מאת צ'ואניאנג, ארה"ב

חורף 2010 בארה"ב הותיר בי תחושה של קור עז. מלבד הקור הצורב, הרוח והשלג, מה שהיה גרוע אף יותר הוא שחשתי שמעין "גל קור" פלש לליבי. בענף עיצוב הפנים, החורף הוא התקופה הקשה ביותר בשנה, וכמעט שאין עבודה. אנו עלולים אף לאבד את משרותינו. זו היתה שנתי הראשונה בארצות הברית, וכשירדתי מהאנייה הכל נראה לי זר ובלתי מוכר. לא היה לי קל לשכור דירה ולא למצוא עבודה – ימיי היו מלאי קשיים. מרוב שהמצב נעשה גרוע, נאלצתי ללוות כסף כדי לשלם את דמי שכירות דירתי. שקעתי במרה שחורה בשל הצרה הזאת והרגשתי שממש קשה לי לסבול את חיי. בלילה היה מולי הקיר הקפוא, ורציתי לבכות מרוב עצבות. יום אחד, בעודי מהלך ברחובות בהילוך רפה, בעצבות ובחרדה, אדם שהפיץ את בשורת ישוע אדוננו מסר לי כרטיס ואמר כך: "ישוע אדוננו אוהב אותך. אחי, בוא אל הכנסייה שלנו והקשב לבשורתו!" חשבתי לעצמי: "אין לי כרגע מה לעשות, אז לא יזיק אם אלך להקשיב לזה. לפחות זה משהו לעשות". ופשוט כך, נכנסתי אל כנסייה. הקשבתי לכומר שהקריא דבר שאמר ישוע אדוננו: "כִּי כֺּה אָהַב אֱלֹהִים אֶת הָעוֹלָם עַד כִּי נָתַן אֶת בְּנוֹ יְחִידוֹ לְמַעַן לֹא יֺאבַד כָּל הַמַּאֲמִין בּוֹ, אֶלָּא יִנְחַל חַיֵּי עוֹלָם" (יוחנן ג' 16). כששמעתי את זה, אהבתו של האל ריגשה אותי עמוקות. איני יכול להסביר בבירור מה חשתי, אך יכולתי לחוש שאהבת האל היא ממשית ושהיא מתעלה מעבר לכל אהבה שניתן למצוא בעולם. ליבי מוכה היגון חש נחמה גדולה. כתוצאה מכך החלטתי לבטוח בכנות וברצינות בישוע אדוננו. לאחר מכן התחלתי להשתתף בהתלהבות במפגשים בכל יום ראשון, ובעקבות מעורבותי הנלהבת הפכתי במהרה לעמית בכנסייה.

לאחר שתי שנות שירות בכנסייה, חשתי פחות ופחות שאדוננו עמי. לא חשתי עצמי מואר כשקראתי בכתבי הקודש, לא חשתי התרגשות כשהתפללתי ולא חשתי שאני מפיק משהו מההשתתפות במפגשים. מלבד זאת, ראיתי כיצד כל באי הכנסייה חיים – הם היו חוטאים ביום כדי להתוודות בלילה – וכיצד כולם – כמרים, בכירים או מאמינים מן השורה – היו כבולים בכבלי החטא, לכודים במאבקי-קנאה, יוצרים סיעות וקנוניות האחד עם רעהו, לוחמים על תהילה ורווחים וחומדים דברים ארציים. כל מיני מעשים לא חוקיים נעשו יותר ויותר. ראיתי גם שהאנשים בחברה בכללותה נעשים מושחתים יותר עם כל יום שעובר, יותר ויותר מרושעים ואנוכיים, ושאסונות מתרחשים בכל רחבי העולם – רעידות אדמה, רעב ומגפות התפרצו ללא הפוגה. כל מיני סימנים הבהירו שהגענו לאחרית הימים ושישוע אדוננו ישוב בקרוב. הכמרים והבכירים נהגו לצטט בדרשותיהם את המובאות הבאות מכתבי הקודש: "אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים" (מתי כ"ד 23-24). בדרשותיהם, הם טענו בפזיזות שמשיחי שקר יופיעו באחרית הימים, והם אמרו לנו שבשום אופן אסור לנו להאזין לדרשותיהם של זרים. הם אפילו אמרו שמלבד המאמינים שבכנסייה שלנו, כל המאמינים בזרמים האחרים טועים, ושעלינו להקפיד על גישה ביקורתית כלפי אנשים אחרים ולא להניח לעצמנו ללכת שולל ובסופו של דבר ללכת בדרך הלא נכונה. היות ששמעתי דרשות רבות כאלה מהכמרים, אמרתי לעצמי: "אסור לי לסטות מהדרך ברגע הקריטי הזה, כשאדוננו עומד להגיע, ועלי להקפיד לשמר את אמונתי באדוננו".

יום אחד, באמצע ספטמבר 2016, קיבלתי שיחת טלפון לא צפויה מהאחות ז'ו. האחות ז'ו היתה מאמינה ותיקה ותלמידה נלהבת בכנסייה שלנו, ותמיד היינו ביחסים טובים ולכן שמחתי מאד לקבל ממנה שיחת טלפון. הקשבתי לדבריה הנלהבים של האחות ז'ו: "אחי, יש לי בשבילך חדשות טובות: ישוע אדוננו חזר בתור האל הכול יכול! הפעם אלוהים התגלם כבשר ודם כדי להוציא לפועל את עבודת שפיטת בני האדם, טיהורם והושעתם!" הייתי מופתע למדי לשמע הדברים, וחשבתי לעצמי: "האם האחות ז'ו לא נצמדה לדרכו של אדוננו? האם היא הצטרפה לזרם דתי אחר? איך היא יכולה להיות טפשה כל כך? הכמרים והבכירים הדגישו שוב ושוב שמשיחי שקר יגיחו באחרית הימים, אז מדוע היא לא הסכיתה לדבריהם? אם נסטה מהדרך כמאמינים ברגע הקריטי הזה, כשאדוננו עומד לבוא, האם חיינו כמאמינים לא היו לשווא כל השנים האלה?" לאור המחשבה הזו, שאלתי בעצבנות את האחות ז'ו: "אחות, בכתבי הקודש כתוב שבאחרית הימים יהיו משיחי – " אך האחות ז'ו קטעה את דבריי מבלי להמתין שאסיים: "אחי, ישוע אדוננו הזהיר אותנו 'אַל תִּשְׁפְּטוּ', ואסור לנו לשפוט כראות עינינו כדי שאלוהים לא יגנה אותנו". אזהרתה של האחות הזכירה לי את דבריו הבאים של אדוננו: "אַל תִּשְׁפְּטוּ וְלֹא תִּשָּׁפְטוּ. אַל תַּרְשִׁיעוּ וְלֹא תֻּרְשְׁעוּ" (לוקס ו' 37). לא היה לי מה לומר, אך באשר לעניין חשוב כשובו של אדוננו, לאחות ז'ו ולי היו דיעות שונות וכל אחד מאתנו רצה לשכנע את האחר. לכן ניסינו, איש איש בתורו, לטעון את טיעוננו ובסופו של דבר איש מאתנו לא שכנע את האחר.

במשך יותר מחודש לאחר אותה שיחה, האחות ז'ו התקשרה אליי שוב ושוב בטלפון כדי לשאת בפניי את בשורת מלכותו של האל הכול יכול, אך תמיד סירבתי לקבלה והמשכתי להפציר בה לחזור לחיק הכנסייה שלנו ולהמשיך להאמין באדוננו. ככל שחלף הזמן ראיתי שהיא איתנה מאד באמונתה באל הכול יכול ושהיא לא תסטה מאמונתה כמלוא הנימה. נאלצתי להניח לזה והפסקתי לנסות לשכנע אותה. אמרתי: "מכאן ואילך, אני אמשיך להאמין בישוע אדוננו ואת יכולה להאמין באל הכול יכול שלך. לא נתערב איש באמונתו של רעהו!". לאחר מכן, בכל פעם שהאחות ז'ו התקשרה אליי כדי להעיד על עבודת האל באחרית הימים, הייתי מחפש תירוץ כדי להתחמק ממנה. המשכתי לסרב לקבל את עבודת האל באחרית הימים, אך היא מעולם לא ויתרה ולא חדלה לנסות לשאת בפניי את הבשורה.

באחד הבקרים בנובמבר, מעט לאחר השעה חמש, לפני שהפציע השחר, מישהו צלצל בפעמון הדלת בביתי. פתחתי את הדלת וראיתי את האחות ז'ו, מלווה באח ובאחות. כשראיתי את האחות ז'ו עלתה בי תחושת התגוננות. חשבתי כך: "לא דיברתי איתך בבירור? איזו סיבה יש לך לנסוע מרחק כה רב ולבוא אליי הביתה? לא משנה מה תגידי, אני לא אאמין באל הכול יכול". התעלמתי מכל שנות היכרותינו כחברים באותה הכנסייה, אמרתי להם דברים לא נעימים וסירבתי להכניס אותם הביתה. כשהאחות ז'ו ראתה עד כמה אני נחוש בדעתי, הבעת אכזבה הופיעה בפניה והיא אמרה לי בקול חנוק מהתרגשות: "אחי, הסיבה שהביאה אותי לבקר אצלך ולשאת בפניך את בשורת המלכות היא שרוח הקודש הניעה אותי לפעולה. אלמלא אהבתו של האל לא הייתי מסוגלת למחול על כבודי ולהמשיך לנסות להפיץ לך את הבשורה שוב ושוב. אחי, ישוע אדוננו באמת חזר. בימים אלה רוח הקודש עובדת בקרבם של אלו שקיבלו את עבודתו החדשה של אלוהים. אלמלא עבודתה של רוח הקודש, איך ייתכן שלמישהו בכלל היתה רמה כזו של אמונה וכח רצון, שהיתה גורמת לו לבוא ולשאת בפניך את הבשורה? גם אתה נוכחת במצב הנוכחי של הכנסייה שלנו. אחינו ואחיותינו חיים כולם כשהם כבולים בחטא ואין להם כח להיחלץ. הפעם אלוהים בא כדי להשמיע את דבריו, שנועדו לשפוט את בני האדם. אלוהים בא גם כדי לעשות את העבודה שנועדה לפטור אותנו מן החטא ולטהר אותנו. אם נחמיץ את עבודתו של האל באחרית הימים, לא תהיה לנו הזדמנות נוספת לזכות בישועתו". דבריה הכנים של האחות חדרו לליבי והתרככתי מעט. במיוחד, כשהיא דיברה על המצב בכנסייה שלנו, כל הדברים שראיתי שקורים בכנסיות החלו לפתע להבזיק בדעתי: בכנסייה הראשונה ששירתתי בה, הכמרים אמרו דבר אחד ועשו דבר אחר וכל מי שתרם הרבה כסף זכה לקבלת פנים חייכנית ולהרבה תשומת לב מצד הכמרים. לעומתם, כל מי שלא תרם הרבה מאד כסף זכה להתעלמות וליחס מתנשא מצד הכמרים. כשראיתי את ההתרחשויות לא יכולתי לסבול זאת ולכן עברתי לכנסייה אחרת. בכנסייה הזו ראיתי עמיתים שמחרימים איש את רעהו, נכנסים לסכסוכי-קנאה ויוצרים סיעות וקנוניות. הם לא נבדלו בדבר מאנשים בעולם החילוני. זה אכזב אותי מאד. בתחילה רציתי לעבור לכנסייה נוספת – אך אחד האחים אמר לי שהוא כבר עבר בכנסיות רבות ולא משנה לאן הלך – הוא תמיד מצא את אותה עזובה, את אותה אפלה... חשבתי גם על ההתנהגויות השונות שאני עצמי הפגנתי בעודי חי בחטא – וזה גרם לי להסס. חשבתי כך: "האם ייתכן שישוע אדוננו באמת חזר בהתגלמות בשר ודם כדי להוציא לפועל את עבודת ביעור החטא?" וממש באותו הרגע, האחות ז'ו המשיכה בדבריה ואמרה כך: "ביחס לשאלה אם האל הכול יכול הוא אדוננו שחזר, אתה צריך רק לקרוא את דברי האל הכול יכול ואז תדע. כשישוע אדוננו בא כדי לבצע את עבודתו, תלמידיו הלכו בעקבותיו כי מתוך דבריו ועבודתו הם זיהו שהוא המשיח שעליו דובר בנבואות. כיום, כדי לקבוע אם האל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שבא כדי לבצע את עבודתו, גם אנחנו צריכים לבחון את עבודתו ואת דבריו של האל הכול יכול. אם לאחר שתקרא את דברי האל הכול יכול תמשיך להאמין שהוא אינו אדוננו שחזר, לא אנסה לכפות עליך להאמין ואפסיק לשאת בפניך את הבשורה, כי אלוהים מעולם לא הכריח איש לקבל את בשורתו".

לאחר שהאחות ז'ו אמרה זאת, היססתי לרגע וחשבתי לעצמי כך: "עדיף כבר שאקרא את הדברים ואראה בדיוק אילו אמיתות נמסרות בדברי האל הכול יכול, אמיתות שהביאו את האחות ז'ו לאמונה כל כך איתנה באל הכול יכול". פתחתי את הדלת והזמנתי הביתה את האחות ז'ו ואת האחרים. האחות ז'ו הציגה את חבירה – האחות ז'נג קינג והאח ליו קיימינג מכנסיית האל הכול יכול. האחות ז'ו אמרה כך: "האח צ'ואניאנג, עברו כמה חודשים מאז שקיבלתי את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים. הלכתי לכנסיית האל הכול יכול כדי לבחון זאת בעצמי, ונטלתי חלק בחיי הכנסייה אצלם. לאחר שעברתי חוויות אישיות וערכתי בירורים מתוך כוונה רצינית, נוכחתי שכנסיית האל הכול יכול היא באמת כנסייה שזוכה לעבודתה של רוח הקודש. זו כנסייה אמיתית והיא נבעה מאלוהים – חד משמעית. אתה ואני היינו ביחד חברים בכנסייה במשך שנים, ובתור עמית בכנסייה אתה מוכרח לדעת יותר טוב ממני מה קורה שם עכשיו. רוח הקודש הפסיקה לעבוד בכנסייה שלנו כבר מזמן, וזה דבר שידוע לכולם. הכמרים לא יכולים לשאת דרשות שמעניקות לנו חיים. הדבר היחידי שהם מדברים עליו בדרשות הוא כיצד לתקוף זרמים אחרים וכיצד לעמוד על המשמר מפניהם, והם אומרים לנו שעלינו לשמור על שם האל ושאנו ניוושע בתנאי שלא נעזוב את הכנסייה שלנו. אך למען האמת, אין שום יסוד שתומך בהתנהגותם בדברי אדוננו. הם נוהגים כך רק כדי לגונן על מעמדם ועל מקור פרנסתם, והחיים שלנו בכלל לא מעניינים אותם. אילו הם באמת היו חשים אחריות לחיינו, הם היו נוטלים את היוזמה ומובילים אותנו בחיפוש אחר כנסייה שבה רוח הקודש עובדת, ולא מתעקשים להשאיר אותנו בדת שבה רוח הקודש חדלה לעבוד כבר מזמן, ושבה נמתין למות מרעב או מהילכדות בכנסייה שרוח הקודש אינה עובדת בקרבה". אחרי ששמעתי זאת חשבתי לעצמי כך: "האחות ז'ו באמת מתארת את מה שמתרחש. כיום, עבודתה של רוח הקודש באמת נעדרת מהכנסייה, ובכל מעשיהם, הכמרים והבכירים באמת לא נוהגים מתוך התחשבות בחיינו אנו, המאמינים. היות שהתמדתי בכנסייה הזו במשך השנים, חשתי יותר ויותר שאדוננו אינו עמנו. אני חש מזמן שרוחי נעשתה צחיחה והתרחקה מהאור, כאילו שהיא הגיעה למבוי סתום". כששמעתי את דבריה המבוססים והסבירים, שוב לא חשתי התנגדות לביקורם.

ובאותו הרגע אמר האח שבא איתה – האח ליו – את הדברים הבאים: "אחי, הסיבה לכך שעולם הדת שומם כל כך הוא שאלוהים בא כדי להוציא לפועל עבודה חדשה ועבודתה של רוח הקודש התקדמה הלאה, אך אנשים לא עמדו בקצב העבודה החדשה שאלוהים עושה. סיבה עוד יותר חשובה היא שהכמרים והבכירים לא נשמעו למצוות האל ולא יישמו את דבריו, אלא גרמו למאמינים ללכת בדרכי העולם הנתעבות, והם אפילו התנגדו לעבודתו החדשה של אלוהים והוקיעו אותה. זה בדיוק כמו שכשישוע אדוננו בא כדי לבצע את עבודתו, בית המקדש הפך למקום שבו מוכרים צאן, בקר ויונים ועוסקים בחילופי כספים. הכוהנים הפרו חוקים והטעו את אלוהים בכך שהקריבו חיות פגומות. הפרושים שאפו לעושר ונהנו מהשלל הכרוך בתפקידם, ועוד חטאים כאלה נעשו. אפילו אלו ששירתו את אלוהים חיו בחטא ולא היה בליבם שמץ מיראת האל. די היה בכך כדי להראות שרוח הקודש כבר לא עבדה בבית המקדש, שעבודתה של רוח הקודש התקדמה הלאה ושעבודתו של אלוהים בעידן החוק הגיעה לקצה. ישוע אדוננו בא כדי להוציא לפועל את עבודת הגאולה על מסד עבודת עידן החוק, ורוח הקודש שוב לא עבדה בקרבם של אלו ששמרו על שמו של יהוה אלוהים ונצמדו בעיקשות לחוקים. עבודתה של רוח הקודש עברה לאלו שקיבלו את עבודתו החדשה של ישוע אדוננו. היות שאלוהים שוב לא היה נוכח בבית המקדש, הוא נעשה שומם יותר ויותר ובסופו של דבר הוא הפך למאורת גנבים. מאידך, תלמידי ישוע אדוננו קיבלו את ישועתו, יישמו את תורתו, הלכו בעקבות אדוננו באמונה ובעוצמה, ונטשו את בתיהם ואת משרותיהם כדי להעיד על בשורת אדוננו ולהפיצה ללא חשש מרדיפות ומצרות. האם כל זה לא היווה את התוצאה שהושגה אצלם באמצעות עבודתה של רוח הקודש? ובאותו האופן, כיום שובו של אדוננו מלמד שהעידן החדש הגיע לקצו ושנפתח עידן חדש. רוח הקודש כבר מזמן הפסיקה לעבוד בכנסיות של עידן החסד; אלוהים התחיל לעבוד בקרבם של אלו שקיבלו את עבודתו החדשה של אלוהים, שבה מתגשמות כל אותן הנבואות מכתבי הקודש: 'וְגַ֣ם אָנֹכִי֩ מָנַ֨עְתִּי מִכֶּ֜ם אֶת־הַגֶּ֗שֶׁם בְּע֨וֹד שְׁלֹשָׁ֤ה חֳדָשִׁים֙ לַקָּצִ֔יר וְהִמְטַרְתִּי֙ עַל־עִ֣יר אֶחָ֔ת וְעַל־עִ֥יר אַחַ֖ת לֹ֣א אַמְטִ֑יר חֶלְקָ֤ה אַחַת֙ תִּמָּטֵ֔ר וְחֶלְקָ֛ה אֲשֶֽׁר־לֹֽא־תַמְטִ֥יר עָלֶ֖יהָ תִּיבָֽשׁ' (עמוס ד' 7). 'הִנֵּ֣ה ׀ יָמִ֣ים בָּאִ֗ים... וְהִשְׁלַחְתִּ֥י רָעָ֖ב בָּאָ֑רֶץ לֹֽא־רָעָ֤ב לַלֶּ֙חֶם֙ וְלֹֽא־צָמָ֣א לַמַּ֔יִם כִּ֣י אִם־לִשְׁמֹ֔עַ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י יְהוָֽה' (עמוס ח' 11). האל הכול יכול אומר אף הוא: 'אלוהים יגשים את העובדה הזו: הוא יגרום לכל בני האדם מכל קצוות תבל להתייצב בפניו ולעבוד את אלוהים על פני האדמה. הוא יחדל מעבודתו במקומות אחרים, ובני האדם ייאלצו לחפש את דרך האמת. יהיה זה כמו במקרה של יוסף: כולם באו אליו כדי להתחנן למזון והשתחוו בפניו, מפני שהיו בידיו דברי מאכל. כדי להימנע מהרעב בארץ, בני האדם ייאלצו לחפש אחר דרך האמת. הקהילה הדתית כולה שרויה ברעב חמור ורק אלוהים של היום הוא המקור למים חיים. רק לו יש מעיין השופע תמיד להנאת האדם, ובני האדם יבואו וישימו מבטחם בו' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מלכות אלף השנים הגיעה). 'כל עבודתו של אלוהים בתבל כולה התמקדה בקבוצת בני האדם הזו. אלוהים הקדיש לכם את כל מאמציו והקריב את הכול למענכם. הוא השיב לעצמו ונתן לכם את כל העבודה של רוח האל ברחבי תבל. זו הסיבה שאני אומר שאתם בני המזל. יתר על כן, הוא העביר את כבודו אליכם מעם ישראל, עמו הנבחר, כדי להגשים לגמרי את מטרת תוכניתו באמצעות קבוצת בני האדם שאתם שייכים לה. לפיכך, אתם אלה שיקבלו את ירושתו של אלוהים, ויתרה מזאת, אתם תהיו יורשי כבודו של אלוהים' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, האם עבודתו של אלוהים פשוטה כפי שהאדם חושב?). 'מכיוון שאנשי הדת לא מסוגלים לקבל את עבודתו החדשה של אלוהים והם רק נאחזים בעבודה הישנה מהעבר, אלוהים נטש את בני האדם האלה, והוא מבצע את עבודתו החדשה על בני האדם המקבלים את העבודה החדשה הזו. אלו הם בני אדם המשתפים פעולה עם עבודתו החדשה של אלוהים, ורק כך יכול ניהולו להיחתם' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, עבודת האל ונוהגו של האדם). מדבריו אלו של אלוהים אנו למדים שרוח הקודש שוב אינה עובדת בכנסיות עידן החסד, ולכן לא משנה עד כמה אנשים יתאמצו להחיות את הכנסיות ובאילו שיטות אנושיות הם ישתמשו, זה לא יועיל. אין שום הבדל בין הכנסייה הקתולית והזרמים הפרוטסטנטיים: רוחותיהם של המאמינים בהן צחיחות ומורעבות, אמונתם ואהבתם מצטננות בהדרגה, הם אינם מסוגלים למלא אחר תורת האל ורבים מביניהם הולכים בדרכי העולם הנתעבות, רודפים עושר וחומדים לעצמם דברים ארציים. הכנסיות נעשו מקומות עזובים. מאידך גיסא, האחים והאחיות שבכנסיית האל הכול יכול הם אלו שעזבו זרמים דתיים שונים ובאו ממקצועות שונים כדי לקבל את עבודתו של אלוהים באחרית הימים. אלו העלמות החכמות שחזרו אל כס מלכותו של האל מששמעו את קולו. הם מקבלים את אספקת מי החיים שזורמים מכס מלכותו של אלוהים ואלוהים עצמו רועה ומוביל אותם. הם מפיצים את בשורת מלכות האל בקול אחד, ומעידים עליה. הם סובלים לעג והשמצות מצד העולם, סובלים התעללות וגינויים מצד מנהיגי זרמים דתיים שונים והם אף סופגים מכות ונעצרים. בבתיהם נערכים חיפושים, רכושם מוחרם והם מעונים ונכלאים באכזריות ואף חמור מכך, בידי הממשל הקומוניסטי בסין. למרות זאת יש בהם אמונה, כוחות ואהבה. יש להם כושר התאוששות ועמידה והם אינם נכנעים בעודם הולכים בעקבות האל הכול יכול ומעידים על עבודת האל באחרית הימים. כוחם שלהם אינו זה שמאפשר להם לעשות זאת. כל אלה הן התוצאות שמשיגה עבודתה של רוח הקודש! מלבד זאת, ניתן למצוא את רצון האל בכך שהוא שילח רעב בעולם הדת. מטרתו בכך היא לאלץ את המאמינים באלוהים באמת, הצמאים לאמת, להיחלץ מן הדת, להיפטר מההטעיות ומהשליטה שמפעילים עליהם צוררי המשיח הדתיים ולנטוש את הדת. כשהם עושים זאת, הם יכולים לחפש את צעדי האל ואת הופעתו, לקבל את עבודת השפיטה של אלוהים באחרית הימים ולזכות לכך שאלוהים יטהר אותם ויביא אותם לידי שלמות. בתוך כך, אותם חסרי אמונה שנותרים בעולם הדת, השואפים לקבל את ליטרת הבשר שלהם ושאינם מאמינים באלוהים בתום לב אלא מאלילים בני אדם והולכים בעקבותיהם, ייחשפו ויסולקו מן הדרך. כך כל בני האדם יופרדו איש איש לסוגו. האין זו חכמתו וכל-יכולתו של אלוהים?"

לאחר שהקשבתי לדברי האל ולשיתוף הזה מפי האח, חשתי שכל זה נשמע מעשי מאד ושהדברים תואמים לחלוטין את המציאות בפועל. חשתי כאילו התעוררתי מחלום והבנתי את המקור לשיממון השורר בכנסיות שונות. באותו הרגע נוכחתי עד כמה הייתי חסר רגישות. למרות שראיתי שכולם, מהכמרים והבכירים ועד המאמינים מן השורה, כבולים בכבלי החטא, למרות שראיתי שהכנסייה מלאה בהפרות חוק ובמעשים רעים, בכל זאת לא חיפשתי את רצון האל או את עבודתה של רוח הקודש. גם לא הקדשתי כל תשומת לב להאזנה לקול האל וכתוצאה מכך סולקתי מעבודתה של רוח הקודש מבלי שאף הייתי מודע לכך. הבנתי שעליי לקרוא בעיון את דברי האל הכול יכול. באותו היום, כשהאחות ז'ו ובני-לוויתה נפרדו ממני, קבענו מועד לביקור נוסף מצדם, בו יערכו איתי שיתוף נוסף. הם גם השאירו אצלי עותק מ'המגילה שפתח השה', אותו שמחתי לקבל.

לאחר מכן, כשקראתי את 'המגילה שפתח השה', ספר ובו דברי האל הכול יכול, ראיתי שדברי האל הכול יכול מגלים את פשרן של תעלומות רבות, כגון שלושת שלבי העבודה שמבצע אלוהים כדי להושיע את האנושות, עבודת השפיטה שלו באחרית הימים, יפעת מלכותו וכו'. כל זה העניק לי הבנה עמוקה יותר של עבודת האל. רוחי הצחיחה הורוותה וככל שקראתי יותר מהספר כך אהבתיו יותר. בדרך כלל הייתי קם בחמש וחצי בבוקר, אך לאחר שקיבלתי עותק של 'המגילה שפתח השה', התחלתי לקום בארבע וחצי כדי לקרוא את דבר האל הכול יכול ולהרהר בדבריו. חשתי מאד מרוצה ברוחי. בוקר אחד, כשקראתי את הפרק "האם אתם מאמינים באלוהים באמת", חשתי התרגשות אדירה בליבי. האל הכול יכול הוא האל שבוחן כליות ולבב, והוא חשף את טבענו המושחת, אותו לעולם לא היינו מסוגלים להכיר בעצמנו. כך נעשיתי מסוגל לראות את האמת בדבר השחתתי בידי השטן. זה היה נכון במיוחד כשקראתי את דבריו אלה של האל הכול יכול: "בכל מקרה, אני אומר שכל מי שלא מעריך את האמת לא מאמין באמת ובוגד בה. המשיח לעולם לא יאשר בני אדם כאלה. ...עליכם להבין שאלוהים לא שייך לעולם או לבן אדם יחיד, אלא לכל מי שמאמין באלוהים באמת, לכל מי שעובד אותו ולכל מי שמסור ונאמן לו". בעודי מהרהר בדברים, לא הפסקתי לשאול את עצמי: האם אני אדם שמאמין באלוהים באמת? האם יש בי הערכה כלפי האמת? למה היתה לי הערכה בשנים האחרונות האלו, כמאמין באלוהים? חשבתי כיצד הייתי בדיוק כמו מרבית האחים והאחיות: כלפי חוץ קראתי בכתבי הקודש והשתתפתי במפגשים, אך לא הקדשתי שום תשומת לב לחוויית דברי האל או ליישומם; אדרבא, היתה לי הערכה לדרשות מפי הכמרים ולמשמעות המילולית של כתבי הקודש. היתה לי אמונה בלתי מעורערת בידע בכתבי הקודש ובתיאוריות התיאולוגיות ששמעתי בדרשות מפי הכמרים. מעולם לא שאלתי את עצמי אם יש בדבריהם אמת כלשהי, או האם הדברים תואמים לרצון האל. עוד יותר מכך, מעולם לא בחנתי ומדדתי את דבריהם לאור דברי האל. כשחשבתי על זה עכשיו, הבנתי עד כמה הייתי טיפש ובור בכך שעשיתי אלילים מבני אדם! נזכרתי בדרשות שנשאו הכמרים והבכירים. הנושאים בדרשותיהם היו מתן תרומות, הישמרות מפני זרמים דתיים אחרים ואטימת הכנסייה – או שהם היו פשוט מדברים בדרשות על אותם דברים ישנים שעליהם הם דיברו במשך שנים. לא היתה שום הארה חדשה, שום אור חדש – לא היה להם פשוט שום דבר לתת לנו, הם לא יכלו לפתור את בעיית השיממון הרוחני שלנו, והם בהחלט לא יכלו למצוא מזור לעזובה ששררה בכנסייה. כתוצאה מכך, האחים והאחיות פשוט יצאו ידי חובתם כשהשתתפו במפגשים. במהלך המפגשים היו אנשים שפטפטו, אחרים היו מנמנמים בעוד חבריהם משחקים במשחקים המותקנים בטלפון שלהם. אני חייתי בכנסייה האפלה והשוממת הזו, אך לא ידעתי לחפש את רצון האל או את עבודתה של רוח הקודש. נראה שכלל לא הייתי אדם שחיפש את האמת או האמין באלוהים באמת. האל הכול יכול אומר: "כל מי שלא מעריך את האמת לא מאמין"; "אלוהים לא שייך לעולם או לבן אדם יחיד, אלא לכל מי שמאמין באלוהים באמת, לכל מי שעובד אותו" הדברים היו כה ממשיים, והם גרמו לי להיזכר פתאום בדברי ישוע אדוננו: "אֲנִי הַדֶּרֶךְ וְהָאֱמֶת וְהַחַיִּים" (יוחנן י"ד 6). הבנתי שאלוהים הוא האמת, שאלוהים מבצע את עבודתו כדי לתת לבני האדם את האמת, את הדרך ואת החיים ושהאנשים שמאמיים באלוהים באמת מקדישים תשומת לב לחתירה לאמת ולזכייה בה. כמאמין באלוהים, לא הקדשתי תשומת לב לחתירה לאמת, ואם כן, האם לא הייתי מבולבל לגמרי באמונתי? אם זו היתה צורת אמונתי באל, כיצד הייתי מסוגל אי פעם לזכות להשביע את רצון האל? דברי האל הכול יכול הועילו לי כל כך! ככל שקראתי יותר מדברי האל הכול יכול, הרגשתי יותר שאני לוקה בחסר מבחינות כה רבות. וכך, הקדשתי את כל זמני הפנוי (מחוץ לשעות העבודה) לקריאת דברי האל הכול יכול. מעומק ליבי חשתי בטוח שזו הדרך הנכונה. אך עדיין חשתי שאיני מבין כלל את הדברים הבאים, אותם אמר ישוע אדוננו: "אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים" (מתי כ"ד 23-24). לא ידעתי מהי המשמעות הגלומה בדברים האלו, ולכן החלטתי לברר זאת בעת ביקורם הבא של האחות ז'ו והאחרים.

האחות ז'ו והאח והאחות האחרים באו לבקר אצלי במועד שקבענו, ואמרתי לאחות ז'נג: "בימים האחרונים אני קורא הרבה מדברי האל הכול יכול ואני מרגיש שכל מילה שהאל הכול יכול אומר היא האמת, ושזה באמת מה שדרוש לי. בעבר, האחות ז'ו ניסתה שוב ושוב להזמין אותי לבחון את עבודתו של האל הכול יכול, אך היות שהכמרים שלי סיפרו בדרשותיהם שמשיחי שקר יופיעו באחרית הימים כדי להטעות אנשים, סירבתי לבחון את דרך האמת ועכשיו אני מתחרט על כך מקרב ליבי. אך זה עדיין מבלבל אותי, ולכן אני רוצה לברר את זה איתכם. ישוע אדוננו אמר כך: "אִם יֺאמַר לָכֶם אִישׁ בָּעֵת הַהִיא, 'הִנֵּה פֺּה הַמָּשִׁיחַ' אוֹ 'הִנֵּהוּ שָׁם', אַל תַּאֲמִינוּ, כִּי יָקוּמוּ מְשִׁיחֵי שֶׁקֶר וּנְבִיאֵי שֶׁקֶר וְיִתְּנוּ אוֹתוֹת גְּדוֹלִים וּמוֹפְתִים כְּדֵי לְהַתְעוֹת, אִם אֶפְשָׁר, גַּם אֶת הַבְּחִירִים" (מתי כ"ד 23-24). איך אתם מבינים את המובאה הזו?

האחות ז'נג השיבה: "תודה לאל, והלוואי שהאל יוביל אותנו בשיתוף הזה. באשר לשאלה שהעלית, תחילה עלינו להבין לאיזו מטרה אמר ישוע אדוננו את הדברים הללו, ולמה הוא התכוון בהם. ישוע אדוננו אמר לנו שכשהוא יחזור הוא יתגלם שוב כבשר ודם בתור המשיח, כבר האנוש, ובקטע הזה אדוננו אמר שמשיחי שקר יופיעו אף הם, ושהם יציגו אותות ומופתים כדי להטעות אנשים. במילים אחרות, בפעם הבאה שאלוהים יופיע בהתגלמותו, אותם משיחי שקר יופיעו אף הם. מתוך זה ניתן לראות שאדוננו אמר את הדברים הללו כדי לספר לנו שעלינו לפתח כושר הבחנה, וזאת כדי למנוע מאתנו ללכת שולל בעקבות אותם משיחי שקר. אדוננו לא אמר את הדברים הללו כדי שנסרב להאזין לכל מי שמפיץ את החדשות הטובות בדבר בואו של אדוננו, ולסגור תמיד את דלתותינו בפניהם. תהיה זו שגיאה לנהוג כך, אי-הבנה מוחלט של כוונת אדוננו. ישוע אדוננו ניבא כך: 'בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה נִשְׁמְעָה קְרִיאָה, "הִנֵּה הֶחָתָן, צְאֶינָה לִקְרָאתוֹ!"' (מתי כ"ה 6). 'הִנְנִי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וְדוֹפֵק. אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס אֵלָיו וְאֶסְעַד אִתּוֹ וְהוּא אִתִּי' (ההתגלות ג' 20). 'צֺאנִי שׁוֹמְעוֹת אֶת קוֹלִי וַאֲנִי מַכִּיר אוֹתָן; הֵן הוֹלְכוֹת אַחֲרַי' (יוחנן י' 27). דברי אדוננו מבהירים יפה שכשהוא יחזור, הוא ישתמש בקולו כדי לקרוא לכבשי האל, ובאמצעות קולו, כבשי האל יזהו אותו וישובו אליו. במילים אחרות. הגורם הקריטי שקובע אם נוכל לקדם בברכה את אדוננו בשובו הוא האם אנו מסוגלים לזהות את קול האל. אם לא נתאמץ להאזין לקול האל אלא נסרב בעקביות להקשיב לאלו שמפיצים את הבשורה בדבר שובו של אדוננו, האם לא נהיה מועדים לנעול את הדלת בפני אדוננו ולהשאירו בחוץ? מדברי אדוננו אנו רואים שמה שמאפיין במיוחד משיחי שקר הוא היכולת להציג אותות ומופתים ולחולל ניסים – בכך הם מחקים את העבודה שעשה ישוע אדוננו בעבר. הם מציגים אי אילו אותות ומופתים, כגון ריפוי חולים וגירוש שדים, כדי להטעות את בני האדם. אך משיחי שקר הם ההתגלמות של רוחות רעות, ולכן ללא קשר לסוגי האותות והמופתים שהם יציגו, הם לא יכולים להביע אמת כלשהי. את זאת לא ניתן לסתור. בדברי האל הכול יכול מובהר יפה מהי מהותם של משיחי השקר, וכיצד הם מביעים את עצמם. בוא נעיין בכמה קטעים מדברי האל הכול יכול ואתה תבין. האל הכול יכול אומר כך: 'אילו באחרית הימים, הופיע "אל" זהה לישוע שהיה מרפא חולים, מגרש שדים ונצלב למען האדם, "האל" הזה, למרות היותו זהה לתיאורו של אלוהים בכתבי הקודש ועל אף שהאדם היה מקבל אותו בקלות, לא היה במהותו גוף בשר ודם שרוח האל עוטה, אלא רוח רעה. זאת מפני שעקרון עבודתו של אלוהים הוא לעולם לא לחזור על מה שהוא כבר השלים. לפיכך, עבודת התגלמותו השנייה של אלוהים שונה מעבודתה של הראשונה' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, מהות הבשר שאלוהים שוכן בו). 'אם יקום בהווה אדם שיכול לעשות אותות ומופתים, לגרש שדים, לרפא חולים ולעשות נסים רבים, ואם אדם זה יטען שהוא ישוע השב לעולם, אזי אדם זה יהיה זיוף וחיקוי של ישוע ומעשה ידיהן של רוחות רעות. זכרו זאת! אלוהים לא חוזר על אותה העבודה פעמיים. שלב עבודתו של ישוע כבר הושלם, ואלוהים לעולם לא יוציא לפועל שוב את שלב העבודה הזה. ...אם באחרית הימים אלוהים שוב יעשה אותות ומופתים, ושוב יגרש שדים וירפא חולים – אם הוא יעשה בדיוק את שעשה ישוע – אז אלוהים יחזור על אותה העבודה פעמיים, ועבודתו של ישוע תאבד כל חשיבות או משמעות. לכן אלוהים מוציא לפועל שלב עבודה אחד בכל עידן. מיד עם השלמת כל שלב בעבודתו של אלוהים, רוחות רעות מחקות אותו, ולאחר שהשטן מתחיל להתחקות אחר עקבותיו של אלוהים, אלוהים משנה את שיטתו. עם השלמת שלב בעבודתו של אלוהים, רוחות רעות מחקות אותו. זה חייב להיות ברור לכם' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, הכרת עבודתו של אלוהים כיום). האל הכול יכול מבהיר יפה בדבריו שכל משיחי השקר הם רוחות רעות המתחזות למשיח. למרות שהן מכנות את עצמן 'אלוהים', אין בהן ולו שמץ של אמת, והן בהחלט אינן יכולות לבצע את עבודת האל כי מהותן אינה מהותו של המשיח. הן יכולות רק ללכת בעקבות האל ולחקות את העבודה שישוע אדוננו כבר עשה, כדי להטעות אנשים. משיחי שקר לא יוכלו לעולם להביא את האמת, או להציג בפני בני אדם דרך חדשה ליישום דרכי האל. כל אחד יודע שהמוצרים המזוייפים בעולם הזה מיוצרים באמצעות חיקוי של מוצרים אמיתיים. משיחי שקר הם בדיוק כאלה. הם מרפאים את החולים, מגרשים שדים ומחוללים אי אילו ניסים פשוטים כדי להטעות אנשים בכך שהם מעתיקים את העבודה שעשה ישוע אדוננו, אבל משיחי שקר לא יוכלו בשום אופן לחולל ניסים כגון השבת המתים לחיים והאכלת חמשת אלפים איש בחמש כיכרות לחם ושני דגים. ואם כן, כל מי שקורא לעצמו 'המשיח', אומר שהוא ישוע אדוננו שחזר, מציג אותות ומופתים, מרפא את החולים ומגרש שדים – אנשים כאלה הם ללא ספק משיחי שקר שמטעים אנשים. אך המשיח הוא התגלמות האל עצמו, רוח האל שמתממשת בגוף גשמי. אנושיותו היא רגילה ואלוהיותו היא מלאה – הוא באופן מוחלט אלוהים עצמו. האל הכול יכול אומר כך: 'אלוהים בהתגלמותו כבשר ודם נקרא משיח, ולכן המשיח שיכול להעניק לבני אדם את האמת נקרא אלוהים. אין בכך שום דבר מוגזם, מפני שהוא מחזיק במהות אלוהים ובטבעו של אלוהים ובחוכמה בעבודתו – דברים שהאדם לא יכול להשיג. מי שמכנה את עצמו משיח אבל לא יכול לעשות את עבודתו של אלוהים הוא רמאי. המשיח הוא לא רק התגלמות אלוהים על פני האדמה, אלא הבשר והדם שאלוהים בחר כדי לבצע ולהשלים את עבודתו בקרב בני האדם. הבשר והדם האלה לא ניתנים להחלפה על ידי כל אדם, אלא רק על ידי מי שיכול לשאת באופן הולם את עבודתו של אלוהים על פני האדמה, ולבטא את טבעו של אלוהים, ולייצג את אלוהים נאמנה ולספק לאדם חיים. במוקדם או במאוחר, כל מתחזי המשיח האלה ייפלו, מפני שעל אף שהם טוענים שהם המשיח, אין להם דבר ממהותו של המשיח. על כן אני אומר שהאדם לא יכול להגדיר את אמיתות המשיח – אלוהים עצמו משיב ומחליט עליה' (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, רק המשיח של אחרית הימים יכול להעניק לאדם את דרך חיי הנצח). אם כן, רק המשיח יכול להוציא לפועל את עבודת האל עצמו, רק המשיח יכול להביע את האמת ורק המשיח יכול לבטא את טבעו של האל, להזין את בני האדם ולרעותם. רק המשיח יכול להוציא לפועל את עבודת גאולתה והושעתה של האנושות, רק הוא יכול להביא עידן ישן לקצו ולהשיק את העידן החדש. יתרה מכך, עבודת האל היא חדשה תמיד ולעולם לא ישנה; אלוהים אינו חוזר על אותה העבודה לעולם. לכן, בכל פעם שהמשיח בא כדי לעשות עבודה הוא יביא תמיד עבודה חדשה, יביע את טבע האל, את מה שיש לאל ואת מה שהאל הינו. כשישוע אדוננו בא כדי לבצע עבודה, למשל, הוא חתם את עידן החוק והשיק את עידן החסד, הוא נשא את הדרשות שאפשרו לאנשים להתוודות על חטאיהם ולחזור בתשובה, והוא לימד אנשים לאהוב את אויביהם, להיות ענווים, להיות סבלניים ולסלוח לאחרים. אלו היו רק כמה מהדברים שעשה ישוע אדוננו. ישוע אדוננו גילה לבני האדם את טבעו האוהב והרחום של האל. בדומה לכך, האל הכול יכול בא באחרית הימים, חתם את עידן החסד והשיק את עידן המלכות. הוא מבצע את העבודה שעניינה שפיטת בני האדם וטיהורם באמצעות דבריו, על מסד עבודת הגאולה של ישוע אדוננו. הוא נותן לנו את כל האמיתות הדרושות לנו כדי להיטהר ולהגיע אל הישועה, והוא מראה לנו את הדרך לשחרר עצמנו מחטא ולהגיע אל הישועה. הוא מביע את טבעו הצודק, המלכותי ומלא החימה של אלוהים. מתוך עבודתו ודבריו של האל הכול יכול, אנו מסוגלים לגמרי לזהות שהאל הכול יכול הוא אלוהים בהתגלמותו, ושהוא אלוהים עצמו, שמופיע בקרב האנושות באחרית הימים".

לאחר שהקשבתי לדברי האל ולשיתוף מאת האחות הזו, חשתי שהתעוררתי מחלום והבנתי סוף סוף כיצד להבחין בין המשיח האמיתי למשיחי שקר. זה גרם לי להרגיש מאושר ומבויש בעת ובעונה אחת, כי נוכחתי עד כמה הייתי במצב מעורר רחמים ללא האמת. חשבתי כיצד סירבתי שוב ושוב לעבודת האל באחרית הימים, והבנתי שזה היה מפני שפחדתי שמשיחי שקר יוליכוני שולל, וכתוצאה מכך דחיתי את המשיח האמיתי כמו אדם שאינו אוכל מפחד פן ייחנק. כשאדוננו חזר ודפק על דלתי, סירבתי להקשיב לקול האל וסגרתי את הדלת שוב ושוב בפני אדוננו. אך אלוהים לא ויתר אלא התעקש להושיעני – הוא הניע את אותם אחים ואחיות לבוא אל ביתי ולשאת את הבשורה. אלוהים באמת לא עזב אותי מעולם – אהבת האל היא באמת כה גדולה! היות שהאמנתי למה שאמרו הכמרים שלי, החלטתי שכל מי שמעיד על אדוננו שחזר מטיף למען משיח שקר. לא הבנתי נכונה את דברי אדוננו ולכן דחיתי את האל הכול יכול, גיניתי אותו והתנגדתי לו – וגם האמנתי שאני נצמד לתפיסות נכונות. הייתי כל כך מגוחך! אלמלא קראתי את דברי האל הכול יכול והקשבתי לשיתופים מפי האחים והאחיות הללו אודות ההבדלים בין המשיח האמיתי למשיחי שקר, לעולם לא הייתי מסוגל להבחין בין המשיח האמיתי לבין משיחי שקר, והייתי פשוט הולך שולל בעקבות דברי הכמרים והבכירים. הייתי הולך בעקבות הכמרים והבכירים בהתנגדותם לביאת האל ובסרבנותם כלפיו, ובכך הייתי מאבד את ההזדמנות הכה-נדירה הזו, לזכות לישועת האל. לאחר שחשבתי על כך, אמרתי לאחות ז'ו ולאחרים: "מתוך הקריאה בדברי האל הכול יכול וההאזנה לשיתופים מכם, עכשיו אני יודע כיצד להבחין בין המשיח האמיתי למשיחי שקר. עכשיו אני משוכנע שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו שחזר ואני נכון לקבל את עבודתו של האל הכול יכול באחרית הימים".

לאחר שהתחלתי ליטול חלק בחיי הכנסייה, הבחנתי שהאחים והאחיות מבינים אמיתות רבות ושאני כל כך לוקה בחסר בהשוואה אליהם. חשבתי לעצמי כך: "אני זקוק לכך שהאחות ז'ו והאחרים יערכו איתי עוד שיתופים בנושא דברי האל ויסייעו לי, כדי שאבין את האמת מהר יותר". דנתי בכך עם האחות ז'ו ושאלתי אותה אם נוכל להפוך את ביתי למקום מפגש, והיא הסכימה מייד. לאחר מכן התכנסנו כל שבוע כדי לקרוא את דבר האל ולערוך שיתופים אודות האמת. בהדרגה התחלתי להכיר יותר ויותר את דברי האל ולהבין יותר ויותר אמיתות. יכולתי לחוש מקרב ליבי שהדברים הללו הם ביטויים של האמת. באותו הרגע חשבתי על הדברים שאמר ישוע אדוננו: "עוֹד רַבּוֹת יֵשׁ לִי לְהַגִּיד לָכֶם, אֶלָּא שֶׁאַתֶּם אֵינְכֶם יְכוֹלִים לָשֵׂאת זֺאת עַכְשָׁו. אֲבָל הוּא, אֲשֶׁר הוּא רוּחַ הָאֱמֶת, כְּשֶׁיָּבוֹא יַדְרִיךְ אֶתְכֶם אֶל כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא יְדַבֵּר מֵעַצְמוֹ, אֶלָּא אֶת אֲשֶׁר הוּא שׁוֹמֵעַ יְדַבֵּר וְאֶת הַבָּאוֹת יוֹדִיעַ לָכֶם" (יוחנן ט"ז 12-13). חשתי עוד יותר נרגש וראיתי שכל מה שאדוננו אמר בדבריו אלו התגשם. דבריו של האל הכול יכול הם "מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת" (ההתגלות ב' 7). האל הכול יכול שרוי בעיצומו של תהליך שבו הוא מנחה את בני האדם להבין ולהיווכח בכל האמיתות. אדם יכול להיטהר, לזכות לישועה ולהפוך לאדם כלבבו של האל רק בכך שיקבל את עבודת האל באחרית הימים ואת האמיתות שהאל מביע. דברי האל הכול יכול הם שהחזירו אותי אל בית האל והביאו אותי אל כס מלכותו. כעת, בכל יום דברי האל מזינים אותי ומנחים אותי ואני חש שליו ועליז, נינוח ומלא אור. ברצוני לעשות כל שביכולתי כדי לחתור אל האמת וללכת בעקבות האל הכול יכול עד הסוף ממש!