האמנתי באדוננו והשתתפתי במפגשים עם הוריי מאז שהייתי קטנה, ולמדתי בקולג' משיחי אחרי התיכון. במהלך אחד השיעורים, הכומר אמר לנו, "בפרק י"ג, פסוק 8 באיגרת אל העברים, נאמר, 'יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים.' ישוע אדוננו הוא המושיע האחד והיחיד. שמו לא ישתנה לעולם, ולא משנה מהו העידן. רק אם נבטח בשמו של ישוע אדוננו, ניוושע..." אחרי ששמעתי זאת, האמנתי בכל מאודי שניוושע רק אם נדבק בשמו של ישוע אדוננו, ושלעולם לא נוכל להתכחש לו. מחוץ ללימודים, השתתפתי באופן פעיל בשיתופים, בלימודי כתבי הקודש ובקבוצות בשורה. אף פעם לא פספסתי דרשה או מפגש. אבל במהלך הזמן גיליתי שהכמרים והבכירים חזרו על אותם דברים. הם לא השמיעו שום דבר חדש, ורוחי הייתה צמאה. אמונתם של חלק מהאחים והאחיות נחלשה והם הפסיקו להגיע למפגשים וקיבלו מעט מאוד עזרה או תמיכה. חלק אפילו נרדמו במהלך המפגשים ולאחר מכן מכרו ביטוח או מוצרים למשתתפים לאחר המפגש. כשראיתי את המצב בכנסייה חשתי כעס ואכזבה. חשבתי, "אם משיחי לא מחפש להתקדם בחיי הרוח שלו אלא תמיד נוהה אחר כסף ודברים חומריים, האם ניתן לכנותו משיחי? הכמרים והבכירים רואים מה קורה, אבל לא אכפת להם. האם זה תואם לרצונו של אדוננו? האם זו נחשבת סגידה לאלוהים?" אחרי שלא זכיתי לתזונה מהמפגשים במשך זמן כה רב, רוחי נבלה. הייתי גם עסוקה בעבודה, אז פשוט הפסקתי ללכת למפגשים. הרגשתי רע בגלל זה, אז קראתי בכתבי הקודש בבית והתפללתי לאדוננו, הרגשתי שאיבדתי מטרה ותקווה, הרגשתי אבודה וחסרת אונים.

ואז באוקטובר 2017, פגשתי דרך האינטרנט את האחיות ואנג ולי מכנסיית האל הכול יכול. השיתופים שלהן בקשר לדברי אדוננו היו מעשיים ומאירי עיניים. האמנתי באדוננו במשך שנים אבל מעולם לא שמעתי מישהו משתף לגבי דבריו בצורה כה ברורה. חשתי שהן זכו בהנחייתה של רוח הקודש. לכן, דיברתי איתן תכופות באינטרנט.

פעם אחת התחברתי באיחור לאחד המפגשים, אבל ברגע שנכנסתי שמעתי את האחות לי אומרת, "תוכנית הניהול של אלוהים להושעת האנושות נחלקת לשלושה עידנים והוא מבצע עבודה חדשה ולוקח לו שם חדש בכל עידן. אלוהים משתמש בשמו כדי לשנות את העידן ולייצג את עבודתו. עבודתו נעה קדימה ושמו משתנה בהתאם לסוג העבודה שהוא מבצע. בעידן החוק, אלוהים קבע את החוקים ואת הדברות תחת השם 'יהווה'. כשהוא סיים את עידן החוק וביצע את עבודת הגאולה בעידן החסד, שמו כבר לא היה יהווה, אלא 'ישוע'. כעת, באחרית הימים, עבודתו של אלוהים מתקדמת שוב, והוא מבצע את עבודת השיפוט החל מבית האל, על בסיס עבודת הגאולה של ישוע. הוא סיים את עידן החסד ופתח בעידן המלכות, ושמו השתנה בהתאם. הוא כבר לא נקרא ישוע, אלא 'האל הכול יכול.'" כששמעתי אותן אומרות ששמו של אלוהים השתנה, חשבתי, "לא ייתכן. הרי בכתבי הקודש נאמר, 'יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים' (עברים י"ג 8). שמו של ישוע אדוננו לא יכול להשתנות, ובכל זאת אתן אומרות ששמו של אלוהים השתנה כעת? אם לא נקרא בשמו של ישוע כשנתפלל, אלא בשמו של האל הכול יכול, האם זה תואם לכתבי הקודש?" האחות לי הסבירה לי בעזרת אנלוגיה: "האחות ג'או, אם החברה שלך היתה ממנה אותך לראש אגף התכנון למשך שנה, ואז הופכת אותך למנהלת למשך שנה, ואז למנהלת כללית, התואר שלך היה משתנה לפי צרכי העבודה שלך. כשהעבודה שלך משתנה, התואר שלך משתנה. לפני כן, כולם פנו אלייך בשם 'ראש אגף תכנון' או 'מנהלת', אבל עכשיו הם קוראים לך מנכ"לית. הם יקראו לך בשמות שונים, אבל האם את עצמך תשתני? הרי תהיי עדיין את, הלא כן? באותו אופן, אלוהים לוקח לו שם חדש בכל עידן. עבודתו משתנה ושמו משתנה, אבל הוא עדיין נותר אלוהים." הכול התחיל להתבהר לי. אבל כשחשבתי על החלפת שמו של ישוע, לא יכולתי לקבל את זה. חשבתי, "לא אכפת לי מה אתן אומרות, אני אדבק בשמו של ישוע אדוננו. לא תשכנעו אותי כל כך בקלות." חסמתי את האחות לי לאחר המפגש.

אבל למחרת בערב, שתי אחיות הגיעו לביתי ובפיהן בשורת האל הכול יכול באחרית הימים. חשבתי ששמו של ישוע לא יכול להשתנות, אז חשתי מעט סלידה מהן. לא רציתי לשמוע, לא משנה מה היה להן לומר. כשהן עזבו, הן אמרו, "אחות, 'חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם' (מתי ז' 7). אנו לא יודעות למה אינך מקבלת את זה, אבל האם בחנת את העניין מקרוב?" לאחר שהן הלכו, לא יכולתי להפסיק לחשוב על מה שהן אמרו. חשתי אי נוחות. חשבתי על כל השיתופים ששמעתי מאנשי כנסיית האל הכול יכול ואיך רוחי ניזונה מהם. ידעתי בתוך לבי שדברי האל הכול יכול שהם הקריאו היו האמת והיו אמירותיה של רוח הקודש. כשדחיתי אותם כך, האם ביקשתי אחר האמת? נזכרתי במפגש שבו האחות לי אמרה, "צאנו של אלוהים שומע את קולו. אם נרצה לברך את אדוננו בשובו, עלינו ללמוד לשמוע את קולו. העלמות החכמות הולכות אחר אדוננו כי הן שומעות את קולו. כמו פטרוס בעידן החסד. האם הוא לא הלך אחר אדוננו כי הוא שמע את דבריו וזיהה את קולו של אלוהים?" לאחר שהבנתי זאת, מיהרתי להוציא את כתבי הקודש שלי ופתחתי בספר ההתגלות, פרק ג', פסוקים כ' עד כ"ב, שבהם נאמר, "הִנְנִי עוֹמֵד לְיַד הַדֶּלֶת וְדוֹפֵק. אִישׁ כִּי יִשְׁמַע אֶת קוֹלִי וְיִפְתַּח אֶת הַדֶּלֶת, אֶכָּנֵס אֵלָיו וְאֶסְעַד אִתּוֹ וְהוּא אִתִּי. ... מִי שֶׁאֺזֶן לוֹ, יִשְׁמַע נָא מַה שֶּׁהָרוּחַ אוֹמֶרֶת לַקְּהִלּוֹת." הרהרתי עמוקות בשני הפסוקים הללו. אדוננו אמר שרוח הקודש תדבר באחרית הימים, ושעלינו להקשיב לדבריה. התמזל מזלי לשמוע שאדוננו חזר, אז למה הייתי מוכנה לתת לתפיסותיי לעמוד בדרכי ולהתעלם ממה שאיני מבינה? "אם איני מצליחה להבין איך שם אלוהים יכול להשתנות", חשבתי, "עליי תחילה לבחון זאת ולהבין זאת, ואז להחליט מה לעשות." ואז קראתי בבשורה על פי מתי, פרק ז', פסוק ז': "בַּקְּשׁוּ וְיִנָּתֵן לָכֶם. חַפְּשׂוּ וְתִמְצְאוּ. דִּפְקוּ וְיִפָּתַח לָכֶם." חשבתי, "אם אדוננו באמת חזר והוא דופק על דלתי ואתן לתפיסותיי לעוור את עיניי ולהחריש את אוזניי כך שלא אוכל לראות או לשמוע דבר ולא אפתח את הדלת, האם אדוננו לא ייטוש אותי?" לא הצלחתי לישון באותו לילה, חשתי אי נוחות כי דחיתי את הבשורה. תהיתי, "ייתכן שאני טועה? האם האל הכול יכול הוא באמת ישוע אדוננו שחזר?" עם המחשבות האלו בראשי, התפללתי לאדוננו, וביקשתי את הנחייתו ונאורותו.

ואז, נכנסתי לאתר הרשמי של כנסיית האל הכול יכול, שנקרא "בשורת ירידת המלכות", וקראתי קטע על שמותיו של אלוהים: "יש כאלה שאומרים ששמו של אלוהים לא משתנה. אם כן, מדוע שמו של יהוה השתנה לישוע? היו נבואות על בוא המשיח. אם כן, מדוע בא אדם בשם ישוע? מדוע שמו של אלוהים השתנה? העבודה הזו בוצעה זה מכבר, הלא כן? האם לא ייתכן שאלוהים יעשה עבודה חדשה כיום? ניתן לשנות את העבודה של אתמול, ועבודתו של ישוע יכולה להמשיך את עבודתו של יהוה. אן כך, עבודתו אחרת יכולה לבוא בעקבות עבודתו של ישוע, הלא כן? אם השם יהוה יכול להשתנות לישוע, השם ישוע אף הוא ניתן לשינוי, הלא כן? זה לא חריג, והסיבה היחידה שבני אדם לא חושבים כך היא^[א] היותם רפי שכל. אלוהים תמיד יהיה אלוהים. ללא קשר לשינויים בעבודתו ובשמו, טבעו וחוכמתו נותרים לנצח ללא שינוי. אם אתם מאמינים שאפשר לקרוא לאלוהים רק בשם ישוע, יש לכם מעט מדי ידע" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, איך ייתכן שאדם שהגדיר את אלוהים בתפיסותיו יקבל את החזונות של אלוהים?). הקטע הזה נגע מאוד ללבי. חשבתי על האופן שבו בעידן החוק, שמו של אלוהים היה "יהווה", ושהוא הוביל את בני ישראל תחת שם זה. אבל, כשישוע אדוננו הגיע לבצע את עבודתו, האם שמו של אלוהים השתנה מיהווה לישוע? תהיתי, "מה קורה כאן? האם ייתכן שאדוננו לקח לו שם חדש באחרית הימים? אם האל הכול יכול הוא אכן התגלמותו של ישוע אדוננו, ולא אבדוק את העניין בקפידה, אולי אאבד את ההזדמנות שלי לקבל את פני אדוננו, ואיזו שוטה אהיה אז!" החלטתי באותו הרגע לחקור את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים.

יצרתי קשר דרך האינטרנט עם האח צ'ן מכנסיית האל הכול יכול. באחד המפגשים, סיפרתי לו על הבלבול שלי. "בכתבי הקודש נאמר: 'יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים' (עברים י"ג 8). שמו של ישוע אדוננו לא יכול להשתנות. אם הוא הופיע עכשיו, הוא עדיין צריך להיקרא ישוע. איך ייתכן שהוא נקרא האל הכול יכול? תמיד התפללתי לישוע אדוננו וקראתי רק בשמו. איך אוכל להתפלל לשם אחר?" האח צ'ן שלח לי אז שני קטעים מדברי האל: "יש כאלה שאומרים שאלוהים אינו ניתן לשינוי. זה נכון, אך הדבר מתייחס לטבע ולמהות של אלוהים שאינם ניתנים לשינוי. שינויים בשמו ובעבודתו אינם מוכיחים שמהותו השתנתה. במילים אחרות, אלוהים תמיד יהיה אלוהים, וזה לעולם לא ישתנה. אם אתה אומר שעבודתו של אלוהים אינה משתנה, האם הוא יהיה מסוגל להשלים את תוכנית הניהול שלו בת ששת אלפי השנים? אתה יודע רק שאלוהים לעולם אינו משתנה, אך האם אתה יודע שאלוהים תמיד חדש ולעולם אינו ישַן? אם עבודתו של אלוהים אינה משתנה, איך ייתכן שהוא הוביל את האנושות לכל אורך הדרך עד היום הזה? אם אלוהים אינו ניתן לשינוי, מדוע הוא כבר עשה את העבודה של שני עידנים? ... המילים 'אלוהים תמיד חדש והוא לעולם אינו ישַן' מתייחסות לעבודתו, והמילים 'אלוהים אינו ניתן לשינוי' מתייחסות למה שאלוהים הינו ומה ששייך לאלוהים באופן פנימי. כך או כך, אסור לכם לתלות את עבודת ששת אלפי השנים בנקודה אחת, ואסור לכם לתחום אותה במילים מתות. כזו היא טיפשותו של האדם. אלוהים אינו פשטני כל כך כפי שהאדם מדמיין, ועבודתו אינה יכולה להשתהות באף עידן בודד. לדוגמה, יהוה לא תמיד יכול להיות שמו של אלוהים, ואלוהים יכול גם לעשות את עבודתו תחת השם ישוע. זה סימן לכך שעבודתו של אלוהים תמיד מתקדמת הלאה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)).

לאחר שקראתי בהם, האח צ'ן שיתף זאת איתי: "המילים 'האל הוא בלתי משתנה' מתייחסות לטבעו ומהותו של אלוהים. אין משמען ששמו לא יוכל לעולם להשתנות. אלוהים תמיד חדש ולעולם לא ישן, עבודתו נעה רק קדימה, ושמו משתנה יחד עם עבודתו. אבל לא משנה איך שמו של אלוהים ישתנה, טבעו ומהותו לעולם לא ישתנו. אלוהים הוא לנצח אלוהים, זהו היסוד הבלתי משתנה. אם לא נבין מה משמעות המילים 'האל הוא בלתי משתנה', ואם לא נבין שעבודת האל היא תמיד חדשה ולעולם לא ישנה, נגביל בכך את עבודת האל בהתבסס על תפיסותינו ואפילו נתנגד לו ונשפוט אותו. הפרושים דבקו בכתובים וחיכו למשיח. אבל כשאדוננו הגיע, שמו לא היה המשיח, אלא ישוע, אז הם התכחשו לו וגינו אותו. למרות שהם ידעו שדבריו ועבודתו נשאו סמכות ועוצמה, הם לא רק שלא חקרו זאת, הם התנגדו לכך וגינו זאת. בסוף, הם זממו יחד עם הרומאים לצלוב את ישוע וביצעו זוועה נוראה. אם נדבוק כעת בכתבי הקודש, ונאמין ששמו של ישוע לא יכול להשתנות ושהוא מושיענו היחיד, ובכך נתכחש לעבודת האל הכול יכול באחרית הימים, ונגנה אותה, לא נהיה ממש כמו הפרושים? אנו עלולים אז להתנגד לאלוהים ולפגוע בטבעו."

סוף סוף הבנתי שכאשר בכתבי הקודש נאמר, "יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים," זה מתייחס לטבעו ומהותו של אלוהים, ואין זה אומר ששמו של אלוהים לא יכול להשתנות. ראיתי שהדרשות של הכמרים מבוססות על התפיסות והדמיונות שלהם, ושהם לא באמת מבינים את כתבי הקודש.

האח צ'ן הקריא לי אז מספר קטעים מדברי האל: "בכל עידן, אלוהים עושה עבודה חדשה ונקרא בשם חדש. איך ייתכן שהוא יעשה אותה עבודה בעידנים שונים? איך ייתכן שהוא ידבק בישן? השם ישוע נלקח למען עבודת הגאולה, ולכן האם אלוהים עדיין ייקרא באותו שם כשהוא ישוב באחרית הימים? האם הוא עדיין יעשה את עבודת הגאולה? מדוע יהוה וישוע הם אחד, אך קרויים בשמות שונים בעידנים שונים? האין זה משום שהעידנים של עבודתם שונים? האם שם אחד יכול לייצג את אלוהים בכללותו? מכיוון שכך, אלוהים חייב להיקרא בשם שונה בעידן שונה, ועליו להשתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן ולייצג את העידן. מכיוון שאף שם אחד לא יכול לייצג במלואו את אלוהים עצמו וכל שם מסוגל רק לייצג את ההיבט הזמני של טבעו של אלוהים בעידן מסוים, כל מה שהשם צריך לעשות הוא לייצג את עבודתו של אלוהים. לפיכך, אלוהים יכול לבחור כל שם שמתאים לטבעו על מנת לייצג את העידן כולו" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, חזון עבודתו של אלוהים (3)). "'יהוה' הוא השם שהיה לי בזמן עבודתי בעם ישראל, ומשמעו אלוהיהם של בני ישראל (עמו הנבחר של אלוהים), שיכול לרחם על האדם, לקלל את האדם ולכוון את חייו של האדם. משמעו האל בעל העוצמה האדירה ומלא החוכמה. 'ישוע' הוא עמנואל, ומשמעו קורבן החטאת המלא באהבה ובחמלה, אשר מושיע את האדם. הוא עשה את העבודה של עידן החסד, הוא מייצג את עידן החסד, והוא יכול לייצג רק חלק אחד מתוכנית הניהול. ... שמו של ישוע התקיים כדי לאפשר לבני האדם בעידן החסד להיוולד מחדש ולזכות בישועה, וזהו שם מיוחד לגאולת האנושות כולה. על כן, שמו של ישוע מייצג את עבודת הגאולה ומסמל את עידן החסד. השם יהוה הוא שם מיוחד לעם ישראל שחי בכפוף לחוק. בכל עידן ובכל שלב בעבודה, שמי אינו חסר בסיס, אלא יש לו חשיבות ייצוגית: כל שם מייצג עידן אחד. 'יהוה' מייצג את עידן החוק, והוא תואר הכבוד שעם ישראל העניק לאל שאותו עבד. 'ישוע' מייצג את עידן החסד, והוא שמו של אלוהי כל בני האדם שזכו לגאולה במהלך עידן החסד. אם האדם עדיין נכסף לבואו של ישוע המשיח במהלך אחרית הימים, ועדיין מצפה שהוא יבוא באותו צלם שהוא לבש בארץ יהודה, הרי שכל תוכנית הניהול בת ששת אלפי השנים תיעצר בעידן הגאולה ולא תוכל להתקדם הלאה. יתר על כן, אחרית הימים לעולם לא תגיע, והעידן לעולם לא יגיע לקצו. זאת משום שישוע המושיע נועד רק לגאולתה וישועתה של האנושות. אימצתי את השם ישוע למען כל החוטאים בעידן החסד, וזה לא יהיה שמי כשאביא את כל האנושות לקצה" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן").

האח צ'ן שיתף אז איתי: "תוכנית הניהול של אלוהים מחולקת לשלושה עידנים. בכל עידן הוא מבצע שלב אחד בעבודתו ומבטא חלק אחד מטבעו. השם שהוא לוקח בכל עידן מייצג את עבודתו וטבעו באותו עידן, אבל הוא לא יכול לייצג את אלוהים בכללותו. בעידן החוק, שם אלוהים היה 'יהווה'. שם זה מייצג את עבודת האל בעידן החוק, כמו גם את ההיבטים המלכותיים, הזועמים, החומלים והמקללים בטבעו. אלוהים השתמש בשם יהווה כדי לקבוע את החוקים והדברות וכדי להנחות את חיי האדם על פני האדמה. התנהגות האדם הייתה תחת פיקוח וכולם ידעו איך לעבוד את אלוהים. בסוף העידן הזה, בני האדם החלו להישחת יותר ויותר בידי השטן, ולא הצליחו יותר לקיים את החוקים והדברות. כולם היו בסכנת גינוי וחיסול. כדי להציל את האדם מהחוקים, אלוהים התגלם כבשר ודם וביצע את עבודת הגאולה תחת השם 'ישוע'. הוא פתח בעידן החסד וסיים את עידן החוק. ישוע אדוננו העניק לנו את דרך החזרה בתשובה, ריפא את החולים, גירש את השדים, ומחל לאנשים על חטאיהם. הוא גם ביטא את טבעו החומל והאוהב של אלוהים, ובסופו של דבר הוא נצלב והשלים את עבודת הגאולה של האנושות. כל מי שמקבל את ישוע כמושיעו, שמתפלל בשמו, שמתוודה וחוזר בתשובה, יכול לזכות במחילה על חטאיו ובשלווה ובאושר שאדוננו מעניק. מפני שישוע אדוננו ביצע את עבודת הגאולה, לא את עבודת השיפוט והטיהור שבאחרית הימים, אז למרות שאמונתנו משמעה שחטאינו נמחלו, הרי אופיינו החוטא נותר על כנו. אנו עדיין חיים במעגל קסמים של וידוי וחטאים. אנו עדיין משקרים ומרמים כל הזמן. אנו רודפים אחר סיפוקים חומריים, אנו מקנאים ושונאים, וכולי. אנו חיים בחטא, ללא יכולת להימלט. לכן, כדי שניוושע אחת ולתמיד מכבלי החטא וניטהר כך שנהיה ראויים להיכנס למלכותו, אלוהים התגלם שוב כבשר ודם באחרית הימים כדי לבצע את עבודת השיפוט והטיהור. הוא פתח בעידן המלכות וסיים את עידן החסד, ושמו השתנה לאל הכול יכול. בכך מתגשמות הנבואות בספר ההתגלות: '"אֲנִי הָאָלֶף אַף אֲנִי הַתָּו", נְאֻם יהוה אֱלֹהִים, "הַהֺוֶה וְהָיָה וְיָבוֹא, אֱלֹהֵי צְבָאוֹת"' (ההתגלות א' 8). 'הַמְנַצֵּחַ, אֲנִי אֶעֱשֵׂהוּ עַמּוּד בְּהֵיכַל אֱלֹהַי וְלֹא יֵצֵא עוֹד הַחוּצָה. וְאֶכְתֺּב עָלָיו אֶת שֵׁם אֱלֹהַי וְאֶת שֵׁם עִיר אֱלֹהַי, יְרוּשָׁלַיִם הַחֲדָשָׁה, הַיּוֹרֶדֶת מִשָּׁמַיִם מֵאֵת אֱלֹהַי, וְאֶת שְׁמִי הֶחָדָשׁ' (ההתגלות ג' 12)."

עיניי נפקחו וראיתי שאדוננו שינה את שמו באחרית הימים! קראתי פסוקים כאלה בעבר, אז למה לא הבנתי אותם? הם בבירור מנבאים שאדוננו יישא שם חדש כשהוא יחזור באחרית הימים. אבל תמיד האמנתי ב "יֵשׁוּעַ הַמָּשִׁיחַ הוּא הוּא – אֶתְמוֹל, הַיּוֹם וּלְעוֹלָמִים" (עברים י"ג 8), והחלטתי ששמו של ישוע לא ישתנה לעולם. דחיתי את עבודת האל באחרית הימים והתנגדתי לה. הייתי כה בורה! אני יודעת כעת שאלוהים לוקח לו שם חדש בכל פעם שהוא מתחיל עבודה חדשה ושהוא משתמש בשם הזה כדי לשנות את העידן וכדי לייצג את עבודתו וטבעו באותו עידן. הבנתי שיש חשיבות עצומה לשם שאלוהים לוקח בכל עידן. אם הייתי דבקה בתפיסה שלי ששמו של אלוהים לא יכול להשתנות ושהוא יופיע כישוע באחרית הימים, איך עבודת האל היתה מצליחה אז להתקדם? האם לא היינו נשארים עדיין בעידן החסד? כשהבנתי זאת, כבר לא היו לי ספקות לגבי שמו החדש של אלוהים באחרית הימים – האל הכול יכול.

האח צ'ן הקריא אז קטע מדברי האל. האל הכול יכול אומר, "פעם נודעתי כיהוה. נקראתי גם המשיח, ופעם בני האדם קראו לי ישוע המושיע, משום שהם אהבו אותי וכיבדו אותי. אולם כיום אני לא יהוה או ישוע שבני האדם הכירו בימים עברו – אני האל שחזר באחרית הימים, האל שיביא את העידן לקצו. אני אלוהים עצמו שקם בקצווי ארץ, ששופע בכל טבעי ומלא סמכות, כבוד ותפארת. בני האדם מעולם לא באו איתי במגע, מעולם לא הכירו אותי, ומעולם לא הכירו את טבעי. מאז בריאת העולם ועד היום, איש לא ראה אותי. זה האל שמופיע באחרית הימים אך נסתר בין בני האדם. הוא שוכן בקרב בני האדם, אמיתי וממשי, כמו השמש הבוערת והאש הלוהטת, והוא מלא עוצמה ושופע סמכות. אין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא אשפוט בדבריי, ואין אפילו אדם אחד או דבר אחד שלא יטוהר באש הלוהטת. בסופו של דבר, כל האומות יבורכו בזכות דבריי, וגם ינופצו לרסיסים בזכות דבריי. כך יראו כל בני האדם במהלך אחרית הימים שאני המושיע שחזר, שאני האל הכול יכול שכובש את כל האנושות, ושהייתי פעם קורבן החטאת של האדם. אולם באחרית הימים אני גם הופך ללהבות השמש ששורפות את הכל, ואני גם הופך לשמש הצדקה שחושפת את הכל. זו עבודתי באחרית הימים. בחרתי בשם הזה ואני ניחן בטבע הזה כדי שכל בני האדם יוכלו להבין שאני אל צודק, השמש הבוערת והאש הלוהטת. עשיתי זאת כדי שכולם יוכלו לעבוד אותי, את האל האמיתי היחיד, וכדי שהם יראו את פניי האמיתיים: אני לא רק אלוהיהם של בני ישראל, ואני לא רק הגואל – אני אלוהיהם של כל הברואים ברחבי השמיים, והארץ והמים" (הדבר, כרך ראשון: הופעתו של אלוהים ועבודתו, המושיע כבר חזר על "ענן לבן").

האל צ'ן שיתף אז איתנו: "באחרית הימים, האל הכול יכול פותח בעבודת השיפוט של עידן המלכות ומבטא את כל האמיתות הנדרשות כדי לטהר ולהושיע את האנושות. הוא חושף את תעלומות תוכנית הניהול של האל להושעת האדם, וחושף את אמיתות השחתת האנושות בידי השטן ואת שורש החטא באדם והתנגדותו לאלוהים. הוא שופט את המרדנות וחוסר הצדק שבאנושות המושחתת, ודברי האל הכול יכול מראים לאדם את הדרך לשנות את טבעו. כל מי שמקבל עליו את שם האל הכול יכול וחווה את השיפוט, הייסור, הניסיונות והזיכוך שבדברי האל, שמתנער מהחטא ומיטהר, ישרוד את האסונות הגדולים. אלוהים ינחה אותו לתוך מלכותו כדי ליהנות מברכותיו והבטחותיו. הרשעים, צוררי המשיח והכופרים שמסרבים לקבל את עבודת האל הכול יכול באחרית הימים, שמתנגדים לו, מגנים אותו, מחללים את שמו ומשמיצים אותו, יבכו ויחרקו בשיניהם באסונות הגדולים, ויושמדו בידי האל. אלוהים לקח לעצמו את השם האל הכול יכול באחרית הימים כדי להופיע בפני האדם בהציגו את טבעו המלכותי והצודק שאינו סובל פגיעה, כדי לטהר את האדם ולהושיעו אחת ולתמיד, כדי לפטור אותנו מטבענו השטני המושחת ולהובילנו למלכות האל. אלוהים גם ממיין את בני האדם לפי סוגים ומביא את העידן המרושע הזה לסיומו, ובכך משלים את תוכנית הניהול שלו בת 6,000 השנים ומושיע את האדם. זה גם כדי שכולם יוכלו לראות שאלוהים לא רק בורא ושולט בעולם, אלא גם יכול לדבר ולעבוד כדי להנחות את האנושות. הוא יכול להוות קרבן חטאת עבור האדם, ויכול לטהר את האדם ולהביאו לשלמות. אלוהים הוא הראשון והאחרון. איש לא יכול להבין את מעשיו המופלאים, את כוחו האדיר ואת תבונתו. זו החשיבות שבשם 'האל הכול יכול' בעידן המלכות. כל מי שיקבל עליו את עבודת האל באחרית הימים, שיתפלל לאל הכול יכול ויקרא בדבריו יזכה בעבודתה של רוח הקודש ובמי החיים המזינים. ועדיין, השממה הנוכחית בכנסיות של עידן החסד היא חסרת תקדים. אמונתם של המאמינים מתפוגגת, למטיפים אין מה לומר, ואיש לא נרגש מהתפילה יותר. יותר ויותר אנשים מתפתים בידי דברים חומריים. זה מפני שהם לא הלכו בעקבות השה. הם לא קיבלו את עבודת השיפוט של האל הכול יכול, אז הם לא יכולים לזכות במי החיים המזינים. הם מידרדרים לאפלה ואין להם לאן לפנות."

שיתופו של האח צ'ן הראה לי שהאל הכול יכול, יהווה וישוע הם כולם אלוהים אחד. אלוהים פשוט משתמש בשמות שונים כדי לבצע עבודה שונה בעידנים שונים. אבל לא משנה איך שמו משתנה, זהותו ומהותו לא משתנים לעולם. אלוהים הוא אלוהים. נקודה. שמו של אלוהים בכל עידן הוא בעל חשיבות. בעיקר, העובדה שאלוהים לקח את השם "האל הכול יכול" בעידן המלכות ומבצע את עבודת השיפוט החל בבית האל היא חיונית להשתחררותנו מהחטא ולהושעתנו בידי האל! חשבתי על האופן שבו לא זכיתי בהזנה במפגשים ובדרשות במשך שנים. באופן שבו אמונתם של האחים והאחיות נחלשה, ולמטיפים לא היה מה לומר. והכול כי עבודתה של רוח הקודש המשיכה הלאה. לא הלכנו בעקבות השה, דברי אלוהים הנוכחיים לא הזינו אותנו, ולכן הידרדרנו לאפלה. באותו הרגע, נעשיתי בטוחה שהאל הכול יכול הוא ישוע אדוננו בשובו וקיבלתי על עצמי באופן רשמי את האל הכול יכול. מאותו רגע והלאה, התפללתי בשמו של האל הכול יכול וקראתי בדבריו מדי יום. הושקיתי במי החיים והשתתפתי במשתה השה. תודה לאל הכול יכול!

הערות שוליים:

א. בטקסט המקורי נכתב "וזאת משום."