גאנ'ן העיר הפיי, מחוז אנהוי

בחיי תמיד התנהלתי על פי הביטוי "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה". לעולם אינני נותן בקלות אמון באחרים. תמיד חשתי שבמצבים שבהם אינך יודע את כוונותיו האמיתיות של אדם, אל לך לגלות את הקלפים שלך מוקדם מדי. לכן די לשמור על גישה שוחרת שלום – כך תגן על עצמך ותיחשב על ידי סובביך כ"אדם טוב".

אפילו לאחר שקיבלתי את עבודתו של אלוהים באחרית הימים, נצמדתי לעיקרון הזה במגעיי עם אחרים. כשראיתי שאלוהים מבקש שנהיה תמימים, גלויי-לב וכנים, הייתי גלוי-לב רק בנוגע לעניינים קטנים שלא עניינו אותי אישית. כמעט לעולם לא הייתי חולק את אותם היבטים של טבעי שמצאתי כמושחתים באמת, וזאת מחשש שאחיי ואחיותיי יתנשאו עליי. כשהמנהיג שלי החליט לנזוף בי על שעשיתי את עבודתי כלאחר יד, נמלאתי חשש וחשד וחשבתי לעצמי: "מדוע המנהיג שלי תמיד מתמקד בי ועובר על כל פרטי המקרה שלי בפני אחיי ואחיותיי? האם לא ברור שהדבר יפגע בכבודי ויביך אותי בפני כולם? אולי המנהיג שלי לא מחבב אותי במיוחד, ולכן החליט להיטפל אליי". היה קשה ובלתי נסבל במיוחד לראות אחים ואחיות אחרים זוכים לקידום בעודי נותר באותו תפקיד. הנחתי שאינני מקודם משום שאינני ראוי להכשרה. לבי היה מלא אי-הבנות וחששות. חשתי שאין לי עתיד, שאין טעם להמשיך בדרך זו. מכיוון שתמיד עמדתי על המשמר וחשדתי באחרים, הבנתי את אלוהים פחות ופחות ואף חשתי פחות ופחות קשר אליו. מצבי הפך פחות ופחות תקין ולבסוף איבדתי קשר עם עבודת רוח הקודש ונפלתי לאפלה.

בעמקי הסבל, אבוד וללא כיוון, נתקלתי בקטע זה מדברי אלוהים: "אם אתם מאוד ערמומיים מטבעכם, יש לכם לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם. לכן, אמונתכם בי בנויה על יסודות של חשד. אני לעולם לא אכיר באמונה מסוג זה, וללא אמונה אמיתית, אתם תתרחקו עוד יותר מאהבה אמיתית. אם אתם מסוגלים לפקפק באלוהים, ואם אתם עוסקים בספקולציות ביחס אליו כאוות נפשכם, אתם בהחלט בני האדם הערמומיים ביותר שיש" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, כיצד להכיר את המציאות). בעת שהרהרתי בדברי אלוהים, חשבתי לפתע על פעולותיי בחיי היומיום. פתאום חשבתי: "'לב זהיר וחשד לגבי כל דבר וכל אדם'?" אם כך, האם לא הייתי אדם ערמומי בעיני אלוהים? באותו רגע המילים "אדם ערמומי" פילחו את לבי כלהב חד, וגרמו לי סבל בל-יתואר. תמיד חשבתי שכל עוד אדבק בעיקרון לפיו "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה", אחשב כאדם טוב על ידי סובביי, ולכן חייתי על פי מילים אלה במגעיי עם אחרים ובענייני עסקים. מעולם בכל ימיי לא חשדתי שנהיגה על פי עיקרון זה תהפוך אותי לאדם ערמומי. פירושו של דבר הוא שהמימרה "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה", שבה דגלתי זמן כה רב, לא עלתה בקנה אחד עם האמת ועמדה בסתירה ישירה לדברי אלוהים. הייתי מזועזע לגלות שתפישת עולם זו, שבה דגלתי מאז שאני זוכר את עצמי, חוסלה והופרכה על ידי דברי אלוהים כמו בין לילה. אולם המצב היה כפי שהיה, ולא הייתה לי ברירה אלא לקבל את העובדות. הרגעתי את עצמי, חשבתי קצת ושקלתי מחדש את העיקרון הזה שבו דגלתי במשך זמן כה רב. לאורך זמן, הודות לנאורותו של אלוהים, רכשתי לבסוף הבנה חדשה של הביטוי. על פניו, העיקרון לפיו "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה" נשמע כמו רעיון הגיוני למדי העולה בקנה אחד עם תפישת הטוב והרע של רוב האנשים. בהתחלה לא נראה שיש פגם ברעיון, מפני שהוא רק מציין שעלינו להישמר מפני אחרים, ושאל לנו ליזום פגיעה באחרים. יתרה מזאת, החיים על פי העיקרון הזה מונעים מאיתנו מליפול במלכודות ובו-בזמן מאפשרים לנו ללמוד כיצד להפוך לבני אדם טובים. אולם, כאשר בוחנים את הביטוי הזה מקרוב, מתברר שזוהי למעשה שיטה זדונית במיוחד באמצעותה השטן משחית את האנושות. הביטוי הזה אומר לנו בעצם שאיננו יכולים לבטוח באיש, שכל אדם מסוגל לפגוע בנו, ולכן במגעינו עם אחרים, לעולם אל לנו להתחייב לחלוטין. בדרך זו, אני עומד על המשמר מפניכם, אתם מתחילים לחשוד בי, ואיש מאיתנו לא באמת בוטח באחר. זה מוביל אותנו לנתיב של אי-הבנה, איבה ותככים, דבר הגורם לאנושות להיעשות יותר ויותר מושחתת, בוגדנית, ערמומית וצבועה. גרוע מזה, העיקרון השטני הזה גורם לנו לעמוד על המשמר, לחשוד ולא לתת אמון במגעינו עם אלוהים האוהב והחנון שלנו. אנו מתחילים לחשוב שגם אלוהים הוא בוגדני, ערמומי ומלא תכסיסים – שאלוהים אינו פועל למען טובתנו. כתוצאה מכך, לא משנה כמה אלוהים אוהב אותנו ומתחשב בנו, אנו נרתעים מלשים בו את אמוננו, ועוד פחות מזה נוטים להעריך את המאמצים שהוא עושה עבורנו. במקום זאת, אנחנו מטילים ספק בכל מעשיו בלב בוגדני, וכופים עליו את אי-הבנותינו, פקפוקינו, חוסר נאמנותנו והתנגדותנו. בדרך זו השטן משיג את מטרתו להשחית ולהרעיל את האנושות, ואף גורם לנו להתרחק מאלוהים ולבגוד בו. אולם לא הייתה לי התובנה ולא הצלחתי לראות מבעד למזימתו המרושעת של השטן. לקחתי את הכזב שלה כהשקפת עולם מוצקה שיש לכבדה ולדגול בה, וכתוצאה נעשיתי יותר ויותר ערמומי, ספקן וזהיר. במקום לעמוד לצד אלוהים ולגשת לדברים מנקודת מבט חיובית, בכול מצב שאליו נקלעתי, תמיד השתמשתי בחשיבתי הבוגדנית. לא הבנתי את אלוהים והטלתי ספק בכוונתו. לבסוף, כשאי-הבנתי את אלוהים הפכה ברורה יותר ויותר, איבדתי קשר עם עבודת רוח הקודש ונפלתי לאפלה. כפי שברור כעת, הביטוי "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה" אינו אלא כזב שהומצא על ידי השטן כדי להשחית את האנושות ולהפילה בפח. חיים על פי העיקרון הזה רק יובילו אנשים להיעשות ערמומיים ותככנים יותר, להטיל ספק שלא בצדק ולעמוד על המשמר בעודם לא מבינים את אלוהים ומפנים לו עורף. חיים המתנהלים כך יזכו רק בסלידתו של אלוהים ויגרמו לאדם לאבד קשר עם עבודת רוח הקודש וליפול לאפלה. בסופו של דבר, הדבקים בעיקרון זה יהפכו קורבנות לבוגדנותם-הם – עתידם המזהיר יכבה. בנקודה זו, סוף כל סוף הבנתי שהביטוי "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה" אינו השקפת עולם לגיטימית, אלא מזימה נבזית של השטן להערים על האנושות ולהתעמר בה. הביטוי הזה היה מסוגל להשחית בני אדם, לגרום להם לאבד את אנושיותם, להתרחק מאלוהים ולבגוד בו. חיים על פי ביטוי זה יגרמו לאנשים אך ורק להתנגד לאלוהים, על כן אלוהים יתעב, ידחה וינפה אותם.

מאוחר יותר, ראיתי את הפסקה הבאה בדברי האלוהים: "לאלוהים ישנה מהות של נאמנות, כך שתמיד ניתן לסמוך על דברו. יתר על כן, פעולותיו הן ללא רבב וללא עוררין. זו הסיבה לכך שאלוהים אוהב את אלה שנוהגים בו בכנות מוחלטת. כנות משמעותה שאתם נותנים את לבכם לאלוהים, שאתם לעולם לא נוהגים בו בחוסר יושר, שאתם פתוחים בפניו בכל, ושאתם לעולם לא מסתירים ממנו את האמת, לעולם לא נוהגים באופן שמוליך שולל את אלה שבמרומים ומשלה את אלה שעל פני האדמה, ושאתם לעולם לא נוקטים פעולות שנועדו אך ורק לשאת חן בעיני אלוהים. בקצרה, כנות היא הימנעות מטומאה בפעולותיכם ובדבריכם ומהונאה את אלוהים ואת האדם. ...אם יש לכם סודות שאתם לא ששים לשתף ואם אתם לא מוכנים לחשוף את סודותיכם – כלומר את הקשיים שלכם – בפני אחרים כדי לחפש את דרך האור, אני אומר שאתם לא תקבלו את הישועה בקלות, ושאתם לא תגיחו בקלות מהחושך. אם ביקוש דרך האמת מוצא חן בעיניכם, הרי שאתם תמיד חיים באור. אם אתם שמחים להיות עושי שירות בבית האל, העובדים בשקדנות, במצפוניות ובאלמוניות, ותמיד נותנים ולעולם לא לוקחים, אני אומר שאתם קדושים נאמנים, שאתם לא מבקשים תמורה ושאתם פשוט ישרים. אם אתם מוכנים להיות כנים, אם אתם מוכנים לתת את כל כולכם, אם אתם מסוגלים להקריב את חייכם למען אלוהים ולשאת עדות, אם אתם ישרים עד כדי כך שאתם יודעים רק לְרַצות את אלוהים, ואם אתם לא חושבים על עצמכם או לוקחים דברים לעצמכם, אני אומר שבני אדם כמוכם הם אלה שהאור מטפח, והם אלה שיחיו לנצח במלכות" ('הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, שלוש תוכחות). באמצעות דברי אלוהים התחלתי להבין שאלוהים אוהב ומברך את הכנים. רק מי שחי בכנות, חי בדרך הנכונה ובתיאום עם כוונתו של אלוהים. לכן רק הכנים ראויים לקבל את ישועת אלוהים. כמו כן התחלתי להבין כיצד לנהוג כאדם כן: אנשים כנים מדברים בפשטות, בפתיחות וללא כחש – הם קוראים לדברים בשמם. הכנים לעולם אינם מרמים אנשים או פועלים רק כדי לצאת ידי חובה, והם לעולם לא מרמים את אלוהים או משקרים לו. לבו של אדם כן הוא ישר ונטול בוגדנות או סטייה. בדברם ובפועלם הם אינם צופנים כוונות או מניעים נסתרים. הם אינם פועלים למען רווח אישי או כדי לספק את תאוות הבשרים שלהם, אלא למען יהיו בני אדם אמיתיים. לבו של אדם כן הוא נדיב, נפשם כנה, והם מוכנים למסור את לבם ואת חייהם לאלוהים. הם אינם מבקשים דבר בתמורה, אלא שואפים רק למלא את רצונו של אלוהים. רק אלה המחזיקים בתכונות אלה יכולים להיקרא אנשים כנים, אנשים החיים באור.

מרגע שהבנתי את העקרונות של להיות אדם כן, התחלתי ליישם את העקרונות הללו. במגעיי עם אחרים, ניסיתי במודע לא להיות ערמומי או להטיל ספק ולעמוד על המשמר. כשהצלחתי, הרגשתי חופשי ומשוחרר במיוחד. נראה היה שהרבה יותר מרגיע לחיות כך. כשהפגנתי שחיתות במילוי תפקידי, הייתי מחפש את שותפתי מיוזמתי וחושף בפניה את הבנתי החדשה אודות עצמי בשיתוף, והיא גם הייתה עושה כך. בתהליך זה, לא רק שלא פיתחנו דעה קדומה זה כלפי זה, אלא התיאום בינינו נעשה יותר הרמוני. כשציטטתי מדברי אלוהים במהלך חשיפת שחיתותי בפגישות, אחיי ואחיותיי לא איבדו מדעתם עליי כפי שדמיינתי בהתחלה, אלא ראו בדיווח שלי דוגמה לישועתו האוהבת של אלוהים. כאשר במהלך מילוי חובותיי עבדתי לא למען המוניטין והמעמד שלי, אלא כדי למלא את רצון האל, חשתי את רוח הקודש פועלת דרכי ומנחה את צעדיי בשביל שאוכל לראות את כוונת האל במילוי חובותיי. כתוצאה מכך, הייתי יעיל מאוד במילוי חובותיי. בשעת תפילה, ניסיתי במודע לשתף עם אלוהים את מחשבותיי הכמוסות ביותר ולדבר מהנשמה. גיליתי שכשעשיתי זאת, נעשיתי קרוב יותר ויותר לאלוהים וחשתי שאלוהים הוא כה מקסים. באורח טבעי, כל אי-ההבנות שהיו לי עם אלוהים נמוגו תוך כדי התהליך. באמצעות תהליך זה של תרגול כנות, חוויתי כיצד כנות מאפשרת לאדם לחיות באור ולזכות בברכתו של אלוהים. להיות אדם כן זה אכן דבר משמעותי ורב-ערך!

כאשר התנסיתי ביתרונות של להיות אדם כן, התברר לי יותר ויותר שהעיקרון של השטן, "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה", משחית ומענה את האנושות. אם אדם דוגל בעיקרון זה, הוא תמיד יחיה באפלה, בשחיתות ובייסורים. רק אם נחיה כאנשים כנים נוכל לחיות באור, לזכות לטיפול וטיפוח ולקבל את תשבחות האל. מעתה ואילך, אני נשבע להתחיל מחדש ולנטוש לחלוטין את העיקרון הזה של השטן לפיו "אין לחפוץ לפגוע באחרים, אך יש לעמוד על המשמר כדי להימנע מפגיעה". מעתה ואילך, הכנות תהיה נר לרגליי ואשתדל לענג את אלוהים בכנותי.