְעִנְיַן הַחֵטְא – לַמְחַכִּים לוֹ לִישׁוּעָה' (עברים ט' 28). אדוננו חזר שוב באחרית הימים כדי להושיע אותנו, לשחרר אותנו לחלוטין מכבלי החטא, ולהפוך אותנו לאנשים שנשמעים לאל ועושים כרצונו, כדי שנוכל להיוושע לגמרי ולהיכנס למלכות." היא מאוד התרגשה לשמוע את זה ואמרה, "אני אשמח להפסיק לחטוא. כיצד מושיע אותנו אלוהים מחטא?" שלחתי לה כמה פסוקים מכתבי הקודש. הראשון היה "קַדֵּשׁ אוֹתָם בָּאֱמֶת: דְּבָרְךָ אֱמֶת" (יוחנן י"ז 17). ואז אלה: "רָאִיתִי לִימִין הַיּוֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא סֵפֶר כָּתוּב מִפָּנִים וּמֵאָחוֹר, חָתוּם בְּשִׁבְעָה חוֹתָמוֹת. וְרָאִיתִי מַלְאַךְ רַב־כֺּחַ קוֹרֵא בְּקוֹל גָּדוֹל: 'מִי רָאוּי לִפְתֺּחַ אֶת הַסֵּפֶר וּלְהַתִּיר אֶת חוֹתָמָיו?'... 'אַל תִּבְכֶּה. הִנֵּה נִצַּח הָאַרְיֵה מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, שֺׁרֶשׁ דָּוִד, לִפְתֺּחַ אֶת הַסֵּפֶר וְאֶת שִׁבְעַת חוֹתָמָיו'" (ההתגלות ה' 1-5). אמרתי, "אדוננו אמר שישתמש באמת כדי לטהר את האנושות, וגם ספר ההתגלות וגם ספר דניאל אומרים שהספר החתום ייפתח באחרית הימים. הספר הזה מתייחס לדברים החדשים שאומר האל באחרית הימים, וזו האמת שתקדש את האנושות. רק אלוהים יכול לפתוח את הספר ולבטא את האמת לישועת האנושות. אדוננו מבטא אמיתות רבות שמטהרות ומשנות אותנו בבואו באחרית הימים, כדי להושיענו מחטא. ספר ההתגלות גם אומר מספר פעמים, 'מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת' (ההתגלות ב', ג'). אלוהים ידבר לכנסיות באחרית הימים. עלינו רק להקשיב לקולו. איננו יכולים לקבל את פני האל אלא אם נשמע את קולו, וזה הסיכוי היחידי שלנו להיטהר ולהיוושע, כדי להיות ראויים למלכות."

בנקודה הזו בשיתוף, תרזה שאלה אותי, "מדוע צריך אדוננו לומר דברים חדשים באחרית הימים? קראתי את כתבי הקודש כל חיי והם העניקו לי אמונה ולימדו אותי הרבה, לימדו אותי סובלנות, סבלנות ומחילה. אני מרגישה שכתבי הקודש מספיקים, והכומר שלנו תמיד אומר שכל דברי האל נמצאים בכתבי הקודש; שכל דבר מחוץ להם איננו דבר האל." ראיתי שלתרזה יש תפיסות לגבי דיבורו של אדוננו באחרית הימים, שהיא לא מקבלת אותו, אז לא סתרתי את דבריה במישרין. שיתפתי אותה בחוויה שלי. אמרתי, "נהגתי לחשוב כך. חשבתי שכל מה שאדוננו אמר נמצא בכתבי הקודש, ושאין דברי אל חדשים מחוץ להם. אבל מאוחר יותר, שמעתי אח מציין משהו שאדוננו אמר, שגרם לי לראות את זה אחרת. ישוע אדוננו אמר, 'עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת' (יוחנן ט"ז 12-13). זה משהו שאדוננו אמר לתלמידיו באותו זמן. הוא אמר שיש לו עוד דברים רבים לחלוק, אבל חסר אז לאנשים שיעור קומה והם לא יכלו לקבל זאת. הוא צריך לדבר עוד באחרית הימים כדי להנחות אנשים להבין ולהיכנס אל כל האמיתות, כדי שנוכל להשתחרר מכבלי החטא ולהיוושע לגמרי." ואז נזכרתי בדוגמה טובה לחלוק איתה. "דמייני ילד קטן. כשהוא צעיר ואימו מלמדת אותו ללכת ולדבר, האם היא אומרת לו שעליו להתפרנס היטב כדי שיוכל לדאוג לאמא ואבא? כמובן שלא. הוא צעיר מידי מכדי להבין זאת, אז בגיל הזה, הוריו פשוט אומרים לו דברים שהוא מסוגל להבין. ואז כשהוא יגדל וילמד דברים נוספים, הם ילמדו אותו עוד על החיים, כמו איך למצוא עבודה ואיך להקים משפחה. זה בדיוק כמו שישוע אדוננו עשה את עבודת הגאולה בעידן החסד על-פי צורכי האנשים, ביטא את דרך החזרה בתשובה, ולימד אנשים להיות צנועים וסובלניים, לשאת צלב, ולסלוח לאחרים שבעים ושבע פעמים. אבל היו דברים נוספים שאדוננו לא אמר לאנשים – כל האמיתות הדרושות לטיהור וישועת האנושות. הוא שמר אותן למועד חזרת אדוננו באחרית הימים, וזהו הספר החתום שאותו ניבאו בספר ההתגלות. במשך אותן 2,000 שנה, אף אחד לא קרא בספר הזה, מכיוון שהוא לא נפתח עד שאדוננו חזר באחרית הימים. האם את חושבת שתוכנו של הספר הזה יכול להיות בתוך כתבי הקודש?" היא אמרה בכובד ראש, "הוא לא יכול להיות בכתבי הקודש." חלקתי איתה את השיתוף הזה עוד מספר פעמים עד שאמרה שהיא מבינה את זה.

אבל למחרת, כששוב הזכרתי את דברי אדוננו באחרית הימים, היא אמרה שכל דברי אדוננו באחרית הימים צריכים להיות בכתבי הקודש. בהתחלה חשבתי ששמעתי אותה לא נכון, אז וידאתי איתה. היא באמת אמרה את הדברים האלה. הייתי כל כך מאוכזבת, וחשבתי, מתברר שהיא לא באמת הבינה. הרגשתי מאוד מיואשת. חשבתי שמלכתחילה היה קשה מאוד לקבוע איתה זמן לפגישות, וכעת היא עדיין לא מבינה למרות שהסברתי זאת מספר פעמים. האם היא תהיה מסוגלת להבין את זה? לא אמרתי דבר, אבל התחלתי לחשוב על נסיגה. אבל אז הבנתי שזה לא שהיא לא לקחה כלום מהשיתוף שלנו. הכנסת אדם לקופסא בקלות כזו לא מתיישבת עם רצון האל. ואז נזכרתי לפתע בדברי האל: "אלוהים נתן לכם את חובת הפצת הבשורה. עליכם לטפל בכל נמען לבשורה שאתם פוגשים באהבה ובסבלנות כמיטב יכולתכם, לשאת כל קושי הכרחי, להפיץ את הבשורה בצורה אחראית, לתקשר לגבי האמת בצורה ברורה, ולהיות מסוגלים לתת דין וחשבון לאלוהים על כל מעשיכם. זוהי הגישה שבה עליכם למלא את חובותיכם." "אם יעד לבשורה חוזר על שאלה שוב ושוב, כיצד עליך להגיב? הקדש את כל הזמן ותשומת הלב הנחוצים כדי לענות לו, כדי לחשוב על כל דרך אפשרית לענות על שאלתו, עד שהוא יבין ולא יחזור עוד על שאלתו. כך תממש את אחריותך ולבך יהיה חף מאשמה. האם פירוש הדבר שתהיה חף מאשמה כלפיו? לא. תהיה חף מאשמה כלפי האל, משום שחובה זו, אחריות זו, הופקדה בידיך על-ידי האל" ('שיחותיו של המשיח של אחרית הימים'). התביישתי בעצמי כשחשבתי על דרישות האל. שיתפתי פעמים בודדות בלבד, אבל לא רציתי להמשיך לנסות מכיוון שהיא עדיין לא וויתרה על תפיסותיה. לא הייתי בן אדם אוהב. גם לי היו תפיסות רבות כשרק הפכתי למאמינה, אבל אחים ואחיות שיתפו איתי שוב ושוב, והתפללו עבורי לפני שוויתרתי על התפיסות הללו, ובאתי בפני אלוהים לקבל את ישועתו. זה היה הודות לאהבתו וסובלנותו של האל. אז מדוע לא הייתי מסוגלת לשתף בסבלנות כשחלקתי איתה את הבשורה? מתוך בושה גדולה, התפללתי לאלוהים, "אלוהים, אם היא אחת מכבשיך, אנא הנחה אותי. אעשה כל שביכולתי כדי לשתף איתך פעולה." לאחר שהתפללתי, חשבתי על כך שכתבי הקודש היוו את בסיס האמונה של תרזה במשך כל השנים. זה מובן שכשהיא שומעת שדברי האל החדשים לאחרית הימים אינם נמצאים בכתבי הקודש, היא לא מסוגלת לקבל את זה לחלוטין מיד. חשבתי שאוכל לדבר איתה על זה מנקודת מבט אחרת. אז חלקתי איתה שתי פסקאות מדברי באל. "אלוהים עצמו הוא חיים והוא האמת, והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. מי שלא מסוגל לקבל את האמת לעולם לא יזכה בחיים. ללא ההכוונה והתמיכה של האמת, תזכו רק באותיות, בדוקטרינות, ויתרה מכך, במוות. חיי אלוהים קיימים תמיד והאמת שלו וחייו מתקיימים זה לצד זה. אם לא תוכלו למצוא את מקור האמת, לא תזכו בהזנה של החיים; אם לא תוכלו לזכות בצידת החיים, בוודאי לא תהיה לכם אמת, ועל כן מלבד דמיונות ותפיסות, כל גופכם יהיה רק בשר ודם, בשרכם ודמכם המצחינים. דעו לכם שמילות הספרים לא נחשבות לחיים, תיעוד היסטורי לא יכול להיות נערץ כאמת, והדוקטרינות של העבר לא יכולות לשמש כתיאור דברי אלוהים הנוכחיים. רק מה שאלוהים מבטא כשהוא יורד ארצה וחי בקרב בני האדם הוא האמת, החיים, רצון אלוהים, ואופן עבודתו בפועל" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח). "העובדה שאני רוצה להסביר כאן היא זו: מהותו ותכונותיו של האל הן בלתי נדלות ובלתי מוגבלות עד אין קץ. אלוהים הוא מקור החיים וכל הדברים. אף יציר נברא לא יכול להעלות את אלוהים על הדעת. והדבר האחרון שעליי להמשיך להזכיר לכולם הוא זה: אל תתחמו את אלוהים שוב בספרים, במילים או באמירותיו מן העבר. יש רק מילה אחת המתארת את מאפיין עבודתו של אלוהים – חדשה. הוא לא אוהב לצעוד באותם נתיבים או לחזור על עבודתו, ויתרה מזאת, הוא לא רוצה שבני האדם יעבדו אותו בכך שיתחמו אותו לטווח מסוים. זהו טבעו של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, אחרית דבר). לאחר מכן, שיתפתי איתה, "אלוהים הוא מקור כל האמת, וחוכמתו נצחית. אלוהים יכול תמיד לבטא אמיתות נוספות בהתאם לצורכי האנושות. כיצד ניתן להגביל אותו למה שכתוב בכתבי הקודש? האם זה לא גידור האל על-ידי התוכן של כתבי הקודש?" ואז סיפרתי לה משל סיני על הצפרדע בקרקעית הבאר. אמרתי, "הָיֹה הָיָה צפרדע שחי בקרקעית הבאר, ויכול לראות רק את השמיים שמבעד לפתח הבאר, וחשב שגודלם של השמיים היה כגודל אותו פתח. ואז יום אחד ירד גשם רב, הבאר התמלאה והצפרדע קפץ החוצה מתוך הבאר. הוא ראה את מרחבי השמיים האינסופיים, שהיו למעשה גדולים בהרבה מפתח הבאר. הוא הבין שלא הצליח לראות את כל השמיים כיוון שהיה בקרקעית הבאר." אמרתי שכך הרגשתי גם אני, ושהֲבָנָתי את אלוהים הייתה שטחית מאוד. אלוהים כה עצום, ואנו כה קטנים. אלוהים חסר גבולות ושופע, ואנו לא נוכל לדעת לעולם את תכונות האל ומהותו בכוח המחשבה שלנו. כיצד נוכל לקבוע גבולות לאלוהים? ישוע אדוננו אמר, "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים" (יוחנן י"ד 6). אלוהים הוא מקור האמת. שאלתי אותה אם אלוהים יכול לבטא יותר אמיתות ממה שנמצא בכתבי הקודש, דברים גבוהים אף יותר, כל מה שאנשים זקוקים לו באחרית הימים. היא אמרה, "כמובן שהוא יכול." ראיתי שהתפיסות שלה מתחילות לפנות את מקומן, שליבה מתחיל להיפתח. שלחתי לה את אותו פסוק: "מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7). אמרתי לה שמה שהרוח אומרת לכנסיות הוא בדיוק מה שאדוננו אומר כשהוא חוזר באחרית הימים. ושבכתבי הקודש יש תיעוד של מה שאלוהים אמר ועשה בעידן החוק ובעידן החסד. כששאלתי אם הדברים החדשים שיבטא אדוננו עם חזרתו יכולים להיות בכתבי הקודש קודם לכן, היא חייכה ואמרה, "עכשיו אני מבינה. דברי אדוננו בחזרתו אינם בכתבי הקודש, ואלוהים יכול לומר דברים מחוץ לכתבי הקודש." היא התרגשה מאוד, ואמרה שאנשים לא מבינים את אלוהים טוב מספיק. היא רצתה לקרוא עוד מדברי האל ולהבין אותו אף יותר.

כל כך התלהבתי לראות שתרזה מוכנה לקבל שאדוננו יחזור ויוסיף לדבר. אז שאלתי אותה, "מאחר ואדוננו יחזור ויוסיף לדבר, באמצעי אמצעי הוא ישתמש לדעתך לדיבוריו?" היא אמרה, "באמצעות הרוח." אמרתי לה שכך גם אני נהגתי לחשוב, אבל שחקרתי את כתבי הקודש עם אחים ואחיות וראינו מה נאמר: "כִּי כְּבָרָק הַמַּבְרִיק תַּחַת הַשָּׁמַיִם וּמֵאִיר עַד קְצֵה הַשָּׁמַיִם, כֵּן יִהְיֶה בֶּן־הָאָדָם בְּיוֹמוֹ. אַךְ תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֺּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה" (לוקס י"ז 24-25). ויש גם "וּכְמוֹ שֶׁהָיָה בִּימֵי נֺחַ כֵּן יִהְיֶה גַּם בִּימֵי בֶּן־הָאָדָם" (לוקס י"ז 26), וגם "הֱיוּ מוּכָנִים גַּם אַתֶּם, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם" (מתי כ"ד 44). אמרתי, "כל הפסוקים הללו מציינים שאדוננו יחזור כ'בר אנוש'. בר אנוש פירושו שהוא ילוד אישה ובעל אנושיות רגילה. הוא לא היה נקרא כך אם היה בתצורה רוחנית. האל יהוה היה בתצורה רוחנית, אז הוא לא נקרא כך. המשמעות היא שאדוננו יחזור בבשר באחרית הימים. אם הוא היה בא בגוף רוחני שקם לתחייה, מגיע על ענן ומופיע בגלוי לכל האנשים, כולם היו משתטחים, רועדים מפחד, ואף אחד לא היה מעז לדחות אותו. במצב כזה, כיצד יוכלו דברי אדוננו 'תְּחִלָּה עָלָיו לִסְבֺּל רַבּוֹת וּלְהִדָּחוֹת עַל־יְדֵי הַדּוֹר הַזֶּה' להתממש?" נדמה היה שתרזה מהרהרת במשהו, אז המשכתי לשאול אותה, "מדוע החליט אדוננו לחזור בבשר באחרית הימים ולא כרוח?" היא הנידה בראשה. אמרתי, "אנשים לא יכולים לראות או לגעת באלוהים בתצורתו הרוחנית. אם גוף רוחני היה מופיע לפתע ומדבר, כיצד היית מרגישה?" אנשים יהיו מפוחדים ומבולבלים. האם אלוהים רוצה שכולם ירגישו מבוהלים כשהוא מדבר אלינו? בוודאי שלא. ואנושיות מושחתת היא מזוהמת מידי; איננו ראויים לראות את רוחו של האל. ראיית רוחו של האל פשוט תהרוג אותנו. לאחר שהסברתי את כל זה, הקראתי לה עוד מדברי האל. "ישועת האדם על ידי אלוהים אינה נעשית ישירות באמצעות רוח האל וזהותה של רוח האל, מכיוון שהאדם אינו יכול לגעת ברוח האל, לראותה או להתקרב אליה. אילו אלוהים ניסה להושיע את האדם ישירות דרך רוח הקודש, האדם לא יכול היה לקבל את ישועת האל. לולא אלוהים לבש צורה חיצונית של אדם שנברא, לא הייתה לבני האדם אפשרות לקבל את הישועה הזו. זאת מכיוון שלאדם אין דרך להתקרב לאלוהים, כשם שאיש לא היה יכול להתקרב לענן של יהוה. רק על ידי התגלמות כאדם שנברא, כלומר, רק על ידי הפיכת דברו לבשר ודם שבו הוא מתגלם, אלוהים יכול לעבוד בדבריו באופן אישי בכל חסידיו. רק אז האדם יוכל באופן אישי לראות ולשמוע את דבר האל ויותר מכך, להיווכח בתכונות של דברי האל, ועל ידי כך לזכות בישועה מלאה. לולא אלוהים התגלם כבשר ודם, שום בשר ודם לא היה מסוגל לזכות לישועה כה גדולה, ואף אדם לא היה נושע. אילו רוח האל עבדה ישירות בקרב בני האדם, האנושות כולה הייתה מוכית אפיים ארצה או נלקחת בשלמותה לשבי השטן, מפאת חוסר יכולתה ליצור קשר עם אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, תעלומת ההתגלמות (4)). "זה היה היתרון של התגלמות אלוהים כבשר ודם: הוא יכול היה לנצל את הידע האנושי ואת שפת בני האדם כשהוא דיבר אל האנשים, כדי להביע את רצונו. הוא הסביר או 'תרגם' לאדם את שפתו האלוהית, העמוקה, שאנשים התקשו להבין בשפת בני האדם, בצורה אנושית. הדבר סייע לאנשים להבין את רצונו ולדעת מה הוא רוצה לעשות. הוא יכול היה גם לשוחח עם אנשים מנקודת המבט האנושית, באמצעות שפה אנושית, ולתקשר עם אנשים באופן שהם מבינים. הוא אפילו יכול היה לדבר ולעבוד באמצעות השפה והידע של בני האדם כדי שאנשים יוכלו להרגיש את טוב לבו ואת קרבתו של אלוהים, כדי שהם יוכלו לראות את לבו" (הדבר, כרך שני: על הכרת אלוהים, עבודתו של אלוהים, טבעו של אלוהים ואלוהים עצמו ג'). ואז המשכתי בשיתוף שלי: "אלוהים החליט לבוא בבשר, ולחיות חיים ממשיים בקרבנו כדי שיוכל להיות קרוב אלינו, ולספק לנו אמת שתושיע אותנו. זה בדיוק כמו הורים עם ילדם. האם הורה ירצה שהילד שלו יפחד בכל פעם שהוא רואה אותו?" כמובן שלא. אז אמרתי לה, "הורים לעולם לא ירצו שילדם יפחד או יתחבא כשהוא רואה אותם, אז מה לגבי אלוהים? אם אלוהים היה מדבר רק מהשמיים, היינו נבהלים ומתרחקים ממנו. אלוהים לא רוצה שנתרחק ממנו, שנרגיש שקשה להתקרב אליו, אז חזרתו של אדוננו היא בדיוק כמו הגעתו של ישוע אדוננו. הוא הגיע בבשר, כבר אנוש רגיל, שאכל ודיבר עם התלמידים שלו, ותמיד עזר לפתור את הבעיות והמבוכות שלהם. לראות את האל האמיתי החי, חי ונושם בין בני אדם עוזר לנו לחוש קרובים הרבה יותר לאלוהים. בנוסף, אלוהים יכול להשתמש בשפה שלנו כדי לבטא את האמת, לקיים ולהזין אותנו. הוא יכול להשתמש בדוגמאות ואנלוגיות כדי שנוכל להבין אותו טוב יותר, ואז ייקל עלינו להבין את האמת ולהיכנס אליה. אהבתו של אלוהים אלינו היא כה מעשית ויקרת ערך! על-ידי התגלמותו כבשר ודם, אלוהים סובל השפלה וסבל אדירים כדי לדבר ולעבוד כדי שנבין את האמת, נשתחרר מחטא, וניוושע לגמרי. זוהי ישועתו הגדולה עבור אנושות מושחתת." בנקודה הזו, תרזה התחילה לבכות. היא אמרה, "עכשיו אני מבינה. אדוננו חוזר בתצורת התגלמות כבשר ודם. אני גם רוצה שאלוהים יבוא בקרבנו בבשר. הוא אוהב אותנו כל כך. אנחנו לא ראויים לזה..." ממש ריגש אותי לראות כמה תרזה התרגשה, ונזכרתי במשהו שאלוהים אמר: "האם אתה יכול לבטא באופן קונקרטי את הטבע שאלוהים מביע בכל עידן בשפה שמעבירה את החשיבות של העידן? האם אתה, שחווית את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, מסוגל לתאר בפרוטרוט את טבעו הצודק של אלוהים? האם אתה יכול להעיד באופן ברור ומדויק על טבעו של אלוהים? כיצד תעבירו הלאה את התובנות והחוויות שלכם אל המאמינים העלובים, האומללים והאדוקים שרעבים וצמאים לצדק וממתינים לכם שתרעו אותם כצאן?" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד עליכם לגשת למשימתכם העתידית?). "על מנת לשאת עדות על עבודתו של אלוהים, אתה חייב להסתמך החוויה שלך, על הידע שלך ועל המחיר ששילמת. רק כך תוכל לרצות את אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בני האדם שיהפכו למושלמים חייבים לעבור זיכוך). חשבתי אחורה על הזמן שחלקתי את הבשורה. לרוב רק חלקתי תיאוריות עם אנשים ומעולם לא תהיתי אם הייתה לי הבנה אמיתית של אלוהים, אם יכולתי לחלוק עדות מחוויות אישיות אמיתיות שלי. החוויה הזו הראתה לי שחלוקת הבשורה היא יותר מדיבור עם אנשים אחרים, אלא הזדמנות עבורי להכיר את אלוהים טוב יותר. הרגשתי את אהבתו של אלוהים גם באמצעות השיתוף שלי עם תרזה. אם הוא לא היה בא לעבוד ולדבר בבשר, לא הייתה לנו דרך להבין את האמת והטבע המושחת שלנו לא היה מטוהר. היינו פשוט נהרסים באסונות. ככל שחשבתי על זה, חשתי יותר ויותר כמה גדולה אהבתו של אלוהים אלינו. ואז תרזה אמרה, "השיתוף היום חדש לי לגמרי. ממש השגתי ממנו הרבה מאוד."

התלהבתי לשמוע אותה אומרת את זה, ואמרתי לה, "ישוע אדוננו כבר חזר בהתגלמותו כאל הכול יכול. האל הכול יכול מבטא דברים חדשים ועושה את עבודת השיפוט של אחרית הימים כדי לטהר ולהושיע לחלוטין את האנושות. זו הגשמה של נבואות מכתבי הקודש, כולל 'שֶׁהֲרֵי עֵת לְהַתְחִיל הַמִּשְׁפָּט מִבֵּית אֱלֹהִים' (פטרוס א' ד' 17), וגם 'הָאָב אֵינֶנּוּ שׁוֹפֵט אִישׁ, אֶלָּא נָתַן אֶת כָּל הַמִּשְׁפָּט בְּיַד הַבֵּן' (יוחנן ה' 22)." תרזה מאוד התרגשה לשמוע שאדוננו כבר חזר, אבל הייתה גם מבולבלת. היא שאלה אותי, "ישוע אדוננו כבר מחל על החטאים שלנו כאשר נצלב. מדוע צריך אדוננו לחזור ולעשות את עבודת השיפוט לישועת האדם באחרית הימים?" הקראתי לה כמה מדברי האל. האל הכול יכול אומר, "אף על פי שישוע עשה עבודה רבה בקרב בני האדם, הוא רק השלים את גאולת האנושות כולה והיה לקורבן החטאת של האדם. הוא לא ריפא את טבעו המושחת של האדם. על מנת להושיע את האדם מהשפעתו של השטן באופן מלא, לא רק שישוע צריך היה לקחת על עצמו את חטאי האדם כקורבן חטאת, אלא שאלוהים צריך היה לעשות עבודה רבה יותר כדי להשלים את ריפוי האדם מטבעו, שהושחת על ידי השטן. על כן, לאחר שאלוהים מחל לאדם על חטאיו, אלוהים חזר לבשר ודם כדי להוביל את האדם לעידן חדש, והתחיל את עבודת הייסור והמשפט, והעבודה הזו הביאה את האדם למישור נעלה יותר. כל מי שנשמע לריבונותו של אלוהים ייהנה מאמת נעלה יותר ויקבל ברכות רבות יותר. בני האדם האלה יחיו באור באמת ובתמים ויזכו באמת, בדרך ובחיים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הקדמה). "אתם רק יודעים שישוע ירד אל פני האדמה באחרית הימים, אך כיצד בדיוק הוא ירד? חוטאים כמותכם, שזה עתה נגאלו ושלא השתנו ושאלוהים לא הפך למושלמים – האם תוכלו להיות כלבבו של אלוהים? אתה, שעדיין יש לך את זהותך הישנה – נכון שישוע הושיע אותך, ושאינך נחשב עוד לחוטא בזכות ישועתו של אלוהים, אך זה לא מוכיח שאין בך חטא וטומאה. איך ייתכן שתהיו קדושים אם לא השתניתם? בתוככם, אתם רדופי טומאה, אנוכיים ונבזים, אבל אתם בכל זאת מבקשים לרדת יחד עם ישוע – אין לכם סיכוי! החמצתם שלב באמונתכם באלוהים: רק נגאלתם, אך לא השתניתם. כדי שתהיה כלבבו של אלוהים, על אלוהים לעשות בך באופן אישי את עבודת השינוי והטיהור. אם רק נגאלת, לא תהיה מסוגל להשיג קדושה. כך, לא תהיה זכאי לקחת חלק בברכותיו הטובות של אלוהים. זאת מכיוון שהחמצת שלב בעבודתו של אלוהים לניהול האדם – שלב עיקרי בשינוי ובהבאה לידי שלמות. הנך חוטא שזה עתה נגאל ולפיכך אינך מסוגל לרשת ישירות את הירושה של אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, בנוגע לתארים וזהות). לאחר קריאת דברי האל, אמרתי, "ישוע אדוננו אכן גאל אותנו. מה השיגה הגאולה הזו? נגאלנו מחטאינו כך שאיננו נענשים יותר על הפרת החוק. זה מה שהשיגה עבודת הגאולה של ישוע אדוננו. חטאינו נסלחים באמצעות האמונה שלנו באדוננו, אבל עדיין איננו מסוגלים להימנע מלשקר ולחטוא כל הזמן. אנו חיים במעגל אכזרי של חטא ביום ווידוי בלילה, לעולם לא מסוגלים להיחלץ מכבלי החטא. מדוע זה כך? משום שלא נפטרנו מהאופי החוטא שלנו. האופי החוטא הזה הוא כמו גידול ממאיר שנמצא עמוק בתוכנו. אם הוא לא מוסר, יוכלו לסלוח לנו אלף פעמים, עשרת אלפים פעמים, אבל לעולם לא נהיה חופשיים מחטא או ראויים למלכות. משום כך אדוננו צריך לחזור ולעשות את עבודת השיפוט. עבודת השיפוט הזו נועדה לפתור את האופי החוטא שלנו כדי שנוכל להשתחרר לחלוטין מכבלי החטא, להיטהר ולהיוושע לגמרי."

תרזה שמחה מאוד לשמוע את זה ואמרה, "את יכולה לספר לי על עבודת השיפוט? כיצד אלוהים מבצע את השיפוט לישועתנו מחטא?" הקראתי לה פסקה מדברי האל. "המשיח של אחרית הימים משתמש באמיתות שונות כדי ללמד את האדם, לחשוף את מהות האדם ולנתח את דבריו ומעשיו של האדם. הדברים האלה מורכבים מאמיתות שונות, כגון חובת האדם, האופן שבו האדם צריך להישמע לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להיות נאמן לאלוהים, האופן שבו האדם צריך להביא לידי ביטוי את האנושיות הרגילה, וכן את חוכמתו וטבעו של אלוהים, וכן הלאה. כל הדברים האלה מתמקדים במהות האדם ובטבעו המושחת. בפרט, הדברים שחושפים כיצד האדם דוחה בבוז את אלוהים נאמרים ביחס לכך שהאדם הוא התגלמות השטן וכוח אויב נגד אלוהים. אלוהים, בעבודת השיפוט שלו, לא מבהיר את אופי האדם במילים ספורות בלבד, אלא חושף, מטפל וגוזם לטווח הארוך. כל השיטות השונות האלו של החשיפה, הטיפול והגיזום לא ניתן להחליף במילים רגילות, אלא רק באמת, שהיא לא ברשותו של האדם כלל. רק שיטות כאלה נחשבות למשפט – רק באמצעות שיפוט כזה אפשר לשכך את האדם ולשכנע אותו לגמרי אודות אלוהים, ויותר מכך, להכיר את אלוהים באמת. עבודת השיפוט גורמת לאדם להבין את פניו האמיתיות של אלוהים ואת האמת על מרדנותו שלו. עבודת השיפוט מאפשרת לאדם לרכוש הבנה רבה על רצונו של אלוהים, על מטרת עבודתו של אלוהים, ועל המסתורין שהאדם לא יכול להבין. היא גם מאפשרת לאדם לזהות ולדעת את מהותו המושחתת ואת שורשי שחיתותו, וכן לגלות את כיעורו של האדם. ההשפעות האלה נגרמות כולן על ידי עבודת המשפט, מפני שמהותה של העבודה הזו היא למעשה עבודת פתיחת האמת, הדרך והחיים של אלוהים לכל מי שמאמין בו. העבודה הזו היא עבודת המשפט שעושה אלוהים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המשיח עושה את עבודת המשפט באמצעות האמת). לאחר שהקראתי זאת, אמרתי, "באחרית הימים, אלוהים מבצע את השיפוט שלו באמצעות דברים שחושפים את האופי השטני, המתנגד-לאלוהים של האדם. הוא חושף את כל הביטויים של הטבע השטני שלנו והתנגדותנו לאלוהים כדי שנלמד את האמת לגבי עומק ההשחתה שהשחית אותנו השטן בזמן שגם נראה את טבעו הקדוש והצודק של האל. על-ידי כך שאנו נשפטים, מיוסרים, נגזמים ומטופלים בידי דברי האל, אנו רואים את הטבע השטני שאנו חושפים, כגון היותנו שחצנים, ערמומיים, אנוכיים וחמדנים. אנחנו אולי מקריבים למען אלוהים, אבל כשקורה משהו שלא מוצא חן בעינינו, כמו מחלה או אסון, אנחנו מבינים לא נכון ומאשימים את אלוהים. השיפוט הוא הדרך היחידה עבורנו לראות שלמרות מקריבים למען אלוהים, זה רק למען ברכות ותגמולים וכדי להיכנס אל המלכות. אנחנו עושים עסקה עם אלוהים. אין לנו ציות אמיתי לאלוהים, ועוד פחות מזה אהבה. באמצעות השיפוט והייסורים של דברי האל ומה שנחשף באמצעות הדברים שקורים לנו, אנו רואים את האמת של השחיתות שלנו ומתחילים לשנוא אותה. אנו גם חווים את טבעו הקדוש והצודק של אלוהים שאינו סובל אף פגיעה ואנו מפתחים יראה וציות כלפי אלוהים. זו הדרך היחידה עבורנו לראות כמה עמוק השחית אותנו השטן. בלי השיפוט והייסורים של האל באחרית הימים, לעולם לא נוכל לראות את האמת של השחיתות שלנו ולא להשתחרר ממנה. ובמיוחד לא יהיו לנו אף פעם אהבה או ציות לאלוהים. בדיוק כמו מישהו חולה: אם הוא לא יודע שמשהו לא בסדר איתו, הוא לא ילך לקבל טיפול או ידע איזה טיפול הוא צריך, ומצבו לא ישתפר. אבל אם הוא ילך לרופא, הרופא יאמר לו מה לא בסדר, מה גורם לזה, וכיצד לטפל בזה, ומצבו ישתפר אם ידבק בעצתו של הרופא. אז אלוהים שופט את האדם באמצעות דבריו באחרית הימים כדי לפתור את אופיינו החוטא ואת טבענו המושחת והשטני. עלינו לקבל את השיפוט והייסורים הללו כדי להשתחרר מחטא, להיפטר מטבענו המושחת והשטני, להיוושע בידי אלוהים, ולהיכנס למלכות השמיים." בנקודה הזו, תרזה אמרה, "עכשיו אני מבינה. עבודת השיפוט של האל מטהרת ומושיעה אותנו. אני רוצה להיחלץ מחיים של חטא ווידוי, אז עליי לקבל את השיפוט והטיהור של אלוהים." לאחר מכן צפינו יחד בכמה סרטי בשורה, ואז קראנו הרבה מדברי האל הכול יכול. תרזה אמרה לי, "לדברים האלה יש סמכות וכוח. הם מרעידים את הקרקע. זהו קולו של האל! האל הכול יכול הוא אכן ישוע שחזר. הוא אדוננו שחזר כדי לטהר ולהושיע אותנו!" ואז היא שאלה אותי בדחיפות, "היכן אני יכולה להשיג עותק של דברי האל הכול יכול? היכן אני יכולה לשתף עם מאמינים אחרים באופן אישי?" אמרתי לה שאני יכולה להכיר לה חברי כנסייה מקומיים ושלחתי לה גרסה מקוונת של 'הדבר מופיע בבשר'. היא מאוד התרגשה, עיניה נפערו, והיא אמרה שהיא רוצה להשיג את הספר ולקרוא את דברי האל הכול יכול מוקדם ככל האפשר.

כשראיתי כמה היא מתרגשת לקבל את פני אדוננו, הרגשתי אסירת תודה לאלוהים על הנאורות וההנחיה שלו, שאפשרו לתרזה לשמוע את קולו של האל ולבוא אל ביתו. יומיים או שלושה לאחר מכן, היא סיפרה לי, שהיא אמרה לחברתה הקרובה את החדשות על חזרתו זה-מכבר של אדוננו, וחברתה הזהירה אותה שלא להאמין בזה. גם הכומר שלה התחיל להתקשר ולאיים עליה, באומרו שזה יגרום לסילוקה מהכנסייה. היא אמרה, "אני בטוחה שהאל הכול יכול הוא המשיח של אחרית הימים מכיוון שדבריו הם אמת, ורק משיח יכול לבטא את האמת. הוא ישוע שחזר. אני לא אושפע מהחברה שלי, והכומר לא יכול לעצור אותי." היא גם אמרה, "חיפשתי כנסייה אמיתית במשך שנים, אבל תמיד התאכזבתי. אף אחת מהן לא מזינה, ויותר ויותר חברים דבקים במגמות ארציות. הרגשתי חסרת תקווה. אני כל כך אסירת תודה לאלוהים. מעולם לא חלמתי שאשמע את קולו של האל ואקבל את פני אדוננו. סוף סוף מצאתי את כנסיית האלוהים." היא הייתה מאוד אמוציונלית וראיתי דמעות בעיניה – היא נראתה כל כך מלאת תקווה. הייתי מאוד מרוגשת. ראיתי שכאשר אחת מכבשותיו של האל שומעת את קולו, היא דבקה בו ושומרת על אמונתה ולא משנה כמה השטן מתערב. אבל כשחשבתי כיצד הייתי מיואשת ורציתי להרים ידיים כשנתקלתי במחסום דרכים, והייתי מוכנה לוותר עליה, וכמעט ויתרתי על חלוקת עדות איתה על עבודת אחרית הימים של האל, חשתי מלאת חרטה ואשמה. ראיתי גם שרק אלוהים אוהב אותנו באמת ודואג לנו, מכיוון שכאשר עמדתי לוותר, דברי האל העניקו לי נאורות והנחו אותי בדיוק בזמן, כך שיכולתי לראות את המרדנות שלי ולהבין את הדחיפות שברצונו של האל להושיע את האדם. ואז יכולתי לעבוד עם אלוהים צעד אחר צעד לשאת עדות לתרזה על עבודת אחרית הימים של האל.

זו הייתה גם חוויה משמעותית עבורי, ששיתוף הבשורה עוזר להושיע אנשים. זה שימוש ברגשות וחוויות אמיתיים מחיי לנשיאת עדות לעבודת האל, בכדי להביא מישהו שכמה לבואו של האל, והנמצא בעולם של אפלה, לתוך בית האל. אין דבר יותר משמעותי מזה. ראיתי גם את השמחה והרגש של מישהי שמשתוקקת לחזרתו של אדוננו כשהיא שומעת את קולו ומקבלת את פניו. ויכולתי להרגיש כיצד אלוהים מקווה שעוד מאמינים אמיתיים יבואו לפניו ויקבלו את ישועתו. יש כל כך הרבה אנשים נוספים בעולמנו שחיים באפלה, ומשתוקקים לבואו של אלוהים. אלוהים מלא צער, והוא חרד להם. אז הרגשתי אפילו עוד יותר ששיתוף הבשורה הוא האחריות שלי, שזה הייעוד שלי. נשבעתי גם לאלוהים שלא משנה באלו מחסומי דרכים אתקל, אשען עליו ואמלא את חובתי בשיתוף הבשורה. אחלוק עדות שמבוססת על ההבנה האמיתית שלי את אלוהים ואביא לפניו את הכבשים שלו, כדי שיוכלו לקבל את החסד של ישועתו באחרית הימים בקרוב מאוד.

אסונות הפכו כעת לאירוע שכיח ברחבי העולם. האם תרצו להילקח למלכות השמיים לפני האסונות הגדולים? הצטרפו לקבוצת אונליין כדי לדון בכך ולמצוא את הדרך.

תוכן דומה

דבקה בחובתי

נהגתי לקנא כל כך כשראיתי אחים ואחיות מופיעים ושרים בשבח האל. חלמתי על היום שבו אוכל לשיר ולהעיד על אלוהים על הבמה. איזה כבוד זה יהיה! והיום...

איך למדתי לציית דרך מילוי חובתי

בשנת 2012, כשעבדתי בטייוואן, קיבלתי את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים. מאוחר יותר גיליתי שאני אחד מהאנשים הראשונים בפיליפינים שקיבל אותה....

רוח מתנשאת לפני נפילה

באיישואה, העיר שניאנג עקב דרישת עבודה, הועברתי לתחום עבודה אחר. באותו זמן הייתי אסירת תודה לאלוהים. הרגשתי שחסר לי כל כך הרבה, אך באמצעות...