154 מהותו של המשיח נקבעת על ידי עבודתו וביטוייו
Ⅰ
מהותו של המשיח נקבעת על ידי עבודתו וביטוייו.
בלב נאמן הוא משלים את אשר הופקד בידיו,
עובד את אלוהים שבשמיים ומבקש את רצון אביו.
כל אלה נקבעים על ידי מהותו,
וכך גם התגלויותיו הטבעיות.
נקראים כך כי ביטוייו אינם חיקויים,
או כתוצאה משנות טיפוח האדם, או חינוכו.
הם לא נלמדים או עטויים כקישוט,
אלא טבועים בתוכו.
הם לא נלמדים או עטויים כקישוט,
אלא טבועים בתוכו.
Ⅱ
בן האדם יכול להכחיש את עבודתו,
את ביטוייו ואת אנושיותו,
הם אף עלולים להכחיש את חייו באנושיות רגילה,
אבל לא את לבבו השלם
בעת עבודת אלוהים שבשמיים.
איש לא יכול להכחיש שהוא כאן
כדי למלא את רצונו של האב השמימי.
ואין איש יכול להכחיש את הכנות
שבה הוא מחפש את אלוהים האב.
אולי מראהו לא נעים לחושים,
אולי דבריו אינם מרעישים,
אולי עבודתו לא תרעיד את ספי השמיים או הארץ,
כשם שמצטייר בדמיונו של האדם.
אבל הוא אכן המשיח, שממלא את רצון אביו,
בלב נאמן וכניעה מוחלטת וציות עד המוות.
זה משום שמהותו היא מהות המשיח.
אמת בה קשה להאמין אבל שאכן קיימת.
אמת בה קשה להאמין אבל שאכן, אכן קיימת.
אמת בה קשה להאמין אבל שאכן, אכן קיימת.
עיבוד של 'הדבר מופיע בבשר'